הוא מת לחינם

מה נותר? שם באבן.

"אם (במותו) ערן יפסיק את הקסאמים, אני מוכנה לקורבן. אבל ערן לא הפסיק. המוות של ערן היה לחינם"


 

לא מצאתי ברשת את הביצוע המקורי של מזי כהן לגרסה העברית  לשיר הזה של קייט בוש, אבל הנה ביצוע אחר לגרסה הזו. (וכמובן שבניגוד לנאמר השיר לא קשור ישירות למלחמת וויטנאם…).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום מרץ 3, 2008 בשעה 4:22 pm

    על שני הביצועים המכאיבים בחסדם. אכן, אמייזינג גרייס. אכן, מוות לחינם. סקרן לשמוע גם את מזי כהן…

  •   ביום מרץ 3, 2008 בשעה 4:46 pm

    על הביצועים המצמררים והמדויקים.

    חיפשתי את הקישור לדבריה של אמו של החייל כדי להוסיפם למה שכתבתי אתמול-

    http://www.notes.co.il/tali/41734.asp

    עכשיו אקשר לשם ואקשר לפוסט הזה שלך ולכמה שניות אחשוב שהמילים שלי והקישורים שלי יכולים לעצור את מכונת המלחמה…

  •   ביום מרץ 3, 2008 בשעה 9:03 pm

    כמה נוראית הנחת היסוד שרק מוות יעצור עוד מוות. התקווה הצבאית הזו, נכזבת לעד, שתמיד תמצא לה אוהדים..

  •   ביום מרץ 3, 2008 בשעה 9:33 pm

    א. אמו של ערן עדיין רואה את הדברים מנקודת המבט לפיה הכיבוש מוצדק ורק הטקטיקה מוטעית. אילו היו חיילי צה"ל מסוגלים לעצור את הקסאמים, האם אז היה הדבר מצדיק את הכיבוש? האם כל עוד ההרוגים הם פלסטינים העניינים כשורה?

    ב. אם אמו של ערן היתה משדלת אותו שלא להשתתף בכיבוש ייתכן שהיום הוא היה חי. אם אמהות רבות היו נוהגות כמוה, ייתכן שהרבה מאד בני אדם נוספים (ברובם המכריע פלסטינים) היו גם הם היום בחיים.

  •   ביום מרץ 3, 2008 בשעה 10:33 pm

    תודה למגיבים. יורם אני לא יודע אם זו נקודת המוצא שלה, אני חושב שגם מי שחושב שהכיבוש לא
    מוצדק רוצה שהקסאמים יופסקו.
    אני כמובן מסכים, למותר לציין, שאצלנו לעתים לא שמים לב להרוגים כאשר הם "רק" פלסטינאים. אין לי מושג מאיפה אתה בהכרח מסיק שזה המצב לגבי האשה הספציפית הזו.

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 12:32 am

    התקווה הזו לא נכזבה המלחמת העולם השניה. אז מוות אכן מנע מוות…

    יורם – אולי, ואולי אם היא ואחרים לא היו משתתפים בכיבוש היו מתים רבבות אחרים. עניין של השקפה! (וגם אז היה מוות מונע מוות…)

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 12:37 am

    מבלי להכנס להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ואפילו של הכיבוש, אני בספק אם מישהו מאמין שהפעולות האלו יביאו לפחות מוות, או למצער להפסקת הקסאמים.

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 4:45 am

    החיילים הם בעיקר קורבן של מערכת המשפט, כמו שאומר אודי לבל, "בג"ץ הפך לחברת האבטחה של מנהיגי החמאס".

    בגלל שרה"מ בפועל (בייניש) ושר הבטחון בפועל (מזוז) לא מאשרים להשיב אש לעבר מקורות הירי, אז לא נותר למפקדים הזוטרים וחסרי הסמכויות (אולמרט, ברק) אלא לשלוח חיילים פנימה, להסתכן ולמות, סתם כדי שהציבור לא יכעס על שהם אינם עושים מאום.

    במקרה, איש מהם לא גר בשדרות (ואפילו לא בנתיבות..)

