הפסקת חשמל

 

 

תושבי האזור,
ברצוננו להתריע על גל הפסקות וניתוקי חשמל באזורכם בעתיד הקרוב, החל מה-2.12.07.
הפסקת זרם החשמל היא צעד של אין ברירה, ואנחנו נאלצים לנקוט בו בגלל שבעירכם שוכנות מפקדותיו של צבא הפוגע באזרחים בגדה המערבית וברצועת עזה ומבצע פשעי מלחמה.
מטעמים הומניטאריים הפסקות החשמל לא יהיו מוחלטות, ונותיר לכם את שיקול הדעת: האם להפנות את זרם החשמל שיוקצב לכם לבתי החולים, למערכת המים, לביוב, או לבתים פרטיים.
אנו מתנצלים על חוסר הנוחות הזמנית שאמצעים אלה ייגרמו לכם ומדגישים מדובר בצעד התגוננות הכרחי, בו אנו נוקטים בכאב וצער בלתי מבוטלים. נשמח להשיב את זרם החשמל לעירכם מייד כשתיפסק הפגיעה באזרחים בשטחים הפלסטינים.

בברכה,
החזית לשחרור עזה

 

בתודה לאמיתי סנדי ולמתי שמואלוף

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 10:59 am

    רוצים לפעול? תשגרו קסאמים בחזרה לעזה, תשובה באותו מטבע פועלת לשני הכיוונים.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 11:27 am

    כלפי עזה שוגרו ומשוגרים הרבה יותר מקסאמים.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 11:34 am

    גם אני מצאתי את הפתק הורוד מודבק לדלת הבניין שלי הבוקר (בדבק נגרים? לא הצלחתי לקלף אותו. מה רע בסלוטייפ הישן והטוב?).

    משום מה מתבקש להתלהם לכיוון זה או אחר, לאמור – צודקים האקטיביסטים! או לחילופין: עוכרי ישראל שכמותם.

    אבל אני באופן אישי פשוט לא אוהב מתיחות. בעיניי הפתק הזה שייך לעולמם של היגאל שילונים למיניהם ולכן אני לא בעדו. זו כמובן דעתי אישית ותו לא.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 12:22 pm

    רן, אולי נוכל להבחין בין פעולת חתרנות פוליטית מהסוג הזה ובין מתיחה לשם מתיחה של יגאל שילון… שגם אני לא חובב… נדמה לי שלשים אותם באותה קטיגוריה זה לא מוצלח במיוחד….

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 12:27 pm

    קסאמים לא תפתח כלפיהם אש.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 12:42 pm

    כנראה שזה יהיה נכון כיום, והלוואי שיפסיקו. עם זאת זה לא יפסיק את אמצעי הדיכוי האחרים שישראל מפעילה כלפי הפלסטינים בשטחים, לרבות עזה.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 1:09 pm

    הם כן יפסיקו?
    החיזבאללה בלבנון גם מדוכא?
    בגלל זה הוא יוזם תקריות בגבול?

    לפעמים אני מתקשה להחליט מי יותר עיוור למציאות הצד השמאלי או הימני של המפה.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 1:44 pm

    זה בסדר גמור שינתקו את החשמל בעזה. ושגם ירעיבו אותם אם צריך, עד שיפסיקו לירות קסאמים.
    ואם עוד לא שמת לב: אף אחד לא שם עליך קצוץ. גם לא על שמואלוף ושאר החברים שלכם.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 1:57 pm

    חובבן – לא ברור כלל. וצפוי שהיכולת להביא לסיום מוחלט של אלימות וטרור אינו בידי ישראל. אך אנו יודעים מצד שני שהאלימות והטרור לא תמיד היו באותה רמה, היו תקופות של יותר ושל פחות, וזה כן קשור להתנהגות של ישראל ולתנאים שיווצרו בשטח.
    מכל מקום זה – הפחתת הדיכוי – משהו שצריך לעשות, וגם לקוות שיביא להקטנת האלימות. לבנון מראה כמה הסיפור מסובך, ואני מניח שכדי להבין את המקרה הלבנוני צריך גם לחשוב על פוליטיקה פנים לבנונית מצד אחד, ומצד שני על יכולת לגייס תמיכה על סמך אהדה לקייס הפלסטיני בקרב הציבור הערבי.

