כמה רוע: מאחורי החומה או לפחות לא בין גדרה לחדרה

"יש לי בחילה" כותב יובל סער על פרסומת הגדר של סלקום  (אפשר לראות אותה בפוסט שלו). את הסיפור הזה  על החומה לא הראו בפרסומת.  וגם לא את הסיפורים האלה. על השקרים שסביב החומה והתפקיד הסיפוחי שלה כבר כתבתי כאן (וגם כאן וכאן), והפרסומת הזו מראה שוב כיצד החומה היא חלק מהמעבר לשליטה בפלסטינים כאשר הם מאחורי חומה, בלתי נראים.

 

עוד על הפרסומת: איריס חפץ ומירון רפפורט.

 

בהמשך למה שכתבתי כאן לאחרונה על כך שאי אפשר לעמוד בקצב העוולות ולכתוב על כולם, הרי שהפרסומת הזו היא גם מקרה כזה. לא ממש הספקתי לכתוב על כך, אך יובל ואחרים עשו זאת ואני מסתפק בלהפנות אליהם.

 

לאחרונה מתרבים שוב גם המקרים של התעמרות במהגרים ממקומות שונים. על נושא זה אפשר לקרוא בהרחבה בבלוג "לסה פסה" של עורכי הדין עודד פלר ויונתן ברמן (ועכשיו גם בבלוג החדש של רן כהן). בבת אחת נחתו עלינו מבצע המעצרים והגירוש החדש, נוהל "חדרה-גדרה" לגבי מבקשי מקלט, הצעת חוק מאסר לפליטים ולמסייעים להם שלא תאומן כי תסופר, ועוד…

 

על כל אחד מהנושאים האלו היה אפשר וראוי לכתוב פוסט מפורט. אך לאור העובדה שכבר נכתב עליהם כה הרבה, אני מסתפק בקישורים למקורות המצויינים הנ"ל.

 

ואיך מתמודדים עם כל הרוע הזה ומנסים להבין איך הוא מקבל מקום כה דומיננטי בחיים הפוליטים שלנו? וכמובן שיש קשר בין כל המקרים האלה. הפלסטינים בלתי-נראים מאחורי חומה, פליטים אנו לא רוצים לראות ובטח שלא במרכז הארץ (ובטח לא באזור בהם יש להם נגישות לארגוני סיוע וזכויות אדם) ומהגרי עבודה אנו רוצים לחשוב שאנו מגרשים (עד הפעם הבאה שנזכר שאנו רוצים אותו כדי שיעשו את העבודה המלוכלכת במקום הפלסטינים). וכך נהיה באמת נצורים וצודקים.

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 11:58 am

    כל מילה בסלע!!!!!!!!!!!!!

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 12:09 pm

    פרסומת מבחילה

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 12:28 pm

    שהשתמשת בשיר שלנו
    ההתעמרות במהגרים מוציאה אותי מדעתי
    איך איך, אני כבר לא יודע אם זה עיוורון, השלכה של שינאה
    מעין סינדרום סטוקהולם הפוך ומעוות
    אני מדבר עם אנשים, פותח לפניהם ספרי היסטוריה
    מראה להם את הסיפור על הספינה סינט לואיס, פליטים יהודים שלא הורשו להיכנס לארה"ב ונאלצו לחזור ישר למשרפות באירופה
    ושואל: איך???? איך אתם לא רואים ??? הפליטים מדרפור הם פחות בני אדם? פחות פליטים? ואז יש את האנחה הזו, של "מה ,אבל אם לא נגרש אותם יבואו עוד" (מהשווארצס האלו, החיות)

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 12:39 pm

    תודה לכם, רזי איכשהו כאשר כתבתי את הפוסט חשבתי שזה ממש המנטליות שתוארה כל כך טוב בשיר הזה (ובתור אחד מאלו שקנו את הקלטת המיתולוגית באוזן השלישית…)

