אסתר(ינה) המלכה, או שמא ושתי?

יש פרשות שכותבים עליהם כל כך הרבה, שלמרות שיש לי דעה לגביהן אני מרגיש שאין לי מה להוסיף. כך, עברתי כאן בשתיקה על פרשת רמון, וגם עד הרגע על פרשת אסתרינה, מה גם שאחרים ברשימות, ובעיקר חלי, עוסקים בכך בהרחבה.
אבל כל כך צחקתי ממה שנכתב בנושא במאבד תמלילים שהחלטתי שאי אפשר לעבור לסדר היום על האתנחתא הטרגי-קומית שסופקה לנו לקראת פורים. יובל הבריק וכתב "האמת? אני אהיה מופתע אם היא סיימה בית ספר תיכון. תגידו מה שתגידו על הפאשיסטים, קטעים איתם", ובתגובות בכלל התגלתה יצירתיות מקסימה כמו "בכל פעם שאני מרפרשת את
Ynet מורידים לה 5 שנים מההשכלה" ו"אסתרינה למאסר, כבוד למגזר."
ודברים מהסוג הזה, כמו טרטמן והמינוי שלה, מזכירים לי אימרה שאמא שלי מצטטת לעתים מאמא שלה ע"ה שהיתה אומרת: "אם הטיפש(ה) לא היה שלי כמה שהייתי צוחקת, הייתי מחזיקה את הבטן מרוב צחוק!".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום פברואר 27, 2007 בשעה 11:03 pm

    "ישנו סיפור ידוע על העכברון שחזר מטיול בחצר וסיפר לאימו: היום ראיתי שתי חיות – אחת מכוערת ורעה והשנייה יפה וטובה. לראשונה היה ראש קטן עם עיניים קטנות, מקור חד וכרבולת, צוואר ארוך ודק, כנפיים קטנות, זנב מכוסה נוצות ורגלים קירחות עם ציפורניים חדות. כשראתה אותי השמיעה צריחה חדה.

    זהו התרנגול, אמרה האם. הוא אינו מזיק.

    החיה השנייה – המשיך העכברון – מכוסה כולה בפרווה רכה ונעימה, יש לה הבעה ידידותית והיא הולכת בשקט ובעדינות. כשראתה אותי הביטה בי והשמיעה קול יללה נעים.

    זהו האויב שלנו – אמרה האם – החתול."
    (מצוטט מפורום מזג האויר בהארץ)

  •   ביום פברואר 27, 2007 בשעה 11:48 pm

    http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=764

    מעניין.

  •   ביום פברואר 28, 2007 בשעה 1:56 am

    האם הסרטון הזה בכתבה של ויינט (מתוך תוכנית בערוץ הכנסת) – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3370498,00.html

    ביחד עם ההשבעה שלה לכנסת, לא מספק עילה לתביעה על הפרת אמונים או משהו בסגנון?
    (אתה משפטן לכן אני שואל אותך)

    עזבו את זה שהיא לא יכולה להיות שרה, האם לא ראוי להעמיד אותה לדין עבור 3 שקרים שהיא נתפסה בהם "על חם" משקרת בטלוויזיה??

    ידוע כי פוליטיקאים לא תמיד דוברים אמת, אז בגלל זה לא נרשיע את מי שנתפס בכך?

  •   ביום פברואר 28, 2007 בשעה 6:43 am

    ואת אסתרינה צריך פשוט לאשפז, היא נראית לי בשלה (איפה וישנה למיניהם כשצריך אותם).
    לא שזה ימנע מהחולה נפש הבא ב"ישראל ביתינו", רשימה שכולה סימפטום של מחלת הנפש הישראלית (ולכן לא יכול להיות בה אחד שהוא בריא נפש), אבל אחד שהוא יותר מוחבא ומוסווה ולכן יותר מסוכן מהמסכת פורים מהלכת הזאת, לתפוס את מקומה.

  •   ביום פברואר 28, 2007 בשעה 8:08 am

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3370626,00.html
    ואשאיר לו את השאלה אם יש כאן בסיס להעמדה לדין… לא כל שקר הוא בהכרח בסיס להעמדה לדין או לתביעה אבל שקר יכול ליצור עילה כזו במקרים מסוימים. לגבי הפרת אמונים זו שאלה ועבירה מאוד מורכבת אז לא אכנס לכך. בואו נראה מה היועמ"ש יחליט..

    וכן אי מסכים שהאחרים מהמפלגה שלה בעצם עשויים להיות יותר מסוכנים!

  •   ביום מרץ 1, 2007 בשעה 6:09 pm

    מלבד פרשיית התארים, אתמול פורסם גם כי היא דרסה איזה מישהו לפני כמה שנים בתאונה, וזה אחרי הפרסום על שעות העבודה שלה. במשך שבוע התקשורת לא נחה ולא נרגעה עד שמינוייה בוטל, ולא ממש ברור לי מה גרם להם לחקור ולחפור ככה בעבר שלה, האם למישהו היה משהו נגד המינוי הספציפי הזה ובכוח ניסה לטרפד אותו?… הרי אם יתחילו לחפש כתמים ככה בנוגע לכל אחד לא ישארו שרים בממשלה הזאת. אני לא מצדיקה בשום אופן את השקרים שלה, אבל נשאלת השאלה – האם משה קצב צדק בנאום העליהום שלו בדברים שהוא אמר על התקשורת?….

  •   ביום מרץ 2, 2007 בשעה 2:12 am

    שיעופו כולם ויבואו אחרים, נגועים פחות בסחי מוסרי, אם זה אומר שאנחנו נדע את האמת לגביהם. בפועל, רבים מחברי הכנסת לא נוגעים במה שמריח רע, ככה שהמצב לא כזה היסטרי. מדובר בתפוח רקוב, וזה מה שמגיע לתפוחים ציבוריים רקובים- השלכה לבור. ולגבי קצב- אדם טובע נאחז גם בקש.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*