בעניין עזה

לא תמיד אני מסכים עם נחמיה שטרסלר, למען האמת לעתים קרובות אני לא מסכים איתו – כשזה נוגע לנושאי חברה וכלכלה. אבל בנושאי שטחים, מלחמה ושלום האבחנות החדות שלו גורמות לי לקרוא את המאמרים שלו ולומר – אני חותם על כל מילה. כך מאמרו המצויין הבוקר בעניין עזה, שאפרופו הדיון הקודם כאן בנושא, מזכיר כמה עובדות שהישראלים אוהבים לשכוח (או שמשכיחים להם אותם). כדי להבין טוב יותר את ההקשר של עזה אני ממליץ שוב על הדו"ח של עמותת גישה בנושא. אנא שלחו אותו לכל מי שחושב שהכיבוש של עזה הסתיים.

 

עדכון  20.12.2004 – קראו גם את הראיון שהתפרסם היום בהארץ עם תא"ל (מיל.) צבי פוגל (ראו ציטוטים בתגובות לפוסט זה למטה)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 11:36 am

    תודה על הקישור לדוח של גישה.
    דוח חשוב.

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 6:59 pm

    אוקי אייל, אני קראתי את הדו"ח. אבל לעיתים אתה מקבל הרבה יותר מידע כבר בתחילתו של דו"ח כשאתה קורא מי כתב אותו ,מי מימן את המחקר, ומי תרם מהערותיו. אני מודע לדעותיך הפוליטיות ואנחנו חלוקים לגבי כמה דברים, תתפלא לא לגבי הכול. אנחנו ללא ספק משפיעים על חיי הפלתינאים אבל אני מנסה להגיד לך שהפלשתינאים מנסים לשמר את יחסי הכובש – נכבש שכן אחרת הם לא יזכו לתרומות של מיליארדי דולרים ועוד צ'ופרים רבים שאני לא אמנה כאן. אף אחד לא עצר את הפלשתינאים מליצור מרשם אוכלוסין משלהם ולהגדיר בעצמם מי תושב עזה. אבל למה להם לעשות את זה כשאתה יכול להיתלות בכובש. למה להרים את עצמך מן העפר כשאתה יכול להאשים את האחרים במצבך. אני לא מוכן לקבל יותר את הטענה שאנחנו אשמים בקריסת, אוסלו, ההודנה, תעדיה, או כל "הפוגה" אחרת שהצד השני מנסה למכור לנו בזמן שהוא ממשיך לירות (בכלל ה"כיבוש" המתמשך). אני יודע שזה יעצבן אותך אבל עד שלא יבוא מנהיג פלשתינאי שיקרא להתנגדות לא אלימה אני לא קונה את הלוקש הזה יותר. אייל, אני כמו רוב הציבור, הייתי מוכן להתעלם מזריית החול בעיניים. כערפאת צעק ג'יהאד אמרתם לנו שהוא מתכוון לג'יהאד "רוחני" מטאפורה, אלגוריה, דימוי. ואז האלכוריה התפוצצה לנו בפנים בפיגועים רצחניים. אייל, תל אביב היום שקטה, ואתה יודע למה? בכלל "הגדר"."חומה" אותה גדר שאתה התנגדת לה באופן כה חריף. ישראל שלי, כבר לא תיקח "סיכונים" בשביל השלום. לפחות לא סיכונים לא רציונלים. כשיבוא מנהיג ערבי שיאמר שלום כם בנאומיו באנכלית ואפילו באלה בערבית, אז אני אדבר איתו.

    מצפה לתגובתך בעונג רב 🙂

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 7:02 pm

    אז כמו שנחמיה שטרסלר תמיד אומר: " שלא יעבדו עליכם"

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 7:10 pm

    אני מבין שזה ששמי מופיע בין התודות לדו"ח עושה לו דה-קרידטיציה. ניחא, כנראה שאני חסר אמינות ושדו"ח ששמי מופיע בו אינו אוביקטבי כמו ה"דיווחים" של אהוד יערי ושות.

    אבל כמובן שמה שאתה עושה זה במקום להתמודד עם מה שכתוב שם, מתמודד עם מי שכתב אותו. או יעץ לו. ניחא.

    לומר שהפלסטינים לא יכולים להגדיר בעצמם מי תושב עזה? איפה אתה חי (אה , בניו יורק). לא יעזור להם שיעשו איזה מרשם שהם רוצים. ישראל תרשה רק למי שרשום במרשם שהיא מנהלת וממשיכה להתעקש לנהל, להכנס לעזה. הבנת???

    בקיצור, יש עובדות, בדוח ואצל שטרסלר, שקצת קשה להתמודד איתן, אני מצפה להתמודדות יותר רצינית.

    אבל מרגיז במיוחד – ואם היית איזה פשיסט מרגיז ולא מישהו שהוא חבר שלי ואכפת לי מה הוא חושב לא הייתי מתרגז – זה הטענה שהפלסטינים מבקשים לשמר את יחסי הכיבוש. כן כן, גם השחורים רצו להמשיך להיות עבדים. אחרת הם כבר היו מתמרדים ולא מחכים ללינקולן.

    נו באמת. הטענה שהנכבש/נשלט רוצה לשמר את מעמדו היא מסוג הטענות שעדיף בלעדהן… גם הבחורה רצתה להאנס.

    כתבת כאן ובבלוג שלך שכליברטריאני (ברכות על הגילוי החדש של הנאו-ימין) היה קשה לך עם הריסת הבתים בעזה. האם לא קשה לך כליברטריאן עם שלטון כיבוש? עם הריסת בתים של פלסטינים? הרי שלטון כיבוש הוא בעיקרו דיקטטורה צבאית, נוגד לחלוטין ליברטריאניות נכון?

    אבל אם כבר, ואני לא מתאפק: את הבתים בעזה מדינת ישראל סבסדה, ועודדה את המתנחלים לגור שם וכו' וכו', כך שמלכתחילה המדינה היתה מעורבת. יתרה מזאת, היא היתה מעורבת בגזל של הפלסטינים למען ההתנחלויות האלו. זה לא מטריד את הליברטריאן? אין כאן קצת סתירה פנימית? הבתים האלו הם לא איזה יד הטבע שפתאום באה המדינה וגזלה, המדינה היתה מעורבת שם מלכתחילה. לומר שאסור בשם הליברטריאנות לגעת בהן זה בדיוק לקדש את הסטטוס קוו הנוכחי אחרי שהמדינה גזלה מא' לטובת ב'.

