האלימות נמשכת, סרבנות השלום נמשכת. של ישראל.

אחד המאפיינים המרכזים של הכיבוש הישראלי בשטחים הוא הפקרת החיים של האזרחים הפלסטינים. ההפקרה מתבטאת לא רק באלימות של כוחות הבטחון הישראלים, אלא גם בהתעלמות מהאלימות אותה מפעילים המתנחלים כלפי הפלסטינים. נושא זה תועד רבות בעבר וכתבתי עליו כבר בהרחבה – וכמצוטט שם היועץ המשפטי לממשלה הודה באזני שאכיפת החוק בתחום זה נמצאת ברמה ירודה. תעוד נוסף של אלימות מהסוג הזו מתועד ב"הארץ" בסוף שבוע זה. האלימות והטרור שמפילים המתנחלים על הפלסטינים פשוט עוברת לסדר היום, כאשר מדי פעם מתעורר מישהו ואנו קוראים שהצבא והמשטרה מוטרדים מהפרות החוק על ידי המתנחלים, אך בסיכומו של דבר הבעיה נמשכת. בעיני יש חשיבות עצומה לבחון את אלימות המתנחלים ביחד עם אלימות הצבא, כשני צדדים של אותה המטבע, שני חלקים שביחד מייצרים את ההפקרה של החיים של האוכלוסיה הפלסטינית והכפפתה לאלימות מתמדת (ולהפקרה צורות רבות). כאשרהאלימות נגדה, הן זו הצבאית, (כמו ההרג של אחמד חוסאם מוסא שנורה למוות בנעלין והיה רק בן 11) והן זו האזרחית, לא נענשת, או נענשת בצורה מתונה מאוד (כמו האשמת מי שאחראי לירי בפלסטיני כפות ב"התנהגות בלתי הולמת"), הרי שכלפי הישראלים (חיילים ומתנחלים) המסר הוא שחיי הפלסטינים מופקרים ושאפשר ואף רצוי להמשיך לנהוג כלפיהם באלימות. "הפרטת" חלק מאלימות זו לידי המתנחלים, מאפשר לייצג אותה כדבר "פרטי" שאין המדינה אחראית לו, בעוד שלמעשה המתנחלים מקבלים גיבוי מלא של המדינה להתנהגות אלימה זו.

ובתודעה הישראלית? נדמה שהאלימות הישראלית תמיד מצטיירת כאיזה דבר שולי וחריג ובקושי קיים, בעוד שהפלסטינים נתפסים כמי שפועלים נגד ישראל באלימות. אלימות פלסטינית, כל אלימות, ראויה לגינוי. אבל כיצד אנו עיוורים כל כך לאלימות שלנו, הכובשים, ורואים רק את האלימות של הנכבשים? כיצד אנו עיוורים כל כך למסר של הפקרת חיי אדם וזלזול מוחלט בהם, של השפלה והזנחה גורפות כל כך, שהאלימות הישראלית כלפי הפלסטינים משדרת? וגם, כיצד אנו שוב מפספסים את ההזדמנות לשלום אזורי? קראו את הראיון עם אבו-מאזן בהארץ: היוזמה הערבית לשלום עדיין על השולחן, אך ישראל ממשיכה להתעלם ממנה. אבו-מאזן מבין שאי אפשר לדרוש שכל הפליטים הפלסטינים יחזרו לישראל שכן אז ישראל תהרס, הוא מתנגד לאלימות ולאינתיפאדה, מחכה לתשובה מישראל להצעות הפלסטיניות, ומתריע שהמדיניות הישראלית, ובפרט המשך ההתנחלויות, רק מרחיקים את פתרון שתי המדינות. למה אנו מחכים? אכן, הפיצול הפלסטיני לשתי ממשלות מעורר קשיים רבים, אך הסכם עם אבו-מאזן, בחסות הליגה הערבית, עשוי לחזק את שלטון הפתח ולתרום ליציבות בטווח הרחוק אולי גם בעזה. עד מתי אם כן תמשיך דעת הקהל בישראל לראות את הפלסטינים כאלימים וסרבני שלום, ותסרב להתסכל במראה ולראות שדברים אלו נכונים דווקא ביחס לישראל?