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 9:30 am

    אני פשוט חושב שזה מגוחך לומר שבג"צ או מזוז לא מאפשרים להשיב אש. בכלל כל הדיון של הימים האחרונים בנושא הזה – האם אפשר לירות על איזורים מאוכלסים לא ברור לי. אם לא יורים על אזורים מאוכלסים כיצד נהרגו כבר עשרות ויותר אנשים ובינהם גם אזרחים וילדים?
    הקורבנות – בכל הצדדים – הם קורבנות של מלחמות מיותרות וכלשון של העמים וההנהגות שלהם למנוע אותם. אני חושב שזה לא רק מגוחך אלא גם מקומם להאשים בכך את בייניש או מזוז.

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 5:05 pm

    כשכל אמצעי שהוא פחות ממלחמה נפסל. שרצו לכבות את החשמל זעקת מרה ועל אמצעים אחרים שאינם הורגים צעקתם ורצתם לבג"ץ שעיכב ודרש הגבלות שגרמו שהאמצעים לא יועילו
    בסופו של דבר ההגיון של התגובה המידתית והסבירה מוליד תמיד טבח כללי

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 5:50 pm

    תרשה לי למחות על התגובה שלך משה.
    רשאית מה זה "בגללכם". ואני לא מתכוון – אף כי פסח מתקרב – לרשע ששואל "מה העבודה הזאת לכם", למרות שזו גם אפשרות, אלא לאיזה "בגללכם" ערטילאי, קולקטיבי ונושא באשמה.

    ואתה יודע מה מגוחך בעיני? שפסק הדין של בג"צ שנתן רישיון למדינה לפעול בעזה בעניין החשמל, ובכלל הרשיון שבג"צ נותן למדינה בכל הנוגע לעזה, נתפס כאן בעיניך כמשהו שבאמת מנע משהו?

    אבל עזוב, אני בכלל לא בטוח שאני מסוגל לנהל את
    הדיון הזה בצורה הזו.
    יש שלב שתגובות באות מראיית מציאות כה לא ברורה
    לי שקשה לי אפילו להתחיל לדבר איתה.

    למרות שקוראי יודעים שאני מנסה.

    אני כן מסכים שההגיון של המידתיות והסבירה מוביל לעתים לטבח. ובגלל זה יש לי בעיות עם ניהול ההתנגדות לפעולות הנפשעות שאנו עושים בעזה (לרבות ניתוק החשמל) במלים האלו. זה באמת מצדיק פוסט אחר (או קריאת כמה מהמאמרים האקדמים שלי בהם נגעתי בסוגייה).

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 7:45 pm

    לא היו משתתפים בכיבוש היו מתים רבבות אחרים"

    אני מניח שאתה מתייחס לאפשרות תיאורטית לפיה בהעדר הכיבוש היו הפלסטינים מוצאים דרך מופלאה כלשהי להרוג רבבות ישראלים. אתה מוכן להציע תרחיש מציאותי שבמהלכו דבר כזה יקרה?

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 7:53 pm

    בהכרח מסיק שזה המצב לגבי האשה הספציפית הזו."

    נדמה לי שהדבר ברור מדבריה. אם, כאשר בעזה נהרגים במהלך שבוע אחד מעל מאה אנשים (ומתוכם, לפי בצלם, מעל 50 אזרחים), אמו של ערן מדברת על "הפסקת הקסאמים" (שסך כל קורבנותיהם על פני שנים פחות מ-20) אז ניתן להסיק באופן חד משמעי מהי נקודת המבט של הדוברת.

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 8:32 pm

    אני חושב שמסקנותיך לא מבוססות כלל. בוודאי שלא הייתי בונה פרשנות על סמך משפט אחד בעיתון שאומרת אם בעת ההלוויה של בנה, מעבר למה שהיא אמרה מפורשות.

    יש אנשים שאכפת להם מאוד מהרוגים פלסטינים אבל גם יתמכו בפעולה אם יחשבו שהיא תביא לסיום הקסמאים ולסיום מעגל האימה הזה. זו דעה שאפשר להתווכח איתה אבל היא יכולה להתקיים.

  •   ביום מרץ 4, 2008 בשעה 8:35 pm

    what a waste
    שרה קייט בוש בשיר ששמתי למעלה. שיר שהוא על הבן המת והאמא שאיבדה אותו. ברור לי שהפוסט הזה לא קיים בלי הקשר פוליטי שכן האמירה ששמתי בראשו היא אמירה פוליטית. אבל חלק מהדיון הזה קצת פספס אני חושב את המקום שהפוסט הזה והקישור לשיר הזה בא ממנו: איזה בזבוז של חיי אדם. וכמה חבל שמה שנשאר זה רק שם באבן.