    ההערה הזו מעידה כמובן על סתירות רחבות יותר בעצם ה"רעיון" הליברטריאני.. אבל ניחא, נתמקד בכיבוש.

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 7:12 pm

    ועוד דבר
    הצ'ופרים שהפלסטינים מקבלים הודות לכיבוש.
    נו באמת.
    הצ'ופר של לחיות תחת הכיבוש הישראלי עם כל הגבלותיו. עם ההרג האינסופי, שלילת החופש האינסופית.
    קצת נסחפת.

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 7:55 pm

    כשאני לא בטוח ביחס לנושא מסוים אני קורא את שטרסלר ומיד מתאפס ומבין שדעתי היא ההיפך הגמור. אם בכל הנוגע לשאלות חברה הוא רשע בסגנון הידוע של הארץ מאז ומעולם
    אזי בשאלות מדיניות הוא בור ועם הארץ שמדקלם
    ססמאות נבובות מהמיליה החברתי שלו
    ברור שהפלשתינאים סובלים הרבה יותר מתושבי שדרות וללא קשר לסוגיית הכיבוש הם יכולים להפסיק לסבול את פעולות צה"ל מחר אולם הסבל אצלם
    זה חלק מהמאבק המזויין והכולל . שדרות מוחה כי רק היא סובלת
    הגי'האד האסלמי לא קיבל אפילו לרגע את רעיון ההודנה-אם לא יתנהל מסע בלתי פוסק אחריו ואחרי מכל ארגון חמוש בגדה אזי חוסר היכולת לעצור את ירי הקסאם מעזה יעבור לגדה. בדרום עוד סובלים את הנושא קסאמים על מרכז הארץ זה פחות נעים אפילו למר שטרסלר . האם שטרסלר מבטיח לנו שאי פעולה ישראלית בגדה תגרום לכך שייפסקו שם המאמצים להתחמשות והתארגנות צבאית?
    אני ממש לא מתנצל על הסבל הפלשתינאי . יש כאן מאבק קיומי בין שני עמים על אותה ארץ ובסופו של דבר תכריע החרב ואני מקווה שנדע להיות די קשוחים וכן למרות אי הנעימות די אכזריים כדי לנצח בעימות הבלתי נמנע הזה

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 8:18 pm

    ידידי היקר,
    שמך אינו עושה דה-קרדיטציה לשו"ח אבל כשאתה יודע מהן העמדות הפוליטיות של כותבי הדו"ח אז אי אפשר להיות מופתע מה הנטיה של דו"ח. אייל, אני מתעב את הכיבוש. מתנגד להתנחלויות, ובהחלט רוצה שהפלשתינאים ישלטו בעצמם. אבל אני מתוסכל על הפלשתינאים בגלל שאני באמת ובתמים מאמין שהבחירות השגויות שלהם תרמו תרומה ניכרת להתמוטטות המשא ומתן. אני מקווה שאתה יודע כמה כסף קיבל יאסר ערפאת על אוסלו. הפוליטיקאים הפלשתינאים הם מושחתים ומסואבים (ובכלל זה "מחנה השלום" שלהם הפסיד בבחירות)ץ אבל איפה ההתייחסות שלך ללשון הכפליים שהפלשתינאים משתמשים בה.

    ואגב לעניין הליברטריאנות, ההצדקה לדעותי היא ליברטאריאנית. חובתה של המדינה היא לדאוג לביטחון אזרחיה. זו אחת החובות הפוזיטיביות היחידות (לגבי השאר המדינה אינה צריכה להתערב!). אני מתנגד לויתורים לפלשתינאים בשם הביטחון ולא לשם קידוש הכיבוש. בגלל זה אמרתי לך שיבוא המנהיג הפלשתינאי שיגיד לי שהם יפסיקו לירות עלינו ע-כ-ש-י-ו ולא תהיה לי בעיה לקיים משא ומתן על נסיגות ישראליות מהשטחים הכבושים. אבל כאשר הם משתמשים בכל פיסת אדמה "משוחררת" כדי לירות עלינו, אז אני לא אתמוך בשום נסיגה. מדוע אתה לא מתמודד עם האמת הקשה הזאת. דרך האלימות לא הובילה את הפלשתינאים לשום מקום מלבד החרפת האמצעים הבטחוניים שלנו כנגדם (כן, כן גם זה אשמתם!!!!) אם לא היו פיגועי התנגדות לא היתה גדר הפרדה, לא היו סיפוחי שטחים מהפלשתינאים,. הפלשתינאים בטפשות מנהיגיהם נתנו לימין הישראלי את הכלים כדי לשלול מהם יותר זכויות.

  •   ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 11:42 pm

    חבל שאתה לא מרפה ונותן לקצת הגיון בריא להיכנס. הלא אף עם לא אוהב כיבוש. בטח לא עם ישראל, שהקיום הפיסי והמוסרי מבוסס על רעיון ההתקוממות כנגד הכובשים שמשלו בו, מהמצרים ועד לבריטים.
    גם אני חשבתי, שכל האלימות הזו מהצד הפלסטיני לא ממש תורמת להם. בעיקר שאנחנו צודקים יותר. יש בבלוג הזה טריאלוג ביני לבין אייל ויורם, שבו, אחרי התעקשויות לא מעטות, ניסיתי לעשות סוויץ' ולחשוב מה היה קורה לו הייתי פלסטיני. אתה יכול לחפש את זה, משהו כמו לפני חצי שנה, אולי קצת יותר.
    אתה בעצמך מודה שאלו חרא של חיים, אז איך אפשר לקבל את הסבל הזה בשיוויון נפש? סבל אנושי יכול להשתנות ממקום למקום- אבל הוא תמיד שלילי. זה שהעניים בארץ פחות עניים (בערכים מוחלטים) מאלו בהודו לא הופך אותם לפחות מסכנים, נכון?
    כל הדיבורים המחליאים האלו כבר היו לי לזרא, למען האמת. אני לא מאמין למנהיגים שלנו, שלא יודעים להחזיק את עצמם כשמדובר באתיקה בסיסית, אז להאמין להם שהערבים רעים? הם שיקרו לנו כל כך הרבה עד היום, שקשה עד בלתי אפשרי להאמין להם. הערבים רעים בדיוק כמונו וטובים בדיוק כמונו. למעשה, אני חייב להודות שאני נוטה לתת יותר קרדיט למנהיג של חמאס מאשר לאולמרט, ברק, ביבי, מופז, או שאר הארכי-גנבים שלנו (אם נניח לרגע את העובדה שחמאס הוא תנועה מהסוג הבזוי של ש"ס). הנה, גם אצלנו לא חסרים גנבים בחסות החוק (והחסינות) או פנאטים עם יותר מדי דם על הידיים.
    ואין לי כוח להיכנס לסיפור של סיפוחי שטחים וכל זה. תקרא על סבסטיה, אם אתה לא מכיר את הסיפור. גונבים…כי אפשר לגנוב.
    נסה לעשות סוויץ' ולחשוב איך זה נראה כשאתה הפלסטינאי. זה באמת תרגיל שטוב לעשות מדי פעם, לא רק בתחום הזה, כמובן. לא מצפים ממך ללכת לישון מחר בג'נין אצל משפחה מארחת, רק שתפקח את העיניים ולא תיתן לרמאים לנצל את התמימות שלך כאות הסכמה לדברים שאם היית תופש את ההיקף האמיתי שלהם, היית הופך פחות צייתן. לך תדע, אולי היית מתחיל להפגין ולדרוש ביטוי ערכים כמו שיוויון, שקיפות, הגינות…צדק?

