על הזכות לבריאות – גם של פליטים ומבקשי מקלט

ההחלטה של עמותת רופאים לזכויות אדם לסגור את המרפאה הפתוחה (שזה כמעט נשמע אוקסימרון) מעידה על דילמה שכפי שאני מבין זאת מלווה את העמותה: רופאים לזכויות אדם מעונינים להביא לשינוי מדיניות בצורה שתרחיב את הנגישות לזכות לבריאות באופן שוויוני. אין הארגון רואה את עצמו כמי שאמור לספק שירותים הומאניטרים במקום המדינה. ובכל זאת, הוא סיפק שירותי בריאות גם דרך מרפאה זו וגם דרך הניידת הרפואית בשטחים. בדרך זו ביקש הארגון למשוך תשומת לב לבעייה של נגישות לבריאות של מהגרי עבודה ושל פלסטינים אך גם נתן מענה מסויים לבעיות שלהם. יתרה מזאת, פעילות זו הרחיב את המידע שיש לארגון על הבעיות בתחומים אלה.

עוד על הזכות לבריאות

על הזכות לבריאות, תרופות מצילות חיים, והביטוחים המשלימים

בריאות רופפת

רעידת אדמה בבריאות

בריאות לכל? לא ממש

כשבריאות הופכת למצרך 

בג"צ מאחל רפואה שלמה

ההחלטה לסגור את המרפאה הגיעה ברגע בו העומס עליה הפך את מתן הטיפול הרפואי לבלתי אפשרי. הפליטים שהגיעו לכאן מסודאן אריתארה ואולי מקומות אחרים, נשלחו בחלקם אליה על ידי בתי החולים. כלומר, מערך הבריאות הציבורי מצא במרפאה הפתוחה פתרון שאליו ניתן להפנות חולים שלא מכוסים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

זה בדיוק מה שהארגון לא רצה לעשות: לשמש עלה תאנה למדינה בעוד היא מתנערת מהאחריות שלה, כפי שמתרחש עכשיו עם גל העמותות שמספקות צדקה במקום השירותים החברתיים שהמדינה אמורה לספק.

 

לכל זה יש פתרון אחד: לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים למי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי החוק בהיקף ובתנאים שיקבע. אף כי מי שנמצא בישראל כפליט (או כמהגר עבודה) לא מוכר כתושב ועל כן אינו מבוטח על פי החוק, הרי שהשר רשאי אם כן לקבוע הסדר במסגרתו כן יהיו מבוטחים פליטים – בהיקף ובתנאים שייקבע. מן הראוי שיקבע שמי שנמצא בישראל כפליט, או כמבקש מקלט אף אם מעמדו כפליט טרם הוכר, זכאי לנגישות שווה לשירותי בריאות.

האחריות היא של המדינה והסמכות נמצאת בידי שר הבריאות. יש להפעיל אותה.

לצפיה במושב על הנושא של הזכות לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט שהתקיים בירושלים ביולי 2007, ושאני הייתי יושב-הראש שלו, ראו כאן

 

אני מצטרף אם כן ליוזמה הברוכה של שוקי גלילי ולמכתב הבא:

 

לכבוד שר הבריאות,
יעקב בן יזרי

 
הנדון :דרישה דחופה להתערבותך האישית
בנושא הטיפול הרפואי לפליטים ומבקשי מקלט

 
לכבוד השר שלום רב,
 
אני כותב אליך בשמם של עוד 98 בלוגרים (אנשים שמנהלים אתרים אישיים באינטרנט). יש בינינו עיתונאים, אמנים, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים, וגם סתם אנשים מהישוב שאכפת להם ממה קורה במדינת ישראל. המשותף לכולנו:
 
אנו דורשים ממדינת ישראל לקחת אחריות על הטיפול הרפואי לפליטים ולעובדים זרים.
 
אנו תומכים בעמדותיהן של רל"א (עמותת רופאים לזכויות אדם) וההסתדרות הרפואית בישראל, כפי שהובעו בדיון שהתקיים בנושא זה בכנסת בשבוע שעבר, ביום 8 לאפריל 2008 (של וועדות העבודה רווחה ובריאות וועדת עובדים זרים).
 
מדאיגה אותנו מאד הסחבת בנושא זה, ומדאיגה העובדה שנראה כאילו משרדך מדבר ביותר מקול אחד. לדוגמא, הדברים שאמר לכאורה נציג המשרד בדיון שהתקיים ב-8 לחודש, אינו זהה למה שענתה דוברת המשרד עינב שימרון-גרינבוים במכתבה לגברת טלי כוכבי, שנכתב באותו יום ממש (ראה ההפניות בסוף מכתב זה).
 