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 1:49 pm

    נ.ב. שימו לב גם לתפקיד של נשים בפרסומת כ"מעודדות"… יש כאן גם היבטים מגדריים, וזאת בנוסף לעדתיים בלינק של איריס שמקושר בפוסט

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 2:08 pm

    הי, ותודה על ההפניה.
    רק תוספת חשובה בהמשך למה שכתבת: התייחסתי גם לענין המגדרי, כיוון שהוא גם לא נפרד לדעתי מהענין העדתי. הבנים המתמסרים בכדור, לעומת הבנות המתמסרות לבנים. וההשלכות של תפקידי הדיכוי שהגברים הישראלים עושים בשטחים. אלו לא נעצרות בשטחים, כיוון שתמונת העולם של בחור בן 19 שהעיר ילדה משנתה, עצר אמא עם ילדים או בחורה צעירה במחסום או הכה גבר וירה בו, לא נעצרת ע"י שום חומה.
    הסטטיסטיקות הרשמיות לא מספרות לנו על זה כלום, אבל כמה נשים נרצחו ע"י בני הזוג שלהן מנשק שהחזיקו כחוק? כמה ילדים שיחקו איתו ונפגעו? מה הקשר בין מעשי אונס לאוירה כללית אלימה בכלל? כשכולם מתפלאים אחר כך מדקירות סכינים במועדונים, אלימות גואה בקרב אתיופים, שלא היתה ידועה כך בארץ מוצאם, זה מאוד קשור לנסיונות להחליק את האלימות הזו כ"אחלה בחלה".
    הנשים בסרט הן "הפקידה הפלוגתית" (הדימוי): רק שתיים בים של בנים, כאילו יש להן הרמון לרשותן, למעשה הן אלו שנותנות להם שירותים בתמורה להיותן "נבחרות". זה אותו מנגנון פסיכולוגי שמאפשר ניצולים קשים יותר, רק עם פחות אשמה, כי זה לגמרי נורמטיבי.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 2:33 pm

    איריס תודה
    אכן התייחסת ברשימתך גם לעניין המגדרי, מצטער שהשתמע מדברי כאילו לא התייחסת, מכל מקום כוונתי היתה להצביע על הנשים כאן בתפקיד ה"מעודדות" וכו'.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 2:57 pm

    זה רק אני שפספסתי או שבאמת איש ממבקרי הפרסומת לא הציע להחרים את סלקום? כאילו, פשוט, לעבור לחברה אחרת? רק ככה בשביל המצפון?
    אה, קודם נחזיר למקרר את יין הגולן או ברקן שממנו גמענו זה עתה, ונהרהר בסוגייה.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 3:08 pm

    שאלה טובה לגבי סלקום, אני לא הייתי בסלקום אף פעם אבל חרם יכול להיות כאן כלי אפקטיבי, אם כי בשביל זה כמו כל חרם צרכנים שיהיה מאורגן וכו'. רבים הציעו לכתוב לסלקום וכו'. אני לא מומחה בארגון חרם וצריך לחשוב האם ואיך זה יכול להיות אפקטיבי. (למשל האם יש סיכון שלהכריז על חרם אך בפועל מספר מאוד קטן יממשו את זה לא יגרום יותר נזק מתעולת). אם היה לי סלקום הייתי אני מאמין כדי למחות מבטל את המינוי. מאחר ואני כרגע לא בארץ קשה לי להתייחס ואף להציע זאת בצורה אפקטיבית. אגב את יינות ברקן כשהיו בשטחים -לא ברור לי אם הם עדיין שם – וכל יין אחר שהיה מהגדה המערבית אכן החרמתי. יתכן שצריך להחרים גם יינות מהגולן אם כי מודה שבכל כשלתי לעתים.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 3:13 pm

    בתגובה למכתב טרוניה ששלחתי לסלקום באמצעות אתר החברה, שבו באשמתי אותה בשימוש ציני ב"חומת האפרטהייד" (מילותיי שליף לא שלהם…), קיבלתי תוך פחות מיממה את התגובה דלהלן:

