המשתה – אייל גרוס

השאלה אם אפשר לאגד ולהתאגד חברתית בהתנגדות לכל הרעה הזאת, ולא רק מעל גבי ניירות עמדה וסקרים

היא רפואה פרטית לכל דבר, אין פיקוח ממשי על תקציב הרפואה הציבורית ולכן הוא נגזל ע"י בכירי מערכת הבריאות בישראל שמרוויחים מאות אלפי ש"ח בחודש על חשבוננו (ראו דו"ח שיאני השכר מאתמול).

לא סתם גבי ברבש מזדעק נגד הקמת בי"ח חדש של הכללית, כי אז המונופול שלו על טופסי 17 בת"א ייעלם, והוא ייאלץ להתייעל וואלי לקצץ במקצת בשכרו המנופח בשביל לעמוד בתחרות. אנחנו רק נרוויח.

אני סבור שאם נתעלם מההיבט של האינטרסים של כל עובדי מערכת הבריאות בישראל ונתמקד בבריאות הציבור, אזי הפרטה תשפר את בריאות הציבור, גם אם תפגע כלכלית בשכבה רחבה של עובדי בריאות שחיו על חשבוננו עד כה, וייאלצו להתחיל לתת תפוקה ולהוכיח ביצועים בשביל להרוויח את לחמם.

השאלה היא האם הכותב, חבר סגל אוניברסיטאי, כלומר גם הוא שייך לאותה קטגוריה של עובדי ארגונים לא מפוקחים במימון משלם המסים, מסוגל לראות זאת.

חיים
אין לי כוונה להתחיל לעסוק כאן באפולגטיקה. אבל אם אתה חושב שהשכר באוניברסיטה אינו מפוקח זה מגוחך – שכר הסגל האקדמי נקבע בצורה מרוכזת מפוכחת והוא ידוע וגלוי לעיני כל. זה שמפרסמים את שיאני השכר שזה הדרגים הכי גבוהים זה עוד דבר מטעה כי אף אם הם מקבלים יותר מדי, הרי שצא ובדוק כמה מקבלים חברי הסגל הרגילים – ואני מניח שגם תגלה שבקופות חולים הרופאים הרגילים לא מרווחים משהו. אין שום אינדיקציה לכך שהפרטה תשפר את בריאות הציבור, לא בכמה שכתבת ולא בשום נתון. למעשה יש כל האינדיקציות לההפך ולא אחזור על דברים שכתבתי בפוסטים קודמים ושקושרו לעיל. בעיות של שכר ושל בעיות מסוימות צריכים לתקן, אבל הפגיעה בבריאות ועל זה יש אינדיקציות רבות לא באה מהשכר המפורז של זה או אחר בעיקרה ,אלא מכך ששירותי הבריאות אינם נגישים. ושוב, הראיות לכך רבות.

מבלי להכנס לשאלת הזכות למות וחוק החולה הנוטה למות, שלא הייתי מזלזל בו, אנו תמיד יותר טובים בזכויות המתים. בג"צ הכיר יותר מפעם אחת בזכות שירשמו את שמו של אדם על הקבר באותיות לועזיות אם משפחתו מתעקשת למרות שחברא קדישא התנגדה. כלומר, הוא יכול למות מחוסר תרופה, כי הזכות לבריאות אינה זכות חוקתית, אבל לפחות יוכלו לרשום על המצבה בלועזית. גם הפסק דין הראשון שבו סוף סוף הכירו בכך שיש הפליית ערבים היה פסק דין שבו התקבלה עתירה נגד אפליה בתקציב לבתי עלמין מוסלמים ונוצרים אל מול התקציב שמשרד הפנים נותן לבתי קברות יהודיים.

תמכתי ועדין אני תומך בעמדתו של אייל. אכן כמוהו אני חרד מהשחיקה שחלה בסל הבריאות .מה שגורם לי לעצור ולבחון מחדש הוא להיטות האוצר לבטל את ביטוחי התרופות במסגרת הביטוחים המשלימים.
כאשר האוצר להוט לעשות משהו אני מיד בודק את עמדותיי מחדש. האם לא נכנסנו למלכודת. האם בעוד שנתיים כשלא תהיה יותר אופציה להכנסת ביטוח משלים הכולל תרופות שאינן בסל לא יצומצם הסל מחדש ואזי נופנה לא לשב"ן אלא לביטוח מסחרי היקר בהרבה?
האם לא עדיף היה לכפות על השב"ן הכנסת בעלי הכנסות נמוכות לביטוח במימון השכבות המבוססות?
אין לי תשובה אבל הנושא דורש חשיבה פרקטית לא פחות מחשיבה אידיאולוגית

של הכנסת פרסם לא מזמן מחקר שנערך על ידו בעניין, הנה הלינק
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01910.pdf
יש שם לא מעט נתונים מעניינים בנוגע למערכת הבריאות שלנו והדברים כתובים באופן ברור יחסית.

ראו גם
http://tinyurl.com/2qb5f2

נו באמת.
אני קורא להם לתבוע את ממשלת ישראל.

ואולי את אלו שמתכחשים למרות הנתונים שלעיל לכך שירידת מחויבות המדינה פוגעת בבריאות ומאשימה את החולים במצבם.

מכל מקום כפי שציינתי אלף פעם דעתי היתה והינה שההוצאה מהמשלימים חייבת ללכת יחד עם הכנסת התרופות האלו לסל. אני מאוד מקווה שכך יעשה ושהתקציב שהוסף ישמש לזה, ושכל הפרשה הזו תעודד את החכי"ם ליצור מנגנוני עדכון מתאימים..

