עשרת הדיברות להגשת תה

עשרת הדיברות למגישי התה

אז כבר טרחנו והבאנו לבית הקפה או המסעדה תה איכותי. מה זה יעזור אם לא נגיש אותו כמו שצריך? הנה עשרת הדיברות לעובדי הברים, למלצרים, לאחראי המשמרת ולמנהלים. לפרטים נוספים וללמוד על עולם התה קראו כאן.

 

1. ההבחנה בין "תה" ובין "חליטה" אינה ש"תה" הוא בשקיות ו"חליטה" הם עלים בתפזורת!  גם תה וגם חליטות צמחים יכולים לבוא הן בשקית והן בעלים בתפזורת. הפרידו אם כן את התפריט שלכם, כפי שאתם מציגים אותו בכתב ובעל פה, לשתי קטגוריות נפרדות: תה – שיכול להיות בשקית או בעלים בתפזורת (לדוגמא, עלי סנצ'ה בתפזורת אינם "חליטה", זהו סוג של תה שלא בא בשקית אלא בתפזורת, מה שמבטיח בדרך כלל איכות טובה יותר של העלים); וחליטות צמחים, שאינם מכילות תה.  (גם חליטות הצמחים יכולות להיות בשקית, כמו אותה שקית תעשייתית המכילה פרחי קמומיל, או  לחלופין בתפזורת, לדוגמא עלי לואיזה יבשים או טריים). זוהי החלוקה הנכונה.

 

2. יש בתי קפה מסוימים בהם אפשר למצוא בתפריט שיש "תה" – הכוונה לתה בשקית, ויש "חליטות", וברשימת החליטות יש לואיזה, לימונית, נענע, וגם, בלי פרטים נוספים, חליטה בשם "אוצ'ה". זהו תפריט מטעה ואף סתום עבור רוב הלקוחות. אוצ'ה אינו סוג של תה. אוצ'ה היא חברה ישראלית שמשווקת תה, וגם חליטות של צמח הרויבוס. כתבו את סוגי התה של אוצ'ה שיש לכם תחת רשימת סוגי התה שלכם. את חליטות הצמחים שימו בקטיגוריה נפרדת. אפשר לייצר קטיגוריה שלישית לרויבוס, שללא ספק אינו תה, אך דומה לו במספר תכונות. אגב, המיתוג של מוצרי הרויבוס תחת שמות כמו "פריחה מדברית" או כל שם אחר, עלול לבלבל. בררו בדיוק מהו המוצר שאתם מגישים ודעו להסביר מהו תה, מהו רויבוס, ומהי חליטת צמחים שונים שאין בה כלל עלי תה. אגב, הזהרו מטעות נפוצה: "תה יסמין" הוא בדרך כלל לא חליטת צמחים, אלא תה (לרוב ירוק) שתובל ביסמין. (כפי שארל גריי הוא תה, לרוב שחור, שתובל בברגמוט – סוג של פרי הדר).

 

3. תה שנחלט יותר מדי זמן בקומקום יעשה את המשקה למריר ולא טעים. חייבים להבטיח שהתה לא יחלט יותר מהזמן הנדרש – כמפורט על האריזה (בממוצע כשתי דקות לתה ירוק, כארבע דקות לתה שחור). יש לחלוט בבר ולהוציא את העלים, או להגיש את התה עם פילטר נשלף בצורה נוחה ולהנחות את הלקוחות מתי להוציא את הפילטר. יש להמנע מפילטרי המסננת המתלבשים על ראש הכוס בה מוגש התה או מכדורים קטנים שנכנסים לתוכה. כל אלו לא יאפשרו חליטה ראויה. יש להשתמש בפילטרים עמוקים שנכנסים אל לב הכוס או, עדיף, הקומקום.  יש גם להגיש צלחת מתאימה להניח עליה את הפילטר הנשלף. בבית קפה מסוים מלצרית ממש צעקה עלי כאשר הוצאתי את הפילטר מתוך הכוס! מובן שאילו לא הייתי מוציא אותו מה שנשאר בקומוקום היה הופך ללא ראוי לשתיה… בבית קפה אחר השקיעו והכינו תפריט תה ואף מגישים את התה בקומקום מיוחד. אך בקומקום אין פילטר נשלף, והכוסות שמשתמשים בהם הם כוסות קטנות מאוד (מהסוג שמשמש לתה בטקסי תה מרוקאים). התוצאה: אחרי המזיגה הראשונה מרבית התה נשאר בקומקום. במזיגה השניה הוא כבר לא טעים. לא חבל?

