רנסאנס הריזלינג: מסע בדרך היין של אלזאס

מאחר וענב הריזלינג הוא ענב היין האהוב עלי, זו רשימה מתאימה לפרסום כאן בתחילת השנה החדשה. הקרוב-הרחוק שלו "אמרלד ריזלינג" הוציא לפעמים ליין הזה שם רע בארץ, אבל הענב האחר לחלוטין שנקרא ריזלינג, אחראי לכמה מהיינות הנפלאים ביותר בעולם, כאשר הוא מגיע לשיאו באלזאס שבצרפת, בגרמניה ובאוסטריה. הנאה מיוחדת גורם יין ריזלינג מבציר מאוחר, בייחוד כאשר יושן כראוי. יש כמובן גם גרסאות מוצלחות של ריזלינג בעולם החדש, בפרט, לטעמי, במדינת ניו-יורק בארצות הברית, וגם בגרסאות מסוימות של היין הזה באוסטרליה. לאחרונה מייצר יקב ויתקין ריזלינג מוצלח גם בישראל. יחד עם זאת יינות הריזלינג הטובים ביותר שטעמתי הגיעו מאזורים קרים. ההסבר לכך: ענבי הריזלינג מבשילים מהר יחסית, ובאקלים חם ההבשלה עשויה להיות כה מהירה שהריזלינג יהיה בעל טעם משעמם. הבשלה ארוכה ואטית שמאפשר מזג אוויר קר מאפשרת לענב לפתח את הטעמים והריכוז הנפלאים שלו תוך שמירה על החמיצות, וליננים לבצור אותו מאוחר יחסית. כאשר הוא נבצר מאוחר במיוחד הוא כאמור אחראי לעתים ליינות נפלאים במיוחד, עם איזון נפלא של מתיקות וחמיצות. אך ריזלינג אינו הענב המעניין היחיד הגדל באלזאס, כפי שתקראו ברשימה.

***

עדכון 10 ביוני 2009

את הפוסט הזה אני מעלה מחדש כמחווה לז'אן הוגל, שהלך אתמול לעולמו.

ז'אן הוגל, האיש שניהל את יקב הוגל במשך שנים רבות, היה אחד הדמויות החשובות בעולם היין בכלל ובפרט בזה של אלזאס. הוא היה אחראי להגדרה והרגולציה של קטגוריות היין האלזסיות "בציר מאוחר" והיין המתוק SGN, כמוסבר בגוף הכתבה. מההודעה שפרסמה משפחתו אני למד שהיין האחרון שהוא שתה היה היין האהוב עליו, יין הריזלינג SGN 1976, בדיוק אותו יין שזכינו לטעום בביקור ביקב הוגל המתואר ברשימה, מאחר ונפתח לרגל יום הולדתו של הוגל שחל ערב ביקורנו.

ראו גם את הדברים שכתבה ג'נסיס רובינסון לזכרו.

צילום: עופר גז

ראו עוד מסעות באיזורי יין

ארבע אלמנות ונזיר אחד – מסע אל הבועות של שמפנייה

קטיפה שחורה –  בארצות היין של דרום אפריקה

לימון, צ'ילי ומוצרלה בקאמפאניה: מסע אל הנופים, האוכל והיין של דרום איטליה

מסע אל לב הקיאנטי

ארצות היין של ניו-יורק

השנה בבורגונדי מתחילה באמצע ספטמבר

אווזים, כמהין ויין בפריגור

מאבקים עזים ננטשים באלזאס. הדעות חלוקות והצדדים מתבצרים בעמדותיהם. אבל לעומת המאבקים והמלחמות שננטשו בעבר בחבל הארץ הזה בין צרפת וגרמניה שהחזיקו בו לחלופין, המאבקים הנוכחיים מתמקדים בסוגיה הרבה פחות עקובה מדם מאשר השליטה באלזאס עצמה. מהמאבק בין צרפת וגרמניה כל מה שנשאר לשמחתם של אוהבי היין הוא השילוב המופלא של יין צרפתי עם שורשים גרמניים. במובן זה משקפים יינות אלזאס את העירוב בין צרפת לגרמניה שמאפיין את חבל ארץ זה. עכשיו המאבק הוא על התווית. שלוש שאלות שנויות במחלוקת אודות המידע שיש לספק לקונה הפוטנציאלי של בקבוק יין אלזאסי: האם יש לספק מידע לגבי היות היין מתוק או יבש, האם זן הענבים צריך להמשיך להיות הגורם הדומיננטי על התווית או שמא לשווק יינות על פי חלקת הגידול והאם להשתמש בסיווג 'גרנד קרו'.