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 1:33 am

    איני טוען שחיי הפלשתינאים דבש. חייהם קשים מנשוא. הסכסוך בינינו תקע את כולנו במצב שבו אין אנו יכולים להתקדם ולבנות באזור גן עדן כלכלי. אני בהחלט לא רואה את הדברים בראיה של שחור ולבן (הם טובים אנחנו רעים ולהיפך) זו הביקורת שלי על אייל. מבחינתו האשם הוא כמעט כולו עלינו. לא משנה מה נעשה זה יפורש כהמשך החתירה הציונית לכיבוש המזה"ת… ואת זה אני כבר לא יכול לשמוע.

    חטאנו בחטאים רבים והכיבוש פוגע בפלשתינאים קשות. אני רוצה לצאת משם אבל אני רוצה שהם יעזרו לי לצאת משם, וזה טרם קרה

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 1:59 am

    חן, בקיצור, אני לא רואה זאת בשחור ולבן. שני הצדדים עושים פשעים נוראים כלפי עצמם וכלפי הזולת. אין ספק בכך. אני חושב שירי הקסאמים, פיגועי הטרור, הם טעויות נוראיות של הפלסטינים ברמה המוסרית, הפרקטית, בכל רמה, הלוואי שלא היו נוהגים כך.
    אבל ההבדל הוא שאני לא חושב שיש סימטריה בין כובש לנכבש, והפשעים של הכובש בעיני גרועים מהפשעים של הנכבש. והנקודה היא בכלל לא כרגע גן עדן כלכלי. הנקודה עבור הפלסטינים היא שלילת האפשרות של חיים בסיסיים, עם חירות מינימלית. דבר שלנו הישראלים יש.
    אני מתמדד עם הכל – גם עם זה שיורים. ולא חושב או מבטיח לרגע שהטרור או הירי יפסק או יעלם. אבל אין ספק שלא תמיד הוא היה באותה מידה, וכדי להקטין אותו צריך להקטין את הכיבוש, וזה לא קרה, למרות שקרי ההתנתקות ושקרי אוסלו.

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 2:01 am

    פולטיקאים פלסטינים הם מושחתים – כנראה שחלקם. אז מה ? מה הקשר? למה זה תרוץ? האם לא חלק מהפוליטקאים הישראלים מושחתים? והבריטים? והאמריקאים? קראת עיתונות לאחרונה על מה שקורה עכשיו בבריטניה עם הכספים שגורדון בראון ראש הממשלה צריך להסביר את קבלתם? עצוב מאוד שהרשות הפלסטינית לקתה בשחיתות כל כך מהר. זה לא תרוץ לכלום שקשור לכיבוש, להתנחלויות, להרג הילדים.

    ובכלל, העמדה הפריבלגית הזו שישראלים בכלל שמים עצמם כמקבילים לפלסטינים , כאילו שאנו באותו מצב – שם קבור הכלב.

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 3:32 am

    עקב נטייה קשה לדמגוגיה שלא לומר שקרים ממש. זה לא מוגבל לתחום הכלכלי.

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 3:35 am

    מטרה חוזרת להתקפות של הג'יהאד. אני מצטער מאד, אך הם הביאו את אסונם על עצמם. אם הם יודיעו על הפסקת הירי, ולו חד צדדית, מצבם ישתפר באחת.

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 5:39 am

    בניגוד לימין צדקני אני איני טוען שקאסמים הם נשק לא מוסרי וגם לא פיגועי התאבדות. הם הנשק היחיד שיש לפלשתינאים.
    מדובר במאבק בין עמים ולא בעברינים אפילו ההגדרה החוקית של מי שמבצע נגדנו צד טרור היא כשל עבריין
    בניגוד להנחות השמאל ברור לי שאין כל אפשרות להסדיר את הנושא במו"מ
    הסכסוך לא פתיר מאחר ודרישות היסוד של הפשתינאים יובילו לחיסולה של ישראל ומאחר והפלשתנאים אפילו יישאפולפשרה לא בנו מעולם מבנה פוליטי חברתי שמסוגל להגיע להכרעה
    אז במאבק מסוג זה השאלה מהם האמצעים היעילים ביותר לנצח ואני לא בטוח שכיבוש עזה הו הפתרון-קודם לכן הייתי מנסה פתרונות פחות רוויי דם כמו חשמל-סגר כלכלי וחיסולים אישיים על מנת לפורר את ההנהגה בעזה ועל מנת לגרום ללחץ פנימי שיתקומם נגדם. בקיצור מה שאנחנו עושים כבר כיום ויותר

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 7:21 am

    ובעד מעבר חופשי של אנשים בין המדינות.

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 4:12 pm

    הנה בבקשה לך, לא מאיזה ארגון שמאלני, אלא מ
    תא"ל (מיל') צבי פוגל, ראש מטה פיקוד הדרום ערב האינתיפאדה השנייה
    מתוך כתבה שהתפרסמה בהארץ היום
    כדי לקרוא אותה בכלל גם לגבי האינתפידה, ועוד

    http://tinyurl.com/3ye97b

    כל מהלך ההתנתקות בוצע ללא מחשבה. דבר אחד הוליך אליו וזה הרצון להניע תהליך – ליצור מציאות חדשה. אני זוכר עוד בדיונים הראשונים שבאתי ואמרתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאנחנו מתנתקים ולא מוודאים שלושה דברים: שליטה מלאה של המצרים בציר פילדלפי, פתח אווירי ימי וקרקעי לפלסטינים – האפשרות להשלים את בניית הנמל וגם מעברים קרקעיים לסיני, ותעסוקה במקום זאת שהיתה בישראל".

