אמרו מעתה "נישואי טורונטו"

קורא את  כרגע את פסק הדין, פרטים נוספים בהמשך.

 

המשך כאן – ברשימה הכוללת פרשנות על פסק הדין ודעה.

 

 

 

לדיון שכבר התחיל להתפתח, ולעוד היבטים, אתייחס בפוסט נוסף בהמשך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 11:26 am

    מדינה שדורשת מאזרחיה להנשא בחו"ל על מנת להרשם כנשואים היא מדינה שלא מכירה בזכות הבסיסית לחיי משפחה. זה מביש שאנשים צריכים לעקם את המדינה כך כדי להשיג את מה שמגיע להם בתוקף היותם בני אדם, וזה יותר עצוב שאנחנו "משבחים" את בג"צ (למעט דעתו המלומדת והחולקת של א. רובינשטיין, שראויה לשבח על הנימוקים) על כך שהם לא מחזירים את הסוגיה למחוקק להסביר כיצד עקרון החוקיות נרמס כאן, והכל באצטלה של "רישום נישואין" כעניין פורמאלי לאורך כ50 שנים.

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 11:44 am

    תקרא טוב את דבריו של הפרופ' אמנון רובינשטיין ותפנים:

    "איני סבור כי הענקת הזכויות הכלכליות-חברתיות לזוגות הומוסקסואליים, שיש בה משום הגינות אנושית ומשפטית, היא "תבנית משפטית" בדומה לרישום נישואין. ישנו קו המפריד ביניהם, שחצייתו מחייבת התייחסות המחוקק; הקו הוא אותו סמל, אותה החלטה ערכית, המצדיקה כי המחוקק במדינת ישראל הוא שייתן עליה את דעתו, והלוא הרישום הריהו, בסופו של יום, גושפנקה רשמית של הממלכה ליצירת תא משפחתי, המוכר רק במיעוט קטן ממדינות תבל. לכן אילו נשמעה דעתי, לא היינו נעתרים לעתירות".

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 11:55 am

    זה לא אמנון, זה אליקים.

    וקראתי.
    אני לא חושב שלמחוקק יש זכות להגביל נישואין, ומרגע שהכריז כי כל שני בני אדם יכולים להנשא, הוא לא יכול בכלל להגביל זאת ל"גבר ואישה".

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 12:15 pm

    עוד מעט אתייחס למהות.. עדיין עובד על זה.. רק רציתי לשאול האם אמנון רובינשטיין התמנה לבית המשפט העליון ולא סיפרו לי ואפילו לו? מילא שפעם הכריזו על מותו והספידו אותו כשהוא היה חי, עכשיו כותבים בשמו פסקי דין שספק אם יסכים להם?:)

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 12:27 pm

    על אילו שני בני אדם הכריז המחוקק שיוכלו להינשא ולהינות מהזכויות המגיעות להם? גבר ואישה מהווים מוסד משפחתי תקין ומקובל מדורי דורות. סביר להניח שהמחוקק לא התכוון לכל צורה סוטה אחרת. ואל תקראו לי הומופוב ותהלכו אימים עלי, כי אני ממש לא.

    ונו, כמה צפוי משניהם להידלק ולהיתפס על קטנות. טעיתי בשמו של אליקים והשתמשתי בשמו של אמנון, רובינשטיין אחר ושונה. סליחה, מודה באשמה. מה שעדיין אינו גורע מטיעונו העיקרי של השופט אליקים רובינשטיין המצוטט בתגובתי למעלה.

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 12:33 pm

    אורי
    מבטיח בהמשך היום להתייחס למהות. בינתיים, אל תאבד את חוש ההומור גם או בעיקר כשמדובר בנישואין. גם אם אתה רואה בכך היתפסות על קטנות – שצפויה ממני (על סמך מה?) הרי היה 🙂 בסוף ההודעה שלי…

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 12:35 pm

    אורי,
    אני תוהה לגבי התגובה שלי, אבל עדיין. נניח שלא היה איסור בחוק על פוליאנדריאה או פוליגינה, האם לדעתך אסור היה לגבר עדיין לשאת שתי נשים כי המחוקק הגדיר "בעל, ו"אישה"?

    המחוקק הגדיר "בעל" ו"אישה" מקום שפקודת הפרשנות קוראת במפורש לכך שנקבה, אף אם בלשון זכר.

    אכן, לגרסתי אין למדינה זכות להגביל את החירות של האדם לעניינים אלו. זה לא שהמדינה "מרשה" להתחתן, המדינה "אוסרת" על קבוצות מסוימות להתחתן (פוליגמיה, גיל הסכמה וכו')

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 12:36 pm

    אני אנסה לשמור על ההומור גם כשתקרא לי סוטה.

  •   ביום נובמבר 21, 2006 בשעה 4:22 pm

    אני בטוח שהמילה 'סוטה' היתה בהקשר סטטיסטי בלבד. הוא הרי אומר שהוא לא הומופוב.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*