המלחמה על התווית

כל אחת מהשאלות האלו מייצגת היבטים מסויימים בייחוד של אלזאס ובשוני שלה משאר אזורי היין בצרפת. מקור המחלוקת הראשונה בכך שבאלזאס אין חלוקה חדה בין יין יבש ליין מתוק כפי שקיימת באזורים אחרים כמו בורדו. אם מצויין כינוי המקור 'אלזאס' בלבד, הרי ניתן להניח שמדובר ביין יבש (אם כי גם ביין זה רמת המתיקות משתנה מיצרן ליצרן). אם מופיעה גם התיבה( Selection de Grain Nobles (SGN הרי שמדובר ביין שנעשה מענבים שהותקפו על ידי הרקבון האציל (בוטריטיס) [פטריה שתוקפת ענבים לבנים וגורמת לשינוי בטעמם וריכוז המתיקות שלם, ועל כך אחראית לכמה מהינות המתוקים המצוינים ביותר שנעשים בצרפת ומקומות אחרים] וברור שהיין הוא מתוק. לעומת זאת מאחורי קטיגורית הביניים, 'Alsace Vendage Tardive', ('אלזאס בציר מאוחר'), שאמנם מבטיחה יין עשיר ומרוכז, יכול להסתתר יין יבש ומורכב, אך גם יין מתוק למדי. יינות הבציר המאוחר המתוקים יותר הם לרוב כאלו שיוצרו בשנים בהם הותקפו הענבים בבוטריטיס, אם כי ריכוז הבוטריטיס ביינות אלה עדיין פחות מאשר ביינות SGN. הצרכן שתוהה לאיזה שלב בארוחה להתאים את היין עשוי להיות מופתע.

כרמים באלזאס

אבל הבלבול הזה לא צריך כמובן להרתיע, שכן יינות הבציר המאוחר הם לעתים קרובות הנפלאים שביינות אלזאס. עשירים, מורכבים, עם מתיקות קלה אך לא משתלטת. אם רק יתנו לנו קצת יותר מידע על התווית.

המידע על התווית אך גם פילוסופיות הייצור השונות הם בבסיס המחלוקת השניה, בין אלה שמקפידים לייצר יינות זניים שמשווקים כשעל התווית מובלט שם הזן, ובין חסידי הבלטת חלקת הגידול. ריזלינג, גוורצטרמינר, פינו גרי ומוסקט הם הזנים האציליים של אלאזס, אף כי לצידם קיימים עוד מספר זנים. אך בעוד שרוב היין הנמכר באלזאס הוא זני, מספר יצרנים, ובראשם מרסל דייס, מאמינים בטרואר יותר מאשר בענב, ומייצרים יין שהוא תוצאת עירוב של מספר זנים. לאחרונה זכה דייס לנצחון כאשר הוכרה זכותו לשווק יין כזה לפי החלקה ולא לפי זן הענב.

המאבק השלישי הוא בין היצרנים הגדולים והותיקים הוגל וטרימבאך ובין כל היתר. בעוד שגם יצרנים שלא מערבים מספר זני ענבים משתמשים בסימון 'גרנד קרו' כאשר מדובר ביין שהגיע כולו מחלקות הזכאיות לסיווג זה, הרי שטרימבאך והוגל מוכרים את היינות שלהם לפי מספר סדרות של יינות, מהבסיסי אל המובחר. כאשר מדובר ביין מה–Cuvee העיליים של יקבים אלו, הרי שבעיני יצרנים אלה השם מדבר בעד עצמו, ואף כי מדובר בסדרות של יין המגיע למעשה מחלקות גרנד קרו, הרי שאין בכוונתם ללכלך את התווית בסיווג זה, שניתן לדעתם ליותר מדי חלקות (51 נכון להיום) בלי הקפדה יתרה על האיכות.

