בחירות כפול שלוש

שלוש מערכות בחירות. זו של נשיא ארצות-הברית מתקרבת לסיומה, וכך גם זו של עירית תל-אביב. לעומת זאת הבחירות לכנסת שיקבעו גם את גורל הממשלה עדיין איתנו לחודשים הקרובים.

רגע לפני הבחירות בארצות-הברית כדאי להזכר בנאום שהפך את אובמה מפוליטקאי מקומי לפוליטיקאי לאומי, בועידה הדמוקרטית של שנת 2004. אכן, המאבק בינו ובין הילרי קילנטון, שנראה עכשיו כמעט כהיסטוריה רחוקה, היה מבחינה מסוימת טראגי: עד שלאישה (ואני מדבר על אישה פמניסטית, המחויבת לזכויות נשים) היה סיכוי להבחר לתפקיד, הרי שזה היה עשוי לבוא על חשבון הסיכוי הראשון לשחור להבחר לתפקיד, וההפך. בכל מקרה, זה הנאום המיוחד כל כך שהתחיל למעשה את המרוץ לצמרת של ברק אובמה.

 

ואם הפוליטיקאי המיוחד הזה לא ייבחר, זה כמובן יגיד דברים עצובים ורעים מאוד על ארצות הברית של אמריקה.

 

ואשר לבחירות לעירית תל-אביב. לצערי לא אוכל להשתתף בהן. הייתי רוצה להיות שם ולהצביע לדב חנין גם בשל שהוא מועמד מצוין וראוי שמייצג ערכים חשובים שצריך לקדמם, וגם כדי להביע מחאה על ההתקפה המקרתיסטית שבאה בצורה כה מאכזבת דווקא משלי יחמוביץ לפיה לא ראוי לבחור בו כי אינו ציוני (או במלים אחרות לא לאומי מספיק, un-Israeli?). (ראו תגובתו של חנין).

לפני שתי מערכות בחירות, נהגתי בלית ברירה בניגוד לעקרונותי ושמתי, לצד פתק לרשימת מרצ, פתק לבן בבחירות לראשות העיר. לא רציתי ולא יכולתי להצביע אז לרון חולדאי אך גם לא לאף מועמד אחר. במערכת הבחירות הקודמת כבר הצבעתי לחולדאי. מדוע? יש דברים טובים שהוא עשה. בתקופת כהונתו הוקם והתפתח מסילה – מרכז הסיוע של העיריה למהגרי עבודה. גם תמיכתו בקהילה הגאה – בניגוד גמור לדברים ההומפובים שהשמיע בעבר – היתה ראויה לציון, והתבטאה לצד תמיכת העיריה במצעד הגאווה גם לאחרונה בתמיכתו במרכז הקהילתי לקהילה הגאה שהוקם ביוזמת איתי פנקס ולפני כן בבית דרור שהוקם ביוזמת מיכל עדן. אני גם חושב שיש מקומות בעיר ששופצו באופן ראוי, והחייאתן של שדרות רוטשילד כמרחב עירוני חי ותוסס התחוללה בתקופתו (אם כי מנגד בתקופת חולדאי התחוללה גם התייקרותו של האזור וגם הפקעתו מדי פעם לטובת תערוכות שמקדשות את הסחר בבורסה או משהו כזה).

ובכל זאת, לו הייתי בארץ, הייתי מצביע הפעם לדב חנין. כי לצד הדברים הטובים האלה, חולדאי עשה גם דברים רעים רבים, וכן, מגדל נווה צדק המכוער מסמל אותם. ובעיקר כי לדב חנין יש משנה סדורה שמשלבת חברה וסביבה ויש לי את כל הסיבות לחשוב שהוא ימשיך את הדברים הטובים שעשה חולדאי אך יפסיק את הדברים הרעים. יש לו את המחויבות לשוויון חברתי-כלכלי-אזרחי כמה שצריך לעמוד בראש סדר היום, וזה מה שמבחין אותו בעיני מחולדאי. אצל חנין חשוב לפתח לא רק את שדרות רוטשילד אלא גם את שכונת התקווה ואת יפו. והזדמן לי לסייר ביפו בתקופה של חולדאי ולראות את ההזנחה שהציבור הערבי סובל ממנה. ביתר פירוט למה להצביע לחנין תוכלו לקרוא אצל בלוגרים רבים אחרים. אכן ההצבעה לחנין היא הזדמנות להצביע לא מתוך חוסר ברירה ולא למועמד הכי פחות רחוק מאיתנו: היא אפשרות להצביע למועמד ואדם מצויין שמייצג ערכים שחשוב לקדם אותם בתל-אביב.