    לגבי זה שרוצה להרעיב וכו', הרעיון של פגיעה באוכלוסיה אזרחית בשל פשעים של חלק מהמנהיגים שלה פסול בדיוק כמו פשעי מלחמה אחרים. זה שיש מי שרוצה לא לשים קצוץ כדבריך על מי שמתריע מפני פשעי מלחמה זה לא חדש, זה מאפיין חברות רבות שלוקות בעיוורון מוסרי.

    על כך כבר כתב אלתרמן מזמן

    כִּי חוֹגְרֵי כְלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
    מִי בְּפֹעַל
    וּמִי בִטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
    נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
    לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.

    http://www.education.gov.il/tochniyot_Limudim/shira/sh_42.htm

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 2:16 pm

    הם בחרו במלחמה (בחמאס) ויקבלו מלחמה.
    אנחנו בחרנו בחרפה ונקבל מלחמה.

    בדיוק חשבתי על-כך שבמוסר ה"אירופאי נוצרי" שהשמאל אימץ חסר לקח חשוב אחד מהמוסר היהודי המקורי, התורה –
    "ודל לא תהדר בריבו".

    בעולם שלך, מי שמסכן הוא הצודק.

    אפשר להתווכח על דרכים לעשות צדק, אבל הדרך שמבוססת על האמונה הזו היא כמו הקומניזם – נשמעת טוב, אבל כשמממשים פתרון על-פיה. התוצאה היא שיותר אנשים חפים מפשע סובלים הרבה יותר.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 2:23 pm

    השבוע, כבכל שבוע, ינחתו "חפצים מעופפים" שונים במקומות אקראיים בעירכם – בתים, רחובות, בתי ספר, גני ילדים.

    נשתדל להשמיע התרעה בערך חצי דקה לפני הנפילה.

    מעבר לזה, אין מה לעשות. זאת אומרת יש, אבל זה לא הומני.

    משתתפים בצער!

    תושבי תל-אביב

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 7:10 pm

    קצת עצוב ש"עד אז נמשיך לגייס את ילדיכם לצבא" לא מהווה איום גדול מספיק.
    נראה שאת הלקח מהפסקות החשמל בלבנון לא למדו.

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 7:28 pm

    לאמץ קצת חשיבה פוליטית.
    האלטרנטיבה שכנראה הולכת ומתממשת היא כיבוש רצועת עזה -לא מפני שהקסאם בשדרות הוא סיבה מספקת אלא שאנחנו בדרך לקסאמים על אשקלון ואז נאלץ להיכנס ולחדש את הכיבוש-מה שבאמת הממשלה והצבא לא מעוניינים בו.
    הפסקות החשמל הן ניסיון-קרוב לוודאי שייכשל-לעורר לחץ פנימי על הנהגת החמאס בעזה
    הניסיון ייכשל לא מפני שהחמאס מעוניין בכך אלא שחלק ממה שקורה נובע מהעובדה שהפתח מנסה לגרור אותנו פנימה לעשות עבורו את המלאכה-זה מזכיר לכם משהן? הפלנגות ב1982
    אז אייל תירגע . הפסקות החשמל הן ממש לא רציניות וזה לא יימשך זמן רב-מלחמה גרועה בהרבה בפתח-

  •   ביום דצמבר 5, 2007 בשעה 8:58 pm

    הלוואי שהפלסטינים ישיבו לנו כגמולנו, ויקצצו את אספקת החשמל שלהם לישראל, באותו שיעור שאנחנו מקצצים להם.

    ואם הם לא מספקים חשמל, שיקצצו כל דבר אחר שהם מספקים לנו…

  •   ביום דצמבר 6, 2007 בשעה 4:38 pm

    העולם בו "מי שמסכן הוא הצודק", הוא העולם שמי שעיצב אותו יותר מכל היתה ההנהגה הציונית, ואחריה מדינת ישראל אחרי השואה.

