קולות החיילים

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 7:06 am

    תוריד את הקטע-במגזר מסויים קרוב אליך לא יעריכו את ההומור הזה

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 7:08 am

    אני מקווה שבשום מגזר לא ישכחו שיש גם מקום להומור, סאטירה ופארודיה.

    וכן, אני יודע שזה "לא מצחיק"…

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 7:23 am

    זה עצוב כי זה נשמע היום כאסטרטגיה די לגיטימית של מפלגת העבודה. אולי גם במרץ שחשפה את פניה הקונפורמיסטיות מבית היוצר של מפ"ם.

    אבל לעצם העניין, יום שחור לתנועת הציונות ומקימיה. אין את מי להאשים זולת דור בניה. אלו שהחליטו להחזיר להנהגה קאפיטליסט (ואופורטוניסט) כאהוד ברק, מה מתאים יותר מאשר תגובה ילדותית כמו "מגיע לכם?"

    עכשיו שמפלגת העבודה בסוף לא הצליחה להתרומם, אולי כדאי לשאול את ברק אם היה שווה כל ההרג בעזה? ואולי האסטרטג המהולל שהוא גם "המוח הכי אנליטי בפוליטיקה הישראלית" פשוט לא זוכר איך הסתיים תעלול הבחירות של מבצע "ענבי זעם"?

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 7:29 am

    אני נוטה כמובן להסכים עם דבריך, מכל מקום, את הקטע שמתי לא רק כדי להעלות חיוך ביום שחור, אלא גם כקומנטאר סאטירי שהוא מהווה על "אסמול". אני מעדיף לחכות עד שאכתוב תגובה יותר מושכלת לפחות כמה שעות.

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 8:41 am

    יש איזה קטע מדוקו עתיק שנשאר לי בזיכרון, מהשיקולים של שרון ורפול בלבנון בזמנו: :עד ככה וככה הרוגים זה כדאי".
    איכשהו זה עלה בי אסוציאטיבית למראה הקטע. אם אבין למה, אחזור לספר 🙂

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 9:13 am

    וזה המקום להגיד שזה באמת לא רחוק מהמציאות, לפחות כמו שאני הכרתי אותה בשני העשורים הקודמים עת הייתי פעילה מאוד בתנועות השמאל ובמערכות בחירות השקעתי את כל נשמתי והיה לי חשוב להעביר למחננו כל קול טועה ותועה.
    בקיצור, זכורים לי כמה וכמה וכמה וכמה פעמים שיצאתי עם בחורים במהלך מערכות הבחירות רק כדי שהם ישימו ברגע האמת את הפתק "הנכון". בהחלט.

    חבל שלא חשבתי אז על קולות החיילים………

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 9:19 am

    איך זה יכול להיות?
    הרי נתנו לשרון קנטור להרכיב את הרשימה!
    והביאו דמויות רעננות כמו מוסי רז ואילן גילאון
    ובמאית מפורסמת כמו איבתיסאם מרעאנה!
    וכוכבים פופלאריים כמו צלי רשף
    ואנשים בעלי כריזמה לא נגמרת כמו ג'ומס.

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 10:26 am

    לקח מלחמת עזה – שמאלנים צריכים לעשות שלום ולא מלחמות.
    תעשו מלחמות ותימוגו.

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 10:31 am

    כולכם צודקים כמובן, שי בפרט אתה.. ואני עוד אכתוב על כך פוסט. בינתיים חשבתי שלשים את הקטע הזה זה התגובה הכי הולמת שאני יכול לתת, ברגע בו, לשם שינוי, לא רציתי כבר לדבר בפומבי. אבל זה עוד יבוא. אז תודה ואני ממשיך לקרוא.

