על המשבר הכלכלי – כדאי לקרוא ב"העוקץ"

אחרי העדרות ממושכת לרגל חופשה (סליחה… ובאיחור שנה טובה)… אני שוב בלונדון, ושוב אתכם.

השנה החדשה נפתחת כאשר הרבה נושאים על סדר היום, והמשבר הפיננסי בראשם.

על הצביעות שכרוכה בהתייחסות למשבר הזה ומה שהיא חושפת לגבי הסדר הכלכלי עמדו יפה מחברי אתר "העוקץ" ואם לא קראתם/ן אז רוצו וקראו (והרי תמיד כדאי לקרוא את "העוקץ"!).

איציק ספורטא מצביע על כך שלפתע מתברר שיש כסף – אחרי שנים שנאמר לנו שאין כסף לבריאות/חינוך/דיור וכו' שהרי המשאבים מוגבלים, מתברר שדווקא יש שלושה טריליון דולר. אבל את אלו מגייסים להצלת הבנקים השוקעים (ואין בכך כדי להחסיר מהעובדה שהגנה על הבנקים חיונית לעתים קרובות כדי להגן על החוסכים והמשקיעים), ולא לטובת המלחמה בעוני.

יוסי דהאן עומד על כך שמתברר שהקפילטיזם אינו מתנגד למדינת הרווחה, כל עוד היא דואגת לרווחת התאגיד הקורס: חסידי השוק החופשי ממש מתחננים להלאמה כאשר המדיניות שלהם מביאה אותם – ורבים אחרים – אל פי התהום.

 

כדאי לקרוא!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אוקטובר 15, 2008 בשעה 9:02 am

    מעניין מאוד, ולא היכרתי את האתר הזה, אז תודה כפולה וחג שמח

  •   ביום אוקטובר 17, 2008 בשעה 2:22 am

    סתם דמגוגיה.
    למצוא כסף שיבוזבז (בסדר, יושקע בקידומו של אדם שיקבל אותו) ולא יחזור עוד – כמו קצבאות, זה דבר אחד.
    ואפשר לומר שלזה אין כסף.

    ולמצוא כסף כדי להציל את מנועי הצמיחה והמנגנונים היצרניים או התומכים ביצרנות… זה משהו אחר לגמרי.
    לזה מוצאים כסף.

  •   ביום אוקטובר 17, 2008 בשעה 4:18 pm

    ואולי מה שאתה כותב סתם דמגוגיה? אם אדם יקבל חינוך בריאות וכו' אז הכסף לא יחזור? זו לא השקעה ראויה שגם תתרום לחברה?
    וגם, האם הבנקים האלו שתומכים בהם תומכים ביצרנות????? אולי ההפך? (נזכרתי בבורכוב וכו')

    וגם מה זה צמיחה? ומה משמעותה אם אין בה רווחה לכולם ויותר ושוויון?

  •   ביום אוקטובר 18, 2008 בשעה 8:16 am

    אולי כל מה שאתה אומר נכון… אבל מי שאמרו שאין כסף לעוד רווחה לא חשבו כך… ולכן אמרו אין.
    וכן חשבו מה שאמרתי על המוסדות הפיננסיים, ולכן יסכימו לוותר בתחומים אחרים עבור הצלתם.

  •   ביום אוקטובר 18, 2008 בשעה 11:30 am

    אבל אלון, זה בדיוק מה שאני רוצה שנחשוב עליו: כמה האידיאולוגיה הניאו-ליברלית או איך שתרצה לקרוא לה מעוורת את "מי שאמרו" וגורמת להם לא לחשוב כך! זו בדיוק הנקודה! למה לא חושבים כך? ולפעמים. למה לא חושבים?

  •   ביום אוקטובר 20, 2008 בשעה 1:03 am

    כי כשבודקים את הדברים בכלים מדעיים (אוקיי, לא מדעיים כמו פיזיקה, אבל מדעיים יותר מכל מדעי הרוח, וכל מדעי החברה האחרים) מוצאים שתיזה א' נכונה (ככל הנראה) ותיזה ב' לא (ככל הנראה).

  •   ביום אוקטובר 20, 2008 בשעה 1:05 am

    ההודעה הקודמת זה אני, ערן הגיב מהמחשב הזה קודם במקום אחר

  •   ביום אוקטובר 20, 2008 בשעה 1:28 am

    אני לא מקבל את התיזה הזו – לגבי הכלים המדעים, כי יש כאן הכרעות ערכיות ובעיני כל "מדע" הכלכלה הזה הוא אידיאולוגיה שמעדיפה דברים מסוימים שמתחזה למדע.