    אחרי השואה אין ספק שהיינו מסכנים. ואנחנו תרגמנו את זה לצודקים. בהתחלה כלפי חוץ על מנת לשכנע את העולם לאפשר לנו להקים מדינה, ואחרי זה גם כלפי פנים, בשביל לשכנע את אזרחנו שאנחנו תמיד צודקים.

  •   ביום דצמבר 6, 2007 בשעה 7:46 pm

    טענתך חוזרת רבות אך אינה נכונה. כבר ב-1937 המליצה ועדת פיל על חלוקת הארץ למדינה יהודית וערבית. ב-1947 כבר היתה קיימת מדינה יהודית בשטח.

    השואה סייעה להכרה הבינ"ל במטרות הציונות, אבל המדינה הייתה קמה גם בלעדיה.

  •   ביום דצמבר 6, 2007 בשעה 10:01 pm

    תושבי האזור
    ברצוננו להתריע על מטחי רקטות וטילים קצרי טווח שנשגר לאזורכם בעתיד הקרוב. מטחי הקטיושות הן צעד של אין ברירה. כעת משפיניתם את התנחלויותכם הפושעות על אדמת חבל עזה כל שנותר לנו בכדי להמשיך ולשחרר את אדמתנו הכבושה הוא הפעלת לחץ דומה גם עליכם. אנחנו פועלים ללא לאות לפגוע באזרחיכם ובעתיד לא נשחרר התרעה דומה. (הגם שהתרעה זו דמיונית לחלוטין) תחי פלשתינה מהירדן אל הים

  •   ביום דצמבר 7, 2007 בשעה 1:46 am

    או שמא הקסאמים משקפים מצוקה של תושבי עזה שעדיין כבושה גם אחרי פינוי ההתנחלויות

    וגם מצוקה של הפלסטינים שממשיכים להיות תחת כיבוש בגדה המערבית.

    http://www.gisha.org/UserFiles/File/publications%20/Hebrew%20Position%20Paper%20for%20website.pdf

    ושהמחשבה שה"התנתקות" מעזה באה עם המשך הבניה וההתנחלויות בגדה לא נסתרה מעיניהם.

  •   ביום דצמבר 7, 2007 בשעה 9:19 am

    אין לי סבלנות להתווכח עכשיו עם פושעי המלחמה ותומכיהם וגם לא מי יודע מה אגרסיות שאני צריכה לשחרר כרגע. רק רציתי להביע את תמיכתי, את אמונתי בחשיבות הענין ולעודד קצת.
    יישר כוח.

  •   ביום דצמבר 7, 2007 בשעה 8:55 pm

    אמור להבין, שניתוק חשמל רק יעודד את הפלסטינים, שרגילים גם כך ברמת חיים שאינה מהמזהירות, כיוון שברגע שבו באמת ירצו לנתק, הפתרונות לעיקוף הבעיה כבר יתקיימו.
    וגם: מי שיסבול מההתנכלויות המתמשכות יהיו, כמו תמיד, החלכאים והנדכאים, שאין להם האמצעים לעקוף את רוע הגזירה.
    דבר אחד חיובי, אם קיים כזה, הוא שמודעות הפוליטית של הפלסטינים, שאנחנו כה מרבים לצחוק עליהם, מפותחת מזו שלנו, כי אצלנו לעניים אפילו אין כוח לצאת להפגין כשהחזיר הקפיטליסט מקצר להם את הרצועה עוד ועוד.

  •   ביום דצמבר 8, 2007 בשעה 3:48 pm

    איל, אני בספק אם גם אתה מאמין שירי הקסאמים מיד לאחד ההתנתקות הגיע "כתגובה" להמשך המצוקה הפלשתינית. גם החמאס לא יקבלו את ההסבר המלומד הזה ויאמרו לך בפה מלא, שירי הקסאמים מונע מהאידיאולוגיה של החמאס, השמדת ישראל. זו אינה תאורית קונספירציה הזויה, זה מה שהם אומרים בפה מלא. ואני מאמין גם לאויבי כשהם אומרים למ הם רוצים להשמיד אותי

  •   ביום דצמבר 9, 2007 בשעה 3:21 am

    ירי קסאמים, כמו גם פיגוע התאבדות, נובע מאידיאולוגיה. אבל אידיאולגיה לא נוצרת במנותק מתנאים מאטריאלים. ההויה קובעת את התודעה… את מרקס קראת?…

    בוודאי שהתנאים לתמיכה בפעולות מהסוג הזה הם תוצאת תנאים מאטריאלים.