אציין גם כי הגשה בפרנץ' פרס לא מתאימה כי התה ממשיך להחלט גם אחרי שלוחצים על הידית, אלא אם כן אתם מגישים כוסות בגודל מתאים ומנחים את הלקוחות לרוקן לחלוטין את תכולת הפרנץ' פרס לכוס.  בחליטות צמחים לעומת זאת, אין את הטאנינים שיש בתה ולא יקרה שום נזק אם העלים ישארו בקומקום.

 

4. יש להגיש תה חם בכוס עם ידית שמתאימה בצורתה להגשת תה. אין להגיש תה חם בכוסות בירה או בכוסות זכוכית גבוהות בלי ידית.

 

5. "סנצ'ה" הוא סוג של תה ירוק. במו אזני שמעתי מלצר בבית קפה, עונה לשאלה "האם יש לכם תה ירוק" בתשובה "לא", כאשר באותו מקום מוגש תה הסנ'צה של חברת אוצ'ה. סנצ'ה וגם תה האורז היפני (גנמאיצ'ה) הם סוגים של תה ירוק. לעומת זאת דרג'ילינג הוא סוג של תה שחור. שוב, השקיעו כמה דקות בתפריט תה מסודר וברור למלצרים וללקוחות. הרבה אנשים יודעים כיום שהם אוהבים תה ירוק או שזה בריא לשתות אותו, אבל אם לא תסבירו בתפריט איזה תה ירוק יש לכם הם לא ידעו.

 

6. אנא הפסיקו לארוז מחדש – כפי שעושות רשתות בתי קפה מסוימות –  מיני חליטות עמוסות פרחים ופירות, מבית היוצר של ויסוצקי, שניתנו להם שמות בלתי מפתים כמו "הגן של רותי" "אצל סבתא ליד האח" או משהו כזה ולהגיש אותם ואף למכור אותם כ"תה גורמה" או "תה איכותי". החליטות האלו לא ראו עלה תה מימיהן. מי שאוהב סלט פירות מתובל ביתר היביסקוס מוזמן להנות מהם, אבל אנא… ואגב: אם אתם בית קפה שמתגאה באיכות הקפה שלו, עשו מעט מאמץ לגבי תה, גם אם זה מצריך מעט למידה מצדכם

 

7. חלטו תה בטמפרטורה הנכונה לו. תה ירוק לא כדאי לחלוט במים רותחים. (ראו טבלת חליטה כאן).

 

8. בררו עם ספק התה שלכם  (בהנחה שמדובר בספק מקצועי שיודע את התשובה הנכונה בעצמו…) מה הטמפרטורה, הכמות ומשך החליטה הראויים לכל סוג תה, ונהגו על פי ההנחיות. (בתה ירוק בדרך כלל ראוי לשים כמות גדולה יותר של עלים לפחות זמן).

 

9. העובדה ששמו תה בשקיות תה יפות ומעוצבות לא עושה אותו בהכרח תה איכותי, (וגם לא תמיד מדובר בתה). הזהרו משקיות שמערבות כל מיני סוגי תה ונותני טעם אחרים ויוצרות משהו שחסר עניין מבחינת הטעם. אנו עוסקים בתה, לא בתחרות עיצוב. אם אתם בית קפה או מסעדה ששואפים לרמה גבוהה, הבטיחו שאתם מגישים ללקוחות שלכם תה באיכות המתאימה לאוכל (וליין) שאתם מגישים. אל תתפתו למכור להם עיצוב של תה במקום תה.

 

10. הכי חשוב, למדו על התה שיש לכם, למדו ודעו להסביר מהו תה ומהי חליטת צמחים, אם לקוחות מבקשים "תה רגיל" , אל תשלחו אותם לשקית התה הקרובה, אלא תסבירו להם שהתה דרג'ילינג שיש לכם בתפזורת זה תה רגיל: תה שחור, ללא תוספות או תיבולים, רק קצת יותר איכותי ממה שהלך לשקית. אם תגישו אותו כמו שצריך, הלקוח יזמין אותו שוב. אם לא, בפרט אם העלים ישארו בקומקום יותר מדי והתה יהיה מר מדי, הלקוחות יחזרו להזמין "תה עם נענע". למעשה מהרגע שיש לכם מבחר טוב של תה איכותי מעלים בתפזורת, אין סיבה שלא להוציא את שקיות התה מהתפריט. עשו את התה האיכותי שלכם ברירת המחדל: כאשר אדם מבקש תה, זה התה שתציעו לו.

