אכן, בלונדון יש מוזיקה טובה! אחרי מרק רונסון, לפני מוריסי

 

חידושים בבלוג: כפי שהקוראים הנאמנים שמו לב המדור החדש "בלונדון יש", יכלול דיווחים סיפורים ועדכונים מלונדון שלא שייכים לאף אחד מהמדורים הקיימים. מאחר ובלונדון יש, כפי שאיבחן חנוך לוין לפני שנים רבות, הרבה מוזיקה טובה, הרי שלאחרונה נחנך כאן מדור חדש נוסף, בשם "מוזיקה חדש" (מחווה, למי שזוכר, לנוער שוליים…). זהו למעשה מדור חדש-ישן, שכן הועברו אליו מן הארכיון כל רשימות המוזיקה, שבעבר שהו במדור הכללי יותר "תרבות בלא-נחת". מאחר ורוב הרשימות במדור ההוא עסקו במוזיקה, ומאחר וצפויות עוד רשימות רבות בנושא, הרי שמעתה תזכה המוזיקה למדור משלה. קריאה – והאזנה! – מהנה!

וכדי שתדעו למה עוד לצפות: הבוקר בשעה תשע נפתחה מחירת הכרטיסים להופעות של מוריסי בלונדון. המחשב היו מוכן על האתר הנכון, כפתור ה F5 נלחץ בעצבנות, וברגע שהמכירה נפתחה הקלדתי את כל הפרטים בידים רועדות. תודה לאל – שני כרטיסים להופעה בינואר, יומיים לפני יום ההולדת של בן הזוג, בידי. שמונה דקות אחר כך, לפי גרסאות אחרות תוך דקה אחת, כבר אזלו הכרטיסים… אם כי בהמשך היום שוחררו למכירה מספר כרטיסים נוספים באיזורים נוספים באולם.  (אורי אורן – עכשיו לי יש גם את מוריסי וגם את מרק רונסון, מה תגיד על זה?!). עוד לפני ההופעה של מוריסי עצמו, צפויה הופעה של להקת המחווה The Smiths Indeed, (לאור הסירוב של הסמיתס לאיחוד נסתפק בזה…).  מבטיח לדווח מיד אחרי האם זה היה משעשע או שמא חילול הקודש. וגם, האישה שהוכרזה השבוע על ידי האו"ם כאויבת האנושות, זו שההופעות שלה בשבועות האחרונים הולכות ומדרדרות, זו שהקהל צועק לה בוז – אימי, אנו באים להופעות שלך בלונדון רק בדצמבר, לא בסוף השבוע הזה, כי אנו רוצים לתת לך זמן להתכונןן, ללמוד לחיות עם העובדה שבעלך בכלא, לשנן את המילים, ואנו מצפים ממך ללא פחות מהופעה בלתי נשכחת!

 

כשבישרתי כאן על הנסיעה ללונדון בישר אורי אורן שהוא בהלם, בעיקר כי משמעות הדבר הוא שנראה את מופע האיחוד של הספייס גירלז לפניו. את מופע האיחוד של הספייס גירלז לא נראה, למרות שהשנה היא ללא ספק שנת האיחודים בלונדון. כמה מהלהקות שמילאו תפקיד חשוב בחיינו, (ומבלי לזלזל בספייס הן מעולם לא זכו למעמד הזה), כמו Madness, ה-Cure, ה – Jesus and Mary Chain ועוד (את השניים האחרונות זכיתי לראות בשנות השיא שלהן), כולן מתאחדות השנה. גם הסקס פיסטולז נתנו כידוע הופעת איחוד כאן בלונדון. מבול האיחודים הזה קצת הביא אותנו לתגובת נגד לפיה לנוכח ההיצע האינסופי של מוזיקה שיש כאן, נשתדל ונעדיף לראות דווקא להקות חדשות שנמצאות עכשיו בפסגת היצירה שלהן,  על פני הופעות של את אותן להקות שהקשבנו להן בשנות השמונים והתשעים. טוב, אולי יהיו חריגים כמו האיחוד של My Bloody Valentine, שמארק בומונט מעיתון המוזיקה המוביל NME כינה אותו בבלוג שלו כאיחוד האולטמטיבי – האיחוד שיסיים את כל האיחודים.