אף כי יש בה כמה מועמדים טובים – אני לא נלהב כל כך מהרשימה של "עיר לכולנו" ובפרט מהעדר ערבים ממנה, אף אם זה נובע מבחירת נציגי יפו לרוץ ברשימה נפרדת. אני גם לא נלהב כל כך מהתלונה על כך שכדי לשתות גולדסטאר צריך לנסוע חצי שעה שמככבת בתשדיר הבחירות עמוס האמנים של חנין. נשמע קצת מתבכיין. אך ניחא. מכל מקום למועצת העיר הייתי מצביע, לו הייתי בארץ, למרצ . אמנם צר לי על המחלוקות שהעיבו על הקדנציה הקודמת של מרצ בעיריה ועל כך שיעל דיין (שלא מרצונה) כבר לא שם, אך עדיין הרשימה הנוכחית היא רשימה מצויינת עם אנשי בעלי רקורד של פעילות כמו למשל מיטל להבי וערן לב, שיקדמו נושאים חשובים כפי שעשו בעבר.

אז אם חשבתם לא ללכת להצביע, תלכו לפחות בשבילי, אוקיי?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום נובמבר 2, 2008 בשעה 1:30 pm

    באמת נאום נהדר

  •   ביום נובמבר 2, 2008 בשעה 1:59 pm

    כמה חסרה לנו בישראל מנהיגות חברתית עם מסרים כשלו. השם ירחם.

  •   ביום נובמבר 2, 2008 בשעה 9:59 pm

    אני לפני שתי מערכות בחירות הצבעתי לחולדאי. ולא זו בלבד שהצבעתי לו אלא שארגנתי מצביעים ושמרתי בקלפיות וכו'. בבחירות האחרונות לא הצבעתי. כבר אז הבנתי שזה לא מה שפיללתי לו ולא היתה לי כל אופציה. זו היתה הפעם הראשונה מאז קיבלתי זכות בחירה שלא הצבעתי.
    בדיוק ההיפך ממך (-:
    הפעם כמובן שאצביע לחנין.

    ונקווה לטוב.

    ולגבי אובמה… הראית את הסרטון האחרון והמבריק של הטייק אוף על קמפיין וואסססאפ?

    אגב, כדאי לך לחזות בראיון עם ג'ון אפדייק שם הוא נשאל איך לדעתו היה מצביע רביט ארמסטרונג הגיבור שלו מטרילוגיית השפן, והנה אני מצרפת לינק לקטע הזה שעלה הבוקר בניו יורק טיימס:
    http://video.nytimes.com/video/2008/10/30/multimedia/1194829741569/a-conversation-with-john-updike.html

  •   ביום נובמבר 3, 2008 בשעה 2:39 am

    גם אני לצערי לא אצביע בבחירות הקרובות כי כידוע לך אני נמצא בפילדלפיה
    גם בבחירות לארה"ב לא אוכל להצביע, שוב לצערי, כי אני לא אזרח. אבל מצאתי דרך להשפיע בכל זאת. קודם כל אני מעודד את כל האנשים שסביבי ללכת ולהצביע לבחירות בת"א. אני, להבדיל ממך, לא מתרשם כלל וכלל מחולדאי. בבחירות הקודמות הצבעתי ויסנר ולו הייתי מצביע בבחירות האלו הייתי מצביע לחנין. אני בהחלט זוכר את ההתנהלות של חולדאי וחבריו בעניין היכל התרבות: בזבוז הכסף וההתנהלות הכוחנית. אני בהחלט לא מתרשם מתמיכתו בקפיטליזם החזירי של ת"א ונדמה לי שכשתחזור כבר לא תזהה את העיר הזו שאנו כל כך אוהבים – שנדחקו ממנה קבוצות של מיעוטי יכולת. בארה"ב תרומתי הקטנה לניצחון שאני מקווה שיגיע היא לעמוד בקלפי פה בפילדלפיה. מסתבר שיש פה בעיות קשות בניהול הקלפיות. למשל, אדם לא נדרש להציג פה תעודה מזהה בקלפי אבל רבים לא יודעים זאת ולא מצביעים בגלל זה. כך נמנע דווקא מקבוצות מוחלשות להצביע. עם כל הביקורות שאנו אוהבים להשמיע על ארה"ב ושיטת האלקטורלים שהיא מיושנת וחסרת כל הצדקה – להיות פה בתקופה הזו זה לצפות בחגיגה אמיתית של דמוקרטיה, ואכן עם אחוזי ההצבעה הכה נמוכים בישראל בבחירות – לנו אין הרבה במה להתגאות. אמנם יש תהיות, למשל, מה בדבר זכותו של אדם שאין לו סכומי כסף כה גדולים להשקיע במסע בחירות להיבחר? אבל סה"כ בבחירות האלו מושקעים מאמצים יוצאי דופן של אירגוני זכויות אדם ושל הקמפיין של אובמה להביא אנשים לקלפי. אגב, גם שרה פיילן הייתה פה שבוע שעבר. כשהיא יצאה מהמקום שבו היא דיברה חיכתה לה הפתעה בדמות הפגנה ספונטנית של כאלף אנשים! היה מצויין – מומלץ בחום להוציא אגרסיות בהפגנות מהסוג הזה. בקיצור, אני מאוד שמח על שביקשת בבלוג להצביע לחנין ואני מקווה שהוא יבחר. אני אגב גם לא בטוח לגבי רשימת מר"צ בבחירות האלו – בעיקר לאחר שקראתי את הראיון עם יעל דיין בסופ"ש האחרון – וגם לאור חוסר ההצלחה של המפלגה לייצר אג'נדה משמעותית לאורך הקדנציה האחרונה.
    שבוע טוב