 

ועוד דבר – אלו מכם שמגישים רק "תה" או "תה עם נענע", או את אותן חליטות לא ברורות שהזכרתי לעיל: כן, זו אחת הסיבות שאנו מבקרים אצלכם פחות. קיומו של תפריט של תה איכותי הוא בהחלט שיקול בבחירת בית הקפה אליו נלך.

 

וגם – עכשיו קיץ? תה קר שעשוי מעלי תה (ביחוד מתה ירוק) הוא המשקה האידיאלי לקיץ: בריא, נטול קלוריות (אנא הגישו אותו לא ממותק!), ומרענן.

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אוגוסט 26, 2007 בשעה 9:50 pm

    את התה הקר שכל כך מרענן בקיץ. אני אוהב תה קר שעשוי טרי וייחודי בבית הקפה, וזה נדיר למצוא, אבל תה קר טוב. לפעמים לשאלתי המלצריות עונות שיש תה קר…..בבקבוקים של נסטי. עצוב. אני אוהב את התה הקר שלי עם הרבה טעם ועם הרבה מי סוכר מומסים ועם הרבה קוביות קרח. לא אנין אלא אולי תנין. בכל אופן, נהניתי לקרוא את הפוסט, אני שותה רק תה, וכבר לא נוגע מזמן בקפה גם בגלל החלב. תה הוא דבר נפלא ובמיוחד כשהוא מיוחד אך גם תה רגיל מספק אותי בדרך כלל. אני לא פנאט בעניינים הללו כי אין לי סבלנות, אבל הייתי שמח אם בעלי בתי הקפה יקשיבו לך ויפנימו ויכבדו את אוהבי התה, ירעננו את המבחר והידע בנושא, שלהם, ויכינו גם תה קר מושקע במקום. תודה על הפוסט

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 1:24 pm

    ועל זה שרים "הבילויים" – "רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לנו תה"?

    (טוב, לא ממש קשור, אבל לא יכולתי להתאפק)

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 6:42 pm

    מצד אחד אתה צודק, כי מה שמגיע, מגיע, ותה זה לא צחוק. מצד שני, מנקודת מבטו של המלצר/ברמן, זה לא כל כך פשוט. כשמילצרתי (לא כל כך מזמן. אגב, הייתי ממש מלצר חמוד אני חושב) פגשתי כל יום מחדש לפחות עשרה ישראלים עם דרישות ביזאריות לחלוטין לגבי הקפה/התה/היין שלהם. יש לי תחושה ש-90 אחוז מן הדרישות האלה היו חלק מפוזה פלצנית של אנשים שלא באמת מבינים בקפה/תה/יין, כי ככה הם הישראלים, אוהבים לעשות כאילו הם מבינים, ובדרך מטריפים את המלצרים.
    בוא נניח שאתה הלקוח שלי, ובא לך בדיוק תה ירוק בחליטה לא במים ממש רותחים, אלא בטמפרטורה של ככה וככה. ובדרך למשימה הזו אני צריך לדאוג לעוד פעמיים הפוך, נורא חם, אחד מהם חזק עם מעט חלב, ומים רותחים בצד, בכוס זכוכית, והשני חלש עם הרבה חלב, בלי מים בצד, בספל חרסינה. וחוץ מזה עוד אספרסו כפול ארוך. וגם לדאוג להוציא מנות של שני לקוחות אחרים.
    עכשיו תתאר לך מה אני מרגיש? מעבר לעובדה שאני מנוצל על ידי המעביד שלי, הלקוחות שלי, שזה כולל אותך, עושים ממני סמרטוט. וזה כשהשניים המופרעים עם ההפוך שלהם, מן הסתם לא יבחינו אם אני אשים להם נס קפה עלית במקום הלוואצה, וחלב עיזים במקום חלב פרה. כל מה שיש להם זה הקטע הזה של 'אנחנו כאילו אוהבים את הקפה שלנו מיוחד במינו'. ומה התוצאה? התוצאה היא שאנשים כמוך, שבאמת מבינים ואוהבים את התה שלהם כמו שצריך, רק מעצבנים את המלצר המסכן, אפילו שמגיע להם. ובמקרה הספציפי שלך, זה עוד יותר גרוע. כי באמת מגיע לך את התה כמו שהוא צריך להיות, וחוץ מזה, בגלל שבמקום להתרגש מזה שאתה בקפה שלי, ולנסות ליצור איתך קשר עין, אז אני מתעצבן עליך ורוצה לזרוק עליך את כל חליטות התה הירוק שיש לי על המדף, וזה הכי גרוע

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 7:16 pm

    עמנואל כן כן טרם רצתי לקנות את הדיסק החדש שלהם, בדרך. הקודם אהוב ביותר. מכובן.