    פוגל מזהיר עכשיו, כי המצב שנוצר, כליאתם של תושבי הרצועה בלי אפשרות מעבר, יוצר "מוקד פיצוץ שכולו מכוון לישראל": "אין מקום אחר שהוא יכול להתפרץ אליו. המצרים הרבה פחות עדינים מאיתנו. אם מחר בבוקר יהיה ניסיון של אלפיים איש לעבור במעבר רפיח לתוך שטח מצרים, ברור שיהיו שם אלפיים גופות כי הם יעצרו את זה".

    ישראל לא הכירה באחריותה על הרצועה?

    "בדיוק. ישראל לא הבינה שברגע שהיא מתנתקת והיא לא מאפשרת לפלסטינים את הדברים האלה, אז אנחנו ממשיכים להיות אחראים לגורלם. אני לא מדבר על דלק וחשמל, אני מדבר על הכל, להכניס סחורה, אנחנו עדיין האפוטרופוס".

  •   ביום דצמבר 20, 2007 בשעה 11:05 pm

    אני לא מתווכח על כך שההתנתקות בוצעה ללא מחשבה מספקת. אז מה ! מה זה נותן לנו. לא היינו מושלמים בהתנתקות. אז זה מכשיר את המשך ה"התנגדות" הפלתינאית. זה מצדיק את הכול. אנחנו לא מושלמים ועושים המון טעויות. אף אחד לא מתווכח בנוגע לזה. אבל אני לא מוכן לקבל שהטעויות שלנו הן ההצדקה לרצחנות המתועבת והאידאולוגיה הרצחנית שלהם. מספיק זה מספיק. ולידיעתך אייל, כשהערבים הפלשתינאים החלט בחרם הערבי עלינו בשנות השלושים זה היווה תמריץ לעצמאות הכלכלית העברית. הפלשתינאים מתבוססים בנחשלותם ובשנאתם ותעבתם לעמנו. אני לא נותן להם יותר הנחות אייל. הכיבוש לא התחיל אתמול, והרצחנות האידרולוגית לא נולדה בעקבטת הכיבוש. אני לא מוכן לסגת לפני שהם נוטשים את האידאולוגיה הקוראת להשמדת מדינתנו. אידאולוגיה שנולדה טרם הכיבוש. ביום שאתה תשפוא את אויבי עמך לפי אותם סטנדרטים שאתה שופט את אחיך בישראל, הכוח של הטיעונים שלך יתחזק.

    ואגב, לא אהבת את הערתך "איפה אתה חושב שאתה חי, אה כן, ניו יורק". ידידי היקר זה אני שאני חי בניו יורק מכוח הלימודים והעבודה הבינ"ל שאני עושה (בקושי שנה וחצי), לא מחליש את טיעוני, כשם שהשבתון שלך בלונדון האפרורית, לא עושה דה-לגיטימציה לטיעונים שלך. טיעונים, שיש לאמר, אם יתקבלו, יובילו לסיכון חיי חברינו המשותפים הגרים בישראל

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 2:01 am

    אני לא מאשים את אייל בענייני יחס של איפה ואיפה. אני לא מכיר אותו מעבר לבלוג הזה וכמה מקומות נוספים בהם ראיתי ושמעתי התבטאויות שלו, אבל המחשבה שלו בהירה ולוואי ולרובנו היה האומץ להגיד את מה שהוא אומר. וצריך אומץ ומחשבה חופשית כדי לצאת מהרובריקות בהן לימדו אותנו להישאר. זה לא עניין של מה בכך, עם כל הצינית שלנו.
    אבל עזוב, אני מניח שהוא לא צריך את המחמאות האלה (למרות שזה תמיד נחמד לקבל חיזוקית).
    מתישהוא נצטרך לחיות עם השכנים שלנו בשלום. אם זה ייקח עשרים או ארבעים שנים- זה פחות עקרוני. חבל על הדם הישראלי והפלסטיני, שנשפך תודות לכל הפוליטיקאים השפלים שלנו ושלהם. אם פעם חשבתי שזה חלק ממשא מתו (חולני), היום אני פחות ופחות מוכן לקבל את זה. נראה את הימני הגדול מקריב את הדם של קרובי המשפחה שלו על מזבח האג'נדה. אולי פתאום יחשוב שאפשר לדבר במקום לירות.
    די, התעייפתי…
    נכון שהתמונה עם קאלי, הזונה העוקצנית שלי, נראית טוב? 🙂

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 2:10 am

    "אבל אני לא מוכן לקבל שהטעויות שלנו הן ההצדקה לרצחנות המתועבת והאידאולוגיה הרצחנית שלהם. "

    שום דבר לא הצדקה לרצחנות מתועבת.
    כמובן שכפי שכתבתי שוב ושוב צעדים רצחנים כמו טרור או קסאמים הם פסולים ושגויים.

    ההפניה לראיון היתה לגבי החלקים בהם המרואיין הסביר כיצד ישראל ממשיכה לשלוט בפלסטינים בעזה
    זה הנקודה החשובה שעולה גם מהראיון הזה ותמכה
    במה שכתבתי קודם.
    הבאתי את זה כמקור נוסף , מעבר לדוח של גישה.
    פוגל דיבר על כליאת הפלסטינים – בדיוק מה שכתבתי עליו קודם.

    אחזור על הציטוט:
    —-
    ישראל לא הכירה באחריותה על הרצועה?

    "בדיוק. ישראל לא הבינה שברגע שהיא מתנתקת והיא לא מאפשרת לפלסטינים את הדברים האלה, אז אנחנו ממשיכים להיות אחראים לגורלם. אני לא מדבר על דלק וחשמל, אני מדבר על הכל, להכניס סחורה, אנחנו עדיין האפוטרופוס".
    ————————

    ומצטער, לא התכוונתי להביא טענות אישיות למינהן וסליחה שנסחפתי להן. אבל דה-לגיטימציה לטיעונים התחילה עם דה-לגיטמציה לדוח בשל מי חיבר אותו, עם מי התיעצו (הח"מ) וכו'.

