עשרים ילדים הרוגים בעזה (לפחות) – ועדכון נוסף: "אזרחים אינם בשר תותחים. לא בעזה. לא בשדרות"

הודעה 29.12.08
 
האגודה לזכויות האזרח: הפגיעה באוכלוסייה
האזרחית בעזה חייבת להיפסק
 
 
האגודה לזכויות האזרח מוחה על הפגיעה הקשה באוכלוסייה האזרחית כתוצאה מהמתקפה הצבאית על עזה, ודורשת לעצור כל פעולה מלחמתית המיועדת לפגוע במטרות אזרחיות.
 
לנוכח הדיווחים על פגיעות קשות באזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה, לרבות נשים וילדים, לא ניתן להסתפק בהצהרות מערכת הביטחון על כך ש"אוכלוסייה אזרחית איננה היעד". נכון למועד זה, כבר נמנו למעלה משלושים ילדים פלסטינים שנהרגו מאז תחילת המתקפה בשבת.
 
הבחנה בין אזרחים ללוחמים היא עיקרון יסוד של מוסר אנושי ועיקרון מרכזי של דיני המלחמה. בשל כך, הפצצת אוכלוסיה אזרחית או הפגזתה אסורים בתכלית – בעזה, בשדרות ובכל מקום אחר. ההתקפות הפסולות על אוכלוסיה אזרחית בישראל אינן יכולות לספק הצדקה כלשהי, מוסרית או חוקית, לפגיעה חסרת הבחנה באזרחים פלסטינים חפים מפשע.

 

nirit@acri.org.il
 
www.acri.org.il
 
 עדכון 30.12.2008

כדאי לקרוא את עמירה הס היום, מעולה כרגיל
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051155.html
את שטרסלר שמזכיר מי הפר את הפסקת האש
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051156.html

ואת החדשות העגומות האלה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051201.html
בבית משפחת בעלושה נהרגו ונקברו תחת ההריסות חמש אחיות: ג'וואהר בת 4, דינה בת 8, סחר בת 12, איכראם בת 14 ותחריר בת 17.

וגם וידאו
תודה לעידן על הלינק

http://www.youtube.com/watch?v=nNnfU9F3MGg

 

29/12/08

רופאים לזכויות אדם-ישראל
קריאה לסיוע חירום לעזה

 
בתי חולים בעזה בתפוסה מלאה; מלאי התרופות והציוד הרפואי אוזל
 
מאז תחילת ההתקפה על עזה ביום שבת, 27.12.08, דווח על למעלה מ-300 הרוגים,  ומעל ל-1,000 פצועים, והמספרים הולכים וגדלים. בנוסף, ישנם מאות חולים, הזקוקים לטיפול רפואי מיידי ללא קשר להתקפה. מאחר שהמערכת הרפואית ברצועת עזה כבר נמצאת על סף קריסה כתוצאה מהמצור הממושך, תושבי עזה זקוקים נואשות לעזרה רפואית דחופה מחוץ לרצועה.
 
לרופאים לזכויות אדם יש אפשרות להעביר תוך ימים ספורים סיוע לרצועת עזה. רופאים לזכויות אדם מבקשת לגייס 700,000$ בשבוע הקרוב לרכישה ומשלוח של ציוד רפואי ישירות לבתי החולים בעזה.
 
בתי החולים הפלסטיניים בעזה ביקשו את עזרתנו באספקת הפריטים הבאים:
 
מוניטורים ניידים, מכשירי החייאה, מכשירי אולטראסאונד ורנטגן
הלבשה לצוותים רפואיים
105 תרופות חיוניות
225 פריטי ציוד רפואי כללי
93 פריטי ציוד מעבדתי
מכשירי גילוח חשמליים
כסאות גלגלים
מיטות בית חולים
ציוד סטריליזציה בסיסי
מחטים
תחבושות
קטטרים
חמצן וגזים רפואיים
צינוריות להנשמה
לרינגוסקופ
 
במצב הנוכחי, רופאים פלסטינים מבצעים ניתוחים ללא כפפות ניתוח, הרדמה מקומית או כללית, פדי גאזה, ציוד חיטוי וסטריליזציה, או חמצן בכמות מספקת. בכל 13 בתי החולים הציבוריים בעזה יש בסך הכל 1,500 מיטות. צי של 60 אמבולנסים צומצם לחצי. הזרם הבלתי פוסק של הנפגעים והמחסור במיטות אישפוז הוביל להפסקת הטיפול בעשרות מטופלים אחרים, כולל חולי סרטן, חולי לב, וחולים במחלות כרוניות אחרות, שנשלחו לבתיהם למשך תקופת המשבר. חולים אינם מקבלים אישורי כניסה למצריים, וכל ההפניות ליציאה מעזה דרך מעבר ארז הוקפאו.
 
אנו פונים לארגונים ולאנשים פרטיים שרוחשים כבוד לזכויות אדם בכלל ולזכות לבריאות  בפרט, ושתמכו בנדיבות ברופאים לזכויות אדם לאורך השנים, להירתם ולסייע בשעת משבר זו.
 