כאלו הן המלחמות העכשוויות שנלחמת אלזאס. עבור המבקר באיור, הגישות השונות שננקטות באות לידי ביטוי ביקבים השונים בהם יבקר. ואכן, קל לבקר ביקבי אלזאס: להבדיל מבורדו או בורגונדי, באלזאס, בה רכישת יין ישירות מהיקב היא עניין שבשיגרה, למרבית היקבים מרכזי מבקרים הפתוחים לקהל בהם ניתן לטעום ולרכוש יין. אך תיאום מראש באמצעות דואר אלקטרוני מבטיח ביקור יותר אישי, בו נזכה לסיור מקיף יותר או לטעימה רחבה יותר.

'הילד הרע' של אלזאס

אלזאס נמצאת בין נהר הריין שמפריד בינה ובין גרמניה מצד אחד, ובין הרי הווז' שמפרידים בינה ובין שאר צרפת מצד שני. דרך היין היפהפיה משתרעת על פני 240 קילומטר בין הרי הווז' ובין כפרים שנמצאים כאן מאז ימי הביניים. לאורכה יקבים רבים המזמינים את המטייל לטעימה. כמובן, שכמו בכל אזור, רק חלק קטן מאלפיים היצרנים המקומיים מייצר יינות שהם בעלי עניין לאוהבי היין, ואנו עומדים להתרכז בעידית שבעידית. כך, אחרי יומיים רגועים בשטרסבורג היפה, אנו מתמקמים בבית נופש בעיירה Ribeauville ומתחילים את מסענו בין היינות הלבנים המופלאים של אלזאס.

הביקור הראשון שלנו לוקח אותנו דרומה, אל היקב היחיד אותו נבקר ב'אלזאס תחתית', אזור ה- Bas-Rhin. מדובר רק ב'תחתית' הגיאוגרפית של נהר הריין, לא בתחתית מבחינת איכות, כפי שמעיד יקב Ostertag  בו אנו בוחרים להתחיל את הסיור שלנו. בכפר Epfig ממוקם אנדרה אוסטרטג, הנחשב ל'ילד הרע' של אלזאס, כזה שעושה דברים לא לפי הספר אלא לפי האמונה שלו. השיטות והיינות הלא קונבנציונאלים שלו גרמו לעתים לסכסוך בינו ובין פקחי האפלסיון, והפינו גרי שלו שבאופן מאוד לא טיפוסי מיושן בחביות נדחה יותר מפעם אחת על ידי האפלסיון כיין שלא זכאי לכינוי המקור האזורי. אוסטרטג הוא גם מהנציגים המובהקים של הגישה הביודינמית באלזאס. אפשר להתווכח על הגיונה של השיטה, אך קשה להתווכח עם התוצאות שמספקים היינות של אנדרה אוסטרטג. יש המייחסים את 'רנסאנס הריזלינג' שאנו עדים לו בשנים האחרונות להתבססותה של הגישה הביודינמית, שכן ריזלינג ידוע כענב שנותן ביטוי מופלא לטרואר בו גדל, והגישה הביודינמית ששמה דגש על הטבע, מאפשרת לריזלינג ולאדמה עליה גדל להתבטא בצורה הטובה ביותר. מאחר ובאלזאס יש עשרים צורות שונות של אדמה, ונוסף על כך יש חשיבות קריטית לכיוון אליו פונים המדרונות עליהם מצויים הכרמים, (החשיפה לדרום מבטיחה שמש חיונית), הרי שהבדלי הטרואר בתוך אלזאס עצמה הם משמעותיים. להבדיל מרוב היקבים בהם נבקר, ביקב הקטן הזה שמייצר 80,000 בקבוקים בשנה קשה לבקר בלי תיאום מראש. אנדריי אוסטרטג ואחותו שאחראית על המכירות מקבלים את פנינו. אנו טועמים כאן מספר יינות, וביניהם ריזלינג גרנד קרו מחלקת Muencheberg משנת 2002 שמאופיין בשכבות עשירות של טעם, מתיקות קלה שמעידה על נוכחות של מעט בוטריטיס, וטעמי אפרסק ומלון. יין נפלא אחר הוא גוורצטרמינר מבציר מאוחר מחלקת Fronholz , גם הוא משנת 2002. ארומות של דבש ותיבול מובילות לטעמי פרי עשיר ובו מתיקות של מלון מאוזנת בצורה מושלמת עם חמיצות עדינה. אנו מצטיידים לא רק ביינות אלה אלא גם בקופסה ובה שישה יינות SGN מתוקים משנת 1989, מזנים ומחלקות שונות, ששוחררו אחרי יישון ממושך במרתפי היקב. בקופסה גם אבנים מכל אחת מהחלקות מהם הגיע היין, וגם ספרון עם דברי אמנות ושירה של אוסטרטג עצמו וחברים. יינות אלה, כמו גם ריזלינג בציר מאוחר מחלקת הגרנד קרו Muencheberg משנת 1990 שנקנה בפאריז ונשתה בתל אביב, יעידו לנו על יכולת ההתיישנות המופלאה של היינות שמייצר גדול משוררי היין של אלזאס. קשה לחשוב על ביטוי יפה יותר של ריזלינג מזה שנתן לנו היין שלו משנת 1990, יין שעדיין רחוק מלהרגיש מבוגר, ושהמחיש כיצד אדמת החול הוולקנית של חלקה זו מהווה בית גידול מופלא ליינות ריזלינג, שבידיים של ייננים מוכשרים כאוסטרטג מתאפיינים בעושר מופלא.

