ואולי

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום מרץ 18, 2009 בשעה 6:35 pm

    לרייכשטאדט אין שום אינטרפטציה -חיוור,יבש,קר לא תוכן.

    הביצוע של לידר נהדר למרות שזמר עברי זה דבר שאליו מעולם לא התחברתי

  •   ביום מרץ 18, 2009 בשעה 10:34 pm

    אני רחוק להסכים איתך לגבי אסתר עופרים.

    ולגבי עברי לידר, שים לב שזה שיר עם שם זהה אך כמובן שיר אחר לחלוטין…!

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 11:46 am

    מצפה לשמוע את תגובתך ההוגנת לגבי מצעד הימין באום אל פחם.
    הניתן לאבחן בינה לבין צעדת הגאווה בי-ם?
    ברור כי האבחנה שנתתה בזמנו בין הזכות ליהודים להתפלל בהר הבית, לבין מצעד הגאווה איננו קיים מכיוון שאלמנט הדין הבינלאומי לא קיים כאן.
    אני מצטער שאני פונה אליך בפוסט שאינו קשור, פשוט אין לי דרך אחרת לפנות אליך.
    יום טוב

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 11:54 am

    יש לי מייל

    ההשוואה בין השניים מקוממת.

    מצעד הגאווה – בא עם מסר של שוויון וזכויות אדם ואינו בא עם מסר של שנאה כלפי האוכלוסיה שבעיר שלה מפגינים (וזה עוד לפני העובדה שהמצעד לא נערך במאה שערים)

    מצעד מרזל וכו -כולנו יודעים שקבוצה זו חרתה על דגלה גזענות כלפי הקבוצה שמולה היא מפגינה, והמסר הוא של שנאה והצדקת אפליה כלפי קבוצה זו.

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 12:04 pm

    בהמשך לתגובה הקודמת
    על כן
    אם יש הצדקה להגביל את המצעד של מרזל ושות,
    זה בשל ההגיון שביסוד ההגבלות על ביטוי גזעני, בפרט כשהוא מופנה כלפי האוכלוסיה אליה מופנית הגזענות, ומטרתו לחזק את מעמדה הנחות מלכתחילה של אוכלוסיה זו בחברה.

    כל הדברים האלו לא חלים כלל וכלל על מצעד הגאווה.

    מאחר ואני שולל מעיקרא את הרעיון של "פגיעה ברגשות" כעילה להגבלת זכויות הרי שאני כלל לא נכנס לדיון זה. נכון שהרציונל של בגצ יכול להוביל להשוואות כאלה, אך אני התייחסתי בזמנו בביקורתיות לרצינול הזה.

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 12:44 pm

    אבל חבל כי לדעתי ההשוואה הזאת מאתגרת ומרתקת.
    לדעתי, ניתוח נכון ומעמיק של הסוגיות ישפוך אור רב על דרך קבלת ההחלטות בבית המשפט העליון, היות וחופש הביטוי היא זכות שהורתה ולדיתה וכן התפתחותה היא בבג"צ.
    מסקנות דיון שכזה יכולות גם ללמדנו איזה התנהלות של בג"צ עדיפה.
    אבל ביקשת לא להכנס לזה.
    נו טופ

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 12:48 pm

    – זה שפשוט אני לא חושב שזו עילה מוצדקת להגבלת זכויות. נכון שאם נלך איתה עד הסוף אפשר להגביל את מצעד הגאווה בכל מיני נסיבות. כלומר זה לא שאני מבקש לשים אותו בסוגריים לצורך הדיון, זה שאני מסביר לך את עמדתי, לפיה פסק דין מצעד הגאווה בעיתי – מאחר והוא מקבל את העילה הזו בעקרון – אף כי מצמצם אותה מאוד, ולדעתי היה צריך לדחות אותה בכלל. מקווה שזה מבהיר.

  •   ביום מרץ 19, 2009 בשעה 12:57 pm

    http://www.notes.co.il/gross/25548.asp

  •   ביום מרץ 18, 2009 בשעה 6:35 pm

    לרייכשטאדט אין שום אינטרפטציה -חיוור,יבש,קר לא תוכן.

    הביצוע של לידר נהדר למרות שזמר עברי זה דבר שאליו מעולם לא התחברתי

  •   ביום מרץ 18, 2009 בשעה 6:35 pm

    לרייכשטאדט אין שום אינטרפטציה -חיוור,יבש,קר לא תוכן.

    הביצוע של לידר נהדר למרות שזמר עברי זה דבר שאליו מעולם לא התחברתי

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*