 
ניתן לתרום לרופאים לזכויות אדם באמצעות צ'ק לפקודת רופאים לזכויות אדם-ישראל, או באמצעות העברה בנקאית. נא לציין שהתרומה היא ל"חירום-עזה".
צ'קים אפשר לשלוח לכתובת:
רופאים לזכויות אדם-ישראל
רח' דרור 9
ת"א – יפו 68135
לידי: גילה נוריך
 
פרטי הבנק שלנו להעברה בנקאית:
רופאים לזכויות אדם-ישראל
חשבון 25938
בנק הפועלים (12)
סניף השלום (662)
רח' לוינסקי 106, תל- אביב
 
במקרה של העברה בנקאית אנא הודיעו לנו על כך כולל את שם התורם ופרטי התקשרות לשם שליחת הקבלה. לתורמים באמצעות המחאה- תישלח קבלה עפ"י פרטי ההתקשרות הנלווים.
 
למידע עדכני נוסף שנאסף ע"י רופאים לזכויות אדם, מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם (עזה) וארגון המדיקל רליף הפלסטיני (רמאללה) על משבר הבריאות הנוכחי ברצועת עזה ראו: קישור
 
למידע נוסף בנוגע לתרומות אנא צרו קשר עם גילה נוריך, מנהלת פיתוח משאבים ברופאים לזכויות אדם ב-gila@phr.org.il או בטלפון 03-5133102. 

 

http://www.phr.org.il/phr/article.asp?articleid=1017&catid=26&pcat=-1&lang=HEB

 

רופאים לזכויות אדם – ישראל, אל-מיזאן (עזה) וארגון המדיקל רליף הפלסטיני (רמאללה)
מערכת הבריאות ברצועת עזה קורסת; הופצץ מחסן ציוד רפואי; אין העברה של חולים לטיפול רפואי מחוץ לרצועה
 
מאז תחילת ההתקפות הישראליות על רצועת עזה, נמנו נכון ליום א', 16:00, 282 הרוגים (מתוכם: 20 ילדים ו- 9 נשים) שזוהו בוודאות בבתי החולים וכ- 700 פצועים (ביניהם 130 ילדים ו- 28 נשים), מתוכם למעלה מ- 100 פצועים קשה. על פי הערכות, עשרות בני אדם מוגדרים כנעדרים ומשערים שהינם קבורים תחת הריסות מבנים. משרד הבריאות הפלסטיני בעזה טוען שמספר ההרוגים גדול אף יותר. מערכת הבריאות בעזה קורסת ואינה מסוגלת לספק מענה רפואי לצרכים הגוברים והולכים. הסגר שמטילה ישראל על רצועת עזה, ובכלל זה סגירתו של מעבר ארז (מאז יום שישי) והנתק הפוליטי בין חמאס לבין השלטון המצרי, מונע הוצאת חולים ופצועים ומחריף את הטרגדיה האנושית ברצועה.
 
תפוסה מלאה בבתי החולים הממשלתיים
בתי החולים בעזה אינם עומדים בעומס הגדול של הפצועים הממשיכים לזרום אליהם גם היום, מאז שבת. בשני בתי החולים הראשיים ברצועה קיים מחסור כבד במיטות אשפוז וזאת על אף שמחלקות בתי החולים פונו על מנת לקלוט פצועים. עקב כך, שוכבים הפצועים גם במסדרונות בתי החולים. הנהירה הבלתי פוסקת של הפצועים והצורך במציאת פתרונות למחסור במיטות אשפוז, הביאו את בתי החולים להפסיק את הטיפולים הרפואיים בעשרות חולים, ביניהם חולי סרטן, חולי לב וחולים כרוניים אחרים, ולשולחם לבתיהם, עד יעבור זעם.
 
בית החולים שפאא': עפ"י דר' חסן ח'לף, מנכ"ל בית החולים: נכון ליום ראשון (13:30), 240 פצועים התקבלו בבית החולים שפאא' ומספר הפצועים ממשיך לעלות מדי כמה שעות. מרבית הפציעות הן תוצאה של פגיעות ישירות של רסיסים ושל הדף, שנגרמו מהפצצות חיל האוויר הישראלי, ומקריסת מבנים על יושביהם. בית החולים פועל מאז יום שבת במתכונת חירום, וחדרי הניתוח – 12 במספר – עובדים 24 שעות ביממה, כשכל הצוותים הרפואיים נמצאים בבית החולים. עומס הפצועים הרב והמחסור החמור בחדרי ניתוח הביא לכך ש – 4 חדרי לידה במחלקת יולדות הפכו לחדרי ניתוח כלליים, ונכון להיום לא מקבלים יולדות בשפאא'. מרפאות החוץ בבית החולים וכן 4 עמדות טיפול נמרץ במחלקת הכוויות בבית החולים הפכו לחדרי אשפוז לפצועי התקיפות הישראליות.
בית החולים האירופי: עפ"י דר' זאכי זקזוק, אונקולוג בכיר מבית החולים האירופאי, נכון להיום מאושפזים בבית החולים 30 פצועים במצב קשה מאוד. רובם סובלים מפגיעות ראש וצוואר, וזקוקים בדחיפות לניתוחים נוירוכירורגיים מסובכים. כל הפצועים הללו זקוקים למחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, אולם בשל המחסור החמור במיטות במחלקה, רק מחציתם מחוברים למכונות הנשמה, ואחרים מונשמים לסירוגין בצורה ידנית. בנוסף, קיים מחסור חמור במנות דם מסוג O Negative. מחסור בחדרי קירור ורכבי הצלה מונעים העברת מנות דם מבית חולים שפאא'.
"הלאמת" מרפאות פרטיות: כחלק מההיערכות להתמודד עם מצב החירום, מרפאות פרטיות – כגון "אלמאמדאוי", המרפאה של הצלב האדום ואחרות – חדלו לתפקד במתכונתן הרגילה, ועברו לתפקד כמוקדי אשפוז לפצועי ההפצצות, אליהם מופנים חולים מבתי החולים הממשלתיים.
 
