המשתה – אייל גרוס

אמש בבריקסטן אקדמי, שנה אחרי ההופעה בהייד-פארק, ושבע-עשרה שנה אחרי שראיתי אותו בבוסטון, מוריסי על הבמה. זו ההופעה שמחליפה את ההופעה שהיתה אמורה להיות ביום הולדתו החמישים ובוטלה עקב מחלה. לא אכביר במילים רבות, ובמקום אביא כמה קליפים שצילמתי. כתבתי הרבה על ההופעה שלו לפני שנה ובכלל כתבתי כאן הרבה על מוריסי (ראו הקישורים במסגרת, וראו גם את הרשימה המצויינת של ארז שוויצר על ההופעה שלו בישראל לפני שנה).

אז מה היה לנו אמש? יותר שירים של הסמיתס כולל קלאסיקות מקסימות כמו Some Girls Are Bigger Than Others, Ask, ואפילו Girlfriend in a Coma, ושני השירים הבלתי נשכחים האלה (שעם הראשון מהם פתח את ההופעה):

וכמובן

דוקא בתחום שירי הסולו של מוריסי חסרו (שוב) כמה מהשירים המוצלחים ביותר כמו Everyday is Like Sunday  ו- Suedehead וגם מהאלבום האחרון הוא בחר שלא לבצע את השירים המוצלחים יותר לדעתי: הוא לא שר את שיר יום ההולדת החמישים Something is Squeezing My Skull וגם לא את שיר ההספד לעצמו, You Were Good in Your Time. אבל היו שני השירים המקסימים האלו.

אחרי הפער העצום של שש-עשרה שנה בין ההופעה הראשונה לשנייה היה משהו כמעט שגרתי לראות את מוריסי שוב שנה אחרי הפעם הקודמת. ובכל זאת, לראות את מוריסי זה אף פעם לא משהו שגרתי. בדרך חזרה הביתה ברכבת התחתית עמוסה מעריצי מוריסי הקשבתי באוזניות ל You Were Good in Your Time, ושבתי והודתי למוריסי, כפי שהוא עושה בשמנו בשיר, על כך שגרם לי להרגיש פחות לבד, ועל כך שאמר ביום אחד, יותר ממה שרוב האנשים אומרים בחיים שלמים.

מוריסי בבריקסטון אקדמי