המשתה – אייל גרוסחמש עשרה שנים מלאו ל"מלטף ומשקר". לצערי נבצר ממני להיות נוכח בהופעות המיוחדות שנערכות לרגל האירוע. אין ספק שמדובר באלבום מכונן, ויציאתו היתה נקודת ציון לא רק במוזיקה הישראלית, אלא בתרבות הישראלית ובמקום של מיניות בתוכה, ובפרט המקום של מיניות גיית. האלבום היה טרנספורמטיבי לדור שלם ויש לו מקום מרכזי בסיפור המורכב של היציאה מהארון […]
בין חוק החרם שעליו כבר כתבתי בקצרה, ובין המאבק החברתי הגדול שאני עדים לו עכשיו שעליו אכתוב בהקדם, אמש עבר שבוע מאז מותה של איימי ווינהאוס – והצטרפותה ל"מועדון 27" המפוקפק. קישור שאני לא חושב שנעשה מספיק הוא בין פרשת האזנות הסתר בבריטניה על ידי התקשורת הצהובה, ובין מותה של איימי. היה מביש לראות כיצד הצהובונים […]
קצת אחרי שפרסמתי את הרשימה "האפיסטמולוגיה של הארון של המוזיקה הישראלית" (וראו גם הרשימות הקודמות בנושא :"פולמוס הפרטיות, הארון והאאוטינג" ו"איך זה שחובי סטאר אחד מעז") יצא יהודה פוליקר מהארון בפעם השנייה (או השלישית): התברר שגם אחר סרט הטלביזיה בו יצא מהארון בדרכו שלו, לא יוכל פוליקר להתחמק מראיון הוידוי בצורת כתבת השער לשבעה ימים […]
"הקליעים האלו שנורו הלילה ושקטלו חיים צעירים ותמימים, צריכים אם כן אכן להחריב דלתות של ארונות רבים", כתבתי כאן בבוקר ה-2 באוגוסט 2009. הרבה דברים קרו מאז, וכשאנו מתקרבים ליום השנה לרצח בבר נוער צריך לשים לב לארונות הרבים שאכן נחרבו מאז. ארונות שנחרבו מתמצים לא רק ביציאה מהארון, אלא גם באירועי גאווה שהתקיימו לראשונה […]
אמש בבריקסטן אקדמי, שנה אחרי ההופעה בהייד-פארק, ושבע-עשרה שנה אחרי שראיתי אותו בבוסטון, מוריסי על הבמה. זו ההופעה שמחליפה את ההופעה שהיתה אמורה להיות ביום הולדתו החמישים ובוטלה עקב מחלה. לא אכביר במילים רבות, ובמקום אביא כמה קליפים שצילמתי. כתבתי הרבה על ההופעה שלו לפני שנה ובכלל כתבתי כאן הרבה על מוריסי (ראו הקישורים במסגרת, וראו […]
שום דבר לא יכול להשתוות לנינה סימון. לזה אין תחליף. ובכל זאת כאשר Dianne Reeves, Lizz Wright, Angelique Kidjo וגם Lisa Simone Kelly (בתה של נינה סימון), עמדו אמש על הבמה, מלוות בלהקתה של סימון תחת הנהגתו של Al Schakman, בסיום ערב המחווה לסימון בברביקן, וביצעו את Four Women, אחד מהשירים הנוקבים ביותר של נינה סימון, זה […]
יומנים מוזיקלים לונדונים קודמים מניל טננט עד ניל יאנג מהארקטיק מנקיז עד צ'צילה ברטולי בלונדון אכן יש מוזיקה טובה: מרק רונסון ואחרים שלוש פסגות מוזיקליות: אנטוני והג'ונסונס, הוט צ'יפ, ובנג'מין בריטן מוזר, (לא) ראיתי את הפנים האלה קודם – גריס ג'ונס מוריסי, מוריסי, מוריסי רגע לפני שהפט שופ בויז מופיעים בישראל, כמה קליפים שצילמתי […]
מזל טוב מוריסי. מחר אתה בן חמישים. וגם: השאלה המהדהדת / למה מוריסי? / הביטול / הציפיה / הדיווח הראשוני/ מוריסי מוריסי מוריסי/ מוריסי בישראל, אני בלונדון זה השיר שפתח את האלבום הראשון של הסתימס, שפתחת אותו בהכרזה שהגיע הזמן לספר את הסיפור על איך לקחו ילד ועשו אותו זקן. ואת האלבום החדש שלך, שיצא לקראת יום ההולדת […]
ביקור קצר בישראל אפשר לי לראות היום אחר הצהריים בסינמטק את "חייב לזוז", סרטו של אבידע ליבני. הסרט המצויין כל כך הזה, הוא כמובן לא רק על אהוד בנאי, אלא גם במידה שווה על יוסי אלפנט, וגם כמובן על שאר "הפליטים", ז'אן זק גולדברג, גיל סמטנה ונועם זייד הלוי (שבסרט לא מזכירים שגם הוא כמו […]
פרופ' למשפטים, מרצה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת לונדון. להמשך »