פגיעה במחסני ציוד רפואי
היום, 28.12.08, הופצץ בשעות הבוקר מחסן התרופות והציוד הרפואי הגדול ביותר של משרד הבריאות בעזה, אשר מיועד בעיקר לבית החולים שפאא'. המחסן הממוקם ליד מגרש הכדורגל ע"ש פלסטין, נהרס כליל וציוד רפואי רב הלך לטמיון.
 
חולים אינם מופנים לטיפול מחוץ לעזה
מעבר ארז
מעבר ארז סגור באופן הרמטי החל משעות הבוקר של יום שישי, 26.12.2008, וחייליו פונו ממנו. לרופאים לזכויות אדם נמסר מסגן אירית רז, מוקד הומניטארי מת"ק עזה, כי נכון להיום הצבא אינו מקבל עוד בקשות להעברת פצועים וחולים לטיפול מחוץ לרצועה ללא קשר לחומרת מצבם. מידע זה אושר לרל"א גם ע"י נציגי הועדה האזרחית הפלסטינית, האחראית על תיאום יציאת חולים ופצועים דרך מעבר ארז, שמסרו כי ניסיונותיהם לתקשר עם רשויות מעבר ארז כשלו.
מעבר רפיח
על אף הודעת הממשל המצרי כי יפתח את מעבר רפיח, פצועים מעזה לא הועברו למצרים, מכמה סיבות:
·                 נתק פוליטי בין הממשלה בעזה לבין השלטון המצרי על רקע נסיבות התקיפה הישראלית והשלכותיה מביא לקשיים רבים במנגנון התיאום המצרי- פלסטיני. מצרים מאשימה את חמאס כי היא מונעת במכוון העברה של פצועים מהרצועה למצרים.[1]
·                 חומרת הפציעות: עשרות פצועים אינם מועברים למצרים בשל דרגת החומרה של הפציעות. מדובר בעיקר בפגיעות ראש ובפגיעות פנימיות, לרוב חולים מחוסרי הכרה, הדורשים הנשמה מלאכותית וצוות רפואי צמוד שילווה אותם על גבי אמבולנסים מבית החולים בעזה למרכז רפואי מתקדם במצרים. מרכזים רפואיים מתקדמים במצרים קיימים רק בקהיר, מרחק כ-6 שעות נסיעה מגבול מעבר רפיח! הרופאים בעזה ומשפחות הפצועים חוששים, כי פצועים רבים לא יעמדו בנסיעה הממושכת, וימותו בדרך, ולכן מעדיפים שלא לשולחם.  
·                 מחסור חמור ברכבי הצלה: המחסור עליו דיווחה רל"א בהרחבה ב- 22.12.08 (מתוך 58 אמבולנסים, רק מחציתם מתפקדים) נותן את אותותיו.[2] העובדה שמערך ההצלה החלקי פועל ללא הפסקה מאז יום שבת וממשיך להיות עסוק בהעברת פצועים עקב המשך התקפות הצבא הישראלי, מונעת התפנות הרכבים למשימת ההעברה של פצועים המסוגלים מבחינה רפואית לעמוד בהעברה למצרים.
 
איומים של הצבא הישראלי על אזרחים
אזרחים רבים פנו ב- 24 שעות האחרונות לרופאים לזכויות אדם על כך שבמהלך הלילה הם קיבלו איומים טלפוניים באמצעות שתי הודעות מוקלטות מטעם הצבא הישראלי. בהודעה הראשונה  נמסר כי עליהם לפנות את בתיהם שעתידים להיפגע בהפצצות. בהודעה השנייה נמסר כי כל מי שיסייע לפעילים צבאיים ו/או יחביא נשק בביתו – ביתו יופצץ, והאחריות לכך תהיה עליו. 
 
פניות לסיוע הומניטארי
מעבר כרם שלום נפתח הבוקר לכניסת של משאיות המכילות ציוד הומניטארי. במשרד הבריאות הפלסטיני בעזה טוענים כי אין די בכך והצרכים גדולים בהרבה מהכמות שנכנסה. בנסיבות אלה קיבלו היום רופאים לזכויות אדם וארגון המדיקל רליף פנייה דחופה ממשרד הבריאות בעזה להעברה של ציוד רפואי, שרובו אזל לחלוטין מהמחסנים הרפואיים ברצועת עזה. בין הדרישות, הגיעו בקשות לציוד בסיסי, כגון: ציוד סטריליזציה וחיטוי, ביגוד לצוותים הרפואיים, מחטים, ציוד חבישה, הרדמה, וכן בקשות למכשור וציוד רפואי מתקדם, כדוגמת: קטטרים, גזים רפואיים, בלוני חמצן, מוניטורים ותרופות רבות אחרות.
 
