כבר שיבחתי כאן את תאטרון הדונמאר, מהטובים בתאטרות ה"אוף-ווסט-אנד" של לונדון, ובפרט את ההחלטה שלו להעלות את חלק מההצגות שלו בדונמאר ווסט-אנד, פרויקט זמני לשנה זו, תוך שמירה על מחירי האוף-ווסט-אנד שלו. במסגרת הסדרה עמוסת הכוכבים הזו ראינו הפקה נפלאה של הלילה ה-12, והיום אחר הצהריים, הפקה נפלאה של המלט, עם ג'וד לאו (הזכור לי לטובה בעיקר כדיקי גרינליף ב"כשרון של מר ריפלי") בתפקיד הראשי. אני אסכים עם הביקורת של הגארדיאן בה תיאר מייקל בילינגטון את לאו כמביא לתפקיד, במילותיו, "moody solitude and moral disgust". אף כי כל הכרטיסים להפקה בלונדון אזלו, הרי שכל יום נמכרים שלושים כרטיסים להצגות של אותו יום. התורים ארוכים. ההצגה תעלה בהמשך גם בדנמרק ובניו-יורק. מומלץ מאוד! הבימוי, כרגיל בדונמאר, של מייקל גראנדאג'.
ג'וד לאו בתפקיד המלט, בצילום של טריסטראם קנטון, הגארדיאן
אחר כך נסענו מהווסט אנד למזרח לונדון, ל- Whitechapel Gallery שנפתחה לאחרונה מחדש לאחר שיפוץ ממושך. תערוכת הפוטרטים של אליזבת פייטון מציגה כאן עכשיו וכוללת עבודות נפלאות, לרבות דיוקאנות של ג'ורגיה אוקיף, אליזבת השנייה, ג'קי וג'ון-גוניור קנדי, ו Bosie (לורד אלפרד דאגלס). [באיחור נזכרתי שיש כמובן אינטרטקסטואליות בפוסט הזה: ג'וד לאו שיחק את בוזי בסרט "ווילד"!]. תערוכה מומלצת עד מאוד!
Bosie של Elizabeth Peyton
ואחרי התערוכה, במסעדה של הגלריה, ה- Whitechapel Gallery Dining Room, שנפתחה אף היא מחדש תחת הנהגתה של השפית המוכשרת Marie Elia, אוכל טעים עד מאוד כמו המנה הזו של עגבניות במספר צורות (בקלווה של עגבניות, שקדים ופטה; מרק עגבניות ותאנים חריף; קציצות עגבניות; ג'לי עגבניות; וגם כמובן עגבניות טריות).
התימה חזרה על עצמה בקינוח שכלל מספר מטעמים (מרשמלו, בראוני, אגס ועוד) כולם מתובלים בלבנדר.
וגם המקום הזה, מומלץ מאוד. התרשמנו כל-כך עד שרכשנו את ספרה של השפית, ששמו The Modern Vegetarian.
תגובות
לקנות כרטיס ללונדון ופשוט לשחזר את הערב הזה שלך.
אתה חי בעיר שאני הכי אוהבת כנראה בעולם
רוני אני חושב שיהיה יותר קל להשיג כרטיס ללונדון מאשר להצגה:)
http://www.guardian.co.uk/stage/theatreblog/2009/jul/15/jude-law-hamlet-queue
אבל בואי לבקר!
אני שמח שמישהו בכל זאת נהנה
ההופעה היחידה שאני מוכן לחזות בה כרגע היא של מזגן טורבו על מנת לחמם עוד יותר את כדור הארץ ולצנן את עצמי
הולך ומסתמן שיש סיכוי כזה. שנזמין אותך לקפה ונדבר בלהט על המאגר הביומטרי וגדר ההפרדה?
🙂
משה באמת הלכתי הבוקר תחת גשם שוטף לאוניברסיטה יחד עם עוד בחור ישראלי ותהינו מה עדיף, זה, או הקיץ הישראלי החם יותר מדי…
רוני – בשמחה אם כי במקרה שלי זה יהיה תה:) מקווה שזה יהיה כשאני כאן, בקרוב אהיה קצת בישראל ואחר כך די הרבה בארה"ב – אז תעדכני אותי!
ביקור נפלא עשית ליי בלונדון המיוחדת והיחידה.
מגיעה ב – 18 בספט' ל – 3 ימים ל- 2 הקרנות של 'ישראל שלי'.
האם אתה שם בימים האלה = ראש השנה תש"ע?
אפשר לבקש, ככה בשביל העיניים שלי בלבד, קצת סקירה על פרינג'?
בכל קפיצה שלי ללונדון אני מהמרת על איזה שתיים שלוש הופעות (פרינג') ותמיד תמיד משחקת אותה בחוויות מרתקות, מקוריות וחזקות.
ראית משהו כזה לאחרונה?
וכל זה לא קשור להתלהבות בה קראתי את הפוסט הזה, פתחתי ונכנסתי לינק אחרי לינק לטיול קסום ונפלא.
אז תודה.
שמח שנהניתן ושיצרתי לכן "ביקור" וירטואלי בלונדון.
יולי – לצערי כנראה שנתפספס! אבל אם יהיה שינוי אודיע לך.
אסתי – את קוראת אינטרנט מצויינת, לינקים הם אחד הדברים שאני אוהב בכתיבה לאינטרנט, הדרך בה הם מאפשרים להרחיב וכו'..
לגבי פרינג' – מחר אנו הולכים להצגה שנקראת
Frank's Closet
ב Hoxton hall אז נראה איך יהיה.
וגם עשינו מנוי לעונת הקיץ של
Shunt Lounge
שזה תאטרון פרינג' זמני, אז אעדכן איך יהיה שם…
מודה שיותר יצא לנו לראות בקטגוריה של
Off West End
(כמו דונאמר)
למרות שאני לא יודע מי בדיוק קובע את הגבול בינה ובין
Fringe
חוץ מהעורכים של טיים אאוט!
בהחלט ראינו דברים מצוינים בכל מקרה בכל הקטגוריות.. לרבות הווסט אנד…
דברים שראינו בפרינג' כללו ב
Upstairs as the Gate
הפקה חביבה מאוד של
Into the Woods
של סונדהיים (ובכלל ראינו כמה וכמה דברים של סונדהיים בלונדון – מאוד כיף תמיד!).
והפוסט הזה הזכיר לי שאני צריך לעלות עוד דיווחים לונדונים…
פרסם תגובה