 

ראו גם: יש אפרטהייד בשטחים, על פי יועץ שר הבטחון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 2:09 pm

    http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7743

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 2:17 pm

    מה זה הדבר ההזוי הזה? עדנה ארבל כפמניסטית רדיקלית? מה קורה כאן? זה רציני או בדיחה? ממש הפרוטוקלים של זקנות הפמינזים?

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 2:41 pm

    מה קורה שם באמת ואיך התקשורת עוזרת לציבור להצדיק את האלימות והפשעים שנעשים בשמו בתרומה להרס כל אופציה של דיאלוג.

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 6:31 pm

    האמת היא שהתבלבלתי בלינק והייתי אמורה לקשרר לכאן את הדיווח על הטרור הישראלי בשטחים ופיגוע של מתנחלים שהיה היום בכפר פלשתינאי, אבל מעניין לעניין הלינק למאמר ההזוי (שהגיע אלי מלינק ב- IFF) מחזיר אותי להגדרה הבסיסית של שוביניזם:
    לאומנות קיצונית ושנאת האחר על בסיס דת, גזע ומין. חברה שוביניסטית היא חברה אלימה. זה מה שאנחנו. הכיבוש משחית פעמיים – בקולוניאליזם התרבותי שהוא משריש עמוק בתודעה הישראלית, ובעצם החפצת האחר.
    האוכלוסיות החיות מעבר לקו הירוק ממניעים אידיאלוגיים הן – לפני הכל – אוכלוסיות שוביניסטיות להחליא, כלומר מתבדלות קבוצתית ואלימות כלפי כל מה שהוא ה"אחר". גם פלשתינאים, גם (ע"ע מעמד האשה באוכלוסיות דתיות) נשים.

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 7:21 pm

    אין קשר בין אלימות של קיצוניים בשטחים לכיבוש. יש לטפל ביד קשה באלמנטים קיצונייים בין המתנחלים כמו גם אחרים. לא ננקטו הליכים נד שוטרים שירו בערבי ישראל אז גם זה בגלל הכיבוש שלנו שקדם לכיבוש 1967?
    ובאשר ליזמות שעל השולחן-כרגיל אתה מוכיח שהשקפתך המדינית הזויה. האם אבו מאזן יסתפק ב300,000 פליטים שישובו ואם כן-האם יהיה מי שיקבל ברצינות שבמספר שאבו מאזן מסכים לו יש קדושה
    ואפילו יסכים אבו מאזן וייחתם הסכם כלשהו הוא לא יהיה שווה את הנייר עליו ייכתב-קיימים כוחות חזקים בהרבה שיכשילו כל הסדר שמתימר לסיים את הסכסוך
    צר לי לומר לך ולעדת המאמנים שאתה נמנה עליה. הסכסוך בישראלי פלשתינאי אינו פתיר בדורנו ולטווח הנראה לעין אין ולא יהיה תחליף לכיבוש או לשחרור חבלי מולדת הסטורית-קרא לכך כאשר תחפוץ. כל שניתן וצריך לעשות הוא לשפר תנאי מחייה ,להקל על שגרת החיים
    ולהתנהג יותר כמו בני אדם באופן כללי-זה לעולם לא ישביע את רצונכם-אני מודע לכך =מה לעשות.

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 8:31 pm

    בשעה שכתבת את הפוסט הזה הכותרת באתרי החדשות הייתה על ילד מתנחל בן 9 מיצהר שנדקר בידי פלסטיני.

    חיפשתי בין השורות איזשהו גינוי לאירוע וכל מה שמצאתי זה 6 המילים "אלימות פלסטינית, כל אלימות, ראויה לגינוי".

    לצערי אנחנו מכירים את סוג ה"גינויים" האלה כי זה בדיוק מה שאנחנו שומעים מדוברים פלסטינים למיניהם אחרי פיגועים.