    ואולי זה גרם לי להסחף לכיוון הזה.

    נ.ב. לונדון לא אפרורית…:)

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 2:15 am

    ועוד דבר

    טיעונים מהסוג "הפלשתינאים מתבוססים בנחשלותם"

    נראים לי טיעונים ממש נוראיים.

    מהסוג של השחורים מתבוססים בנחשלותם, היהודים, ההומואים (למה הם צריכים מצעד ?, הם מחזקים את הבידול שלהם), וכו' וכו'
    הטיעון לפיו קבוצה חלשה מתבוססת בנחשלות שלה, ואף רוצה אותה – עדיף לוותר עליו, ועל ההשלכות המטרידות שלו

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 2:41 am

    ניצן תודה, אכן תמיד שווה.. ושמחתי לגלות את האתר שלך בדה-מרקר

    מה שעצוב לי בדיון הזה הוא שהוא הולך סחור סחור, ו"הואשמתי" שאני מצדיק רצחנות או משהו כזה.

    לצערי, התמודדות עם הטיעונים העניינים של הדו"ח של גישה, ועכשיו גם של קצין בכיר ביות ר בצה"ל (מיל.), לפיהם ישראל ממשיכה לשלוט בחיים של תושבי עזה, וזה אפיין את ההתנתקות מהתחלה, לא היו כאן. במקום זה היה דיס-קרידטזציה של הדוח, טענות בכל מיני נושאים שעם חלקם אני מסכים, אבל לא הרגשתי שיש דיון מועיל לגוף העניין, שמתמודד בצורה רצינית, דבר דבור על אופניו, עם הטענות.

    הטיעון היחיד שהיה לכאורה מסוג זה היה ההצעה שהפלסטינים יקימי מרשם אוכלוסין משלהם, שלא ממש מתמודדת עם הנושא שכן ישראל תתעלם ממנו ואת הכוח שיש לה לגבי הכניסה ויציאה תנהל לפי המרשם שהיא מנהלת.

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 2:58 am

    בבקשה:
    1. הפסיקו לירות טילים על מדינת ישראל
    2. הפסיקו לחפור מנהרות
    3. שחררו את חילנו החטופים
    4. נצלו את מיליארדי הדולרים בסיוע בינ"ל שקיבלתם בעבר לפרוייקטים לתעסוקה המונים:
    א. בניית דירות לשיכון פליטים
    ב. בניית מפעלים תעשייתים שיסחרו עם ישראל ויספקו תעסוקה להמונים המובטלים (פתרון שמקורו בתוך שטחי הרצועה).
    5. קיימו מפגשים לשיתוף פעולה בין משרדי ישראלי פלשתינאי בענייני ביטחון, מסחר, מים ושת"פ תיירותי.

    נשמע דמיוני נכון, טוב אולי פשוט שיתחילו עם שלושת הצעדים הראשונים ומשם נמשיך ביחד..

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 3:06 am

    הנה חמאס אולי מקבל את הצעה 1 שלך!
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/936699.html
    הלוואי.
    כמובן שהצעות 1-3 מצוינות , לגבי הצעה 5 נדמה לי שממשלת אבו-מאזן מוכנה לזה וממשלת חמאס ישראל מכל מקום לא מוכנה לזה, אולי גם לא החמאס.
    לגבי 4 רעיונות טובים, קח בחשבון שחלקם בפרט 4.ב לא יכולים להתבצע בלי תהלכים שדורשים את הסכמת ישראל ולפי מה ששמעתי בזמנו לישראל היה חלק בעיכובים בקשר לכך.

    בקיצור הלוואי ש 1-3 יבוצעו מייד.

    אגב יש גם כמה הצעות אופרטיביות לישראל.

    נושא שליטת ישרא ל בעזה, כפי שנותח בדוח הנל ובראיון הנל להארץ, מחוסר כל טיעון שסתר את הכתוב בצורה מפורטת, אני אתחיל לחשוב ששכנעתי.

  •   ביום דצמבר 21, 2007 בשעה 7:14 am

    מעולה, נראה לי שאם אני ואתה ננהל את המשא ומתן יש מצב שנגיע להסכם תוך 30 שניות. חבל שזה לא ממש תואם את המציאות.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 5:10 am

    אף חייל ישראל אינו נמצא על גבול עזה מצרים, ולכן ישראל אינה "כולאת" ואינה "כובשת" אף אחד.

    את העובדה הפשוטה הזו שום דו"ח של עמותה הממומנת ע"י האיחוד האירופי לא יוכל לשנות.

    יש כאן צדק פואטי לא מבוטל כלפי אנשים כמוך שהפנו את כל כוחם נגד הדו-קיום היהודי-ערבי שהתקיים בעזה עשרות בשנים. מגיע לכם. חבל שבדרך דרסתם את הפלסטינים המסכנים בעזה, לכם זה לא יפריע להמשיך לחגוג בבועה התל אביבית ובבועות אחרות ברחבי העולם המערבי.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 12:23 pm

    דו-קיום זה לא המונח הנכון לתאר מצב בו יש שתי אוכלסיות שאחת מנשלת את השנייה במצב שמזכיר אפרטהייד.

    בגבול עם מצרים יש פיקוח עקיף ישראלי דרך מצלמות ואסור להם להכניס את מי שישראל לא מאשרת.

    שוב – לא צריך להיות פיזית כדי לשלוט ואין דוגמה טובה מכך.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 6:51 pm

    אייל, הטיעון הזה מרתיח במיוחד. לא צריך נוכחים פיזית בשביל להיות כובשים. ישראל תמיד תשפיע על חיי הפלשתינאים כמעצמה אזורית. לפיכך השפעתה של ישראל על הפלשתינאים תמיד יוכל לשמש כ"הצדקה" לסוג של "כיבוש" ומכאן לסוגים שונים של התנגדויות.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 6:51 pm

    אייל, הטיעון הזה מרתיח במיוחד. לא צריך נוכחים פיזית בשביל להיות כובשים. ישראל תמיד תשפיע על חיי הפלשתינאים כמעצמה אזורית. לפיכך השפעתה של ישראל על הפלשתינאים תמיד יוכל לשמש כ"הצדקה" לסוג של "כיבוש" ומכאן לסוגים שונים של התנגדויות.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 9:04 pm

    יש השפעה ויש שליטה, ואלו דברים שונים. אם יש מצלמות שמצלמות וישראל רשאית לתת הוראות לפיהן על פקחי הגבול מטעם האיחוד האירופי לנהוג, זו שליטה, זו לא השפעה.
    צר לי ששוב אין התמודדות עם העובדות.

