אני, עברי לידר

מקרתי מתהפך בקברו. לא בגלל הטכניקות החדשות של דה-לגיטמציה למי שלא שירת בצבא, אלא בגלל שקמו לו יורשים שכמעט עולים על מורם, וקשה לו לחשוב על כך שמישהו יכול להמציא רעיונות שהוא לא חשב עליהם.

אבל בכל זאת, המכתב, שפורסם קבל עם ועדה שבו נתבקש עברי לידר לומר שהוא "אוהב את צה"ל ומכבד את ערכיו", אולי אינו מספק. אפשר גם לשכלל. הנה הצעה חדשה לאגודה למען החייל וצה"ל:

 

"אני עברי לידר אוהב את צה"ל ומכבד את ערכיו. אני מכבד את מה שצה"ל עשה במשך ארבעים שנות כיבוש. את הנישול המתמשך של האוכלוסיה הפלסטינית. את הריסות הבתים, הגירושים, האלימות כנגד פלסטינים, הרג של מאות ילדים פלסטינים חפים מפשע, הקמת חומה בלב השטחים הפלסטינים, עצימת עין כאשר מתנחלים נהגו באלימות כנגד הפלסטינים, עקירת עצים, עיכוב חולים ויולדות במחסומים, השפלת נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, וגם את מלחמת לבנון הראשונה והשניה אני מכבד ואוהב. את מצעד האיוולת, את היוהרה, את חוסר המוכנות, את ההרפתקנות, את כולם אני מכבד ואוהב.".

 

עברי תשמע, תהיה מלחמה            צילום: רונן אקרמן

נראה הרבה יותר רציני ממכתב קצר בו יאמר עברי בלאקוניות שהוא "אוהב את צה"ל ומכבד את ערכיו" בלי פירוט. אם כבר מקראתיזם, פטריוטיות עליה נאמר שהיא מפלטו האחרון של הנבל, צביעות וחוסר טעם טוב – אז עד הסוף!

ואני מה זה אוהב ומכבד את עברי (שוב!) והפעם על כך שסירב לחתום על דבר ההבל הזה.

 

האגודה לזכויות האזרח: אפליה בשל אי שירות צבאי היא הפרה של החוק

 

הארץ: "הצבא משחרר ואחר כך בא בטענות"

 

נ.ב. נועם לסטר מעלה נקודות דומות וחשובות

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אוגוסט 25, 2007 בשעה 9:47 am

    אם מדובר ב99% מקרים של נוכלות, או 90%, כמו שמגיבים אצלי בבלוג כתבו, או ב20%?

    בכל אופן, מעולם לא תקפו בחוסר פרופורציה כזה את מי שלמשל השתמט ממס ההכנסה.

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 1:14 am

    למרות שאני מבין את הכוונה.
    נקודת המבט שיורם נותן, כשהוא מדגים בעזרת צבא בורמה מעניינת, אבל נדמה לי שאנחנו מקרה שונה בתכלית.
    אנחנו לא חיים במשטר צבאי. אמנם לצבא יש עדיפות עליונה בין שאר העניינים הבוערים, אבל עדיין אפשר לקיים כאן אורח חיים דמוקרטי באופן יחסי. הצבא מכתיב חלק מסדר היום פה, אבל זו המציאות.
    כל כמה שהכיבוש הדפקטי הזה ממשיך, עדיין המדינה זקוקה לצבא. הפונקציה החולנית של התעללות ופשעים כנגד הפלסטינים צריכה להיעלם באמצעים מדיניים ובחינוך, לא בפירוק הצבא, שברור שלא יקרה בקרוב, לא בצד הישראלי ולא בצד הפלסטיני. לא שאני סומך על הפוליטיקאים- לא משנה מאיזה צד- אבל אני לא מכיר דרך אחרת. אולי אתם מכירים.

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 4:19 am

    לטעון ש"כל כמה שהמשטר הצבאי הזה דפקטי" בורמה "זקוקה לצבא" בשל איומים חיצוניים כאלה או אחרים, ו"שהפונקציה החולנית של דיכוי האופוזיציה צריכה להעלם באמצעים פוליטיים ובחינוך ולא בפירוק הצבא, שלא יקרה בקרוב."

    בקיצור, ניצן, מי שרוצה תמיד יכול למצוא תירוצים לשיתוף פעולה עם השלטונות. דווקא בישראל, בה העונש על אי גיוס הוא קל יחסית, אין סיבה אמיתית שלא להתגייס. בבורמה זה עלול להיות הרבה יותר מסוכן.

    המטרה של אי התגייסות אינה, כמובן, חיסולו של הצבא, אלא הפעלת לחץ על הממשלה לשנות את מדיניות הכיבוש. בטוחני שאם תהיה תנועת סירוב גיוס המונית, ממשלת ישראל תשנה את המדיניות הרבה לפני שלא ישארו מספיק חיילים בשביל להגן על האינטרסים הקיומיים של ישראל.