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 10:42 am

    היא המפתח לשטונה של קדימה:
    http://dugmanegdit.wordpress.com/2009/02/11/%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%90-%d7%9e%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%90/

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 11:50 am

    הבאתי פעם את הוידאו של ג'ורג' קרלין – feminist blowjob, לבלוג שלי כי הוא הצחיק אותי בטירוף. כשניסיתי לחזור לזה, הבנתי שהוא הוסר מיוטיוב ומה שנשאר שם זה צילום חובבים של הופעה של קרלין ז"ל, שפמיניסטיות אמריקאיות פוצצו בשל המערכון הזה. קו התפר בין הומור לשפה הוא קו דקיק, וחשוב שלא נקים שם חומת הפרדה. מה שנשאר ברשת הם קליפים ווקאליים של הקטע ומילים.

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 6:45 pm

    http://www.youtube.com/watch?v=DAE_udRrfoM

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 8:04 pm

    וגם שי כמובן

  •   ביום פברואר 11, 2009 בשעה 8:54 pm

    למרות שאני מצביע מרץ קבוע
    לא יכולתי לסבול את המחשבה
    שביבי יהיה ר"מ
    עדיף היה בעיני ובעינ חברים שלי
    להקריב את ברק וזהבה גלאון
    בשביל שציפי תיבחר ולא ביבי
    סליחה ברק, סליחה גומס וזהבה

  •   ביום פברואר 12, 2009 בשעה 7:11 am

    דקל
    כפי שמה קורה עכשיו מראה השיקול שלך היה מוטעה, מאחר ומה שקובע זה הבלוק ולא גודל המפלגה. האמת שלדעתי מי שרצה לחזק את לבני צריך היה להצביע מרצ, המפלגה היחידה פרט לקדימה שתמכה בה והמליצה עליה לפרס בסיבוב הקודם. וגם, אם היתה נעשית רוה"מ, ברגע שהיתה מנסה לעשות מהלך מדיני אם היתה מנסה, או נסיגה או פינוי כלשהוא, סיכוי טוב שמופז, שנלר וכו' היו מורדים בה, ואז היא היתה מגלה שהחכים של מרצ הם היחידים שהיא יכולה לסמוך עליהם, כבר הרי היינו בסרט הזה… לכן עוד לחכ למרצ במקום חכ לקדימה היה מחזק אותה דווקא.

  •   ביום פברואר 15, 2009 בשעה 10:58 am

    אז חד"ש קיבלה 10,000 קולות יהודים והתנועה הירודה 27,000, זה מנדט, מנדט וחצי, לראות בזה את הנפילה הגדולה מהסקרים שניבאו לתנועה החדשה 7-8 מנדטים זה מגוחך.

    לא, האמת היא שדווקא אי התמיכה של מרצ במלחמת לכל אורכה היא זו שגזלה ממנה קולות. ובסוף הסתבר שממילא כל הבלוגרים שלחצו נגד המלחמה תמכו בכלל בחד"ש ובתנועה הירוקה, והקולות הלכו ימינה.

    מאז מלחמת יום הכיפורים עברו 35 שנה וכנראה שיותר מדי אנשים בחוגי מרצ שכחו שלפעמים קמים ומתגייסים למען מלחמת המגן של העם שלהם. אז העם העניש אותם בקלפי.

    כמובן שאם נורא רוצים אז אפשר להפיל את כל האשמה על "הספין" של קדימה, אבל האמת היא שגם שבוע לפני הבחירות, עוד לפני הספין המפורסם ולפי שקדימה התרוממה בסקרים, מרצ כבר הייתה באיזור ה-5 מנדטים. כך שלדעתי את 3 המנדטים שהתנועה החדשה ניסתה להביא, מרצ כבר איבדה בזמן המלחמה לטובת העבודה וברק שניהל את המלחמה.

  •   ביום פברואר 15, 2009 בשעה 1:20 pm

    כמובן שאין רק גורם אחד אך בעיני המסר של מרצ גם שלך אנשים לקדימה שאמרו – ואמרו לי – שאם כבר מרצ לא מתנגדת למלחמה, אז אפשר להצביע למפלגה גדולה…
    וגם, עצם עמידתה ואי התנגדותה יצרה שיח ציבורי של תמיכה בכל מלחמה שבסופו של דבר הורס את מרצ כי בשיח כזה ואם היא עוד תומכת אין לה מקום, כך שאי אפשר לספור את ההשלכות רק לפי מספר מצביעי תים/חדש.