    לכן השאלה היא לא אידיאולוגיה או מצוקה. השאלה היא מה מייצר אידיאולוגיה, בוודאי שמצוקה היא גורם מרכזי לכך. אידיאולגיות לא קיימות סתם כך בעולם.

  •   ביום דצמבר 10, 2007 בשעה 2:32 pm

    אשמח להצטורף אליהם.

  •   ביום דצמבר 10, 2007 בשעה 8:36 pm

    איל אני מאוד שמח שהחלטת להעלות את העניין הזה לדיון אבל אני חייב לציין שכעו"ד לענייני זכויות אדם, אני כבר לא יכול לסבול את הנימה המתחנחנת הזאת כשמדובר בזכויות האדם של הפלשתינאים. אנחנו נסוגנו מרצועת עזה שאיהב כבושה יותר, נ.ק.ו.ד.ה. ובמקום לתעל את הנסיגה הישראלית לטובתם שכנינו הפלשתינאים ממשיכים במתקפת על ישראל. מדינה אשר נמצאת תחת מתקפה מישות זרה אינה חייבת לספק לאותה ישות שום דבר. אתה תקוע בחשיבה שאנחנו כובשים אותם ולכן לפי המשפט הבינ"ל מחויבים להם בדרך כלשהי. לדעתי המצב הזה נגמר. אילו היה לפשתינאים שכל להפסיק את המתקפה מעזה ולהמשיך במתקפות רק מהגדה זה היה רק תורם לטיעון שלהם לפיו הכיבוש הוא המניע היחיד לטרור, אבל כולנו מפוכחים ויודעים שזה לא המצב, אז אין בי רחמים לשכנינו. שידאגו בעצמם לצרכיהם, וכך באמת התלות שלהם בנו תעלם.

  •   ביום דצמבר 10, 2007 בשעה 8:50 pm

    חן
    עזה אינה כבושה יותר???
    איפה אתה חי?
    ממליץ לך לקרוא את הדו"ח שקישרתי אליו לעיל.
    אגב, מעניין שאם היא אינה כבושה כיצד ישראל היא השולטת בחשמל ובדלק? ובכניסה וביציאה? וגם, תבדוק מי אחראי למרשם האוכלוסין של עזה וקובע מי נחשב תושב ומי לא, למי מותר להכנס ולמי לא….
    אכן חבל שהפלסטינים לא תעלו את השינויים בעזה בצורה טובה יותר, חבל שיורים קסאמיםב

    אבל לחשוב שזה שטח זר שאין לנו כל אחריות לגביו זה עיוורון מוחלט למציאות. אם המעשים שלנו הם שקובעים אם אדם יוכל לצאת לטיפול רפואי או לא, אז האחריות שלנו באה יחד עם זה.

    זה לא עניין של רחמים, זה עניין של חובות שנובעות מהאחריות, מהכיבוש הארוך טווח ומהכח שישראל עדיין מחזיקה כלפי עזה.

    שוב, תקרא את הדו"ח כובשים מנותקים כדי להכיר קצת את העובדות.

    המעבר לשליטה ללא חיכוך מאפיין את השינוי באופיו של הכיבוש, החומה זה ביטוי אחד של זה, ההתנתקות מעזה ביטוי אחר.

    לישראלים שחיים אמנם בחשש מקסאמים ופיגועים אבל בחופש של מדינה עצמאית קל כל כך לשכוח את המציאות.

    תחשוב לרגע שכל יציאה שלך ללימודים בניו יורק היתה דורשת אישור של איזו ממשלה זרה ששולטת בחייך, שבדרך כלל לא היתה מאשרת זאת, הכל לפי איך שהיא מבינה בטחון. שלא לומר כל נסיעה שלך

    לצורך רפואי.