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 1:37 pm

    האם אי התגייסות היא הדרך לשנות את אופי הצבא. יכול להיות, כמו שאורי כתב, שלא משנה הדרך, העיקר השגת התכלית- חינוך קברניטי הצבא והמדינה שככה זה לא יילך. לא יודע איך זה בבורמה. בגאן נראית לא רע מהכדור הפורח, יש להם המון מקדשים והם נראים נורא רגועים, הרבה יותר מאיתנו.
    אני שירתתי שלוש שנים ועדיין משרת במילואים ונקודת המבט שלי קצת שונה. אני מכיר את הטיפוסים שמרמים כדי לשרת קרוב לבית או לא לשרת בכלל. אלו פרזיטים, שחושבים, שעדיף שאחרים יעשו את העבודה השחורה בזמן שהם יעשו בטן גב. אני לא יודע לדבר על אחוז מדוייק, אבל סרבנות מצפונית היא תופעה נדירה למדי. אם הרוב לא היו מתגייסים והיו הולכים לעשות שירות לאומי/ אזרחי דיינו. אבל אלו שמתגייסים עושים את זה מתוך ראיה צרה של עצמם בלבד.
    וזה שהשלטונות לא יצרו אלטרנטיבה לצבא, כמו בגרמניה, נניח, ששם עד כמה שידוע לי, צריך לעשות שנה של שירות לאומי אם לא עושים צבא, עומד להן בשעת התבכיינות, אחרי שכאמור הן היו אלו ששחררו. צבוע, מפגר, חצוף לגמרי, אבל זו הפוליטיקה שלנו.
    כמו שכתבתי קודם, אני פשוט לא אוהב נוכלות. נכון שכולם מרמים פה ושם, נכון גם שאולי לפעמים זו מצווה לרמות את השלטון או גורמים בעלי כוח (במקרה של החזירים הקפיטליסטיים, למשל, יש לי נטייה להסכים), אבל זה לא בא ממקום "נקי". ואולי זה טוב, שכל כך הרבה לא מתגייסים. זה בטח חוסך סבל לא מועט. אני יודע לספר, שגם אם לא כל השירות שלי היה סבל צרוף, היו בו הרבה מאוד רגעים כאלו והוא היה בזבוז זמן, גם לי וגם לצבא. ככה שאולי צבא קטן וטיפש עדיף. מי יודע. הצבא פה ממלא פונקציה של כובש, שוטר, מגן, שמרטף, מחנך, סוהר ועוד כמה. רוב הפונקציות לא נעימות בכלל, אבל הממשלה עדיין צריכה אותן. אולי יש פה צדק מסויים, שוב, אני לא יודע, אני פשוט מעדיף מרי אזרחי מושכל ולא עדר נצלנים ורמאים.

  •   ביום ספטמבר 18, 2007 בשעה 6:47 pm

    שירתתי בצה"ל בתאריך הבא 16.11.1988 תאריך שיחרור 13.11.1990 את מה שעברתי שם אני מאחלת לשונאים שלי. מפקד שהתעלל בי מינית, פיזית ונפשית. אחרי זה עם כל הנתונים שלי עשו ממני עובדת רס"ר. הפרופיל שלי היה 46.
    אבא שלי נפטר בין היתר בגלל אותו מפקד מצה"ל.
    הייתי בת 19 עברתי טיפול נפשי אצל קצין בריאות הנפש. אולם פורמלית אושפזתי פסיכיאטרית רק בגיל 24.
    כל מי שבא בטענות לאדון עברי לידר שיסתכל לי בעיניים ולעוד חיילות שהוטרדו ונאנסו במהלך שירותן הצבאי וצה"ל לא עשה דבר כדי לעצור את זה. מפקדים שניצלו מרות כדי להכריח חיילות לשכבר איתם בניגוד לרצונם.
    מפקד שהרביץ לי עם סרגל
    קלל אותי בקללות שממש לא כדאי לכתוב כאן והוא היה בכלל רב סרן בצה"ל…
    אם זה מפקד בצה"ל זאת בושה לצבא ההגנה לישראל.
    יתר המפקדים ביחידה ידעו מה הוא עושה לי ושתקו רק כשהגיע המברק מקצין העיר שהודיע על מותו של אבי והורה לשחרר אותי ללוויה שלו הבינו המפקדים עם מי היה להם עסק.
    לוועד למען החייל ולכל יפי הנפש שיוצאים נגד החבר'ה שבורחים מצה"ל תעשו בדק בית בצה"ל…
    תבדקו כמה אנשים מגיעים למחלקות הפסיכיאטריות בגלל התעללות של מפקדים ותבינו למה אנשים לא רוצים להגיע לצה"ל.
    אגב, כל האחים שלי שירתו בצה"ל.
    אחד מהם עדיין בקבע.
    תבדקו כמה מתעללים בחיילים שונים וחריגים.
    תבדקו בבקשה.
    לפני שתם מתחתימים את עברי לידר על מכתב מזוויע ולא דמוקרטי שכזה ומורידים אותו מרשימת הפלייליסט של גלי צה"ל.
    צה"ל שונא חריגים.
    אם אתה לא הולך ישר בשורה שלהם הם יורקים עליך מנסיון עגום של שנתיים מלאות של שירות.

    אחת שעשתה שירות מלא ומעדיפה עד עצם היום הזה למחוק את השנתיים הללו מהחיים שלה.

    רחל

  •   ביום ינואר 13, 2008 בשעה 6:48 pm

    אני שירתתי בצבא 10 חודשים ואז הבנתי שזה לא בשבילי ,אני לא מצטערת עלזה שלא שרתתי שירות מלא להיפך היום אני סטודנטית להנדסה
    ואני מאמינה שהשחרור מצה"ל זה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם
    אז תודה צה"ל !!!

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*