הכרמים של יקב אוסטרטג – כאן גדלים כמה מהיינות הנפלאים ביותר ששתיתי

חלוץ הבלנדים

מאוסטרטג אנו חוזרים ללב של אלזאס, ה- .Haut-Rhin כאן, בכפר Bergheim מצוי 'טראוריסט' וביודינמיסט נוסף. Marcel Deiss מייצר מגוון רחב של יינות. דייס הוא חלוץ הבלנדים באלזאס: בחלק ניכר מיינותיו מעורבים מספר זני ענבים מאותה חלקה. בעוד שבשאר צרפת מקובל לשווק יין לפי חלקות גידול, ויין ששם הענב מופיע עליו נחשב כנחות, הרי זהו לא המצב באלזאס. דייס, שמחזיר את הדגש לטרואר על חשבון הזן, מורד במסורת האלזאסית אך פועל למעשה לפי המסורת הצרפתית. אנו טועמים כ-15 יינות. בין היתר אנו נהנים מ-Gruenspiel משנת 2000, יין שעשוי מעירוב של ריזלינג, פינו נואר וגוורצטרמינר, שיוצרים טעמים עשירים ומאוזנים עם נוכחות של אפרסק ותבלון. ברמת הגרנד קרו, Altenberg de Bergheim הוא יין מופלא ואלגנטי, שגם הוא תוצר של בלנד של מספר זני ענבים. יינות אלה יוצאי דופן באלזאס ומשקפים את הפילוסופיה של דייס לפיה הטרואר חשוב יותר מזן הענבים. אמנם כאן אנו לא מקבלים אבנים לקחת הביתה, אבל המארחת שלנו בהחלט מציעה לנו לרחרח אבנים מהחלקות השונות כדי שנבחין בהבדלי הטרואר. אי אפשר לסרב להצעה, אבל אנו שמחים לחזור במהרה לרחרח יין… גם ריזלינג זני מתגלה כיין מצויין.

ריזלינג הוא אולי מלך הענבים של אלזאס, ובכלל קשה אולי לחשוב על משהו מענג יותר מיין ריזלינג, ביחוד כזה מבציר מאוחר שיושן היטב. אלזאס, גרמניה ואוסטריה מספקות כולן ביטויים מצויינים של יינות אלה. להבדיל מהיינות הגרמנים דלי האלכוהול, היינות האלזאסים, ברוח הצרפתית, ידועים בהתאמתם המצויינת לאוכל וכאן בכפר Bergheim מצוי אחד המוסדות המתמחים בהתאמה זו. ה- Winstub de Somellier (טלפון  0389736999) הוא בר-יין ומסעדה שמתחבב עלינו בארוחת צהריים שאנו אוכלים מיד אחרי הטעימה אצל מרסל דייס, וזוכה מאיתנו גם לביקור לארוחת ערב. האוכל הוא אלזאסי קלסי וטעים ביותר, וכולל מנות כמו קיש בצל מסורתי, רושטי של תפוחי אדמה וגבינת מונסטר, חזה של פסיון שמוגש עם תבשיל עדשים ועוד. רשימת היינות כמו גם השירות מעולה.

