המשתה – אייל גרוסהקשר הראשון שיצרתי עם דניאל רוגוב היה לפני כעשור, בצורת מכתב של מעריץ. יום אחד תוך שיטוט באינטרנט נתקלתי באתר שלו שרק התחיל לפעול אז, הפורום אפילו לא היה עדיין פעיל. מאחר ואהבתי עד מאוד לקרוא את בקורות המסעדות שלו, שהיו כתובות בשנינות ומתוך ידע רב וכבוד רב לאוכל, כתבתי לו דרך כתובת שהופיעה בפורום […]
בין חוק החרם שעליו כבר כתבתי בקצרה, ובין המאבק החברתי הגדול שאני עדים לו עכשיו שעליו אכתוב בהקדם, אמש עבר שבוע מאז מותה של איימי ווינהאוס – והצטרפותה ל"מועדון 27" המפוקפק. קישור שאני לא חושב שנעשה מספיק הוא בין פרשת האזנות הסתר בבריטניה על ידי התקשורת הצהובה, ובין מותה של איימי. היה מביש לראות כיצד הצהובונים […]
ב 4 ביולי 1976, בתור ילד צעיר, הגעתי עם הורי לשדה התעופה לקבל את דודי, דודתי ובן-דודי שהיו חטופים באנטבה. משפחת בלוך היתה מעורבת יחד עם הורי בועד משפחות החטופים. כמה העיבה על השמחה העובדה שדורה בלוך לא היתה עם החוזרים. אני ממש זוכר את הרגע בו שוחחו בני המשפחות שהיו מעורבים בועד לרבות הורי […]
סאלי קמאטווי, מהדמויות המקסימות בסרטו של תומר היימן "בובות נייר" (שכתבתי עליו כאן בעבר) מתה בנסיבות מסתוריות בדובאי. האם נרצחה על רקע זהותה? מכל מקום, כל מי שראה את הסרט זוכר את סאלי ואת היחסים המיוחדים והמרגשים כל כך שנרקמו בינה ובין חיים, האדם חולה הסרטן בו טיפלה במסירות. היא קראה לו אבא, הוא נתן לה לקרוא את יהודה עמיחי. […]
"עושה רושם שאין בני אדם בעולם" – יריב אלטר איננו וואו. הפוסט של עמי ברנד שבישר על מותו של יריב אלטר שלח אותי אל אותו מתקן קלטות מסתובב (זוכרים?), האחד ששמרתי מכל מתקני הקלטות. הוא קצת מעלה אבק כי מזמן לא נגעתי בו. אבל בהחלט יש בו כמה אוצרות: "חיה ומתה בארון" – הקלטת הראשונה […]
תיאו מיינץ איננו. במשך שנים רבות כל מי שנכנס לדירה של האגודה לזכויות הפרט (אגודת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל) ברחוב נחמני בתל-אביב, היה נתקל בתיאו. כל מי שהתנדב או היה פעיל שם ידע במשך שנים רבות שיש מתנדב נצחי אחד, שדואג לנקות את המקום, לדאוג שיהיה מסודר, וכן, גם לדאוג שיהיה נייר טואלט בשירותים. […]
עם כל הקושי שיש לי עם מנגנוני אבל קולקטיבים, והרצון שהזכרון לא יהיה קשור דווקא ליום הזכרון, הרי שבשעת הצפירה אני מוצא את עצמי חושב על מי שאיבדתי באופן אישי. הרבה שנים עברו, אבל אני עדיין זוכר וחושב על גיא צי'קו.
כותרת הדואר האלקטרוני שהגיע לתיבת הדואר שלי הבוקר בישרה "חדשות עצובות, עצובות". התוכן אכן היה כזה: טניה ריינהרט מתה אתמול באופן פתאומי, בניו-יורק. על חשיבותה כבלשנית יעידו אחרים. אני הכרתי את טניה כשהייתי עוד בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, בימי האינתיפאדה הראשונה, וטניה היתה ממנהיגות האקטיביזים בקמפוס. אני זוכר כמו אתמול את היום בו היא […]
אבי לן שואל וגם עונה: "מישהו זוכר כל מה שהוא קרא שלשום ברשת? מסופקני. הבלוגוספירה משנה את מימדי הזמן. מה שלא כאן ועכשיו, לא קיים, פאסה, הלאה. מה שלא נקרא מייד, מה שאינו מתעכל מייד, נידון בדרך כלל לשכחה או לארכיון. " הרשת, כפי שהיא קיימת היום, בקושי התקיימה כשקורט קוביין מת, אפילו נטסקייפ (זוכרים?) […]
עוד רגע עולה בישראל סרטו החדש והמדובר של סטיבן פרירס, הזכור לטוב מסרטים רבים ובראשם ""המכבסה היפהפייה שלי". "המלכה", שהזדמן לי לראות אותו בהקרנת טרום-בכורה, עוסק במה שעבר על בית המלוכה ועל מי שהיה אז ראש ממשלת בריטניה הצעיר והמבטיח טוני בלייר, עת נהרגה הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים. סרט מרתק שעוסק בקשר בין האישי והפוליטי, […]
פרופ' למשפטים, מרצה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת לונדון. להמשך »