אגב, לו היו נכנסות התרופות, האם היית קורא לכל השלושים אחוז שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח משלים לתבוע את מי שיצר את הביטוחים האלו והקטין בכך את הסיכוי שהתרופות יכנסו לסל הכללי?

כותבי המאמר כותבים:

את קידום השוויון, במובנו המהותי והעמוק ביותר ביחס לשירותים שאינם בסל, ניתן להשיג על ידי הכללתם של שירותים אלה בביטוח המשלים המוצע על ידי קופות החולים וכפוף לעקרונות הביטוח הסוציאלי הדדי, המאפשר לכל מבוטח להצטרף, ללא הבדל גיל או מצב רפואי. "

יש להם רק טעות אחת, צריך להחליף את המילה "בביטוח המשלים" למילה
"בביטוח האוניברסלי" , או שמא "בסל הבריאות", שכן רק הוא יכול להיות שוויוני באמת. הביטוח המשלים מוצא לא על סמך עקרונות הביטוח הסוציאלי ההדדי, ולא מאפשר לכל אחד להצטרף, שכן הוא תלוי בתשלום שלא כל אחד יכול לשלם, ולכן כשלושים אחוז מהאוכלוסיה לא יכולה להצטרף. לכן המאמר הזה מדבר על שוויון אך מעגן אי שוויון. והמאמר הזה חוטא באותו חטא של התעלמות מאלו שישארו ללא מענה כי התרופות ישארו מחוץ לסל כי המעמד הבינוני ומעלה יקבל אותם דרך המשלים והלחץ להגדיל את הסל יקטן.

אכן, כפי שמראה המאמר של לאה ופנר שקישרתי אליו לעיל, אין די במה שנעשה ויש להבטיח הגדלה מתאימה של הסל, והכותבים צודקים כנראה שהתוספ ת הנוכחית לא תספיק. לכן, כפי שכבר כתבתי פעמים רבות, צריך מנגנון קבוע לעדכון הסל.

הבלוג הזה תמיד פתוח לתגובות אבל אני מבקש שהן יהיו לגוף העניין, יתמודדו עם תוכן הדברים וכו'. תגובות שהן פוגעניות, לגוף אדם ולא לגוף הנושא, (אלא אם כן הפוסט עוסק באופן חריג באדם מסוים ואז האדם הוא נושא הדיון) עשויות להמחק.
אני בהחלט מזמין אנשים להגיב כאן אבל דובר בתגובה מסוג השאלות הרטוריות-ציניות שנגעו לאנשים המעורבים בארגוני זכויות אדם ולא התמודדה כלל עם הדיון הזה לגופו של עניין. (להבדיל מתגובות קודמות שלך). אין לי כוונה להיות כאן אפולוגטי או להגן באופן אישי על עמדות שאני או ארגונים – שאני במקרה זה קשור אליהם – לוקחים, כנגד התקפות אישיות. יש לי את כל הרצון הטוב כפי שאתה יודע להגן על עמדות כאלו לגוף העניין עד שאני מקבל הערות אישיות, ציניות וכו'.

עכשיו כתבת טיעון, קודם כתבת שאלה רטורית… זה ההבדל..

מכל מקום, אפשר לומר באותה מידה שמי שהחליט להתיר את הביטוחים האלו הוא גם מעשירונים עליונים , ולא מי שידו לא תשג לקנות אותם. (את השב"ן החדש). אם כן הטיעון שלך חסר משמעות מהבחינה הזו… הייתי יכול בדיוק לכתוב אחרי אישור הביטוחים האלו לומר: מי החליט עליהם, מה מצבו הכלכלי, ושהציניות והאדישות הם של אלו שהחליטו על השב"ן המורחב האלו, תוך משחק בבריאות של הציבור העני שלא יקנה אותם.
אם באמת רוצים לדאוג לחלשים צריך לבדוק מה עם מי שאין לו שום ביטוח נוסף לסל הבריאות.
אני ממש נכשל מלהבין את מי שתומך בשבן הזה מתוך דאגה לאוכלוסיות החלשות. אם זה המצב אז אנא להאבק למען הכלת התרופות האלו לכלל האוכלוסיה. יש משהו מוזר מאוד במאבק בשם זכויות אדם או שוויון או נגישות לתרופות – כאשר מדובר בנגישות חלקית. צר לי אך אני לא יכול לקבל ולהבין את מי שנאבק בלהט למען זה, במקום להאבק בלהט למען נגישות לתרופות האלו לכלל האוכלוסיה.

תשמע, גם בעשירון העליון יש צדיקים בסדום כמו יואל ליפשיץ, אבל זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. על תהליכי קבלת ההחלטות של בן יזרי אני מעדיף שלא להרחיב את הדיבור, מסיבות ידועות.

הרי לכאורה לפי ההגיון שלכם צריך היה גם לאסור בחוק על ביטוחי בריאות פרטיים, אותה טענה על "ההוצאה הלאומית לבריאות".

מאוד הייתי כועס אם ההחלטה הייתה מבטלת גם ביטוחים פרטיים (לרבות כמובן אלה של הפוליטיקאים) אבל נגיד שזאת החלטה לגיטימית, אם מקבלי ההחלטות מוכנים לסכן את חייהם ואת חיי ילדיהם למען ה"שוויון" ו"טובת הכלל", אז מי שאני שאלין.

ההחלטה כמובן עברה לא בגלל "הלובי החברתי" אלא בגלל שהאוצר לא מעוניין להוציא יותר כספים, והניח ובצדק שכל תרופה שתכנס לשב"נים תגרום להפעלת לחץ להכנסתה לסל.