    זה שהטיעון שלא צריך להיות נוכחים פיזית כדי להיות כובשים מרתיח, חושף בעיני כמה צריך להעמיק את ההבנה ששליטה מתבצעת בכל מיני דרכים, בוודאי עם התפתחות הטכנולוגיה.

    אם אפשר לדבר על השפעה כמעצמה אזורית ולהשוות את זה למצב של שליטה מעבר הגבול אבל פשוט מרחוק דרך טכנולוגיה, אז משהו מפוספס בהבנה של מה זה שליטה, בוודאי במאה ה 21.

  •   ביום דצמבר 23, 2007 בשעה 11:18 pm

    בוא נפסיק לדבר על המציאות הישראלית דרך מנסרה של קטגוריות כמו שליטה' השפעה או כיבוש. בוא נהיה פרגמטים לשניה. מה אתה מציע אייל גרוס? בוא נשחק לשניה במשחק כאילו. ישראל מפסיקה את כל אמצעי הבקרה בגבול המצרי-פלשתינאי, נסוגה מכל השטחים מזרחית לגדר ההפרדה ומפנה ישובים בכוח. ומה יעשו הפלשתינאים ? ? יש למישהו כאן ספק שהחמאס ישתמש בהזדמנות הזאת כדי להבריח אמצעי לחימה ממצרים ? האם יש למישהו כאן ספק שהחמושים בגדה המערבית ישמשו בנסיגה כדי להתקרב לגבול וימשיכו את ה"התנגדות" באמתלה שגדר ההפרדה אינה עובדרת על הקו הירוק ממע הכיבוש עוד נמשך (אין לי ספק שאתה תסכים לטיעון הפלשתינאי הזה). ואם לא יהיו אמצעי בקרה בגבול הירדני פלשתינאי, האם אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון שאמצעי לחימה (כולל טילים) יוברחו לכדה… אז כל גוש דן יהיה חשוף כמו שדרות. ובואו נמשיך הלאה. נניח שישראל תיסוג לחלוטין מכל השטחים עד קוי ה4 ביוני 1967. האם גם אז ההתנגדות תמשך??? הרי ישראל ת-ש-ל-ו-ט במעבר בין הרצועה לגדה המערבית, והרי שליטה זו היא המשך הכיבוש אליבא ד'אייל גרוס. המשך הכיבוש מצדיק את המשך ההתנגדות בקווי התקפה משופרים מצד הישות הפלשטינאית. והרי עדיין לא פתרנו את בעיית הפליטים, משמע המשך ההשפעה ("שליטה") על גורלם של מיליוני "מגורשים". הצדקה להמשך ההתנגדות, הכיבוש, האלימות.

    אייל, אתה ממשיך להאשים אותיב התעלמות מהעובדות. יש עובדה אחת שאני מאוד מודע לה, העובדה שהביקורת שלך מסתכמת בכך שישראל צריכה לירות לעצמה כדור בראש, כל מעשה אחר הוא לדעתך כובשני ומושחת. אני לא מוכן יותר להתנצל על כך שאני עומד על אינטרסים ביטחוניים ישראלים.

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 3:04 am

    זה נהיה קצת מעייף.
    יש עובדה אחת שאני מודע לה, שהכיבוש נמשך, בצורות שונות.
    אני חושב שישראל יורה לעצמה כל הזמן כדור בראש – בהמשך הכיבוש, ובהמשך הדיכוי של העם הפלסטיני, שחוזר אליה כבומרנג. זו יריית כדור בראש.

    אימוץ שיח האינטרסים הבטחוניים בלי ביקורתיות הוא לא דבר שאני שותף לו. מה שמוצג כאינטרסים הביטחוניים שלנו לא באמת מספק לנו בטחון.

    לא, אני לא מציע את דרך החד צדדיות והכוחנות שמאפיינת את רוב הפעילות של ישראל מאז שנת 2000. גם אין לי או לאף אחד נוסחת פלא שתביא במצב הנוכחי לסיום כל האלימות והעוינות. אבל מכאן ועד לומר שישראל סיימה את הכיבוש בעזה ושהפלסטינים נהנים להתבוסס בכיבוש, או שהגיבו לצעדים ולמחוות של ישראל באלימות, זו התעלמות מהעובדות.

    צריך גם לזכור שלא תמיד היתה האלימות באותה רמה, ולחשוב איך אפשר להקטין אותה ולהמעיט אותה ולהקטין גם את היכולת אך גם את המוטיבציה אליה.

    אם נשגה באשליות שמה שישראל עשתה ביחס לעזה זה איזו מחווה גדולה שבעקבותיה היה צריך לצפות שהפלסטינים יתאהבו בישראל או לפחות ירגישו צורך לנקוט במחוות, אז נתאכזב ונאשים אותם שהם רוצים להתבוסס בכיבוש.

    אם נבין שהכיבוש עבורם נמשך בדרכים אחרות (לפעמים חמורות יותר ולפעמים חמורות פחות) אז לא נהיה מופתעים ומאוכזבים כל כך, ונבין שהדרך לסיומו היא שונה מאשר ההתנתקות, ההתכנסות ושאר צעדים שממשיכים, ואף מעמיקים אותו, בדרכים אחרות.

    את הנושא של המעבר לשליטה ללא חיכוך חייבים להבין בניתוח של הכיבוש.

    זה הלקח האמיתי שצריך היה ללמוד מהסכמי אוסלו: שכל מיני נסיגות ממובלעות תוך המשך השליטה ואפילו העמקתה בשל ביתור השטחים לא יביאו לסיום הכיבוש, לא יאפשרו לפלסטינים להרגיש חופשיים, אלא ההפך, ובסוף יתפוצצו לנו בפנים.

    צר לי על הסירוב לחשוב קצת בצורה יותר ביקורתית על הסיסמאות הרגילות שהאכילו אותנו בהם לאורך השנים.

