London Calling

כבר שבועיים וחצי אנו בלונדון והנה פוסט ראשון מכאן…

אז מה אפשר כבר להגיד? שיש לנו דירה קטנה אך חמודה, שממוקמת בדיוק באמצע בין מקום העבודה שלי ושל בן-הזוג, בקצה הצפוני של שכונת Clerknwell שהיא חלק מרובע Islington, ממש ליד תחנת Angel. שיש לנו כבר מנוי לחדר הכושר שנמצא ממש שתי דקות מהבית ואפילו יש בו בריכה. שמזג-האוויר עד כה דווקא האיר לנו פנים – נכון שקר בסטנדרטים תל-אביבים אבל רוב הימים היו טפו טפו טפו ימים יפים, ושהשבועות האחרונים עברו עלינו גם בהיקלטות ומלא סידורים שונים ומשונים, וגם בכניסה לעבודה (בהקשר שלי לפירוט ראו סעיף ה"אודות"), אך גם בפגישות עם חברים והנאות מקסמיה של לונדון. עוד, בדיווחים מפורטים יותר בהמשך.

ברגע זה אני עדיין תחת הרושם של ההצגה המעולה שראינו הערב – גרסת המחזה ל"הכל אודות אמא" של אלמדובר. המחזאי הבריטי סמואל אדמסון כתב מחזה שמתבסס על סרטו של אלמדובר, שמועלה מאז אוגוסט בבכורה העולמית שלו ב Old Vic. הכתיבה, הבימוי והמשחק כולם מצויינים. זוהי דרך לחוות מחדש את העלילה והנושאים שבהם עסק אלמדובר בסרט שלו, וגרסת ההצגה גורמת לחשוב שוב על הנושאים הרבים ש"הכל אודות אמא" עוסק בהם: מהי משפחה, מהי הורות, ובמיוחד מהי, ומיהי, אמא. למי שמגיע ללונדון – מומלץ ביותר לא להחמיץ.

בשבוע שעבר הספקנו גם לראות את המחזמר "מרי פופינס" בהפקתו הנוכחית. ההפקה מצויינת והשחקנים עושים עבודה נפלאה, בייחוד בולטים הילדים שמשחקים  את ג'ין ומייקל בנקס בצורה מקצועית להפליא. אין ספק שזוהי הצגה נפלאה לפתוח איתה את עונת התאטרון שלנו בלונדון, ושאי אפשר לא לזמזם את השירים בדרך הביתה… אבל גם קשה שלא לחשוב על המסרים השמרניים כל כך של ההצגה, שמתמצים בהערצה לערכי המשפחה ולעבודה בבנק… שונה מאוד מ"הכל אודות אמא" שמפרק את המוסדות האלו של משפחה מסורתית ועבודה מכובדת…

מכל מקום שתי הצגות ראויות בהחלט ואם הן מרמזות על העתיד, אז תהיה לנו שנה עמוסה בתיאטרון משובח, וזה עוד לפני שפנינו לפרינג'.

וכמובן, איך אפשר בלי מוזיקה טובה. ובכן, בשבוע שעבר התקיים בבארביקאן פסטיבל מיוחד לציון יום הולדתו השבעים של פיליפ גלאס. להופעות המיוחדות שלו עם פטי סמית (הנערצת!) ועם ליאונרד כהן לא היו כרטיסים,  אבל זכינו לראות את גלאס והאנמסבל שלו מבצעים באופן נדיר את היצירה המדהימה "מוזיקה בשנים עשר חלקים"  במלואה – קונצרט של ארבע שעות (מחולק לשני חלקים עם הפסקה של שעה באמצע) – חוויה מוזיקלית נפלאה ומרגשת.

והנה מתרגש עלינו עוד פסטיבל מוזיקה, מבטיח לא פחות: השבוע מתקיימים ה BBC ELECTRIC PROMS ולמרבה המזל שוחררו מספר כרטיסים נוספים להופעות שכבר היו מכורות לגמרי. כך שמחר (רביעי) תוכלו למצוא אותנו בהופעה של מארק רונסון ואורחים, וביום שישי בערב: הקייזר ציפס ואורחים. בשני המקרים מדובר בהופעות מיוחדות לרגל פסטיבל זה. לדיווחים על הפסטיבל , ועוד – Watch this space.

וכן, יש גם חוויות מתחום האוכל, התה, חיי הלילה…   המשך יבוא.

 

ועוד משהו שאי אפשר בלעדיו – כפי שרבים מכם יודעים, אתר "רשימות" שבלוג זה הוא חלק ממנו נמצא במשבר. אני ממשיך לקוות ולהאמין ש"רשימות" ישרוד. יש בפרויקט הזה כל כך הרבה רצון טוב וכשרון ואנשים טובים שהוא פשוט לא יכול להעלם. בכל מקרה, זו הזדמנות שוב להודות לאנשים הנפלאים שהקימו את רשימות ומקיימים אותו, וגם לקהילה הנפלאה של הכותבים כאן.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אוקטובר 24, 2007 בשעה 10:49 am

    גם גשם גם מרי פופינס גם אנג'ל סטיישן

  •   ביום אוקטובר 24, 2007 בשעה 3:27 pm

    מבחינתי אתה מוזמן כל יום לכתוב טור כזה ואני אעשה רשימה לקראת הנסיעה הקרובה. דרישת שלום, יובל

  •   ביום אוקטובר 24, 2007 בשעה 10:03 pm

    זה לא שקראתי את הפוסט רק עכשיו. פשוט רק עכשיו הצלחתי לכתוב תגובה בלי לקנא עד מוות בכם.