אחרי ההחלטה הזו לא היא אירוע טוב יותר כדי לפתוח את עונת ההופעות שלנו בלונדון מאשר ה-  BBC Electric Proms . ה"פרומז" המקוריים הם סדרת קונצרטים פופולאריים מאוד של מוסיקה קלאסית שעורך הבי.בי.סי כל קיץ ב Royal Albert Hall (ואף מילה על השאלה כמה חורים לוקח למלא אותו וכו'…). ה"פרומז" המקוריים מתקיימים כבר משנת 1895, אך רק בשנה שעברה התווספו אליהם ה Electric Proms, עבור אלו מאיתנו שמוכנים גם להקשיב למוסיקה של אמנים חיים…

ואיזה אירוע היה מתאים יותר לפתיחת ה"אלקטריק פרומז" של 2007  שנערכו בחודש שעבר, מאשר ערב של מרק רונסון, הנסיך הנוכחי של מוזיקת הרוק, המפיק שלא מסתתר באולפן אלא שהעביר את עצמו  ואת הגיטרה שלו – ובצדק – לקדמת הבמה? 

 

הנסיך מרק רונסון בבי.בי.סי. אלקטריק פרומז

רונסון, נסיך אמיתי (אביו החורג הוא מיק ג'ונס, הגיטריסט של להקת "פורינר"), יליד לונדון שגדל בארצות הברית, ילד יהודי טוב שצם ביום כיפור, מהרווקים הנחשקים ובצדק, עולה לבמה של הראונדהאוס המיתולוגי בחליפת פסים והרבה נוכחות מזן הנרד-קול הנחשק. אחרי הופעת חימום של להקת Coral שאירחה את נואל גלגהר מאואזיס, בשעה תשע ועשרה עלה מרק רונסון לבמה, כשהגיטרה האלקטרונית שלו מלווה בתזמורת הקונצרטים של הבי.בי.סי, שליוותה את כל המופע. זה נפתח בגרסה אינסטרומנטלית ל Apply Some Pressure, השיר של להקת מאקסימו פארק שגרסת הכיסוי שלו על ידי פול סמית היא אחת הרצועות המקסימות ב Version, אלבום גרסאות הכיסוי המוצלח כל כך של רונסון. כך זה התחיל, וגם את היתר תוכלו לראות ב Youtube בחלקים:


 

מרגע זה ואילך מצטרפים לרונסון אורחים מוברחים, כאלו שהפיק, כאלו שהשתתפתו באלבום האחרון שלו, וכאלו ששיריהם זכו לעיבוד מחודש על ידו. ראשון מצטרף לבמה אלקס גרינוולד, מהלקה הקליפורנית פאנטום פלנט, על מנת לבצע, כפי שהוא עושה באלבום, את Just של רדיוהד. משם החגיגה רק נמשכת. את Oh My God של ה Kaiser Chiefs מבצעת באלבום זמרת הפופ הבריטית לילי אלן, והיא אמורה להיות כאן הערב. "חברתי לילי היתה אמורה להיות כאן הערב אבל היא ביטלה ברגע האחרון. זה קול, לאנשים יש את החיים שלהם" אומר רונסון, "אז הבאנו מישהו אחר שהיה בעיר ושמכיר את המילים". הבוז שהקהל משמיע כלפי לילי אלן הנעלמת, מתחלף בתשואות לריקי וילסון, הסולן של ה  Kaiser Chiefs שעולה לבמה ועושה את הכמעט בלתי אפשרי: גרסת כיסוי לשיר של עצמו… שכן הגרסה שהוא שר כאן היא בעיבוד של רונסון, ולכן זהו וילסון שמכסה את אלן שמכסה את וילסון… עיבוד נפלא. ה London Lite, אחד החינמונים שדוחפים לנו ליד בדרך לרכבת התחתית ידווח למחרת שבשעה שאלן הבריזה לרונסון, היא נצפתה אוכלת בסניף הלונדוני של מסעדת נובו… אפשר כמובן לתהות אם זו סיבה טובה להברזה אבל מצד שני מאחר וכנראה די קשה להשיג מקום בנובו אולי אפשר להבין את בחירתה… עוד מתארחת כאן קנדי פיין, בין היתר בגרסת כיסוי מקסימה ל"סאני" הנצחי. בהמשך, כרמז אולי לעוד מישהי שנעדרת מכאן הערב, עולה לבמה צ'רלי ווקר, סולן להקת ה Rumble Strips ונותן גרסת כיסוי מהממת לשיר שרונסון הפיק דווקא את הגרסה המקורית שלו, Back to Black של אימי ווינהאוס. הרמיקס שעשו הראמבל-סטריפס לשיר, הופך להיות גרסת כיסוי, ואם חשבתם ובצדק שהשיר הזה הוא אחד הפסגות של ווינהאוס, אז אתם צריכים לשמוע את ווקר מצליח לפרש אותו מחדש ולהתעלות על המקור, גם לפי רונסון עצמו שאומר שהוא אוהב את הגרסה הזאת יותר מאשר את המקור…  והנה, כך נראה הרגע הזה, אחד מרגעי השיא של ערב עמוס שיאים:


 

אנו לוקחים ברצינות את ההמלצה של רונסון לקנות את הדיסק של הראמבל-סטריפס שמאז מתנגן קבוע באייפוד שלנו, והוריי, הערב נראה אותם בהופעה חיה! עוד בהמשך, סאנטו גולד, לא רק בשיר  מהאלבום של רונסון אלא גם ב Our Lips Are Sealed  ,  עם טרי הול מה"ספישלס", שחיבר את השיר עבור להקת הגו-גוז ושמצטרף בעצמו. אחר כך מצטרף שון לנון, חבר ילדות של רונסון, והלהקה מבצעת את Sail on Sailor של הביצ' בויז, הלהקה האהובה על אביו של רונסון, ורונסון מקדיש לו את השיר. זה עוד לא נגמר, לפנינו עוד בין היתר The Only One I Know של השרלטנס, שבאלבום בוצע על ידי רובי ויליאמס, אבל כאן טים ברגס מהשרלטנס נמצא בעצמו כדי לשיר. אימי ווינהאוס  כזכור לא כאן כדי לעשות את "ואלרי" של ה-Zutons   שהיא עושה באלבום, ("עכשיו רונסון ידע מי החברים האמיתיים שלו" ילהג למחרת החינמון) אך אנו זוכים בביצוע מקסים על ידי קייל פאלקונר מלהקת The View. והנה עוד שיא לפנינו, לקראת הסוף, מצטרף Daniel Merriweather, לשיר מקורי שלו, וגם לגרסת הכיסוי האגדית שלו, מתוך האלבום של רונסון, ל Stop Me של הסמיתס. הקהל מתלהב ובצדק… להדרן חוזרים לבמה שון לנון ועוד חלק מהאורחים ומבצעים, כמה סימלי, את We Can Work It Out של הביטלז.


 

והנה רונסון מספר על ההכנות לערב וקטעים נבחרים ממנו


 

 

יומיים אחרי האירוע המופלא הזה, מסוג הערבים שבזכותם שווה לחיות בלונדון, ערב נוסף בפסטיבל, והפעם להקת המנוני האינדי, Kaiser Chiefs בערב משלהם. ניקו שרה על כל המסיבות של מחר, יהודית רביץ שרה על כך שמחר נראה הכל לאור היום, והקייזר צ'יפס הם היחידים שהודיעו באחד השירים המקסימים ביותר שלהם על ביטולו של מחר מחוסר עניין. הקהל מתלהב ובצדק מהשיר הזה ומשאר הלהיטים של הצ'יפס.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום נובמבר 23, 2007 בשעה 5:24 pm

    כנראה שהסנדלר הולך יחף או לפחות מעדיף כפכפי אצבע. על הספייס גירלז וויתרת ועל מוריסי התעקשת? 🙂

    בכל מקרה, אני אכול קנאה לגבי ההופעה של מוריסי. לראות אותו בניו-יורק היה בשבילי אחד השיאים של חיי

    לגבי איימי ווינהאוס, יצא לי כבר לראות אותה פעמיים בהופעה והאכזבה ממנה רק הלכה וגברה. הייתי מנמיך ציפיות בכל מה שקשור אליה. אני מקווה שלפחות הכרטיס להופעתה עלה לך פרוטות

  •   ביום נובמבר 23, 2007 בשעה 5:52 pm

    לא כל כך הבנתי כאן מי הסנדלר ומה הנמשל:) אבל ניחא..

    הכרטיסים לווינהאוס נקנו במחיר השוק ולא במחיר השוק המשני אז אל דאגה… מי יודע, לאור מה שקורה בהופעות שלה לאחרונה כבר אין לדעת למה לצפות… אז נדווח..

  •   ביום נובמבר 23, 2007 בשעה 7:35 pm

    טוב, עכשיו פוסט על מגוון המזון המשובח שיש בעיר!

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*