שני 'הענקים'

הבוקר עולה על יום המחרת, ואנו נשארים בכפר 'שלנו'. כאן ב-Ribeauville נמצא אחד משני ה'ענקים' של אלזאס. יקב Trimbach המוכר גם לנו בישראל. הבציר עומד להתחיל והתכונה רבה, ובכל זאת מתפנים לקבל את פנינו. אנו טועמים מספר יינות כולם בסגנון המסורתי והיבש מאוד של היקב, שמשמר את המסורת של יינות יבשים בעידן בו המתיקות זוכה לפופולאריות. ריזלינג משנת 2000 מ-Cuvee Frederic Emile עדיין צעיר מאוד אך העושר והריכוז כבר מורגשים. יין זה מתאפיין בשילוב בין עושר רב ויובש רב, המינרליות מורגשת ומייצגת את הטרואר, וזהו גם כן ביטוי נפלא של ענב הריזלינג האהוב עלינו כל כך. אנו יודעים מניסיון עם היין הזה שעתידו עוד לפניו. אנו מתקנאים בלקוח שהגיע במכוניתו מדנמרק הרחוקה וקונה מספר ארגזים לקחת הביתה, הרבה יותר ממה שאנו נוכל להעלות איתנו למטוס. באלזאס, גם היקבים הגדולים נמצאים בבעלות של המשפחות שייסדו אותם ולא בבעלות של תאגידי ענק בינלאומיים. כך בטרימבאך, וכך גם אצל המתחרה הגדול שלו שאנו מבקרים למחרת היום.

יקב Hugel שוכן בעיירה הציורית Riquwehir. הביקור באזור היין של אלזאס שונה מהביקור באזורי יין אחרים גם בכך שמדובר באזור תיירותי המושך תיירים רבים המגיעים כדי ליהנות מהנוף המקסים והכפרים הציוריים ששרדו מימי הביניים ולאו דווקא מהיין. Riquwehir הוא אחד המתויירים שבין כפרים אלה, וכדאי להקדיש זמן מה לטיול בו לפני שמגיעים אל האטרקציה העיקרית עבורנו. בליבו, בין חנויות מזכרות רבות, שוכן לו מאז 1639 במיקום מבוקש ביותר יקב הוגל שמייצר 1,200,000 בקבוקים בשנה. אחרי סיור שתואם מראש, במהלכו אנו רואים את 'סינט קתרין', שהיא חבית היין העתיקה בעולם, ומתוודעים למקום בו הוסתרו בזמן מלחמת העולם השניה מיטב הבקבוקים כדי להגן עליהם מיד הצורר הנאצי, אנו מוזמנים לחדר הטעימות שהוא למעשה חנות קטנה בפינת רחוב עמוס תיירים. אנו טועמים מגוון של יינות, יבשים ומתוקים. יקב הוגל מזוהה יותר מכל עם יינות הבציר המאוחר והוא זה שהגדיר את הסיווג הזה ואת סיווג ה- SGN בצורה שהפכה להיות רשמית בשנת 1984. אחרי ריזלינג בציר מאוחר משנת 1997 שמגלה עושר ומורכבות ופוטנציאל התפתחות רב, אנו מוזמנים לגלות כיצד פוטנציאל כזה יכול להתממש בטעימה של ריזלינג בציר מאוחר משנת 1990, שמגלה אף פטרולי ומינרלי, עושר וריכוז, ורק מעט מתיקות. פינו גרי מבציר מאוחר משנת 1996 מגלה מתיקות מורכבת עם טעמי מלון ואפרסק, ומזכיר לנו שגם זן זה, שלעתים הולך לאיבוד בין הריזלינג והגוורצטרמינר, מהווה באלזאס בסיס ליינות מופלאים. גוורצטרמינר מבציר מאוחר משנת 2000, עם ארומת דבש ותבלינים, וטעמים מתוקים וארוכים, מספק את האופי הייחודי כל כך של סוג יין זה, מהיינות שקשה לטעות בהם ושמהווים ביטוי ייחודי ומובהק של אלזאס. התמזל מזלנו ולרגל חגיגת יום הולדתו של אדון הוגל (דור 11 למשפחה בניהול היקב) נפתח יום קודם בקבוק של ריזלנג SGN משנת 1976 ואנו מוזמנים להצטרף לחגיגה. יין מופלא זה מגלה תחילה ניחוחות כמהין וקרמל, ועל החיך אנו מגלים יין אלגנטי עם טעמי תפוחים ודבש ומתיקות שהשתלבה היטב בשאר טעמי היין. חוויה חד פעמית. אנו מסיימים בעוד יין SGN, גוורצטרמינר משנת 1989, יין שלו ארומה של תבלינים, קרמל וכמהין, וטעמים עשירים ומאוזנים. הוגל מוכיחים שגם בכמויות גדולות אפשר לייצר יינות מופלאים, והטעימה שם מעידה על פוטנציאל ההתפתחות המרתק של יינות האזור.