ברצוני להסב את תשומת לבך לכך שטרם פורסם הפרוטוקול של הדיון האמור באתר הכנסת, למרות שהחוק דורש זאת. בלית ברירה, אנו נאלצים להסתמך על סיכום הדיון כפי שפורסם באתר עמותת רל"א.

על-פי מסמך זה, סיכום הדיון על-ידי יושב-הראש (ח"כ יצחק גלנטי ממפלגתך) כלל תביעה למשרדי ראש-הממשלה, הבריאות והאוצר, לדווח לכנסת על החלטתם בנושא בתוך שבוע. השבוע עבר.
 
אודה לך אם תוכל להבהיר את עמדתך, ולומר מה בכוונתך לעשות לפתרון הבעיה.
 
לתשומת לבך – מכתב זה והתשובה עליו יתפרסמו באתר האינטרנט עבודה שחורה.
 
בכבוד רב,
שוקי גלילי
עיתונאי

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אפריל 17, 2008 בשעה 4:36 am

    אין ברירה, אם המדינה מעוניינת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל, היא חייבת להתאכזר אל המסתננים האלה, חייבת לגרש אותם בהקדם האפשרי (כיום למרבה הזוועה צה"ל משמש כשירות הסעות בחינם לכל מסתנן שמגיע לגבול אל העיר הקרובה) והיא חייבת למנוע את הסתננותם ארצה לפחות באותה נחישות בה מטפלים בנסיונות הסתננות ארצה של תושבי עזה.

    בהערת אגב, נדמה לי שהיחס לאנשים האלה הוא נייר לקמוס מצוין בשביל לבחון אנשים – האם בתוך תוכם הם בראש ובראשונה ציונים, או האם הם בראש ובראשונה אנטי-ציונים.

    אין ברירה, אם המדינה לא תצליח לעצור את השיטפון הזה, החמאס יצעיד עד מהרה תהלוכות ענק של נשים וילדים שיפרצו כמו חמאה את הגדר סביב עזה. אתה מכיר קצין כלשהו שיעז לתת פקודה להתחיל לקצור המוני אזרחים? אני לא, ולכן הדרך היחידה להתמודד עם זה היא הרתעה מראש על מנת שלא נצטרך להתמודד עם זה בפועל, כי לא נצליח.

  •   ביום אפריל 17, 2008 בשעה 9:51 am

    כדי לשמור על האיזון הדמוגרפי בארץ ישראל על פי מדיניות דמוגרפית של המנדט מנעו כניסת פליטים יהודים הנה בזמן המנדט.
    והנה אתה מציע הצעות דומות.
    אני מסרב פעמיים להכנע – בפארפראזה על פוקו לסחיטה של הציונות – מי ציוני ומי לא כבסיס ללגיטמיות וגם הצבת עמדות בנושאים שונים, מהמלחמה בלבנון ועד זכות בריאות לפליטים, כמדד למידת הציונות של האדם, כאשר כמובן ההנחה היא שהדעה היא לא לגיטימית אם היא נופלת בספקטרום הלא ציוני.

  •   ביום אפריל 17, 2008 בשעה 3:47 pm

    וכל מילה נוספת מיותרת.
    איל, כל הכבוד על הפוסט. חשוב מאוד.

  •   ביום אפריל 17, 2008 בשעה 7:09 pm

    ניצן
    גם כשלא מסכימים, ואפילו בצורה חריפה,ואפילו כשנאמרים דברים מהסוג הזה, אני מבקש לכתוב משהו שמתייחס לגוף הדברים שנאמרו ולא לגוף האדם. אפילו לו היית כותב "אלו דברים מופרעים" שזה פחות עדין מלכתוב "אלו דברים הזויים" הייתי מעדיף זאת על הערות פוגעניות כלפי אחרים.

    ותודה על דבריך על הפוסט.

  •   ביום אפריל 17, 2008 בשעה 7:12 pm

    גיליתי שסימני הפיסוק בפסקה השנייה שת התגובה לא בדיוק במקום בצורה שעושה אותה לא ברורה, אז הנה שוב:

    אני מסרב פעמיים להכנע – בפארפראזה על פוקו – לסחיטה של הציונות:מי ציוני ומי לא כבסיס ללגיטמיות; וגם הצבת עמדות בנושאים שונים, מהמלחמה בלבנון ועד זכות בריאות לפליטים, כמדד למידת הציונות של האדם, כאשר כמובן ההנחה היא שהדעה היא לא לגיטימית אם היא נופלת בספקטרום הלא ציוני.

  •   ביום אפריל 18, 2008 בשעה 1:40 am

    אין לי מושג אם העמדה שלך היא ציונית כי לא התייחסת בכלל לעניין (ועל כך אני בעצם כתבתי) – אולי הרוב היהודי דווקא כן חשוב לך ואתה תומך בהכנסת רבבות פליטים מדי שנה אך לא יותר ולא באופן שיאיים על הרוב היהודי במדינה.