  •   ביום נובמבר 3, 2008 בשעה 6:20 am

    לצערי, בבחירות בתל אביב כנראה לא נראה שינוי. אך עד כמה שזה חשוב, נדמה לי שמערכת הבחירות החשובה ביותר היום, היא זאת שתסתיים מחר בארה"ב. אני, אישית, ממש חרדה. אם אובמה לא יבחר, אחרי 8 שנות בוש, ומול מועמד יבש וחסר ברק שלצידו האישה הפרימיטיבית והמפחידה מאלסקה,זה יגיד דברים רעים מאד על האמריקאים, אך באותה מידה ישפיע באופן הרסני על העולם. זו ההזדמנות לעשות שינוי בסדרי המחשבה, לנתץ ולו במעט את ההיסטריה הקפיטליסטית וכן, גם להתערב בעיניים פקוחות בסכסוך אצלנו. צריך לזכור שהחברה הישראלית אוהבת משום מה לאמץ את המודלים האמריקאים, כך שזה למעשה הסיכוי הגדול של כולנו ואצלי, לפחות, הפחד הוא גדול.

  •   ביום נובמבר 3, 2008 בשעה 5:48 pm

    ומה עם הבחירות בירושלים? אין לך משהו חכם להגיד על הטרילמה הקשה בין מאיר פרוש, ארקדי גאידמק וניר ברקת?

    לכאורה הייתי מצפה שתתמוך בגאידמק שהוא ככל הנראה המועמד הראשון לראשות העיר שעושה ניסיון אמיתי לערב את פלסטינאי ירושלים בפוליטיקה העירונית.

    מצד שני, ארגוני הטרור מתנגדים לכך נחרצות.

  •   ביום נובמבר 4, 2008 בשעה 4:06 pm

    אסתי לא ראיתי, תודה על הלינק

    בבחירות הראשונות של חולדאי נאום הג'וקים ההומופובי עוד היה טרי אז בוודאי שלא יכולתי להצביע לו. המועמד האחר היה כמדומני רובין מהליכוד כך שלא היה לי למי להצביע.

    ארז אני לא מתרשם כל כך מחולדאי… אבל אמרתי שהוא כן עשה גם כמה דברים טובים. אין ספק שחנין עדיף בהרבה ואני תומך בו. בבחירות הקודמות הצבעתי לחולדאי כי אני תמיד מצביע למי שהכי פחות רחוק ממני וזה היה הוא כי את ההומופוביה החליף או הדחיק או .. הפעם יש למי להצביע שהוא לא רק הכי פחות רחוק אלא ממש קרוב… ולצערי לא אוכל להצביע לו..

    את הראיון עם יעל דיין לא קראתי כי לא היה אותו אוןליין. ובכל זאת, וצר עלי על הריבים שהיו במרצ, הרשימה שלה מצויינת ותקרא ברשת מה עשו חבריה השונים של הרשימה. אני לא יודע אם יש עוד רשימה שמשתווה לה.

    יפעת – אכן חרדה, ונקווה לטוב..

    חיים – אני חושש שלו הייתי ירושלמי הייתי הפעם עושה מה שפעם אחת עשיתי בתל-אביב קרי לא מצביע לראשות העיר. נכון שגאיידמק התייחס לירושלים המזרחית להבדיל מאחרים אבל זה לא מרפא את שאר הפגמים שלו.

  •   ביום נובמבר 4, 2008 בשעה 9:14 pm

    סיבוב שני נראה ריאלי ביותר. חולדאי יתקשה לעבור את ה-40 אחוז בסיבוב הראשון

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*