    זה כמובן משפט חסר תוכן שכן המשפט "כל אלימות ראויה לגינוי" כמובן חסר תוכן. אם מישהו יתקוף אותך מחר ברחוב ותאלץ להגן על עצמך מפניו באלימות, אז ודאי שלא תטען שאתה ראוי לגינוי, ולא ניתן להסיק מדבריך שאתה מגנה אירוע כזה, להפך. כלומר אינך מאמין ש"כל אלימות ראויה לגינוי".

    במלים אחרות, לא ניתן להסיק מדבריך שאתה מגנה את דקירת הילד המתנחל בן ה-9, ושאינך חושב שבתור "מתנחל תוקפן פולש" ואולי אף "חיה דו רגלית" כדברי טיבי (תת-אדם כבר אמרתי?), זכותם של הפלסטינים להתגונן מפניו באמצעות אלימות. אני לא יודע, יכול שאתה כן חושב כך, אבל בשום פנים ואופן לא ניתן היה להבין זאת מדבריך.

    דווקא מהמשפט האחרון שלך "לראות את הפלסטינים כאלימים וסרבני שלום, ותסרב להתסכל במראה ולראות שדברים אלו נכונים דווקא ביחס לישראל" משתמע שהישראלים אלימים ואילו הפלסטינים "דווקא" לא אלימים.

    כבר אמרת שאסור לצבא להגן על המתנחלים מפני הפלסטינים אלא עליו "להגן" עליהם באמצעות גירושם אל מחוץ לשטחים. כעת דומה שאתה טוען שאסור למתנחלים גם להגן על עצמם. כלומר, אם פלסטיני עם סכין מתקדם לעבר מתנחל בכוונה להורגו, אסור למתנחל להגן על עצמו אלא הוא חייב לקחת את הרגליים ולברוח אל מעבר לגבות, שאם לא כן יהיה "גורם אלים ותוקפן", שלא לומר "חיה דו רגלית".

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 9:10 pm

    נכנסו ארבעה מתנחלים לכפר פלשתינאי וירו לכל הכיוונים. כל דאלים גבר, תהיה הגבריות הרצחנית הזו עלובה ככל שתהיה.

  •   ביום ספטמבר 13, 2008 בשעה 11:04 pm

    חיים נמאס לי מהמנטרה הזו ש"גינית רק בחמש מילים לכן זה לא גינוי". זו אחת המנטרות השחוקות של הימין. אני לא צריך לגנות באלף מלים את מה שאפשר בחמש, ואת מה שבציבוריות הישראלית מגונה שוב ושוב. לעומת זאת אתה התעלמת, כפי שחנה כתבה, מכך שהמתנחלים הגיבו באלימות פושעת כלפי האלימות הפושעת של הפלסטינים, שנדמה לי שאולי גם היא היתה בתורה תוצאת אלימות פושעת של המתנחלים. יש אלימות פושעת מכל הצדדים וחנוך לוין כבר הראה את זה ב"רצח". עדיין האלימות של הכובש היא בדרך כלל נוראית יותר משל הנכבש, כי היא של הצד החזק יותר. זה לא עושה את האלימות של הפלסטינים פחות פסולה

    חיה דו רגלית היה דווקא במקור מונח של בגין כלפי הפלסטינים. אני פוסל את המונח הזה כלפי ישראלים, יהודים, מתנחלים, פלסטינים או כל אחד.
    לא אמרתי שאני נגד הגנה עצמית. אני נגד אלימות מהסוג שתואר בהפניות, ובמקום לעסוק בפלפול ופרשנות מופרכת לגבי דברי תקרא את מה שכתבתי. במקום לחפש בין השורות תקרא את השורות. המשפט "חפשתי -גינוי – בין השורות וכל שמצאתי הוא 6 מלים" מגוחך, כי לא היית צריך לחפש בין השורות כאשר המלים שם.

    החיפוש ההיסטרי של הגינוי של השמאל ושל הפלסטינים של אלימות פלסטינית גם כאשר גינוי כזה כל היום מגוחך, כאשר את האלימות של המתנחלים ושל הצבא לא רק שלא מגנים בישראל אלא מוחאים לה כפיים. וכאשר כביכול מגנים, זה מן השפה ולחוץ ולבסוף לא מענישים אותה.
    אכן אין גבול לצביעות!