    אורי שלום, ראשית, אני מודה לך על המשוב על סרטון הפרסומת. חשוב לי לומר לך כי לא הייתה כוונה צינית או פוגענית או נקיטת עמדה כזו או אחרת. סלקום היא חברה ישראלית והיא שותפה למציאות הישראלית היומיומית של כולנו בכל תחום – משפחה, חברה צבא ועוד. כוונותינו בסרטון הייתה להראות כי כולנו אנשים, אשר בסך הכל מחפשים הנאה וכיף בכל מקום ובכל סיטואציה בחיינו, ולו לרגעים קטנים, ושכיף מקרב בין אנשים באשר הם.
    בברכה, סלקום.

    Need I say more?

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 3:22 pm

    נדמה לי שברקן אכן עברו לחולדה.
    ונכון, נניח שתהיה מחאת צרכנים. סלקום לא בנו את הגדר, הם לקחו פירסומאי אטום. הדיון בפרסומת רק ממחיש כמה אנחנו עוסקים בדימויים ובייצוגים ולא במהות. טוב, אי אפשר לתקן את כל העולם כל הזמן. אבל לא לקנות משהו שיוצר בחטא, וכאן כוונתי למה שמעבר לקווי 67, לא לחטא הקדמון יעני של הציונות מאחוזת דג'אני ודרומה – כולנו יכולים בכל ביקור בסופר. בתור התחלה.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 3:36 pm

    יוסף, גם זה נכון שעוסקים בדימוי יותר מאשר במהות, אבל מצד שני הייצוגים הם חלק מהדרך שלפיה אנשים מבינים ומפרשים את המציאות ולכן יש להם משמעות… בכל מקרה, אני אכן משתדל לא לקנות מוצרים מהשטחים, בפרט הגדה המערבית. אגב, בלונדון זה די קשה, חלק ניכר מעשבי התיבול בסופר הם מהמקור
    WEST BANK.
    אם ביום מסוים יש טימין רק מהכיבוש אז אני נאלץ לבשל בלי טימין )(בתל אביב גידלנו בעצמנו עשבי תיבול בבית אך כאן זה לא מסתייע..)
    אגב התברר שיש בריטים שחשבו שזה של פלסטינים וקנו כדי לתמוך! כשכתבו על זה בעיתון והתלוננו לאחת מרשתות הסופרים הגדולים הם אמרו שהם לא "מבחינים" על סמך מוצא, לאום דת וכו' ורק כותבים מאיפה זה בא! ממש "עוורון צבעים" ניטרלי…

    אורי תודה על העדכון..

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 6:17 pm

    לפחות למדתי על צורת מחאה חדשה מהפוסט הזה.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 6:23 pm

    מיכאל
    אני לא קונה אם אני יכול ואם אני מודע לכך מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית. כל דבר אפשר כמובן להציג בצורה מגוכחת (או הומוריסטית). אם למדת על החרמת מוצרים מההתנחלויות אז אני שמח.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 6:36 pm

    ואף פעם לא מצאתי להם הצדקה, לא מימין ולא משמאל.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 6:48 pm

    החרמת מוצרים משטח כבוש זה לא ענישה קולקטיבית, כמו שהחרם הכלכלי על דרום אפריקה לא היה ענישה קולקטיבית. יש לך עוד הרבה מה ללמוד על ההבדל בין חרם ובין ענישה קולקטיבית, שבינתיים הפלסטינים הם אלו שנענשים.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 6:59 pm

    המסתננים האפרקנים מסתננים לכאן שלא כחוק.
    ולא רובם המכריע לא פליט מאזורי קרבות
    אם יש לאפריקנים זכויות כאן, אז יש למתנחלים זכויות מלאות ביהודה, שומרון וחבל עזה
    איך אמר לנון? דמיין שאין מדינות?