    🙂

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 1:21 am

    אני שמח ומקנא לקרוא אודות מעלליך בלונדון המדהימה
    המשיכו להנות מקסמיה ושלא יהיה קר מדי בחורף!

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 6:37 am

    סוף סוף, חיכיתי לעדכון הזה בקוצר רוח

    תשמרו על עצמכם ותבואו לבקר בניו יורק

    חן וברט

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 9:04 am

    ואכן-מעורר קנאה.
    נראה שאתם מנצלים היטב את זמנכם שם, כל הכבוד.
    זה מרשים ומרגש.

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 9:31 am

    תודה למגיבים ואשתדל להמשיך לעדכן – תוך שילוב בין שמירה על אופיו של הבלוג ושינויים המתבקשים מהנסיעה.

    יופי – אכן סיפור דחייתך מרשימות מעלה שאלות לגבי מערכת הסינון וצר לי על כך. אפשר אכן לשאול האם סינון לא עומד בניגוד לרעיון הדמוקרטי של בלוגים. כנראה שכן, מצד שני הוא מאפשר לרשימות להיות – לפחות בתיאוריה – אתר יותר ממוקד. אכן חומר למחשבה, בכל מקרה הם בטוח עשו את ההחלטה הלא נכונה בקשר אליך!
    נשיקות לך, לז., ולניו-יורק!

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 10:49 am

    נראה שהתחלפנו במפקומות, לפחות זמנית.
    אם אתה צריך המלצות בנושאי יין ובכלל, שלח לי אימייל

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 12:00 pm

    היי אייל ועופר (בן מולדתי ההונגרית)

    התחושה הראשונה בעת קריאת ההודעה היתה קנאה צרופה. בעודי יושבת כאן בקיץ הנצחי המסרב לעזוב ולפנות את מקומו לסתיו, מזג האוויר של לונדון והרצון לגשם שישטוף כאן את הכול, נראה אטרקטיבי ביותר. לאחר נשימה עמוקה והתבוננות מסביב גיליתי שגם כאן לא רע מדי.

    אם בענייני תרבות אנחנו – ראיתי את הסרט הישראלי "ביקור התזמורת", והתאהבתי. אם תצליחו להשיג אותו שם זה מומלץ ביותר. האזהרה היחידה היא שלאחר הסרט, אשר עוסק בפנים שונים של חווית ההחמצה, מציפה אותך תחושה חזקה של רצון לבלוע את העולם(ואולי בעצם זו חלק מן ההמלצה).

    שלכם,
    יהודית

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 12:44 pm

    הי יהודית, כיף לשמוע ממך וד"ש לאיסי!
    כן גם בתל-אביב לא רע, בהחלט כיף לגור בה , ונחזור לשם… אבל נודה שלונדון מספקת חוויות מסוימות שאי אפשר לקבל בישראל….

    אז ככה, לגבי ביקור התזמורת אכן שמעתי שזה מצויין וממש רציתי לראות את זה לפני הנסיעה ולא הספקתי… רציתי לראות את זה בפסטיבל הקולנוע של לונדון שמתקיים כאן עכשיו ואי אפשר היה להשיג כרטיסים – כולם נמכרו! אבל, החדשות הטובות זה עולה כאן בנובמבר אז נלך..
    זה די מצחיק אבל זה יהיה הסרט הישראלי השני שאראה כאן כי לא הספקתי בארץ. גם את "מרגל השמפנייה" החמצתי בכל ההקרנות בתל-אביב ורצתי לראות כאן בפסטיבל הקולנוע, לזה הצלחתי להשיג כרטיס והיה מצויין! כדי לא להראות ממש מגוחך הצמדתי לזה כרטיס לסרט הודי בשם
    The Voyeurs
    שהיה מצויין אף הוא!

    ולגבי מזג האוויר שלא יהיה לך ספק – בזה תל-אביב מנצחת בגדול!

  •   ביום אוקטובר 25, 2007 בשעה 3:40 pm

    איזה קטע, ג'סטין מסוויט הום היה איתי בכיתה (אנחנו מדברים פה על שנות השמונים של המאה הקודמת) הוא באמת בן אדם מקסים ולא פלא שהסכים עד כה לתמוך בעלויות של אתר רשימות מכיסו הפרטי.

    את השכונה שבה אתם גרים אני לא מכיר. אייל אולי תוכל לברר איזו קבוצת כדורגל מייצגת את האזור, זה עשוי לתת כיוון.