    האם אז היית אומר שאתה חי חופשי מכיבוש? האם אתה יכול בכלל להתחיל לדמיין את המצב הזה מהפרביליגיה שלך כישראלי שיכול לנסוע הלוך ושוב לניו יורק ולעבוד שם כעורך דין למען זכויות אדם.

    מה המשמעות בכלל לדבר על זכויות אדם כשאנו נמצאים בעמדה הפריבלגית הזו ומתוכה אתה קורה להתייחסות מציאותית למה שקורה בעזה התחנחנות?

    זה הגורל – תלות בישראל לכל דבר מהסוג שאתה עושה בלי לחשוב עליו בכלל – גם כיום! – של תושבי עזה. ולזה נקרא סוף הכיבוש?

    ואת זה תאמר בתור עורך דין של זכויות אדם? אם אתה רוצה לדבר מהסמכות הזו אז כדאי שתדע דבר או שניים על מהם הפגיעות הנמשכות על ידי ישראל בזכויות אדם של תושבי עזה.

    את התלות תסיים בכך שתסיר את הכיבוש באמת, לא בכך שתשנה את אופיו מסוג א' לסוג ב'.

  •   ביום דצמבר 10, 2007 בשעה 9:21 pm

    ידידי, קודם כל אני לא רוצה שתתרגז. אתה יודע שאתה מורי ורבי גם כשדעותינו חלוקות. א-ב-ל, אני רוצה לספר לך משהו. כשגרתי בהולנד והתמחתי בטריבונל לפשעי מלחמה של יגוסלביה אבל לי חבר הולנדי שבהחלט איננו אוהב ישראל שהכיבוש הישראלי יסתים רק ביום שבו לישראל לא תהיה כל השפעה על השטחים הפלשתינאים. תשובתי לאותו חבר היתה שזה יקרה רק ביום שבו ישראל תמחה מעל המפה. לשכנים יש השפעה אדירה האחד על השני. תקלה בהולכת החשמל בקנדה פוגעת בזרם החשמל פה בניו יורק. עליית מחירי הלחם בישראל גורמת לעליית מחירים אפילו בירדן. עכשיו, אני יודע שתאמר שההשפעה שיש לנו על הרצועה גדול לאין שיעור מאשר תנודות מחירים או חשמל, ואני מסכים איתך לחלוטין, אלא מה, אני מאמין שהפלשתינאים ברצועה אינם מאפשרים לנו הישראלים להדיר את רגלינו מהרצועה. הרי הנסיגה היתה יכולה להתחיל תהליך בנית אמון שבמהלכו ישראל מעניקה לפלשתינאים יותר אוטונומיה ועצמאות בתמורה הפסקת הטרור. הצעד הענק שעשינו בהתנתקות לא נתקבל באפילו מחווה קטנטנה. זה מרתיח את דמי לחשוב שאתה מאמין שעך מדינה שפויה היתה ממשיכה לכבד את שכניה ולהכיר בריבונותם כאשר אלו משתמשים במעט הריבונות שיש להם בכדי לזרוע חורבן והרס בשטחם של שכניהם. ההתנקות היתה הקו האדום.

  •   ביום דצמבר 10, 2007 בשעה 9:26 pm

    By the way I apologize for the typing errors, I am writing on my mac and it has no Hebrew letters printed on the keyboard, so I'm typing "blind" as you may say 😉

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 1:38 am

    ההתנתקות כצעד של המשך הכיבוש ואף העמקתו – כך הוא נתפס ובצדק על ידי הפלסטינים – לא צריכה לקבל שום פרס או מחווה מצידם. בכלל, הנכבש לא חב במחוות לכובש.
    אכן, היה טוב יותר לו היו נוקטים בדרכים אחרות ובוודאי שרע וחבל שיורים קסאמים. אבל מכאן ועד להציג את זה כאילו יש כאן יחסים בין שתי מדינות ושהם לא מאפשרים לישראל לצאת מהרצועה? כל ההתנתקות מלכתחילה היתה בנויה על איך לשלוט ברצועה בלי להיות בפנים.

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 2:53 am

    זה כמובן כבר נעשה ע"י המחבלים שיורים ללא הפסק על תחנת הכח באשקלון ולא מזמן גרמו להפסקת חשמל בשדרות. אבל אל תיתן לנו לבלבל אותך עם העובדות.