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 7:07 pm

    החוק המוצע עומד בניגוד לחובות המשפטיות הבינלאומיות ויובל שני עמד על כך בראיון הזה עם ורד לי

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1097309

    כל השוואה בין הפליטים ובין המתנחלים כל כך מופרכת, והרי הבעיה העיקרית בישיבת המתנחלים היא בכך שההתישבות של אזרחי מדינה כובשת כרוכה בנישול – במקרה הזה זה ברור מאוד – של תושבי השטח הכבוש.

    אבל באמת זו השוואה כה מופרכת שאני לא אתחיל אפילו.
    כמובן שגם ה"זכויות" הנטענות והרלבנטיות הן מסוג שונה לחלוטין והקשר כה שונה ש… ממש מבקשי המקלט האפריקאים מצפים לקבל בתים שמוקמים תוך נישול האוכלוסיה המקומית ממשאבי הקרקע המים ושלטון החוק. אם זה לא היה עצוב שיש מי שחושב שיש כאן איזו אנלוגיה אז זה היה מצחיק

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 7:55 pm

    אין בעיה, לא קרה כלום…רק רציתי לחדד.
    ובענין החרם: אני כמובן גם לא קונה שום דבר מתוצרת ישראל. רק באנגליה מסמנים "גדה מערבית", פה גם זה לא.
    החרמתי את דרום אפריקה ולא ראיתי בזה "עונש קולקטיבי". במיוחד לא כשהדרום אפריקאים עצמם קראו לחרם.
    אותה קריאה באה היום מישראל:
    boycottisrael.info
    עוד לא ראיתי קריאה של פלסטינים שקוראים שיעשו עליהם סנקציות (על עזה אין חרם, אלא סנקציות של מדינות, כמעט שנתיים).
    ההשוואה בין פליטים מאפריקה למתנחלים אכן מופרכת, אבל כמו הפרסומת, מעידה על הלך הרוח בישראל ומראה עד כמה אפשר לעוות את המציאות כדי לצאת צודקים. מתאים לשיר שהבאת…
    ובעיקר עצוב.
    לכן אני תוהה האם נכון למחות מול סלקום: הם הרי חלק מהמציאות. הבעיה היא, כמו שאמר יוסף, המציאות ולא הדימוי. זה כמו למחות נגד ליברמן, כשהבעיה היא ברק, ליבני, ביבי והאחרים. כאילו שאם ליברמן יעוף משהו מהותי ישתנה מעבר לסגנון ולבלונד.
    ויש קורנית יבשה גם, ואצלינו גם גדלה בחוץ בחורף המקומי, יאללה: עשה לך עציץ ויפה שעה אחת קודם.

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 8:01 pm

    איריס תודה על הדברים החשובים שהוספת לדיון. אני קונה תוצרת ישראל אך לא התנחלויות אך יש לי את היכולת להבחין שאני מבין שאין לך (חשבתי שזו דרישה אירופית) אבל שגם לא ברור לי אם את רוצה. אני יכול להבין אנשים שרוצים לעשות חרם כלכלי על תוצרת ישראל, ואולי אם לא הייתי ישראלי הייתי עושה זאת, אבל כישראלי גם אם חי כרגע בלונדון חלק ניכר ממה שאני צורך זה ישראלי ואני חלק מהכלכלה הישראלית כך שנראה לי מגוחך. לפחות מההתנחלויות אני לא מוכן לקנות

    קורנית יבשה אפשרי אבל אני מעדיף טרי. במרפסת בתל-אביב היתה לנו גינת תבלינים מפוארת, איכשהו כאן לא השקענו בזה למרות שיש עדניות על החלון. אולי עוד נגיע לכך…

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 9:58 pm

    לא קונה תוצרת ישראלית. כל הכבוד על הגבורה ועל היכולת להסתפק בתוצרת גרמנית. ממליץ לך במיוחד לחפש תוצרת של מפעלי ואייר ופולקסווגן. הם יעילים מאד והצליחו להשמיד הרבה אשכנזים פעם, למרבה שמחתך, אולי תתרמי לזה שהם ישמידו עוד