    מ. – טוב תשמע אני יכול למחול על הטמפרטורה בה התה נחלט. למרות שזה לא דרישה ספציפית שלי אלא כלל בסיסי לגבי תה ירוק. אבל אני אמחל על זה – ובטח שלא נתעקש על צורות הגשה ייחודיות או בעייתיות או משהו כזה. אז תשים לב שרוב מה שביקשתי לא היו דרישות מיוחדות…. בוא נסתפק בכך שלפחות ידעו מה יש להם בתפריט – הדיבר הראשון, והדיבר השלישי שהוא ממש קריטי להגשת תה. ובכלל גם שאר הדיברות, לא דורשות צורות הכנה מיוחדות וכו'. ממש ממש לא הלכתי לשם…

    אוקיי וחוץ מזה… אני מקווה שמעולם לא עשיתי ממלצר – לא ממך ולא מאחר – סמרטוט!

    וגם – תודה – שוב! 🙂 באמת מקסים מצדך. . עכשיו אני רק צריך לדעת איפה ביקשתי ממך תה:)

  •   ביום אוגוסט 27, 2007 בשעה 8:05 pm

    איל היקר
    אוקיי. אם אני אחזור אי פעם למלצר, אני מוכן להתחייב על הדיבר הראשון 'אנוכי התה', והדיבר השלישי 'לא תמרר את שם התה לשווא'. איכשהו, אני מקווה שלא תהיה לי הזדמנות שניה. ארבעה חודשים הספיקו לי. ואגב, לא הגשתי לך מעולם תה, וגם לא ביקשת ממני. לא זכיתי לשרת אותך בתור מלצר. הדיון היה היפותטי. אני מוכרח לומר שהייתי שמח מאד לו היתה לי הזדמנות למלצר לך "הלכה למעשה", שלא לומר למלצר אותך, לתת לך למלצר אותי, ובקיצור, להתמלצר איתך ביחד. זה מן הסתם לא יקרה לעולם, מכל כך הרבה סיבות. זה קצת חבל, אבל לא נורא. נחמד לי לחשוב על 'אילו' ולחייך… לבד

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 1:05 am

    כרגיל, מעניין ומחכים. קופסת ההפתעות שלי בדרך לסיומה ואני מחכה לצעד הבא במסע…

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 1:35 am

    אייל ראה מה מצאתי
    מכיוון שאני יודע שאתה מאותם הסוברים הדומוקרטייה זה רק זכויות אדם, הרשתי לעצמי להכניס לכאן קישור

    ולדעתי הוא גם צודק

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/628/686.html

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 7:09 am

    זה קצת אופ-טופיק בפוסט הזה אבל אני לא חושב שדמוקרטיה זה רק זכויות אדם. דמוקרטיה זה שלטון הרוב והגנה על זכויות אדם והשילוב ביניהם. (זוהי בעצם דמוקרטיה ליברלית אבל לכך רובנו מתכוונים כיום כשאנו אומרים דמוקרטיה). לגבי טאוב הרשימה הזו היא בעיני אפולוגטיקה לרשימה קודמת שלו בוא ניסה לטעון שמבקרי פרידמן עושים זאת רק מסיבות של שימור מעמדם כאליטות. עכשיו כשאשרי ואחרים הראו אחרת הוא מנסה להגן על עמדתו.

    טאוב לא צודק אבל לא אוכל להכנס לכל הסוגיה לעומק כאן… אפשר לבקר את בגצ על התערבות בנושאים מסוימים. מנגד, להאשים אותו באקטיבזם יתר זה גם לא נכון, כי יש תחומים בהם הוא "אקטיביסט" ויש תחומים בהם הוא לא מתערב וכן היה צריך- תחומים מסוימים של זכויות אדם.

    כל הדיון הזה כפי שהוא מתנהל לרוב הוא די שטחי.

    גם הדיון על רפורמות פרידמן שיש לפרק אותן לכאלו שנוגעות ליכולת של בגצ להגן על זכויות אדם , בפרט הצעותיו לתת לגיטמציה לחוקים עוקפים בגץ ולצמצם את זכות העמידה, שיש להתנגד להם לגופו של עניין,

    לסוג אחר של הצעות שמטרתן לצמצמם עצמאות הרשות השופטת כמו שינוי הועדה להרכב שופטים, שיש להתנגד להם לגופו של עניין

    והצעות כמו איך יאותרו שופטים לתפקיד נשיאי בית משפט שלא נראה שיש בהם שינוי דרמטי ויש לדון בהם לגוף העניין ואולי להתנגד ואולי לתמוך.