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 2:57 am

    תשמע, אתה יכול לזעוק עד מחר על כיבוש בעזה, זה רק פוגע באמינות שלך. העובדות הן שאין אף חייל ישראלי בעזה וגם אף חייל ישראל במקום כלשהו לאורך גבול עזה-מצרים.

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 5:23 am

    איל אני מאוד מקווה שאתה לא מאמין לתיאורית הקונספירציה הללו " ההתנתקות היתה בנויה על איך לשלוט ברצועה מבלי להיות בפנים" שוב זה מזכיר לי את הטענות של ידידי בהולנד שהיו מסבירים על מחווה ישראלית בהסבר צללים אפל שמנסה להעמיק את שליטתה בפלשתינאים. אין לי ספק שההתנתקות בוצעה תוך חשיבה על שמירת אינטרסים ישראלים אבל העובדה היא שעקרנו ישובים, והוצאנו את כוחותינו מהשטח באופן שאפשר להם לירות קסאמים עמוק יותר לשטח ישראל ולחפור מנהרות לתוך ארצנו. הציבור בישראל בארץ ובעולם (שזה יותר חשוב כרגע לדעתי) מתפקח מהטענות הפלשתינאיות. ולהזכירך איל, הפלשתינאים ברצועה חגגו את ההתנתקות כניצחון, לא התאבלו עליה כעל העמקת הנסיגה הישראלית. כפרפרזה על אימרתו של לוי אשכול ז"ל: אני לא נותן להם יותר אשראי. גם אם הם לא מתיחסים לעצמם כיצות אוטונומית ובלתי כבושה, אני אתייחס אליהם כאל חבר ארץ אוטונומי אשר מתנכל לשכניו. לא אתן סיוע רפואי בבית חולים ישראלים לחולים שלהם (עד כמה שזה נשמע לך תמוהה זו אינה חובה שלנו!) . אני דורש מהם להקים תשתיות משלהם לאספקת חשמל ומים. אם הם רוצים שיתוף פעולה איתנו, שיפסיקו לירות עלינו. אולי זה ישמע להם כמו בקשה הזויה אבל בכל אזור אחר בעולם זו דרישה מינימלית ובסיסית.

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 9:38 am

    הרעיון שאתה יכול להתייחס כחבל ארץ אוטונומי ועוד לומר שלא תאפשר טיפול רפואי בישראל הוא פשוט לא יעלה על הדעת. (תודה לאל גם בג"צ הבין את זה במידה מסוימת ולחץ על המדינה לאפשר לחולים להכנס לישראל ולו על בסיס "הומאניטארי"). אם הנוכחות של הצבא שלך לא מאפשרת להם לצאת לשום מקום אחר בלי אישורך, אז זה יוצר אחריות בנושא הזה. אני חוזר ומציע לך לקרוא את הדו"ח שבנדון.
    אתה ממשיך להתעלם מעובדות – כמו למשל נושא הלימודים, אני חוזר ושואל לו כל יציאה שלך היתה דורשת אישור מדינה זרה האם הייתי חי כמי שחי בחופש וכמי שנקטו כלפיו במחווה????
    לגבי גבול עזה-מצרים גם כדאי לקרוא את הדו"ח ולקרוא כיצד ישראל שומרת מרחוק גם על שליטה בנוגע לקורה שם. זה לא עניין של קונספירציה אלא של שליטה.

    אם לא נבין את הנושא של צורות אחרות של שליטה – בלי נוכחות צבא בפנים ב הכרח – אנו מפספסים הרבה מאוד ונשארים בתפיסות מיושנות של מהו כיבוש שלא מתאימות לעידן הנוכחי ולהתפתחויות הטכנולוגיות .