  •   ביום מרץ 5, 2008 בשעה 7:07 am

    אני ממש לא משוכנע שהפסקת חשמל כללית ומצור שיביא את הצד שכנגד למצוקה קשה יותר
    אכן ישיג את המטרה. אני יודע שאני מעדיף מוסרית למצות כל הליך קשה שאינו הורג על פני טבח.
    באופן פרדטוקסלי אי חוזר לויכוח שהיה לי עם חברים ביחס למצור על מערב בירות ב1982 . אז הייתי בשר תותחים צעירומועמד לכניסה למקום המאד לא נחמד ההוא.סברתי שצריך להדק מאד את המצור כמו שהציע רביןלשרון על מנת להימנע משפיכות דמים שכניסה קרקעית לעיר הייתה גורמת.

  •   ביום מרץ 5, 2008 בשעה 9:12 am

    מצור גם יכול להרוג. הפתרונות לא מצויים לא כאן ולא כאן.

  •   ביום מרץ 10, 2008 בשעה 12:36 am

    השאלה היא לא מה הפתרון אלא מה הבעיה.

    בעיני רוב הציבור השפוי בארץ חיי תושבי שדרות קודמים לחיי תושבי עזה, הציבור השפוי בארץ לא מהסס לרגע כשהוא צריך לבחור בין לאפשר לקסאם להיירות מתוך גן ילדים פלסטיני לעבר גן ילדים ישראלי, או לירות טיל מנע לעבר גן הילדים הפלסטיני.

    לעומת זאת, בקרב השמאל הרדיקלי אך בעל ההשפעה יש שבעיניהם אין הבדל בין הדברים, ויש חלק ניכר שבעיניו ילדי הגן הפלסטיני חשובים יותר.

    מאליו מובן שמי שחושב כך אינו יכול להיות תושב שדרות או אשקלון, או קרוב משפחה של תושב שדרות או ידיד של תושב שדרות, אבל הוא דווקא כן עשוי להיות תושב הבועה התל אביבית ששומר על קשר עם חברים בעזה.

  •   ביום מרץ 10, 2008 בשעה 3:39 am

    אני לא מבין את החלוק ה הזו. בתל אביב הי ו פיגועים שנהרגו בהם יותר מאשר בכל הקאסמים יחדיו, וגם נפלו טילים. העורף והחזית מחליפים תפקידים וכו'.

    השאלה היא גם האם בכלל חושבים שירי על הפלסטינים ימנע כלל קסאמים או יגרום רק עוד קסאמים.

    בעיני האלימות שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים לא מונעת את האלימות שלהם כלפינו אלא רק גורמת עוד אלימות. המחזה רצח של חנוך לוין הראה זאת היטב – מעגל רצח אינסופי.

    חיי אדם הם חיי אדם, ואין חיי אדם אחד עדיף על האחר. עם זאת ברור שממשלה מראה מחויבות לאזרחים שלה, אבל אני חושב שהיא נכשלת בלהראות וליישם מחויבות כזו כאשר היא הורגת אזרחים פלסטינים – זה רק יגרור עוד הרג אזרחים ישראלים.

  •   ביום מרץ 10, 2008 בשעה 1:27 pm

    לא הבנתי, אתה טוען שאם מסוק קרב של חיל האוויר מאתר חוליית שיגור קסאמים המתכוננת לשגר על גג של גן ילדים פלסטיני, אז ירי טיל על החוליה לא ימנע את ירי הקסאמים האלה?

  •   ביום מרץ 10, 2008 בשעה 1:37 pm

    תסריט תיאורטי או מציאותי מהסוג שאתה מתאר ימנע ככל הנראה את אותו ירי ספציפי. אבל ההתקפות הרחבות של צה"ל בעזה מהסוג שראינו – אוויריות וקרקעיות – קשה לי להאמין שיביאו לחיסול הקסאמים, כמו גם שבלבנון או עיראק לא הביאו התקפות צבאיות לקץ ירי טילים על ישראל, אלא רק הפסקת אש שהושגה לבסוף.