אלזאס היא גם כפרים ציוריים מימי הביניים

פרחי ורדים, אפרסק ומגע של לימון

אחרי הוגל יקב Josmeyer בכפר Wintzenheim , יקב משפחתי שנוסד בשנת 1854 ושמייצר 180,000 בקבוקים נראה יקב קטן. אך גם ביקב ביודינמי זה האיכות מצויינת וביחוד מצטיין ריזלינג מבציר מאוחר משנת 1995 מחלקת Hengst, יין מאוזן מאוד ולא מאוד מתוק.

עוד אנו מבקרים את Rene Mure בכפר Rouffach. כאן בין היינות המעניינים פינו נואר מ- Clos St. Landelin משנת 2002. (באלזאס המילה Clos מסמנת חלקה תחומה ספציפית בתוך כרם ומעידה בדרך כלל על יין מובחר במיוחד של היקב). אף כי 95% מהיין המיוצר באלזאס הוא לבן , הרי שרבים מהיקבים באלזאס מייצרים גם פינו נואר. אף אחד מיינות אלה אינו מהווה איום על מיטב יינות בורגונדי, אך התוצאה אצל מורה היא מהטובות שטעמנו באלזאס. מדובר ביין אלגנטי עם שכבות טעם של פרי כהה. מאותה חלקת גרנד קרו מגיע גוורצטרמינר בציר מאוחר משנת 1997. שוב אנו נהנים מהארומטיות העשירה כל כך של סוג זה של יין, שבמקרה זה נהנה גם מפה עשיר, מאוזן ואלגנטי. מורה הוא בין היקבים הבודדים שמייצרים באופן קבוע גם מוסקט מבציר מאוחר, אף הוא מאותה חלקה. אנו טועמים את היין משנת 2000, שהוא יין ייחודי, מורכב ומעניין.

את המסע שלנו בין יקבי אלזאס אנו מסיימים בכפר Kaysersberg ביקב Weinbach, הידוע גם כ- Domaine Faller. כמו אצל אנדרי אוסטרטג, גם כאן ישנו מגע אישי וייחודי שמייצר יינות מרתקים, תוך התבססות על הפילוסופיה הביודינמית. במקרה זה זהו מגע של שלוש נשים, שמייצרות כ- 120,000 בקבוקים מדי שנה. גברת קולט פאלר, שבעלה המנוח ירש ופיתח את היקב וניהל אותו עד מותו בשנת 1979 ושתי בנותיה. משפחת פאלר מארחת אותנו בבית המשפחה המצוי בלב היקב. תמונות משפחתיות על הקירות, התרוצצות בינינו ובין המטבח, שם מתבשלת ארוחת הצהריים, ומספר יינות מופלאים. ריזלניג גרנד גרו מחלקת Schlossberg מסדרת Cuvee Ste Catherine משנת 2002 מגלה אף פרחוני ופה עשיר ואלגנטי, עם טעמים מרעננים של אפרסק ומגע של לימון. גוורצטרמינר מבציר מאוחר מחלקת Furstertum משנת 2001 מפתיע עם ארומה נפלאה של פרחי ורדים, ועל החיך מתגלה יין אלגנטי, מתוק, מאוזן, נפלא ומורכב עם עושר טעמים. היינות של משפחת פאלר ייחודים, מרגשים ואלגנטיים, וקשה לחשוב על סיום הולם מהם למסע שלנו בין יקבי אלזאס.