    גם לגבי האחרונות אפשר לתהות האם לא רצוי היה שאם יש לו רעיון לרפורמות היה מציע רפורמה, מקיים על כך דיון עם נשיאת בית המשפט העליון וכו'.

    את המאמר של אשרי שטאוב מפנה אליו כדי לקרוא, וגם עוד מאמרים שהתפרסמו, שכן הם מראים כיצד דברים שפרידמן אמר מערערים על ביקורת שיפוטית בשם זכויות אדם בצורה קשה.

    אבל טאוב מחפש כל מיני דרכים -זה לא המאמר הראשון שלו בנושא – להסביר את ההתנגדות, ושים לב שהוא מוצא הסבר, ואז כאשר ההסבר לא עובד מוצא הסבר אחר.

    הדברים של אשרי לא עקפו את הויכוח המהותי אלא הסבירו שדברי פרידמן היו שלילת ההגנה על זכויות אדם על ידי בגצ בפרט כאשר מדובר בזכויות של פלסטינים.

    הנסיון של טאוב כאילו להפריד את ברק מ"חסידיו" הוא דרך טיעון מניפולטיבית בעיני.
    כאילו עכשיו לומר ברק היה בסדר, הבעייה זה….____

    ובכך לתת לגיטימציה לטיעוניו.

    אז לסיכום: דמוקרטיה זה לא רק זכויות אדם אלא גם שלטון הרוב, אבל דמוקרטיה מהותית היא לא עניין פרוצדוראלי גרידא. והדיבורים על אימפרילאיזים שיפוטי עיוורים למידת הפסיביזים של בית המשפט ברוב הנושאים של השטחים, בנושאי זכויות חברתיות ועוד. צריך לשים לב, כפי שכתב אריאל רוזן צבי לפני שנים רבות, שיש מעורבות יתר של בגצ לעתים אך גם מעורבות חסר ולדבר לגוף העניין ולא בסיסמאות. את הביקורת על יוזמות פרידמן יש לבחון לגוף העניין וגם לשאול לגבי השיטה בה מציעים אותן.

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 2:05 pm

    זה נראה ככה. גם יש הפניות לבלוג הזה, ככה שזה מסתדר.

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 8:09 pm

    כמעט עניתי לך שלא אבל בדקתי ומתברר שכנראה שבכל זאת תיקנתי שם דבר או שניים – אם כי לא כתבתי את עיקרו.
    בפרט שיניתי את המשפט "המילה "תה" מיוחסת גם ל[[חליטה|חליטות]] של צמחים אשר אינם כוללות את עלי השיח [[קמיליה סיננסיס]]. "

    למשפט
    "אין לייחס את המילה "תה" ל[[חליטה|חליטות]] של צמחים אשר אינם כוללות את עלי השיח [[קמיליה סיננסיס]]. אף כי אלו מכונות לעתים "תה צמחים" נכון לכנותן "חליטות צמחים" ולא "תה

  •   ביום אוגוסט 28, 2007 בשעה 8:34 pm

    שאלתי…
    אני לא ממש שתיין תה, אבל את המלצר מ. אני בטח מבין. אחרי שנים של מלצור וברמון (יען כי בחור "ייצוגי" עבדכם הנאמן), לקוחות תמיד מספקים לך חומר לקשת של רגשות או דעות- תיעוב (בעיקר הצפונבונים והערסים), קנאה (כמעט בכל מי שיושב, כי למה אני עובד והוא לא..), עצבים (המסנג'רים, נפוץ בעיקר אצל הצפונבונים), הקמצנים (בעיקר דתיים)… הכי מעצבנים אלו בעלי הבית, שגונבים את הטיפים ומעלימים מס באופן הכי גס וגלוי שיכול להיות.
    עכשיו…תה אמור להרגיע, או לפחות מתקשר אינטואיטיבית לרוגע. אם אני אשתה את זה, אני, לא עלינו, עלול להיות רגוע. לא נשמע לי משהו, למען האמת. זה בטח מזיק לעור הפנים.
    עדיף קפה שחור עם הרבה הל.
    (ואם כבר תה, עדיף הצ'אי ההודי, עם כל הקינמון וההל והמוסקט ולא זוכר מה עוד, אבל זה יוצא חמוד).