    וגם אם ביעילות מופלאה – ואני לא כותב זאת בציניות, אם כי בספקנות – יצליח צה"ל לחסל את מתקני השיגור ואת הטילים, הרי יבואו חדשים ומעגל האימה יתחדש ויימשך…

  •   ביום מרץ 14, 2008 בשעה 2:11 am

    ונניח שכן אפשר לחסל את הקסאמים, השאלה היא האם זה מוסרי לעשות כן? אם יהיו לי מספיק מסוקים אם חיישנים מספיק מתוחכמים וזמני תגובה אפסיים ואני אוכל לירות טיל מיידת לעבר כל משגר קסאם לא משנה איפה, על גן ילדים או בבית חולים, אני מיד מחסל בטיל כל משגר קסאם ולא נורה יותר אף קסאם אחד לעבר ישראל.

    השאלה היא האם זה מוסרי? האם ראוי לעשות כן?

    ישנה גישה, למשל שחשין ייחס לברק, שאומרת שלא. שלמען השמירה על זכויות האדם של הפלסטינים שראוי שימותו כך וכך ישראלים כתוצאה מפיגועי טרור/קסאמים.

    צריך להבין שזו גישה מאוד מקובלת ברחבי העולם, הערבי בוודאי, אבל גם המערבי, ולא פשוט להתמודד איתה.

  •   ביום מרץ 14, 2008 בשעה 11:13 am

    מה שברק אמר שעל סמך זה חשין אמר את מה שאמר הוא שאנו תמיד לוקחים סיכונים: אנו נוסעים במכוניות למרות שיש תאונות דרכים. ולכן הוא אמר שצריך לאפשר כניסה של בני זוג של פלסטינים למרות שיש סיכון, ולערוך בדיקה פרטנית לכל מקרה ומקרה. בוודאי שהוא לא אמר שראוי שימותו כך וכך אנשים מפיגועים וחשין עיוות את דבריו של ברק באותו פסק דין.

    אשר לשאלתך, מאחר ואני לא מאמין שאפשר לפתור את הנושא הזה כך, כי גם אם תחסל את הקאסם הזה יבוא מחר קסאם אחר, או פיגוע במקומו, אז קשה לי לענות לשאלה הכל כך תיאורטית הזו.

    ברור שאם אפשר השנייה לעצור נקודתית קסאם מסויים אז כדאי ורצוי לעשות זאת. אם אתה שואל מה לעשות אם זה כרוך בחיי אדם של אזרחים פלסטינים אז התשובה שהמשפט הבינלאומי נתן היא ה"מידתיות" של נזק לאזרחים, האם היא "מידתית" למטרה הצבאית הלגטימית. האם זו תשובה מספקת ? אני חושב שאין כאן שום תשובות מספקות ומוצלחות ואף פעם לא יהיו, כי אנו מנסים לעשות רגולציה מוסרית של האקט הכל כך לא מוסרי של מלחמה והרג. לכן המעשה המוסרי האמיתי הוא לנסות לעצור את מעגל האיבה הזה. ויתכן, רק יתכן, שהיינו קרובים להפסקה מסויימת שלו עם הפסקת האש המוכחשת, אך כרגיל, הרסנו אותה.
    והרסנו כאן זה שני הצדדים, אבל מעניין מה היה קורה לו לא היו מחסלים אנשים בגדה השבוע. בכלל לא בטוח שהקסאמים לא היו מתחדשים, אבל האם לא היה שווה לנסות?

  •   ביום מרץ 17, 2008 בשעה 4:14 am

    ידוע לנו שהסיכוי שקסאם יגרום להרוגים הוא אפסי, נכון? מתוך אלפי קסאמים היו רק מספר הרוגים. אז האם מידתי להרוג מישהו למען עצירת קסאם? נראה שעפ"י כללי ה"מידתיות" התשובה שלילית.

    חשין פרש את עמדת ברק, אתה יכול להגיד שהפרשנות שלו שגויה, למרות שהיא נכונה – סיכון הוא הגדרה מתימטית של הסתברות להרוגים בנפש, לאורך זמן יש לה תוחלת שנמדדת במספרים ממששים של הרוגים, כלומר זה בדיוק מה שברק אמר.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*