    משה, אם אתה עיוור לכך שהאלימות של המתנחלים ושל הצבא וחוסר התגובה אליהן קשורות זו בזו, והן חלק ממנגנון האלימות של שימור הכיבוש ובמקום זה חי בפנטזיה שאפשר להמשיך את הכיבוש ולהקל על שגרת החיים, אז התפיסה שלך הזויה.
    ואשר לאי העמדה לדין של השוטרים שהרגו באוקטובר 2000 למרות שועדת אור קבעה מה שקבעה, אכן זה מעיד על כך שהפקרת חיי הפלסטינים נכונה במידה רבה גם כלפי פלסטינים אזרחי ישראל. אבל אתה פשוט עיוור לכל זה ולכן כל ה"תפיסה" המדינית שלך הזויה.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 12:11 am

    אני לא ממש יודע על מה את מדברת. בכל כלי התקשורת אני רק מוצא רק גינוי למתנחלים כאילו 250,000 ר מתנחלים לא עושים כלום חוץ מאש רלהתעמר בערבים. אין לי אהדה מוגזמת לרוב התנחלויות ואני לא רואה בהן מפעל ציוני הכרחי אבל תעמולת התקשורת והשמאל ביחס לכלל המתנחלים מזיכרה את גבלס במיטבו המקצועי
    באשר לסוגיית הקלת שגרת החיים זו מטרה אפשרית וחיונית. אם לא נצליח בה נאלץ לשמר את הכיבוש בלעדיה ובכל חומרתו. כל חלופה אחרת משממעה אחת-הפקרת בטחונה של מדינת ישראל.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 2:52 am

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020693.html

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020677.html

    הדקירה של הילד היא פשע, אך בוודאי שהמשטרה והצבא פועלים נגד פשעים כאלה.
    אך מה הם עושים כנגד פשעי האלימות של המתנחלים המופנים כלפי הפלסטינים???

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 10:44 am

    והנה עוד דוגמא ל"איך זה עובד":
    מדובר במכונה משומנת שדואגת לאינטרסים של המתנחלים. אם הבנות בסיפור היו פלסטיניות הן בטח לא היו בין החיים ואף אחד לא היה "מזדעזע" מרציחתן, כמו מרציחתה של רוז.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 10:45 am

    http://www.kedma.co.il/index.php?id=1901&t=pages

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 11:21 am

    אייל, אל תיתמם, קבוצת הייחוס האינטלקטואלית שלך בארץ היא של אנשי "עדאלה", "מוסאוא" וחבריהם, והשאלה האם הם (או אתם) מגנים בכלל אלימות נגד מתנחלים, או רק מהשפה ולחוץ, היא שאלה מאוד רלוונטית.

    אני כל הזמן שומע ממכם ביטויים כמו "אין סימטריה בין כובש לנכבש", כלומר מעשה אלימות זהה נגד מתנחל אינו "חמור" כמו אותו המעשה בכיוון ההפוך.

    אני חושב שזה מתבטא היטב בפוסט שלך – בכותרות יש ילד מתנחל שנדקר, בפוסט שלך אין אף מילה על כך אלא דווקא הקפדה להזכיר ילד פלסטיני שנהרג לפני זמן רב.

    הרי לית מאן דפליג שגירוש המתנחלים הוא פגיעה בזכויות האדם שלהם, כלומר במוצהר אתם מוכנים לפגוע בזכויות האדם של המתנחלים למען המטרה ("סיום הכיבוש"). השאלה שנותרת פתוחה היא האם במסגרת זו אתם מוכנים גם לפגוע בזכותם של המתנחלים לחיים במסגרת זכויות האדם שלהם.

    האם ביחס הא-סימטרי שלכם למעשי אלימות זהים משני הצדדים (למשל, יידויי אבנים) אין משום התרת דמם של המתנחלים.