שווי הדרישות הרפואיות שהתקבל ברופאים לזכויות אדם עומד על חצי מיליון דולר, והעמותה פועלת למציאת מקורות מימון על מנת לתאם העברת הציוד והתרופות במהלך שבוע זה. ארגון המדיקל רליף יזם קריאה דחופה לאספקה מיידת של ציוד עזרה ראשונה לרכבי ההצלה, לחולים ולשיקום של פצועים, בסכום העומד על מיליון דולר. 
 
לסיכום: המתקפה הנוכחית מוצאת את מערכת הבריאות ברצועת עזה במצב של קריסה מוחלטת עקב המצור הקשה המוטל על הרצועה מזה כשנה וחצי, והסגרים שקדמו לו. גם לפני המשבר פעלה מערכת זו תחת מחסור ומגבלות קשים. עתה עליה להתמודד עם פצועים בדרגות קשות הדורשים טיפול מורכב ומיומן שבתנאים הנוכחיים אין היא מסוגלת לבצע.
 
הפצצות אזרחים חפים מפשע או של מתקנים רפואיים ביודעין היא עבירה על החוק הבינלאומי. בין המטרות שבחרה ישראל להפציץ נמצאות גם מטרות אזרחיות מובהקות.
 
ככוח כובש ושולט באזור, על ישראל – המנהלת מתקפה צבאית מאסיבית ברצועת עזה – לגלות אחריות ולטפל בנפגעי המתקפה, לאפשר מעברם לבתי חולים המסוגלים לטפל בהם, לכבד את עקרון הניטראליות הרפואית, ממנה אמורים ליהנות צוותים ומתקנים רפואיים, ולהעביר את כל הציוד הרפואי הנדרש על מנת שבתי החולים ברצועה יוכלו להתמודד עם זרם הפצועים.
 
לפרטים נוספים:
רן ירון, רופאים לזכויות אדם בטל' 0547577696, דוא"ל ranyaron@phr.org.il
מחמוד אבו רחמה, אלמיזאן, בטל' 0599609310, דוא"ל mahmoud@mezan.org
בהיה עמרו, מדיקל רליף, בטל' 0599940073, דוא"ל bahiaamra@hotmail.com
 
 


[1]  להרחבה ראו:
 
[2]  להרחבה ראו:

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 11:55 am

    יורם ראשית אני לא אומר שהחמאס אחראי לפשעים שישראל עושה, אלא למצב בכללותו.
    לגבי 1 אני מסכים איתך.
    לגבי 2 אני לא בטוח, יש דברים אחרים שאפשר לעשות ופשוט אפשר להניח שאם החמאס לא היה יורה קסאמים היה נגרם פחות סבל לפלסטינים, וגם כמובן לישראלים. בעיני את מה שישראלים רבים מפספסים, שככל שיהיה יותר סבל פלסטיני יהיה יותר סבל ישראלי, גם החמאס מפספס בכיוון ההפוך. אין ישראל פטורה כמובן מאחריות לתגובה המופרזת, אבל החמאס הרי מכיר את ישראל ואף אם הופתע מגודל התגובה יכול היה לצפות שפלסטינים רבים יהרגו בגלל תגובה ישראלית. וגם, שאם כל מה שאתה אומר לגבי ישראל נכון, הרי שהוא היה צריך לנסות דרך אחרת, בא אולי אם לא היו יורים טילים וכו' אז ישראלים היו נוהגים אחרת. לא בטוח שזה היה קורה .אך כפי שאנו אומרים בישראל שצריך לנסות את דרך השלום והמתינות והאי-אלימות, שלא בטוח שהיא תעבוד אבל צריך לנסות, כך גם הפלסטינים צריכים לעשות. ולצערי לפחות בכל הנוגע לחמאס זה לא קורה, מה שכמובן לא מפתיע בהתחשב באופיו של הארגון

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 12:24 pm

    1. ועדיין, זה מה שאתה עושה.

    2. גם בויי נט וגם במעריב וגם בהארץ יש אזכורים לנפגעים הפלשתינאים. הם לא רבים כמו אלה הישראלים אך זה לא העניין. בלי קשר לכך – אנשים אמנם לא קוראים את "רשימות" באותה מידה שקוראים את ויי נט, אבל ספק רב אם כלל האזכורים מהצד שלך בכל השפות לא נקראים ע"י אותו מספר של אנשים כמו הידיעות בויי נט (שרבות מהן, כפי שהזכרתי עוסקות בנפגעים פלשתינאים ולעיתים אף מקבלות כמובן מאליו דיווחים של ארגונים פלש' בעוד שטענות גופים מגמתיים ישראליים נדחות). כך שטענתך כאן אינה רצינית. ובלי קשר למספר האיזכורים – מה עם אמפתיה לאנשים באשר הם בלי קשר לשאלה איך הם נהרגו? אם אתה באמת הומאניסט כפי שאתה מנסה לטעון הרי שאתה בבעיה חומרה מאוד כאן!