  •   ביום אוגוסט 29, 2007 בשעה 12:01 am

    אייל, זה עתה כתבתי תגובה ארוכה שככל הנראה נמחקה. אין לי כח לכתוב מחדש באריכות, לכן אתמצת. כאחד שמקדיש את עיקר זמנו לנושא הכאוב שציינת, הרשה לי להאיר מספר נקודות:

    1. מלצרות בארץ היא לא מקצוע. התחלופה גדולה, ר' מקרה מ. הנ"ל ששרד רק 4 חודשים. לכן לעולם לא ניתן לחנך כאן מלצרים.

    2. בעיית החפיפניקיות בבתי קפה ובמסעדות בארץ לא מוגבלת רק לנושא הגשת התה, זו בעיה עמוקה ומושרשת. גם במקומות שאין תחלופת מלצרים, החפיפניקיות מונעת כל ניסיון לחנך.

    3. נקודת האור היא שלבתי קפה השפעה מוגבלת מאד על חינוך הציבור לתרבות תה בפרט ולתרבות שתייה בכלל. ממש כפי שמסעדות בארץ בשנת 2007 עדיין לא יודעות להגיש יין, כל שכן לכתוב תפריט יין כראוי (רושמים מרלו 2003 ומגישים לך קברנה 2004). ובכל זאת התפתחה כאן תרבות יין שהעוסקים בתה יכולים להתקנא בה.

    בקיצור, כמו שאומרים ביידיש: אל תחפש אהבה בבית —ונות, ואל תחפש תרבות תה בבית קפה ישראלי.

  •   ביום אוגוסט 30, 2007 בשעה 5:50 am

    ועסוק ביציקת מים על ידיהם של בעלי השררה.

    חציו של הטיעון שלו הוא נכון – ישנה נטייה בקרב האליטות המשכילות לראות את השופטים העליונים כבעלי סמכות מוסרית להכתיב את דעותיהם לציבור הרחב. אפילו אנשים נאורים כמו אייל חוטאים בכך.

    טאוב מרגיש שהוא בעמדה נוחה לבקר את חברי האליטות הללו בשל ההשקפה האוליגרכית הזו, אך בעת ובעונה אחת לא חש כל בעייה להניח כמובן מאליו ששר המשפטים, או הכנסת, הם כן סמכות מוסרית להכתיב לציבור את דעותיהם.

    אם נסכים עם טאוב ש"בית המשפט שואב את כוחו בסופו של חשבון מאמון הציבור", ונוסיף שגם כוחה של הכנסת נובע מאמון הציבור בה, הרי שיש להסיק עמדה הפוכה לזו של טאוב: סקרים מגלים שבית המשפט העליון נהנה באופן עקבי מאמון גבוה בהרבה מצד הציבור מאשר הכנסת. לפיכך, האם טאוב לא צריך לטעון שיש לקצץ בסמכות הכנסת ולהעביר חלק מכוחה לביהמ"ש העליון?

    .

  •   ביום ספטמבר 4, 2007 בשעה 1:00 pm

    במיוחד על הדיבר השלישי.
    עד עכשיו לא הקפדתי להוציא בזמן את הפילטר מהקומקום.
    תודה על הטיפ.

  •   ביום אוקטובר 3, 2007 בשעה 11:17 pm

    העקרון של תפסת מרובה לא תפסת חל גם כאן. אני לומד זאת היטב עכשיו בתורי אחר אספרסו קצר בכרך הגדול ביותר בעולם, אספרסו כזה שאפשר למצוא באיטליה בכל תחנת רכבת נידחת – במקום שמיועד אך ורק למכירת אספרסו.
    וכדי שלא אגלוש יותר מידי לאסוציאציות רחוקות אני רוצה לגשת לעיקר: החשש הגדול שלי ושל אנשים כמוני שלא מבינים את סוד קסמו של המשקה המדובר, יהא סוגו אשר יהא, יהא צבעו אשר יהא, יהא מקום גידולו אשר יהא, תהא שיטת הכנתו אשר תהא, הוא שהסטת תשומת הלב אל התה תפגע במידת ההבנה, המיומנות והגיוון – שאנו מצפים למצוא בכל הנוגע לקפה.
    למרות שאני מאמין בהגנה על זכויות המיעוט בהקשרים אחרים, על זכויותיהם של שותי התה אני מוכן לוותר, אם הגנה עליהן תפגע באינטרסים של אניני הקפה.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*