    הפלסטינים חיים את הכיבוש ביום יום, אנחנו לא . זה הבדל קטן. לכן הם הרבה יותר מרגישים שהוא לא נגמר. כאשר הם – ואני מדבר על מקרים אמיתיים וספיציפים – לא יכולים לנסוע לקבל טיפול רפואי או לימודים (או סתם לטיול – על זה כבר ויתרנו והיום המאבק הוא על הזכות לנוע לצרכיים חיונים בלבד) – הם מבינים שהכיבוש לא נגמר.

    לא אתה ולא אני חווים משהו קרוב לזה. אז צר לי, מה שהרשויות מוכרות לי בתור הבטחון שלי הוא לא הבטחון שלי. כי כל עוד האחרים חסרי ביטחון, דיני בסוף להיות גם חסר ביטחון. וכל עוד לא אין חירות וחיים נורמלים, אז אשליית החירות והחיים הנורמליים שלנו גם תופרע מעת לעת, וגם אם הבועה "תרפא את עצמה" הרי שאחד לכמה זמן היא שוב למרבה הצער תתפוץץ מול עיננו.

    מי שמדבר בשם הבטחון ועשה חיסולים כל פעם שהיה קצת שקט לא סיפק לי בטחון. ההפך. תקרא שוב את הראיון שהפניתי אליו.

    אז אני לא מבקש שנכריז על הפלסטינים כמי שנהגו בחוכמה או במוסריות. זה רחוק מלהיות המצב כאשר מדובר בפיגועים, קסמאים וכו'. ואני לא מבקש לחשוב שהכל תלוי בישראל ,או שמחר יש פתרון שיביא שקט מוחלט. זה מאוד קל לעשות מדברי דחליל ולהציג אותם כך ואז לתקוף אותם.

    אבל אני כן מבקש שנפסיק לחשוב באופן בלתי ביקורתי על הסיסמאות של בטחון, נסיגה וכו' – אל מול המציאות.

    נדמה לי שכבר הזכרתי כאן שבזמן הסכמי אוסלו מספר המתנחלים הוכפל פי שניים. אתה יודע מה ההבדל ביני ובינך מצד אחד ובין הפלסטינים מצד שני: הם ראו את זה נגד עיניהם, הם חיו את זה, את הגזל, את ההתקפות, את האלימות של המתנחלים וכו'. אז ההצגה הזו כאילו הם קיבלו מישראל שלום ונסיגות והגיבו באלימות, היא הצגה כל כך מעוותת של המציאות, כל כך חלקית, כל כך קונה את הסיסמאות של השלטון, וסובלת מראיית מציאות כל כך בעייתית שאם אני צריך לחזור על הדברים האלו כל כך הרבה פעמיים אז עייפתי.

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 3:36 am

    אתה צודק שזה מעייף, אבל אתה בחרת להעלות את הנושא הזה לדיון. חוץ מהלקאה עצמית אני לא רואה את ההצעות האופרטיביות שלך. אתה ממשיך להגיד לי כמה אנחנו לא בסדר. כמה אנחנו רעים משוגעים וטועים. מפנה אותי לדו"חות וציטוטים שמסבירים לי כמה אנחנו לא בסדר. ואני, כמו ילד בגן חובה, מנסה להבין איך אני יכול לצאת מהבוץ הזה, איך אני יכול להשתפר. ואתה לא עונה לי, אתה ממשיך לזרוק עלי דו"חות והסברים על איפה שגיתי. תן לי מפת דרכים, תן לי פתרון, תגיד לי מה לעשות. אני מוכן לשמוע. אני רוצה לדעת מה אתה חושב שאנחנו צריכים ל-ע-ש-ו-ת עכשיו. נתתי לך הרבה הזדמנויות להגיד פה דברים אופרטיבים. אבל אפילו "צאו עכשיו מהשטחים" לא שמעתי ממך. לא רק שלא אמרת, שללת את הרעיון השמאלני הקיצוני של נסיגה חד צדדית, ללא הידברות וללא תנאים, כ"פעולה חד צדדית דורסנית". אז אייל גרוס, בבקשה ממך אמור לי ולכל עם ישראל שקורה את הבלוג שלך, מהי מפת הדרכים שלך, מה עלינו לעשות. אם תציע שורת פעולות ריאלית והגיוניות אני שולח עכשיו לסטוקהולם את מועמדותך לפרס נובל לשלום (שאגב מוענק באוסלו, נורווגיה, ע"י מלך שוודיה). – לך תבין

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 4:00 am

    אכן, לו היתה לי נוסחת פלא הייתי כבר מקבל פרס נובל לשלום, אבל כנראה שלא אקבל!

    ובכל זאת? לצערי הרב אחרי מות ערפאת ומאז שאבו מאזן התמנה ולפני בחירת ממשלת החמאס היתה הזדמנות שהוחמצה על ידי שרון שלא רצה לנהל מו"מ עם אבו מאזן אלא ללכת למהלכים חד צדדים.

    היום אין ספק שהמצב יותר מסובך.

    ובכל זאת צריך לנסות שוב. את מה לנסות? את הדרך של משא ומתן על בסיס הרעיונות המוכרים ממתווה קלינטון וכו'. בתיאוריה יש משא ומתן כזה, בפועל?

    היתה הזדמנות של החלטת הליגה הערבית – היוזמה הסעודית. מה ישראל עשתה איתה? זה היה בתקופה שעוד היה אפשר לעשות מו"מ. אז במקום לומר שכן, אנו מוכנים לפתוח מיד במו"מ על בסיס זה עד שיעלה עשן לבן, ישראל התעלמה מזה ורק לאחרונה התחילה לומר שיש בזה משהו חיובי… מעט מדי ומאוחר מדי.

    אז היו הזדמנויות רבות שהוחמצו למשא ומתן רציני ואינטנסיבי עם צדדים שהסכימו לדבר עם ישראל .

    ועדיין אין לי תחליף לזה- משא ומתן שבבסיסו הנסיון להגיע להסכם על סמך ההסכמות שכבר מוכרות לנו מאז סוף ימי קלינטון.

    אין לי שום ערובה שזה יצליח אבל צריך לנסות, ולא, זה לא נוסה מאז בחירתו של שרון. . באנאפוליס היו נאומים יפים אבל זה לא מספיק.

    וגם, זה לא יכול להיות מלווה בצעדים חד-צדדים שסותרים את זה כמו המשך ההתנחלויות וגזל הקרקעות, ראה דו"ח טליה ששון (שאני מקווה שהוא לא פסול , אולי היא כותבת מספיק מכובדת), שכידוע לך נקבר ולא עשו איתו כלום.