    3. אתה טוען "בעיני בין כה וכה אין שום אפשרות לפתור את הבעיה בדרך צבאית מהסוג הזה שרק גורמת לעוד מוות בשני צדי הגבול, לכן הפעולה לא מוסרית, בין אם מפקדת חמאס יושבת באמצע גן ילדים או על הירח". יש לך כאן שתי טענות.
    א. אין אפשרות לפתרון צבאי.
    ב. אם אין אפשרות לפתרון צבאי הרי שהפעולה אינה מוסרית.
    לא ברור לי למה צריך לקבל את א'. האם אינך חושב שהרס החמאס, חיסול כל חוליות הטרור שלו, מעצר אנשיו ואנשי פתח והשתלטות ישראלית מחדש על הרצועה לא ישנו את המצב הנוכחי (בלי קשר למחיר)?
    בנוסף, לא ברור כיצד א' גורר את ב'. האם אתה טוען גם שלו לא היתה כל אפשרות להפיל את השלטון הנאצי בגרמניה בדרך צבאית הרי שכל פעולה צבאית כנגד הגרמנים (שבה, מדרך הטבע עשויים להיפגע גם אזרחים) היא "לא מוסרית"? ואם לא – היכן טמון ההבדל? לאור הנ"ל אני קצת מתקשה להבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר מוסר. אשמח אם תוכל להבהיר עניין זה;
    אני מתרשם שאתה חושב שהתנהגות מוסרית של צד א' כלפי צד ב' תלויה במה שעשה בעבר לצד ב'. מעבר לעובדה שאין לדבר סוף (כי צד א' יאמר לך שצד ב' ניסה לחסלו לפני כן וכך הלאה ומדובר בתסבוכת נוראית, שלא לדבר על כניסתם של צדדי ג' אפשריים למשוואה), הרי שבכך אתה גם יכול להצדיק (אפילו אם באופן חלקי) את חוסר המוסריות שבתקיפת גרמניה הנאצית מצד אנגליה; שהרי הסכם וורסאי אף הוא נישל את גרמניה משטחים היסטוריים שלה, ביזה אותה גזל ממנה כספים ששולמו כפיצויים וכו'. ואפילו במישור הפחות דרמטי – אתה טוען שאם אני שדדתי והשפלתי אותך אתמול הרי שאתה יכול לבוא היום ולנסות לרצוח אותי ואם אני אתנגד הרי שאיני מוסרי. האם אתה באמת עומד מאחורי דבריך אלה? עכשיו ממש בלבלת אותי!

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 12:40 pm

    עומר צר לי אך לא תשכנע אותי, אני צרכן מספיק עמוק של התקשורת הישראלית כדי לדעת שבצורה שבה הדברים מדווחים, אגב זה כולל גם שאלות של עריכה, מה מופיע באיזה עמוד
    איזה תמונות אם בכלל וכו' –
    אז שסך הכל הציבור הישראלי נחשף פי כמה וכמה וכמה לדיווח על הרג ישראלים מאשר על הרג פלסטינים, ושכשנחשף לדיווח על הרג פלסטינים לא נחשף על דיווח של הרג שלהם כהרג של חפים מפשע שמוסבר שזה הרג כזה. הצורה בה דברים מדווחים ומוצגים היא כזו ואפילו אני ישבתי להסתכל אמש באינטרנט על חדשות ערוץ 10 ולא התרשמתי אחרת, אבל גם אם תסתכל לא רק על אתמול אלא לאורך שנים ברור שזה המצב. אני אגב נדהם כל פעם מחדש איך מידע שנכון שהוא קיים, ברשת, בהארץ ועוד מקומות, אנשים בקושי מודעים לו . למה ? כי זה לא היה בעמוד הראשון עם תמונות אדומות? כנראה. אז אני נשאר בטענתי.

    ושאלתך הנוספת, כל ההשוואה לגרמניה מופרכת, ולסיטואציה שם. אני חושב שבנסיבות של היחסים עם החמאס לאור מה שעשינו, מה שאפשר היה לעשות, מה שעושים, המלחמה לא מוצדקת ולא רצויה ולא נחוצה. הפנתי כבר לשטרסלר למעלה ותקרא אצל איל ניב בבלוג עוד על הנושא הזה
    יש לו כמה פוסטים מענינים
    http://eyalniv.wordpress.com/

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 1:46 pm

    ואגב
    כדאי לקרוא על איך התקשורת מכסה את המלחמה את הדוח הזה
    http://www.keshev.org.il/Site/FullNews.asp?NewsID=172&CategoryID=9
    שמראה כי:
    כבר עתה מסתמן כי בסיקור העימות הצבאי המתנהל בימים אלה בדרום קיימים מאפיינים שהופיעו בחלקם בסיקור מלחמת לבנון השנייה. זאת, לצד מאפיינים אחרים שלא הופיעו אז. בשני המקרים, התאפיין סיקור הימים הראשונים למלחמה בעיתונות הישראלית בתחושת צדקת המערכה, בגילויי קתרזיס לאחר מה שנתפס כהבלגה יתרה מול התקפות של האויב, בגיבוי תקשורתי לפעולות הצבא ובמיעוט של גילויי ביקורת. כמו במלחמה ההיא, גם הפעם קיימת מעורבות משמעותית של אזרחים בשני הצדדים. כמו במלחמת לבנון השנייה, גם הפעם מצוי חייל ישראלי שבוי בידי האויב.

    תודה לוולוט על הקישור

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 2:16 pm

    הודות לרשת אפשר לראות גם בחול… אז יש קטעים סטירים שהם ביקורתים אבל לקרוא לזה אנטי-ישראלי? זה מחזק בסיכומו של דבר גם את התפיסה שהחמאס פועל מגני ילדים ומביא מצלמות להראות שהרגו אזרחים ולא אכפת לו מהרג אזרחיו..