  •   ביום יולי 13, 2009 בשעה 10:24 pm

    לפי הדרישות של האיחוד האירופאי ישראל אמורה לסמן את המוצרים שמיוצרים בשטחים הכבושים, כולל הגולן כמובן, כמו שמסומן באנגליה.
    ישראל התחכמה, ובמקום לכתוב שזה מהשטחים, היא כותבת על המוצר נגיד "מעלה לבונה". לצרכן אירופאי, שבקושי יודע שהגדה כבושה, אין סיכוי לדעת איפה בדיוק נמצא נוה חצצית, ולכן החרם, גם למי שרוצה, לא יכול להיות על מוצרים מהשטחים: פשוט בלתי אפשרי.
    סודה קלאב, למשל, מפעילה את המפעל שלה ממישור אדומים. אחרי שנשמעו קולות באיחוד נגד הענין, הם העבירו את כתובת המנהלה למקום בתוך הקו הירוק. ככה זה גם לגבי ברקן: הם מקבלים את התמיכה הממשלתית כדי לייצר בזול בשטחים ונותנים כתובות בתוך ישראל. ישראבלוף.
    בארגון בו אני חברה, יש על זה ויכוחים וכל אחד בעד מה שהוא יכול כמובן.
    בכל מקרה: אתה יכול להחרים תוצרת שטחים כשאתה חי בישראל, אבל כמובן שכשאתה בישראל, אתה לא יכול להחרים ואתה חלק מהכלכלה הישראלית.
    אתה גם לא יכול להחרים את אוניברסיטת תל אביב גם אם תרצה, אבל הפלסטינים מקדמים עליה חרם, וזה מיועד לעמיתך האנגלים למשל. הנה משהו שקיבלתי וטרם הספיקותי לקרוא:
    http://electronicintifada.net/v2/article10652.shtml
    Subject: ei Study Tel Aviv University part and parcel of the Israeli occupation

    ולמרוקאי הגאה והמתחזה,
    אני לא "יושבת בגרמניה" אלא ממש חיה פה. וכשאני עושה שוק, אני קונה אצל תורכים, ערבים, בולגרים ופולנים. מעדיפה לקנות תוצרת של מדינות אפריקאיות, ערביות (הטחינה מלבנון, האבוקדו מקניה, עגבניות מספרד ותותים ממרוקו).
    נוסעת באופל שהבאנו מישראל דווקא…האוטו היחיד שהתאים לגודל של המשפחה בלי להיות מכונית שטח מאיימת.
    ברלין, לא בדיוק מה שחשבת.
    ואייל:
    עדניות זה מקסים. בעצם אדניות נדמה לי, בגלל אדן החלון, אבל עדנית מלשון עדנים זה מתאים (אופס, תזהר לא לקנות תה מעפרה…)

  •   ביום יולי 14, 2009 בשעה 1:52 am

    את ה"מרוקאי הגאה" הייתי מוחק אך כבר ענית לו…
    מוזר שבגרמניה הם מצליחים ל"החליק" את זה, כאן בפירוש כתוב
    WEST BANK
    כך שחוץ מהתמימים שחושבים שהם עוזרים לפלסטינים ברור מאיפה זה…

    בן-זוגי שיחיה מעדיף את הטחינה הפלסטינית שמוכרים בארץ על זו שמוכרים כאן מלבנון אז אנו צריכים להביא בייבוא אישי..

    את צודקת כנראה לגבי האדניות. לגבי עדנים – היו לי בני משפחה שמאוד אהבו את זה עד שהראתי להם מאיפה זה בא בדיוק… הם ניסו לטעון להגנתם (בשנות התשעים) שיואל בן-נון הוא מעפרה והוא מהמתונים שצריך לעודד (זה היה שלושת רבעי בדיחה כמובן)

    לגבי אונ' תל-אביב ראיתי את המסמך הזה, ותרשי לי לא להגיב…

  •   ביום יולי 14, 2009 בשעה 7:35 am

    כשביטלו את הואן הלבן. שמחה מוקדמת. כמה טוב שלא הייתי מחוברת לכלום בשבועיים האחרונים. שבתי יהיישר לפוסט שלך וגיליתי שעולם כמנהגו נוהג. הפוסט הבא שלי ידון בכמה ילדים פלשתינאים צריך להרוג כדי להיות רמטכ"ל (או: יואב גלנט לא השתדל מספיק). זה ממשיך את המשתמע מחוק המעצרים החדש – "כמה חוקים מפרי זכויות אדם צריך לחוקק כדי להפוך לפוליטיקאי בכיר".