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 6:11 pm

    איל אני אחתום בכך שנאלץ להסכים שלא להסכים. דעותינו אינן חלוקות לגבי העובדות, אלא לגבי הגורמים שהובילו לאותן עובדות. אני טוען והמשיך לטעון ששליטתנו על הפלשתינאים היא עניין של אין ברירה. שכל פעם שנסוגנו מהכיבוש הם הוכיחו לנו שוב ושוב מדוע נאלצנו לכבוש אותם מלכתחילה. כלומר, שעל פעם שנוותר על פיסת אדמה או ריבונות או שליטה, הם ישתמשו בסמכות האוטונומית החדשה שלהם להכות בנו תוך כדי שהם משתמשים ברטוריקה של "הכיבוש". אני לא מוכן לנסיון התאבדותי של נסיכה מוחלטת וויתור טוטאלי על כל יכולת הבקרה והשליטה שלנו עליהם רק כדי לגלות שהם מבריחים נשק פנימה ויורים עלינו עוד ועוד שכן לדעתם אנחנו עדיין שולטים עליהם. גם ה"נכבש" צריך להבין שבכדי להתיר את הכיבוש צריך להיות תהליך של בניית אמון. אני, כמו רוב הציבור הישראלי, לא מוכן לעוד ויתורים מבלי שגם הפלשתינאים יראו לנו שהם מוכנים לחיות איתנו ללא נסיונות חוזרים להשמידנו. זו הסיבה שאנחנו במבוי סתום. ככל שישראל עושה עוד ויתורים אשר נפגשים בצד השני בהחרפת המאמצים לפגוע בישראל, כך תומכי מחנה השלום מתמעטים. אני מאמין שזה כבר לא ממש משנה מי יהיה בהנהגה הישראלית, יותר חשוב מי יהיה בהנהגה הפלשתינאית. כשיצמח אצלם איזה מרטין לות'ר קינג, מהטמה גנדי,נדבר … עד אז הם כנראה יצטרכו להרכיב את רקטות הקסאם לאור עששיות.

  •   ביום דצמבר 11, 2007 בשעה 9:08 pm

    אני כן חושב שאנו חלוקים על העובדות. אני חושב שלחזור לסיסמאות כאילו כל פעם שנסוגנו מהכיבוש הוכיחו וכו' מניח שנסוגנו מהכיבוש, וזה לא קרה. האם אפשר להזכיר לך שבזמן הסכמי אוסלו מספר המתנחלים בשטחים הוכפל. הוכפל! האם לזה תקרא סיום הכיבוש?

    לותר קינג, מהטמה? חיפשת אצלנו כזה? מתי אצלנו היה מנהיג שבזמן שלטונו הפסקנו לנהוג באלימות כלפי הפלסטינים?

    גם אני מצטער על כך שהפלסטינים התנהגו באלימות ובטרור ורוצה לקוות שאולי לו לא היו עושים כך הדברים היו מתנהלים בצורה שונה. מצד שני אני גם זוכר שכל פעם שהם התנהגו בצורה שונה, כלומר ישבו בשקט, ישראל העמיקה את הכיבוש.

    את הסכמי אוסלו הציבור הפלסטיני בשטחים קיבל בהתחלה בשמחה ובששון. זוכר את החגיגות? ואז מה התברר? שבעצם יש יותר מחסומים, יותר כבישים עוקפים וכו' ושהמציאות של הכיבוש נמשכת ולפעמים גם מחריפה.

    בוודאי שהתנהגות החמאס תרמה להחרפת המצב, אבל הוא לא היה זוכה לתמיכה אם הפלסטינים לא היו וממשיכים לחיות תחת כיבוש גם בזמן אוסלו.

    צר לי על כך שרבים בישראל עיוורים למציאות. מה קרה בזמן אוסלו? מה קרה לפלסטינים ולחיים שלהם? בהיבטים רבים המצב החמיר. חופש התנועה בתוך השטחים הוגבל בגלל הביתור שלהם שאפיין את הסכמי אוסלו. לפתע אנשים מצאו עצמם שהם לא יכולים לנוע לצורך הכי בסיסי.

    אם תעקוב אחרי העבודה של ארגון כמו רופאים לזכויות אדם תראה איך בשנות אוסלו – ואני זוכר ששמעתי את זה מהם עוד מיד אחרי 1993 – הם גילו שתנועה של אנשים לטיפול רפואי נהיית קשה ומוגבלת יותר עקב השינוי במצב.

