הגיע הזמן לספר את הסיפור על איך לקחו ילד ועשו אותו זקן: מוריסי בן 50

מזל טוב מוריסי. מחר אתה בן חמישים.

וגם:

השאלה המהדהדת / למה מוריסי? / הביטול / הציפיה / הדיווח הראשוני/ מוריסי מוריסי מוריסי/ מוריסי בישראל, אני בלונדון

זה השיר שפתח את האלבום הראשון של הסתימס, שפתחת אותו בהכרזה שהגיע הזמן לספר את הסיפור על איך לקחו ילד ועשו אותו זקן.

 

ואת האלבום החדש שלך, שיצא לקראת יום ההולדת החמישים אתה פותח בהכרזה שאתה דווקא בסדר, ושבניגוד לציפיה שעד עכשיו "תסתדר" או "תתיישר", לא עשית את זה. שאמנם זה נס שהגעת עד הלום, אבל הכל אצלך בסדר.

 

ובהמשך אותו אלבום אתה מדבר בקולנו, שמודים לך, על כך שגרמת לנו להרגיש פחות בודדים, ואכן "אמרת ביום אחד, יותר ממה שרוב האנשים אומרים במשך חיים שלמים". ואנו מודים לך. ולא, אתה לא מת, ואתה עדיין כאן. אתה בציניות כותב את השיר מהזווית של מי שאומר לך "שהיית טוב בזמנך". אבל למרות הכל, זמנך עדיין לא עבר. אז תודה על הכל, ונחגוג ביחד בשבוע הבא בהופעה שלך בבריקסטון אקדמי.

 

ראו גם אצל איתמר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום מאי 21, 2009 בשעה 4:10 pm

    רוצה לראות אותו שוב

  •   ביום מאי 21, 2009 בשעה 8:24 pm

    מורסי תמיד תענוג.

    אני בסוף יוני בלונדון, וסתם שתדע, בקשתי מהמשפחה שלי שם לקחת אותי לראות את באת'. זה בעקבות אחד הפוסטים שלך:)

  •   ביום מאי 22, 2009 בשעה 10:51 am

    ומשתאה. בעיני הוא היה תמיד נודניק בינוני , קיטשי ומעצבן שלא שווה לבזבז כסף על הדיסקים שלו. מודה ומתוודה… שנים במחוזות הרוק ורק כאן ברשימות גיליתי שיש מי שממש מאלילים אותו 🙂 וואו, מה עשיתם ממנו…
    ולראות אחד כזה – בקליפ שהבאת כאן – בפוזה רוקיסטית כשהוא נראה, לבוש וזז כמו פקיד דואר מקשיש, זה בכלל פאתטי בעיני.
    כנראה שלא נסכים לגבי מוריסי 🙂

  •   ביום מאי 22, 2009 בשעה 12:24 pm

    "what his long-serving fans will tell you…is that by addressing in pop songs the difficult subjects most artists avoid … He has somehow helped them through theirs".
    Len Brown, Unhappy Birthday? Morrissey at 50, The Guardian, 22.5.09

  •   ביום מאי 22, 2009 בשעה 11:36 pm

    מוריסי מלך, ועדיין חבל לי שבסוף לא יצא לי להגיע להופעה שלו בארץ, נורא חסרים אנשים כמוהו, ממורמרים וציניים, כמו שאני אוהב…
    פיציתי על זה חלקית עם ההופעה של דפש מוד (בה גם הצעתי לחברה מזה שש ומשהו שנים נישואים ) ומחר פיצוי נוסף עם פרדייז לוסט. גאדמט, קצת דיסטורשן איכותי, לשם שינוי.
    אני זוכר, שההשיר הראשון ששמעתי (או…די מזמן, ואולי זה "מאוחר", בצבא) של מוריסי היה "סוויידהד", וכבר אז הוא כבש אותי, על המקום.

  •   ביום מאי 26, 2009 בשעה 3:18 pm

    ניצן, מזל טוב… ו-סווידהד אכן מדהים..

    י.ג. אני מאחל ההנאה בבאת' ואם יש צורך אני יכול לתת המלצות לונדוניות בשלל תחומים

    חנה מעבר למה שציטטתי מהגארדיאן ומעבר להבדלי טעם במוזיקה נדמה לי שאם מקשיבים ליצירה של מוריסי מהסמיתס והלאה קשה לפטור אותה כקיטש הן מבחינת הטקסטים והן מבחינת המוזיקה אבל…
    בכל זאת מדובר באחת מהלהקות החשובות ברוק האינדי
    , לצד הקיור אולי החשובה מזו של שנות השמונים, ומה שמוריסי עשה אחרי היה חלקו מוצלח יותר וחלקו פחות אבל…

  •   ביום מאי 27, 2009 בשעה 11:37 am

    ה"עכשיו" הזה כבר הגיע מזמן, אבל אנחנו ממשיכים לחכות. מוריסי לנצח. דוריאן גריי שאין לו כרס ולא סנטר כפול,

    this charming man
    מנצ'סטר, תחילת שנות השמונים – המלך לא מת, יחי המלך

  •   ביום מאי 27, 2009 בשעה 12:55 pm

    לא בדיוק דוריאן גריי, ויש קצת כרס אבל חוץ מזה אתה צודק…

    אבל, הרגע הגיע אימייל, הופעתו מחר שאנו היינו אמורים לראות בוטלה.
    STILL ILL!!!
    מה יהיה ? פעם שנייה שהוא עושה לנו את זה.

  •   ביום יוני 4, 2009 בשעה 2:36 pm

    מזל טוב, פרופסור! 🙂
    (ממתי זה?)

  •   ביום יוני 5, 2009 בשעה 12:07 am

    תודה תודה… ההודעה הגיעה במרץ, אבל לקח זמן לעדכן ברשימות!

    נ.ב. מוריסי קבע מחדש, ליולי. דיווח יבוא.

  •   ביום מאי 27, 2009 בשעה 11:37 am

    ה"עכשיו" הזה כבר הגיע מזמן, אבל אנחנו ממשיכים לחכות. מוריסי לנצח. דוריאן גריי שאין לו כרס ולא סנטר כפול,

    this charming man
    מנצ'סטר, תחילת שנות השמונים – המלך לא מת, יחי המלך

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*