  •   ביום יולי 14, 2009 בשעה 7:57 pm

    האם אתה סבור שעל האוניברסיטאות ברחבי העולם, לרבות בישראל, להמנע מלקבל סטודנטים מההתנחלויות?

  •   ביום יולי 14, 2009 בשעה 8:26 pm

    לא.

    אבל שאלה אחרת היא לגבי שיתוף פעולה מוסדי עם מוסדות להשכלה גבוהה שממוקמים בהתנחלויות.
    אני חושב שיש הבדל בין חרם על מוצרים וסחורות ובין חרם על אנשים. חרם על מוסדות כמו גם חרם על מוצרים וסחורות הוא שאלה בפני עצמה, אבל אינו כשלעצמו חרם על אנשים. (חרם על מוסד, זה לא חרם אישי על כל מי שחלק ממנו). נכון שהקו לפעמים דק ואפשר לבקר את זה כמלאכותי ולהצביע על ההשלכות על חרם על מוסדות או על מוצרים על אנשים, אבל אני חושב שבכל זאת יש הבדל.

    ועוד דבר, רוב המחשבות שלי בנושא הם לא כל כך במובן של "אני חושב שצריכים" אלא מה אני בוחר לעשות.

  •   ביום יולי 15, 2009 בשעה 2:10 pm

    החרם על סחורות צריך להיות לשיטתך חד-צדדי או דו-צדדי? כלומר, יש להמנע מלרכוש מוצרים של ארגונים הפועלים בההתנחלויות או גם להמנע ממכירת מוצרים לארגונים הפועלים בהתנחלויות?

    אם השאלות שלי מעיקות עליך אז אתה לא חייב לענות.

  •   ביום יולי 15, 2009 בשעה 3:05 pm

    אין לי משנה סדורה בנושאי חרם ואני גם אמרתי שאני יותר בנושא הזה נוטה לראות את זה את זה כבחירה אישית שלי מאשר משהו להטיף לו (קצת אולי כמו עם סוגיית הסרוב? להבדיל).

    נכון שחרם משמעותי כשהוא מאורגן וכו' אבל בסיכומו של דבר אצלי באופן אישי אני מתייחס לזה כבחירה שלי להתמודד עם שאלות אתיות.

    מאחר ואני לא מוכר מוצרים אז לא נאלצתי להתמודד עם הסוגייה הזו מהזווית הזו.

  •   ביום יולי 18, 2009 בשעה 6:43 pm

    כלומר אינך תומך בהתארגנויות סרבנות כמו יש גבול ואומץ לסרב, וגם לא בחרם מאורגן על מוצרי ההתנחלויות, כמו זה שמארגנת "גוש שלום"?

    או שפשוט אינך מעוניין להתייחס לנושא ואתה מסתפק בתיאור הבחירות האישיות שלך בסוגיות אלה?

  •   ביום יולי 19, 2009 בשעה 12:31 pm

    לא אמרתי שאני לא תומך. יש גם הבדלים בין התארגנויות שונות, חלקן קוראות אולי לסרב, חלקן תומכות בסרבנים, ולגבי חרם חלקם נותנים מידע, חלקם קוראים להחרים. לא העמקתי בניואנסים השונים ואני בחלק מהיוזמות האלו תומך במידה זו או אחרת. תסלח לי אבל הפוסט הזה לא עסק בניואנסים כל אחת ואחת מההתארגנויות האלו ואני לא הולך לכתוב כאן דו"ח על מה אני חושב על כל אחת ואחת מהן.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*