  •   ביום אוקטובר 20, 2008 בשעה 11:07 pm

    האם אתה סבור שעלותה של אבטחת רמת חיים סבירה לכל אדם היא מעבר להישג ידה של החברה ("הכלכלה") האמריקאית (או הישראלית), או שאבטחת רמת חיים סבירה תגרום להמונים להתבטל ולהפסיק להיות "יצרניים"?

    האם אתה סבור ש"מדע הכלכלה" מסוגל לתת תשובות לשאלות שכאלה באופן נכון או מדוייק יותר מאשר מסוגל ניתוח "בלתי מדעי" כמו זה שיפיק כל אדם שמקדיש מחשבה לנושא ובודק את הרקע העובדתי?

  •   ביום אוקטובר 26, 2008 בשעה 6:12 am

    ובכל זאת…
    כשתפתח עסק תתייעץ עם כלכלנים ואנשי עסקים, בנקאיים וחשבונאים בנוגע לתפקוד הכלכלי הטוב ביותר. פילוסופים ומשפטנים שיסבירו לבוס מה ראוי יראו לא במקום.

    אבל כשמדובר בכספי הציבור, אז הכלכלנים לא מוסיפים שום דבר.
    הבדל מענין.

    יורם,
    לא יודע. ככל שידוע לי, כלכלנים בודקים תאוריות באופן אמפירי. טועים לעיתים צודקים לעיתים. אבל בעיקר הגדילו את העושר של מדינות שנוהלו ע"פ "הכללים". העושר של המערב מודה גם להם קצת (קצת). צניעות וכבוד לא יזיקו לנו מול דיסציפלינה שאנחנו לא שוחים בה.

  •   ביום אוקטובר 28, 2008 בשעה 7:45 pm

    לי נראה שמי שלוקה ביוהרה הם אותם כלכלנים שטוענים שהסימנים המתימטיים שלהם מתארים את הפעילות של החברה האנושית. הנכונות שלהם לטעון (במפורש או במשתמע) שהמשוואות שלהם מוכיחות שמצב שבו חלקים נרחבים בציבור חיים במצוקה או בחוסר וודאות כלכלית הוא מצב תקין, או מצב שמתחייב מתכתיבי היעילות הכלכלית, היא ביטוי של יומרה בממדים מרשימים.

    באשר למחקרים אמפיריים, ולמדינות שנוהלו "לפי הכללים": אני תמה מניין אתה שואב את האינפורציה הזו. אני ראיתי לא מעט עדויות לכך שהמצב הוא בדיוק הפוך – המדינות המשגשגות הן בדיוק אלו שלא פעלו ולא פועלות על פי "הכללים" הניאו ליברליים. ראה לדוגמה אפילו את דעתו של כלכלן מהזרם המרכזי – ג'וזף סטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2001: http://www.globalpolicy.org/socecon/bwi-wto/critics/2002/0512shortchange.htm

  •   ביום אוקטובר 29, 2008 בשעה 2:37 am

    אין לי כוונה להכנס לויכוח בו אני מגן על הכלכלה כתחום ידע. הם לא צריכים אותי להגן עליהם, כיוון שכולנו הולכים אליהם כדי לזכות בדעת מומחה כשאנו ניצבים בפני החלטות בתחום. (כל עוד זה הכסף שלנו שאנחנו מסכנים… אתה ואיל כנראה מוכנים לסכן כספי ציבור בלי או בניגוד לדעת הכלכלנים… שזה די מוזר בעיני, אלא אם תגיד שגם את חשבון הבנק שלך היית מסכן כך).

  •   ביום אוקטובר 29, 2008 בשעה 7:51 pm

    לי מיהם הכלכלנים ש"כולנו" הולכים אליהם ואילו עצות מהם אנו מקבלים.

    מעבר לכך, גם אם אותם כלכלנים מסוגלים לנתח מצבים מסויימים (נאמר, מה יהיה התשלום החודשי עבור משכנתא בגובה מסויים), אין כל אינדיקציה לכך שישנם בידם כלים כדי לנתח התנהגות של בני אדם או של חברה שלמה. הדבר משול לחשמלאי שיטען שהעובדה שהוא יודע לתקן את המפסק של המנורה היא הוכחה לכך שהוא מסוגל לנבא איזה שיר יזכה באירוויזיון משום שהאירוויזיון משודר בטלוויזיה שהיא, כידוע, מכשיר חשמלי.

  •   ביום אוקטובר 30, 2008 בשעה 11:53 am

    אלון- בהמשך לדברי יורם
    – אתה מערב מיקרו ומאקרו
    -אתה מערב יועץ עסקי עם כלכלן
    – אתה מערב תפיסה של איך להרוויח בעסק עם תפיסה של איך לנהל חברה שבה יש שיקולים של צדק ושוויון ורווחה
    ובדיוק כתב היום רועי גזית בהעוקץ על ההבדל בין רווח לרווחה.
    http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2821

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*