  •   ביום אוקטובר 26, 2007 בשעה 1:41 pm

    לגבי הקבוצה טרם ידוע לי אבל לגבי השכונה, אם אתה עומד במרכז לונדון, נגיד ליד המוזיאון הבריטי בבלומסברי/הולבורן, תלך קצת צפונה וקצת מזרחה, כעשרים דקות הליכה ברגל או שתי תחנות ברכבת התחתית מתחנת יוסטון (או תחנה אחת מקינגז קרוס – או הליכה כעשר דקות ברגל מקינגז קרוס) ותגיע…

  •   ביום אוקטובר 26, 2007 בשעה 4:01 pm

    תנגוס בכל מה שיש לעיר הזו להציע
    אני כבר משתוקק לקרוא את הפוסט הבא

  •   ביום אוקטובר 26, 2007 בשעה 7:21 pm

    קצת מפתיע, לא זכור לי שאונ' לונדון נחשבת לאונ' מהטובות בעולם, בשביל זה נטשת אותנו?! מילא אוקפורד, קיימברידג או לונדון סקול אוף אקונומיקס, אבל זה?'

  •   ביום אוקטובר 26, 2007 בשעה 7:52 pm

    אתה מתפרץ לדלת פתוחה: הלונדון סקול אוף אקונומיקס הוא חלק מאוניברסיטת לונדון!!!

    אוניברסיטת לונדון מורכבת ממספר קולג'ים, הלונדון סקול אוף אקונומיקס, UCL, SOAS
    ועוד.

    המכון ללימודי משפטים מתקדמים שאני נמצא בו לא שייך לאף אחד מהקולג'ים אלא לבית הספר ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת לונדון, והוא בעיקרו מוסד מחקרי, וספרית המחקר שלו ידועה כאחת הספריות המשפטיות הטובות ביותר. אם אתה רוצה לבוא ללונדון בעיקר למטרות מחקר זה המקום הטוב ביותר להיות בו, ובעצם המקום העיקרי, כי כחוקר אורח בשבתון זה מקום הרבה יותר מתאים להתבסס בו מאשר בקולג'ים השונים .

    עם זאת אני גם מלמד, אם כי רק מעט וזאת ב
    SOAS
    שהוא כאמ ור אחד הקולג'ים של אוניברסיטת לונדון וביתהספר למשפטים שלו אם אתה מתעקש זכה לדירוגים גבוהים ביותר בדירוגים שמתפרסמים בבריטניה.

    אשר לאוקספורד או קמברידג', נראה לך שאנטוש את תל-אביב לטובת עיירות ספר נדחות?!

  •   ביום אוקטובר 27, 2007 בשעה 9:26 am

    נשמע נהדר; בכמה הצגות וסרטים כבר הספקתם להיות – איזה כיף לכם.

    תמשיך לעדכן. וכשתבואו לכאן תגידו.

  •   ביום אוקטובר 27, 2007 בשעה 12:53 pm

    כן היה הספק לא רע להתחלה – יש כאן כל כך הרבה שהינו חייבים להרגיש, כמו שאורי כתב, שאנו נוגסים בזה!
    תהנו מהצד השני של התעלה ובואו גם אתם לבקר! מחכה לשמוע עוד מפאריז…

  •   ביום אוקטובר 30, 2007 בשעה 12:05 pm

    חשבתי לכתוב "תעשו חיים". אבל הבנתי שזה מיותר…
    מה שהזכיר באנלוגיה לי פסק דין שבדיוק קראתי:
    "[בג"צ] גם לא יתן הצהרה כללית ומופשטת…שחובה על הרשות המוסמכת לאכוף את החוק. פשיטא שחובה זאת מוטלת על הרשות המוסמכת. היא נובעת מן החוק, ואין צורך, אף אין תועלת, בהצהרה של בית המשפט שהרשות המוסמכת חייבת לקיים את החוק."
    במקרה שלכם, ההיגיון הזה אפילו עובד 🙂

  •   ביום אוקטובר 30, 2007 בשעה 12:08 pm

    אמיר, טוב לשמוע ממך ותודה…
    הציטוט שהבאת זכור לי היטב, ואלא אם כן הוא הופיע ביותר מפסק דין אחד הוא למיטב זכרומי מפסק דין מסיק הזיתים (מוראר).

    מה שמוזר בכל העניין שבמקרה ההוא ההגיון לא עובד, ואולי דווקא היה כדאי שבג"צ היה נותן צו עשה לרשות לאכוף את החוק!!!

    ועל כך כבר כתבתי בפוסט אחר

    http://www.notes.co.il/gross/25714.asp

  •   ביום אוקטובר 20, 2010 בשעה 7:52 am

    איזה כיף, קינאה זו לא מילה גסה.
    אולי הפוסט שלך אפילו מעורר השראה, בנתיים השראה יבשה.
    טוב לך יש את לונדון ולנו יש הבטחות :0(
    תהנה ואל תקשיב לכל הקנאים.
    פשוט כשאתה צועד לך באיזו שדרה יפה במזג אוויר סגרירי, תחשוב אלינו פה מזיעים צועדים בשדירה בעולם מקביל רק עם קצת יותר זבובים מאשר סנאים.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*