    אז את כל הצעדים שמעמיקים את הנישול צריך להפסיק, בלי קשר.
    אין שום דבר שמצדיק את זה ששוב נעקרו עצי זית של פלסטינים, ש אלימות מתנחלים ממשיכה לעבור בלי אמצעי אכיפה, שגזל הקרקעות נמשך, שאנשים לא יכולים להגיע לטיפול רפואי – בלי קשר צריך לטפל בכל הנושאים האלו.

    הדיון שהתחלתי כאן היה בעניין המצב בעזה, ואפשר לבקר אותו ואת התנהגות ישראל בקשר לעזה, וגם להציע שנבין טוב יותר את מה שקורה שם ואת איך הכיבוש נמשך שם, בלי שלמי מאיתנו תהיה נוסחת פלא שמחר תפתור את כל הבעיות.

    אני מסרב לכך שהבחירה היא הוא לקבל פרס נובל לשלום, או למחוא כפיים להמשך הכיבוש.

    ועם זאת, אני חושב שדרך הסיום האמיתי של הכיבוש, טרם נוסתה, והיא הדרך היחידה שיכולה להצליח – ולכן מו"מ צריך להיות כזה שישראל תסכים בו לסיום הכיבוש ב-א-מ-ת. כי אין שום
    פתרון אחר.
    להצעה כזו שיכולה להיות מקושרת ליוזמה הסעודית – שכבר כתבתי עליה כאן – יש סיכוי. שווה לנסות, לא?

    (ואנא לא לנפנף לי שוב בקמפ דיוויד משנת 2000, גם כי הצעותיו של ברק שם היו לוקות בחסר בצורה רצינית – תראה את המפות ותבין איך השארת גושי ההתנחלויות הגדולים שהוא רצה היתה מבתרת את הגדה, וגם כי בכל מקרה אי אפשר לנצח להאחז בזה, עברו שבע שנים – והרבה דברים השתנו).

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 2:33 pm

    נו אז מה, ישראל גם עושה גיחות צילום מעל דמשק וזה לא הופך אותנו לכובשים של דמשק.

    הפקחים של האיחוד האירופי כפי שאתה יודע היטב לא נמצאים כבר זמן רב על גבול מצרים עזה. ואגלה לך עוד עובדה שאתה כמובן יודע היטב – הפקחים האלה כשמם כן הם, פקחים, קרי, משקיפים, גם כשהם היו במעבר לא הייתה להם עליו שום שליטה, מי ששלטו במעבר אז ושולטים בו גם היום הם המצרים מצד אחד והפלסטינים (פתח ואח"כ חמאס) בצד השני.

    למותר לציין שמעבר למעבר רשמי אחד ישנם עשרות מעברים אחרים בשליטת החמאס, המנהרות, ששום פקח ושום מצלמה לא יתקרבו אליהן.

    ישראל, למען הסר ספק, אינה כוללת בתוכה לא את מצרים, לא את פתח, ואפילו לא את החמאס. אז לא, צר לי לאכזב אותך, ישראל אינה כובשת את עזה.

  •   ביום דצמבר 24, 2007 בשעה 4:10 pm

    פקחים ומשקיפים אינם אותו הדבר שכן לפי ההסדר אלו אמורים לא להתיר כניסה של מי שישראל לא מרשה – אפילו אם ההסדר לא נשמר לאורך זמן. זה רחוק מלהיות דומה לגיחות צילום.

    מעברים לא רשמיים והברחות יש בטח גם לתוך ישראל – אז האם זה אומר שמשטרת הגבולות חסרת סמכות?

    כדי להסתכל על נושא עזה צריך להסתכל במצטבר על המימדים השונים של השליטה – בהרבה תחומים.

  •   ביום דצמבר 27, 2007 בשעה 6:33 pm

    אז אם אתה עצמך מודה שהסדר ה"כיבוש" כלל לא נשמר, מדוע אתה נתלה בו?

    האם אתה טוען שלישראל היה קשר להחלטת מצרים להעביר 2000 אנשי חמאס לחאג'? או שאולי ישראל באמת אינה שולטת בגבול עזה מצרים?

  •   ביום דצמבר 27, 2007 בשעה 7:42 pm

    אני טוען שאנו צריכים לחשוב מחדש על מהי שליטה ומהו כיבוש במשמעות של היום. ושצריך להסתכל על התמונה במצטבר. זהו רק אחד מהרכיבים בפאזל.

  •   ביום ינואר 5, 2008 בשעה 1:25 am

    אני בטוח שאתה מבין כמה לא טוב אתה נשמע. אתה נשמע כמו מישהו שקבע לעצמו מראש שלא משנה מה הוא תמיד יטען שיש כיבוש, משהו כמו טוקבקי "הכל בגלל הכיבוש" שמופיעים בעקבות כל ידיעה שניעה באתרי החדשות, גם אם אין לה כל קשר לעניין, ולו הקלוש ביותר.

    נקודה למחשבה – כמה כסף מגלגל שוק "הכיבוש" בישראל, כיצד ישרדו ארגונים כמו האגודה לזכויות האזרח, בצלם והמוקד להגנת הפרט אם יסתיים הכיבוש, וממה יתפרנסו הפעילים שלהם?

  •   ביום ינואר 5, 2008 בשעה 1:49 am

    ושוב נו באמת. אני ממש לא חושב שבכל מקרה יש כיבוש. יש אפשרות לסיים אותו, זה פשוט עדיין לא קרה.

    אני יותר מוטרד ממה יתקיימו ארגון יש"ע , נקודה וכו' בלי הכיבוש… הרי לאגודה לזכויות האזרח יש ים נושאים לטפל בהם (הזכות לבריאות, אפרופו?) ועוד ועוד.

    אגב, כפי שחלק גדול מעבודתו האקדמית מוקדש לכיבוש אני ממש אשמח שייגמר כבר ואוכל להתפנות יותר לתחומי המחקר האחרים שלי כמו הבריאות, מיניות ועוד…

טרקבאקים

  • מאת המבוקש ביום דצמבר 19, 2007 בשעה 6:50 pm

    אני מתנגד למדיניות החיסולים. מי שרוצה לקרוא את הסיבות המוסריות המתלוות לקריאתי להפסיק מיד את מדיניות החיסולים בעזה. יכול לקרוא על כך בעמדת העותרים בבג"ץ נגד סיכול ממוקד שלצערי נכשל במטרתו.
     

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*