    תראה, אין בזה שום דבר מיוחד, כמעט כל לאומן פלסטיני יסכים לזה (אם לא לדברים חמורים יותר). הנקודה היא שאתה מתיימר להציג את עצמך כאוניברסליסט חסיד זכויות אדם. אינני משוכנע שזה תיאור מדויק.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 2:10 pm

    איריס תודה על העדכון
    חיים מחקתי את התגובה שפרסמת בטעות כלומר את הפעם השנייה, בוודאי שלא מחקתי את התגובה עצמה.
    כפי שכבר כתבתי לך בעבר נדמה לי אני לא כותב לרצות קבוצת התיחסות זו או אחרת אלא את דעותי ומחשבותי באופן חופשי ועצמאי, ואני מקווה שאתה חושב כך שכן אחרת לא היית טורח לקרוא את הבלוג הזה.

    את האלימות של פלסטינים כלפי ישראלים אני מתעב באופן שווה לתיעוב שלי את האלימות של ישראלים.
    דווקא בחברה הישראלית ההפך הוא הנכון, מדברים ומגנים כל הזמן את האלימות הפלסטינים וכמעט מתעלמים לחלוטין מהאלימות הישראלית, הן הצבאית והן האזרחית שנעשית בתמיכה או העצמת עיניים מצד המדינה.
    אבל כשיש כבר מישהו, בין אם זה גדעון לוי או אני הקטן שמדבר על אלימות ישראלית ומצביע על קיומה, התרגיל הרגיל בחברה הישראלית הוא להאשים אותו שהוא רק מוטרד מהאלימות הישראלית ולא מגנה את האלימות הפלסטינית. אז אני לא מסכים להכנע לסוג הסחיטה הזה, צר לי.

    במקום לראות את החד צדדיות והעיוורון של החברה הישראלית מאשימים את מי שמדבר על אלימות ישראלית בכך. זה בעצם עוד נסיון למחוק את הנראות של האלימות כנגד פלסטינים ולהשתיק את הדיבור עליה!

    ולומר שהאלימות של הכובש בדרך כלל נוראית יותר כי יש לו יותר כוח זה לא לומר שהאלימות של הנכבש פסולה פחות. רק שלכובש יש כוח חזק ומאורגן שבדרך כלל מצליח להרוג הרבה יותר ובצורה שנראית לכאורה לפעמים ככביכול יותר לגיטימית.
    אפשר לשאול כמובן האם הרג בשם מטרה של חיזוק הכיבוש הוא חמור יותר מהרג בשם התנגדות לכיבוש, וזה דיון מהסוג שהתקיים בדרום אפריקה בועדת האמת והפיוס, אבל לא תמצא אותי בשום פנים ואופן אומר חס וחלילה שדקירת ילד יהודי על ידי פלסטיני פחות חמורה מוסרית מהרג ילד פלסטיני על ידי ישראלי/יהודי. כי אני לא רוצה לעשות את המדרג הזה בין מעשים נפשעים כאלו, זה נראה לי לא נכון, והם ראויים כולם לגינוי.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 4:10 pm

    נחלקים לשניים:
    1. פאסיב אגרסיב, בעצם הימצאותם שם ככובשים בפועל
    2. המוציאים לפועל של מעשי האלימות
    אין ניקיון כפיים, הומאניות, כבוד לאחר ושאיפה לשלום בעצם הבחירה לחיות שם. לא ניתן להיות רך לבב, שוחר שלום ואוהב אדם – ולבחור להיות כובש בשם כלתירוץ שהוא. עצם האמונה שהם זכאים ליותר מן האחר או שווים יותר מן האחר, היא אלימות.
    כן, אני רואה בהם אוכלוסייה אלימה, פורעת חוק בהגדרה, ומסוכנת לקיומה הריבוני של מדינת ישראל. לצערי הם מוכיחים זאת שוב ושוב חדשות לבקרים.