    טוב, לא שננהל כאן דיון אינסופי על פרשנות ארץ נהדרת, אבל רציתי להפנות את תשומת לבך לכך.

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 2:45 pm

    אני לא מנסה לשכנע אותך. אני אומר שהציבור יודע היטב על העניין, יש מספר די דומה של כניסות לאתרים שמדווחים "לטובת ישראל" כמו בכיוון ההפוך וכן שאם מסתכלים על התמונה בכללותה יש הטיה רבה מאוד נגד ישראל. זה הכל. אתה יכול לעשות עם זה מה שבא לך.

    אשר להשוואה עם גרמניה – מי השווה? אני נתתי דוגמא (קיצונית מאוד אמנם) לכך שדבריך אינם מתקיימים בכל מקרה. אינך יכול לפטור אותי כלאחר יד ב"ההשוואה לא במקומה". אתה צריך להבהיר מה ההבדל בין שני המקרים (ובכך גם לסייג את דבריך הקודמים שמהם השתמע שטענתך מתקיימת בכל מקום ואתר).בנוסף, היו שם גם דוגמאות שלא קשורות לגרמניה. כך שתגובתי בחלק 3 עומדת בעינה, והיא לא נענתה על ידך. עד כה השבת בצורה ראויה (עניין נדיר ב"רשימות"), אנא – המשך כך!

    לבסוף – האם אתה חותם על דברי שטרסלר בכל דבר ועניין או רק במקרה זה? אני למשל נוטה להתייחס בביטול לדבריו של שטרסלר, ולא בשל מחלוקת אידיאולוגית אלא משום שהאיש דיווח פעמים רבות דיווחי שקר. צר לי שאתה נסמך בדבריך על טיעוניו של אדם מעין זה.

    קראתי גם את דבריו של אייל ניב. הוא מביע שם את דעתו ולא יותר מכך. אין שם איזה מהלך לוגי מרשים והעובדות שהוא מביא הן בעיקר תיאור זוועות המלחמה – עניין שאינו מבהיר מדוע המלחמה לא נחוצה או ראויה או כל עניין אחר (מה גם שהמקורות שלו קצת בעייתיים…). כך שלא ברור מה ההבדל בין הבלוג שלו לבלוג אחר שתומך במלחמה (ומראה תמונות זוועה של ישראלים שנהרגו ומצטט את צדקת המלחמה מתוך הודעות דו"צ) או בשיגור הנייה לירח. אני לא מבין כיצד שליחתי לקרוא את הדברים מועילה לדיון (אלא אם כן אתה מנסה, חלילה, "לנפנף" אותי).

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 2:57 pm

    הלכתי לקרוא את החומר מאתר קשב. אך לפני שעיינתי לעומק בדברים החלטתי לבדוק מי עומד מאחורי העניין. ובכן, מסתבר שמנכ"ל הארגון הוא יזהר באר, האיש שלפני מספר חודשים "גער" בתקשורת הישראלית על הדרך שבה היא מסקרת את ההליך המשפטי שהתנהל בצרפת סביב פרשת מוחמד א-דורה. בלי קשר לעצם הטענה שנדונה שם, לפיה מותו של א-דורה הוא בדיה תוצרת "פליווד" (טענה שהיא, כפי שמתחיל להתברר, רצינית מאוד ומעלה תהיות רבות לגבי עניין ההטיה שעליו דיברנו לעיל), הרי שמוזר שמי שרוממות הדמוקרטיה וחופש הדיבור בפיו משתמש בחרב פיפיות כנגד אלה שדעתם אינה קרובה לדעתו (קרי – נחום שחף). בנוסף, האיש אפילו לא ציין באותה השתלחות באתר ויי נט (שבו, כאמור יש בעיקר הטיה בעד ישראל ולא נגדה) שהוא ממומן ע"י האיחוד האירופאי. אכן, יופי של מקור.
    אני מבקש ממך לא לשלוח אותי להבא לאתרים מעין אלה, כדי שאני לא אשלח אותך לאתר דובר צה"ל (למרות שאני ממש מתעב את הגוף הזה…).

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 3:17 pm

    עומר
    אני לא מנסה לנפנף אף אחד, יתכן שעניתי מהר מדי. יש המון תגובות והמון טוקבקים וכו' . אני מבטיח אחר כך לקרוא שוב ולהגיב שוב לכל הנקודות שלא התייחסתי כראוי.

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 7:36 pm

    העלת המון דברים וסליחה אם התשובה לא ממצה תמיד אבל יש לי עוד חיים מעבר לבלוג. מה אפשר לעשות..

    לגבי יזהר באר, אני לא מכיר את הפרשה ההיא והוא לא צריך לציין מי המימון שלו בכל פעם. אבל מדובר לידיעתי באדם וארגון רציני, ואולי הביקורת שלו שם היתה מוצדקת. לא יודע.

    לגבי איל ניב, התיחסתי לפוסט שלו לגבי דרכים אחרות שאפשר היה לנהוג בהם. חשבתי שזה היה פוסט מועיל.