    אולי לא, אולי אתה תומך בהכנסת מיליוני פליטים מסודאן למדינה באופן שיבטל את הרוב היהודי במדינה.

    אני לא יודע, לא אמרת. אני מניח שיש לך עמדה מוצקה בנושא אבל נמנעת מלהציגה ויש בכך טעם לפגם, לדעתי.

  •   ביום אפריל 18, 2008 בשעה 12:26 pm

    כניסת פליטים – כל עוד הם פליטים ונשקפת להם סכנה – היא דבר שצריך לעשות בלי קשר לעמדה לגבי הציונות כי יש דברים בסיסים שהם חובה מוסרית – ומשפטית – של המדינה לעשות מעל שיקולים אחרים.
    ויש שלבים בהיסטוריה בהם יש משברים שמדינות גם מתמודדות עם רבבות פליטים. אני בהחלט לא מתכוון לגרור את הדיון על הסוגיה הזו לדיון על סוגית המדינה. ואף פעם אל תניח כלום.

  •   ביום אפריל 18, 2008 בשעה 8:41 pm

    מי בדיוק פליטים? הנוצרים מסודאן, המוסלמים מסודאן, השחורים מסודאן, האריתראים? הרי כולם מסתננים.

    מה ימנע מכל העובדים הזרים הבלתי חוקיים וממסתננים מעזה להצהיר על עצמם ככאלה?

    התשובה לשאלה הזו היא מה מונע מהמרפאות של רל"א לטפל בעובדים זרים בלתי חוקיים ובמסתננים מעזה? למיטב ידיעתי התשובה שהם אכן עושים את זה, ובדרך ההיקש אני מסיק שמטרת היוזמה הזו היא גם לסייע לאנשים אלה בהכאת שורשים כאן.

  •   ביום אפריל 18, 2008 בשעה 10:55 pm

    יש קריטריונים של מי הם פליטים במשפט הבינלאומי, ויש גם קריטריונים נוספים של מבקשי מקלט עד שיוכרו כפליטים ושל מה שמכונה "הגנה זמנית". מעמד פליטות ניתן אחרי בדיקה יסודית, וגם כדי לבקש צריך מן הסתם לתת ראשית ראיה להיותך פליט.

    מטרת היוזמה אינה קשורה כלל לסייע להכאת שורשים. כפי שהסברתי בפוסט הקו של רל"א מלכתחילה היה שזה צריך להיות אחריות המדינה ,ומלכתחילה זה היה מקום בעייתי עבורם – אבל כיום אין שום ספק, ותקרא באתר שלהם את ההודעות שלהם שהעומס הוא כזה שלא מאפשר להם לקחת על זה אחריות, וגם הם לא יכולים להציע מעבר לטיפול ראשוני, ועכשיו זה לא רק שהם לא רוצים להיות עלה תאנה למדינה, הם גם לא יכולים.

  •   ביום אפריל 20, 2008 בשעה 10:02 am

    דווח לא מזמן על ערבי ישראלי שביקש מקלט מדיני בארה"ב בטענה שהערבים מופלים בישראל לרעה, ובקשתו נבחנה (ובסוף סורבה).

    מה גם שאני מתקשה להאמין (וייתכן אף שאמרת זאת בעבר) שאינך תומך במתן טיפול רפואי ל*כל* אדם השוהה בישראל, כחוק ושלא כחוק.

    ההבחנה בין "הכאת שורשים" לבין "קיום אנושי מינמלי בכבוד" היא הבחנה סמנטית גרידא, בפועל מדובר באותם דברים ממשיים – מים, מזון, חשמל, טיפול רפואי, קורת גג ומתן אפשרות להתפרס בכבוד.

  •   ביום אפריל 20, 2008 בשעה 10:20 am

    אני לא יודע מה קשור הסיפור על הערבי הישראלי – היה אחד שכן קיבל דווקא מקלט. אני לא יודע אם זה נהפך בערעור, לא עקבתי. אבל אפליה לרעה לא תספיק באמת בדרך כלל למקלט, צריך להראות רדיפה על הרקע המופלה.

    נראה לי סביר שאתמוך במתן טיפול רפואי לכל אדם השוהה בישראל. הזכות לבריאות היא זכות אדם במובן המוסרי וגם המשפטי. לא זכות אזרח.

    אני לא מתכחש לשאלות המסובכות של צדק גלובלי שיש כאן, אבל עקרונית זאת נראית לי התשובה הנכונה.

    קיום מינימלי בכבוד זה לשון של השופט ברק, לא שלי. זכות האדם היא לתנאי חיים נאותים.

    ואני לא חושב שזו הבחנה סמנטית גרידא.

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*