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 5:24 pm

    אין שום קנה מידה מוסרי כלשהו לפיו ההתנחלות מעבר לקו הירוק היא כיבוש וישיבת יהודים בשיך מוניס ובאבו כביר וביפו אינה כיבוש.
    אני מדגיש את המונח מוסרי ולא חוקי. ביחס להגדרת המשפט הבינלאומי את אחיזתנו בשטחים יש דעות שונות ואייל גרוס המארח אותנו באדיבותו באתר שלו סבור שמדובר בשטח כבוש-יש דעות אחרות ולא למותר לציין כי בכתב המנדט הוכרה זכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל-כן כן גם הגדה המזרחית-ההפרדה הייתה אקט של בריטניה
    באשר ליחס למתנחלים מה שנעשה על ידי השמאל בגיבוי תקשורתי לקוח מבית מדרשם של העיתונים האנטישמיים הידועים. בתחילה מנהלים מסע הסתה נגד קבוצה שלמה[למעלה מרבע מליון אנשים] מציגים אותה כאוסף של עברינים,נצלנים,פנטיים לא כלכליים [ראי יישובי גוש קטיף] לאחר מסע הסתה זה והדה הומניזציה כבר די ברור שניתן להשליך אותם לכל מקום.
    בכל ההתייחסות למתנחלים שבר השמאל בארץ כל קוד מוסרי מקובל. אגב משום מה תושבי רמות וגבעת זאב ועוד כמה שכונות אינן נחשבות התנחלויות אבל הר חומה כן
    מאז ומעולם התנגדתי לרבו ההתנחלויות מטעמים ציוניים פרקטיים בלבד. כיום לאחר מה שראיתי בפינוי גוש קטיף ולאחר שהפנמתי את עומק הבגידה וההתכחשות של השמאל בישראל לערכים ציוניים נראה לי שהגיע הזמן לחשיבה מחדש-. תודה לך חנה על כך שאת וחברייך עוזרים לי להגדיר את עצמי מחדש

  •   ביום ספטמבר 14, 2008 בשעה 11:47 pm

    אני דווקא חושב שיש הבדל מוסרי בין עם שאין לו מדינה ומחפש עצמאות בפרט אחרי רדיפה ובין נסיון התפשטות אחרי שיש לך כבר מדינה יציבה.
    אני חושב שגבעת זאב היא גם התנחלות.
    אני נגד לעשות הסתה כנגד כל קבוצה. אני דווקא מסתייג מה"עליהום" על המתנחלים ככלל – אם כי לעתים מעשים של רבים מהם נתעבים ומקבלים תמיכה רחבה – כי בעיני האחריות להתנחלויות ולפשעים שמתבצעים על ידי מתנחלים הוא של ממשלת ישראל שנותנת לזה יד ומגבה. הדרך להאשים את המתנחלים היא דרך להסיר אחריות מהמדינה ומאיתנו כאזרחיה על הפשעים שנעשים בשמנו ועל ידינו. אם המתנחלים יושבים בחברון ועושים מה שעושים, הרי שזו המדינה שמעודדת ומאפשרת זאת.

  •   ביום ספטמבר 15, 2008 בשעה 10:25 am

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1021165.html

  •   ביום ספטמבר 16, 2008 בשעה 12:13 am

    אכן אייל עלית פה על נקודה חשובה בהסתה התשקורתית נגד המתנחלים. הרי מתנחלים זו הגדרה גיאוגרפית, כמו להגיד "הגליליים" או "הנגביים" או "התל-אביבים". תארו לעצמכם שאחרי כל רצח שביצע תושב תל אביב היו כותרות העיתונים זועקות "שוב התל-אביבים רוצחים!".

    והרי הקשר בין תושב יצהר לבין תושב הר אדר הוא כמרחק מזרח ממערב.

    תופעה דומה קיימת גם ביחס לחרדים, שמהווים אגב כשליש מהמתנחלים.

    האם זו תופעה מקרית או איזשהו מסע הסתה מתוחכם שנועד ליצור בתודעה הציבורית דמוניזציה של ציבור שלם על מנת לבסס לגיטימציה לפגיעה קולקטיבית במאות אלפי אזרחים חפים מפשע – ובהם קשישים, נשים וטף?

    אין לי ידיעה פוזיטיבית בעניין הספציפי הזה, אם כי כמובן בעניינים אחרים יש ידיעות רבות כאלה.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*