    אז אם לא נבין כיצד הכיבוש העמיק בצל אוסלו והמשיך בצל ההתנתקות, ולא נבין שהפלסטינים לא חשו שהם קיבלו איזה מתנה מקסימה מהכובש, נחזור על אותן טעויות שוב ושוב.

    סיום אמיתי של הכיבוש הוא לא מה שהיה באוסלו ולא מה שהיה בהתנתקות. הוא מעולם לא נוסה.

    אבל יש איזה נרטיב על שמעוור את עיני החברה הישראלית. כך למשל, למרות שיצאו על כך פרסומים רבים שמזכירים שבתחילת האינתיפאדה השנייה היתה זו ישראל שהרגה אזרחים פלסטינים ולא ההפך, תמיד נשמע שוב את הסיפור על כך שהפלסטינים פתחו במתקפת טרור על ישראל. העובדה שישראל הרגה עשרות פלסטינים אזרחים בתחילת האינתיפאדה, עוד לפני פיגועי ההתאבדות, נשחכת ומושכחת שוב ושוב, וכשמנסים להזכיר אותה אז חוזרת ההתכחשות.

    אז הגיע הזמן להסתכל קצת על העובדות, ולשאול מה המציאות אדם פלסטיני בשטחים, וכמה מהחיים שלו לפני, אחרי, אוסלו וההתנתקות, נשארו חסרי חופש ובשליטת ישראל.

    זה משהו שהישראלים אפילו לא יכולים להתחיל לדמיין. בטח שהם לא רוצים. שום דבר שלא יהרוס את הנרטיב על הזה לפיו אנו נתנו להם כל כך הרבה והם הגיבו באלימות.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 5:22 am

    טוב, כשאתה אומר "אזרחים" זה נשמע כאילו הקלגסים הישראלים חיסלו אזרחים תמימים. האמת היא כמובן שהמון אלים התנפל בנשק קר (ולא רק) על עשרות מוצבים של צה"ל ולאור זאת יצא די בזול עם עשרות הרוגים בלבד, אני בטוח שאם הייתי שם הייתי יכול לרסס את ההמון ולצאת מזה בשלום ובצדק בביהמ"ש בטענה לסכנת חיים מיידית וממשית (סכנת לינץ').

    אבל החיילים הישראלים המטומטמים בזבזו מיליון קליעים שנורו כמעט כולם באוויר מתוך פאניקה מטופשת. 1000 כדורי צלפים בראשי המתפרעים היו גומרים את האינתיפאדה בשבוע הראשון, וגם חוסכים הרבה מאוד קליעים.

    אז נכון שישנה ביקורת שמאלנית שאומרת שהמוצבים מלכתחילה לא היו צריכים להיות שם, כלומר אם הצבא במקום להגן על עמדותיו היה נס מכולן, כפי שעשה צד"ל כמה חודשים קודם לכן, אז הכול היה טוב.

    זו כמובן ביקורת שאומרת במשתמע שלא היה ערך להציל בצומת נצרים את חייהם של מאות ילדים יהודים תמימים ביישוב שהיו בסכנת לינץ'. אז אומרים, עולה להגיד?

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 12:21 pm

    נדמה לי שההרג הראשוני היה של אזרחים בירושלים בעקבות אירועי הר הבית.

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 2:49 pm

    למיטב זכרוני, אירועי הר הבית החלו כנסיון של ההמון לבצע לינץ' בשרון שהעז לעלות להר..

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 4:07 pm

    היו אירועים ומהומות אבל ההרג הגדול בסוף שבוע אחד של עשרות אנשים היה על ידי ישראל

  •   ביום דצמבר 27, 2007 בשעה 6:48 pm

    אני בטוח שאם המוני מתנחלים בעת פינוי מאחז היו מרביצים לשוטרים עד שהללו היו יורים בהם והורגים עשרות מהם, היית מוצא את הדרך להראות מיהם הקורבנות האמיתיים בסיפור. מי יודע, אולי אפשר לנבור בארכיון ולמצוא איזו התייחסות שלך לפרשת עמונה.

  •   ביום דצמבר 27, 2007 בשעה 7:43 pm

    לא חושב שתמצא…!

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*