  •   ביום פברואר 16, 2009 בשעה 12:35 am

    באותה המידה ניתן לטעון שאם מרצ תתנגד לכל מלחמה אז כל מצביעיה יעברו לחד"ש.

    כלומר, אני חושב שאתה משעבד את הניתוח הפוליטי הקר למאוויים הפוליטיים האישיים שלך.

    ג'ומס אמר שמרצ הפסידה יותר קולות בקרב קיבוצי עוטף עזה בגין אי תמיכתה המוחלטת במלחמה מאשר בקרב הצפון תל אביבים שהתנגדו לתמיכה המהוססת בראשיתה. אני מאמין לו.

  •   ביום פברואר 16, 2009 בשעה 2:27 pm

    בהצלחה

  •   ביום פברואר 16, 2009 בשעה 7:25 pm

    הבעיה היא לא רק מה שמודדים באבדן קולות לכאן או לכאן, אלא בכך שאם מרצ מעממת ומטשטשת את המסר שלה אין בה צורך ואף אחד לא יצביע לה.

  •   ביום פברואר 17, 2009 בשעה 2:19 am

    השאלה היא מה המסר. וכמובן היסטורית מרצ הורכבה מ-3 מפלגות בעלות אג'נדות שונות, כמו מפ"ם הסוציאליסטית ושינוי הניאו-ליברלית.

    יש הבדל בין, נניח, מסר ציוני מובהק של התיישבות וסוציאליזם שג'ומס והקיבוצים מייצגים (אולי) לבין מסר פוסט-ציוני קפיטליסטי שזהבה והצפון תל אביבים מייצגים.

    איזה מסר יותר "אותנטי"? לא יודע.

  •   ביום פברואר 17, 2009 בשעה 2:29 am

    שינוי בעיקרה עזבה את מרצ מזמן. אני לא חושב שזהבה גלאון מייצגת קפיטלזים – אף אם הדגשים בפעילות שלה היו שונים מאשר של אילן גילאון למשל. ביחד הם מייצגים שמאל חברתי ומדיני., אצלי הדברים הולכים יחדיו.

  •   ביום פברואר 19, 2009 בשעה 3:44 am

    ג'ומס חברתי פחות מגילאון?

    ממילא בפוליטיקה קואליציונית בישראל ניתן להגשים מעט מאוד מהמצע. כלומר לא ניתן לממש גם את המאוויים הכלכליים, גם את המדיניים וגם, נאמר, יחסי הדת והמדינה. צריך לבחור, צריך לתעדף.

    התעדוף של גלאון ברור וידוע לכל. לא שאיכפת לי, אני הרי לרגע לא מתרשם מ"סוציאליסטים" הנהנים משכר עמוק בעשירון העליון וביטוח בריאות פרטי על חשבון המדינה. עדיף כבר מישהי כמו גלאון שאומרת ביושר שהנושאים החברתיים אינם בראש מעייניה מאשר מישהו כמו ג'ומס שאיננו אלא נציג סקטוריאלי של הקיבוצים בערך כמו שיעקב ליצמן נציג של חסידות גור.

  •   ביום פברואר 19, 2009 בשעה 11:17 am

    אני חושש שהנראות ואקטיבזם בנושאים הסוציאל-דמוקרטים לא היו מספיק חזקים גם תחת ג'ומס, וזה לא שאין לו את העמדות הנכונות אבל…

    נכון שהיו במרצ תקופות שאנשי הקיבוץ הארצי לקחו עמדות בנושא הקרקעות שהיו סקטוריאליות – היתה לזה גם אופוזציה גדולה בתוך מרצ.

    אני לא יודע עם גלאון אמרה שזה לא בראש מעייניה אך נכון, ברור באיזה נושאים היא בעיקר פועלת.

    ואמנם מרקס אמר שההויה קובעת את התודעה, אבל —- אני בעד לשפוט עמדות של אדם לגופן.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*