ארוחה אחת ושני חצאי בקבוק


את הפרידה מיינות האזור אנו עושים עם שני נציגים מובהקים של היקבים הגדולים של אלזאס: ארוחה אחת ובה שני חצאי בקבוק. Clos St. Hune היא החלקה הידועה ביותר (והיקרה ביותר) של יקב טרימבאך, ואנו מתחילים עם יין זה, משנת 1996. ארומות כמהין ואדמה מובילות ליין עשיר, יבש, אלגנטי וארוך עם טעמי אדמה על רקע פרי. לצד יין זה האוכל המצויין של הידועה במסעדות אלזאס – ומהידועה במסעדות אירופה – Auberge De L’Ill שבה אנו מסיימים את מסענו. האוכל כאן מצויין, והקהל האירופאי נראה כמו יצא מסרט או מרומן של פרוסט, אבל אנו רושמים לפנינו שיחסית למסעדות שלושה כוכבים אחרות שאכלנו בהם חסר כאן משהו שיצדיק את הניקוד

 

 

שני חצאי בקבוק: בצד ימין הוגל SGN, בצד שמאל Clos St. Hune מבית טרימבאך

(והמחיר) הכל כך גבוהים. לעומת זאת שום דבר לא חסר בחצי הבקבוק השני של הארוחה, זה שמלווה את צלחת הגבינות והקינוחים. גוורצטרמינר SGN של הוגל משנת 1997 גורם לנו עושר עם האף הארומטי כל כך העשיר בניחוחות דבש, אננס, פרחים ותבלון, ועם טעמי הפרי העשירים במלון ובדבש, ביין עשיר, ארוך ואלגנטי זה, שעתיד ארוך עוד לפניו.

לבורגונדי יש את בון. לשמפיין יש את רנס וגם את אפרני. באלזאס אין עיר שממלאת תפקיד כה מובהק כבירת אזור היין. גם היקבים הגדולים נמצאים בכפרים קטנים ולא בערים הגדולות. שטרסבורג היא עיר יפה ומעניינת למבקר, עם קתדרלה מרשימה, עיר עתיקה יפה, ואזור תעלות מקסים בשם La Petite France . יש בה גם מסעדות וברי יין (winstub) מעולים, אך היא רחוקה מעט ממרכז אזור היין. קולמאר נמצאת בלב דרך היין, קרוב יותר לכרמים, אך לא נותנת תחושה של מרכז היין האזורי שבון או רנס נותנים. עם זאת שווה לבקר בה מסיבות אחרות. ב- Musee D’Unterlinden נמצא ה- Retable d’Issenheim, יצירת אומנות כניסייתית מרתקת שמורכבת ממספר פאנלים שנצבו על המזבח במנזר בעיר איסנהיים. אחרי או לפני הביקור במוזיאון כדאי לטייל בעיר העתיקה של קולמאר ובמרכז העיר לבקר ב- Musee Bartholdi – זהו ביתו של פרדריק אוגוסט ברתולדי, האמן שמאחורי פסל החירות הניצב כיום בניו יורק.

מוזיאון בארתולדי, קולמאר

 

 

"רנסאנס הריזלינג" פורסם במגזין יין וגורמה, גיליון 94, מרץ 2006.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות


  • Fatal error: Uncaught Error: Call to undefined function ereg() in /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-content/themes/notesil/functions.php:295 Stack trace: #0 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-content/themes/notesil/comments.php(31): sandbox_commenter_link() #1 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-includes/class-walker-comment.php(180): notes_comments(Object(WP_Comment), Array, 1) #2 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-includes/class-wp-walker.php(146): Walker_Comment->start_el('', Object(WP_Comment), 1, Array) #3 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-includes/class-walker-comment.php(140): Walker->display_element(Object(WP_Comment), Array, 1, 0, Array, '') #4 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-includes/class-wp-walker.php(322): Walker_Comment->display_element(Object(WP_Comment), Array, 1, 0, Array, '') #5 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-includes/comment-template.php(2094): Walker->paged_walk(Array, -1, 0, 0, Array) #6 /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-content/themes/notesil/comments.php(66): wp_list_comments('type=comment& in /home/aeyalgro/public_html/blog/wp-content/themes/notesil/functions.php on line 295