    לגבי שטרסלר, אני לא חותם על דבריו בכל עניין ולא מסכים עם השקפתו הלכלכלית ואף ברשימה זו לא מסכים עם הכל. אבל הוא הזכיר עובדה שפורסמה בהרבה הרבה מקומות על איך היתה הפסקת אש בלי
    קסאמים עד שישראל פעלה כפי שפעלה ואז הם התחדשו. זה פורסם בהרבה מקומות ושטרסלר עזר כי הזכיר את זה. לא יודע מה אתה מתכוון שאתה אומר שהוא פרסם שקרים אני לא מומחה לכל כתביו.

    לגבי דיון ה"השוואה" פרטת שם המון תרחישים די מורכבים וסליחה אם אני מתקשה להבין את כל הטיעון. אני לא אומר שאי אפשר להתגונן כלפי מי שחטאת כלפיו, אבל יש כאן תמונה פוליטת גדולה שאני חושב שישראל לא נוהגת ביושר ושיש לה גם כיום אפשרויות אחרות לנהוג.

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 10:42 pm

    > יש דברים אחרים שאפשר לעשות ופשוט אפשר להניח שאם החמאס לא היה יורה קסאמים היה נגרם פחות סבל לפלסטינים, וגם כמובן לישראלים.

    אין שוב סיבה להניח שזה המצב – וגם היסטורית התיאור הזה הוא שגוי (ראה לדוגמה את המתרחש כיום בחברון, או את האלימות הישראלית שהתחילה את האינתיפאדה השנייה). להיפך, אפשר להניח, שכפי שהיה בעבר ומהסיבה שתיארתי, ישראל תדאג ללבות את הסכסוך ולאמלל את תושבי עזה ללא כל קשר לפעולות ההתנגדות הפלסטיניות.

    הרעיון שאילו רק היו הפלסטינים נצמדים לאיזו דרך פעולה בלתי אלימה היה הכיבוש הישראלי מופסק או נעשה נוח יותר היא תמימה. האלימות הפלסטינית היא התגובה הבלתי נמנעת לאלימות העצומה בהרבה מצד ישראל. שוב, אני סבור שהאנאלוגיה למצבם של האינדיאנים כלפי הלבנים בצפון אמריקה היא טובה. האם אתה סבור שגם עליהם מוטלת אחריות ל"מה שקרה"?

    אגב, ההתיחסות שלך ל"אופיו" של החמאס, אינה ברורה לי. האם אתה סבור שאופיו של החמאס גרוע מאופייה של ממשלת ישראל?

  •   ביום דצמבר 31, 2008 בשעה 11:10 pm

    הרעיון שאילו רק היו הפלסטינים נצמדים לאיזו דרך פעולה בלתי אלימה היה הכיבוש הישראלי מופסק או נעשה נוח יותר היא תמימה—

    זה לא מה שאני חושב אבל דברים הם דינמים גם בישראל ועשויים להשתנות, והדרך שהם נוהגים בה משנה רק לעוד יותר רעה, ואני לא יכול לערוב מה היה קורה לו היו נוהגים אחרת אבל אני יכול לחשוב שהם תרמו למצב הזה. ישראל לא היתה מסיימת את הכיבוש אבל אולי היה לה פחות תרוץ להרוג מאות פלסטינים ולהדק את המצור.

    אני בספק אם ההשוואה לאינדיאנים במקום.

    האם אופיו של החמאס גרוע משל ממשלת ישראל? כל אחד מהם גרוע בדרכים אחרות. אני חושב שגם ישראל נוקטת בטרור. זה לא פוטר את החמאס מהאחריות לטרור שלו. נדמה לי שהוא סך הכל גרוע כשלעצמו, אבל קשה לנתק את זה מההקשר של כובש מול נכבש וכו'.

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 2:52 am

    > ישראל לא היתה מסיימת את הכיבוש אבל אולי היה לה פחות תרוץ להרוג מאות פלסטינים ולהדק את המצור.

    כאמור, היסטורית אין לטענה הזו שוב ביסוס (ראה דוגמאות חברון כיום ורצח המפגינים שהצית את האינתיפאדה השנייה – ויש עוד דוגמאות רבות אחרות) וגם ניתוח של האינטרסים הישראלים (המשך האחיזה בגדה) מראה שהטענה אינה הגיונית. גם אם ישראל לא היתה משתמשת בפצצות ומטוסים, היכולת שלה להרוג ולהתעמר בפלסטינים היא נרחבת ביותר, ונעשה בה שימוש יומיומי.

    > האם אופיו של החמאס גרוע משל ממשלת ישראל? כל אחד מהם גרוע בדרכים אחרות.

    אז לא עדיף לוותר על כל הטרמינולוגיה הפסיכולוגית הזו? דיבורים על "האופי של החמאס" מחזקים את אורח החשיבה המקובל בישראל לפיו לפלסטינים (או לפחות ל"הנהגה הפלסטינית") ישנה נטייה אינהרנטית לאלימות שהישראלים הנאורים חופשיים ממנה.

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 2:53 am

    אגב, מדוע אתה סבור שהאנאלוגיה לאינדיאנים אינה טובה?

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 3:16 am

    לגבי ארץ נהדרת, נדמה לי שתסכים איתי שהמסר הפוליטי שלה היה הרבה יותר שמאלני/פרו-פלסטיני/אנטי-ישראלי ממה שרואים בחדשות, ולגבי ההשפעה של ארץ נהדרת, אם אתה חולק עלי אז אני יכול להבין לך מראי מקום לכך שהיא נחשבת לבעלת השפעה רבה על עיצוב תודעת דעת הקהל בישראל.

    לגבי "קשב", זה באמת ארגון שהוא בדיחה. בגדול, אפשר לומר שכל חריגה של התקשורת הישראלית מהקו של אלחיאת אלג'דידה (בטאון הרש"פ) נחשבת ע"י "קשב" ל"הטיה ימנית של התקשורת".

    "קשב" הוא ארגון פוליטי מובהק ואפשר לראות זאת ממייסדיו, עובדיו ומממניו, שמטרתו להטות את התקשורת עוד יותר שמאלה ממה שהיא היום.

    הוא אגב לא היחיד, ישנו גם ארגון חדש בשם "אג'נדה" של ענת סרגוסטי. מה לעשות, לאיחוד האירופי יש הרבה כסף.

    אגב, למותר לציין שגם אתה אייל פעיל בארגונים שקשורים לאיחוד האירופי, אם כי לזכותך ייאמר שבניגוד לאחרים אינך מתפרנס מכך.

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 5:39 am

    ליורם גת.
    נראה לי שאתה ממש מזלזל בפלסתינים. הם היו מאוד נעלבים ממך.

    תן להם קצת כבוד, תן להם קרדיט על הבחירות שהם עושים… על ההנהגה שהם בוחרים… על האלטרנטיבה שהם לא בחרו בה…

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 5:50 am

    חיים, יש לנו המון דברים חשובים לדבר עליהם אז נוותר על ניתוח של ארץ נהדרת, בסדר?

    אג'נדה עוד היה קיים לפני ענת סרגוסטי, ורד ליבנה היתה המנכלית הראשונה. סתם ציון עובדה. להבדיל מקשב שעושה בקרה על התקשורת אג'נדה מנסה להכניס נושאים חברתיים לתקשורת. נושאים שעל חלקם יתכן שתסכים אבל אולי בעצם לא.

    יורם אין לי ספק לגבי היכולת של ישראל להרוג ולהתעמר בפלסטינים, ובכל זאת מאות הרוגים בכמה ימים ? מהם עשרות ילדים? זה לא קרה נדמה לי הרבה הרבה מאוד זמן אם בכלל. אז אני מוכן לבקר את פעולת ישראל מהיום ועד מחר אבל אני נוטה להאמין שאם לא היו קסאמים לא היו היום מאות הרוגים פלסטינים. זה לא אומר שלא היתה צורה אחרת של התעמרות בהם, אבל אולי פחות קטלנית.

    ואולי גם המצור היה פחות אכזרי. בכל זאת היו תקופות שהמעברים היו יותר פתוחים.

    שלא תבין לא נכון, בעיני עזה נשארה כבושה ואני מתנגד למשטר הישראלי שם אחרי ההתנתקות כפי שהמשיך. וברור לי גם שללא התנגדות פלסטינית הכיבוש יכול להמשך בלי הפסקה. אבל יש כל מיני צמתים עם כל מיני הזדמנויות ולא כל האחריות על ישראל, ויתכן שהפלסטינים היו סובלים פחות או מתים פחות לו החמאס היה בוחר לנהוג אחרת. זו דעתי מכל מקום.

    אופי של ארגון זה לא אופי של עם. את הדיבור האחרון אני פוסל, הראשון נראה לי בסדר.

    סלח לי שאשאיר את הדיון ההיסטורי המשווה לאינדיאנים או יותר נכון לא משווה לדעתי לפעם אחרת. עייפתי להיום. מתנצל מאוד.

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 6:11 am

    הזלזול שלך בארץ נהדרת לא מובן לי, נראה שאינך מפנים את ההשפעה העצומה שיש לה על דעת הקהל בישראל.

    בכל אופן, הנה מאמר מעניין של ארי שביט היום ב"הארץ":
    "ישראלים שונאי ישראל מתארים את מבצע עופרת יצוקה כפשע מלחמה. הם מונים אחד לאחד את שמות ההרוגים הפלשתינאים, מגנים אחת לאחת את הפעולות הישראליות ומתארים את מדינתם כבריון. בשעה שהמצרים יודעים לומר שהאחריות לטרגדיה של עזה מוטלת במידה רבה על חמאס, ישראלים שונאי ישראל מטילים את האחריות כולה על ממשלתם וצבאם. בשעה שהקהילה הבינלאומית מבינה בשתיקה, שמדינה ריבונית מחויבת להגן על חיי אזרחיה, ישראלים שונאי ישראל מאמינים שהחיים של ישראלים הם הפקר"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051790.html

  •   ביום ינואר 1, 2009 בשעה 6:13 am

    טוב אולי אני באמת לא מודע מספיק לארץ נהדרת.

    בקשר לארי שביט כפי שאתה יודע אני סובר שיש אחריות רבה של חמאס גם ולא מטיל את האחריות "כולה" על ישראל. כך שאני מקווה שאני ניצל מהקריטריונים של ארי שביט.

    חוץ מזה שיש לי הרבה הרבה מה לומר על ארי שביט ועל התנהגותו בזמן מלחמת לבנון השנייה אבל…

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*