איך זה שחובי סטאר אחד מעז

 

 

 

 

"אני לא אוהב לשנות את עצמי בגלל אנשים. מי שיש לו בעיה יכולה להיות לו בעיה, ומי שאין לו בעיה אני אתן לו את כל האהבה שיש" – חובי סטאר.

 

"אף מילה על אייל גרוס ועל כוכב נולד, מה לעזאזל הוא חושב לעצמו" – הבלוג נ' נגד נ' 

 

הכותרת של הפוסט הנוכחי כבר היתה מוכנה על המסך מזה מספר ימים וחיכתה לפוסט שתכננתי לכתוב, אך הערב ציוצים שהגיעו בטוויטר ללונדון בזמן שהייתי עסוק בדברים אחרים בישרו לי את הלא יאומן, חובי סטאר, המוצלח, כובש הלב והראוי מבין מתמודדי העונה הזו, הודח מ"כוכב נולד". ביום חמישי גלגל ההצלה בתכנית בעלת השם המופרך "הצילו אני כוכב נולד עם מרינה מקסימיליאן בלומין" בערוץ 24. אז אנא, תעשו מה שצריך ותחזירו את הסטאר לכוכב נולד. מגיע לו ומגיע לנו!

 

לפני שתי עונות, כאשר הקדשתי כאן מספר פוסטים לכוכב נולד 5, ("הזוהי דמוקרטיה", "איך זה שכוכב אחד מעז" ו"פוסט כוכב") כבר כתבתי על כל הדברים הרעים שהתכנית הזו עושה לדעתי למוזיקה, אבל גם על הפוטנציאל שיש בה להביא לחשיפה של זמרים מוכשרים, בפרט בעונה ההיא. נדב קדמון (איפה הוא היום?) שמכל הזמרים שאני ראיתי בכוכב נולד (ואני באמת לא גדול העוקבים!), היה זה שהביא אינטרפרטציות מעניינות במיוחד לשירים שביצע. אדיר אוחיון ונדב קדמון, וגם מרינה מקסילמיאן בלומין היו לאזני הזמרים המוכשרים באמת של כוכב נולד 5, ורק אחת מהן הגיעה לגמר. אז באמת סך הכל אין לי המון דברים טובים לומר על כוכב נולד, ועל סגנון השירה (הצועק) שהיא מקדמת. אבל אי אפשר להתכחש להיותה במה שמאפשרת לעתים חשיפה שאחרת היתה אולי לא אפשרית לזמרים צעירים ומוכשרים, רבים מהם מהפריפריה. מה שמביא אותנו כמובן לחובי סטאר (aka חובב סקולץ), שלפתע כאילו משום מקום פרץ לחיינו עם הנוכחות הסטארית שלו.

 

אבל לפני שנחזור לחובי, משהו שלכאורה לא קשור, אך בהמשך הפוסט אני מקווה שהכל יתחבר ויתבהר.

חלק מהעונות של כוכב נולד הולידו דיון, לפחות בחוגים מסוימים, במיניות של המשתתפים. למען הסר ספק אציין שאין לי שום מושג לגבי הנטייה המינית של אף משתתף/ת בכוכב נולד, ואני לא מתכוון לומר שום דבר בסוגיית עצם הנטייה המינית של משתתף/ת ספציפי/ת זה או אחר/ת. אבל אי אפשר להתעלם מהדיונים הארוכים שהתקיימו ביחס לחלק מהמשתתפים סביב סוגייה זו. בלט במיוחד בזמנו הדיון הארוך על השאלה האם הראל סקעת הומו או לא, או לפחות הדיון על עצם הלגיטמיות של הדיון הזה. הדיונים האלו, הן הדיון מסדר ראשון והן זה מסדר שני, התנהלו בפורומים רבים עד מאוד (כולל כאן ברשימות  – לא אוסיף עוד קישורים כי קל למצוא בחיפוש בגוגל). דיון כזה התנהל לגבי משתתפים נוספים, אם כי ברמה פחותה של תקשורתיות אולי כי אף אחד מהם לא זכה לתקשורתיות כה רבה כמו זו שקיבל הראל סקעת. מקומון ששאל או כתב או רמז משהו לגבי נדב קדמון הואשם ב"אאוטינג". על רקע זה  בדיון שהתקיים בתגובה לאחד מהפוסטים שעסקו בנדב קדמון וכוכב נולד חמש כתבתי:

לגבי קהילה וכו', אני לא יודע מה הנטיה המינית של אדיר או של חן או של בועז או של מרינה או של מרים או של או של או של..

לגבי נדב – איך בכלל מדברים על זה בלי שתואשם באאוטינג מצד אחד או באינניג מצד שני?

הרי הבנאדם מצד אחד שר את ליאונרדו, שהוא שיר מקודד של עברי לידר על בחור גיי שעדיין בארון אך כבר בדרך החוצה ובקרוב יספר לכם על כך, ומדבר על הזדהותו עם השיר הזה, ובכך בעצם מבצע את מה שעברי לידר עשה כשהוא שר את השיר הזה, כלומר שלח מסר מקודד. ואפילו בצורה יותר חזקה מזו שעברי עשה בזמנו, כי עכשיו הקידוד הוא גם לעברי שאכן יצא מהארון בהמשך. כלומר בעצם מה אומרת אמירה כזו, אם בכלל, לגבי הנטייה המינית שלו: שמותר או אסור לדבר עליה????

אז איך להבין את הקידוד הזה? כאומר משהו לגבי נטייתו המינית? ואז, האם להסתיר אותה זה לעשות איננינג לדבר שלא אמור להיות נושא בעייתי בכלל?

ואז מצד שני כאשר מקומון כלשהוא שואל אותו בנושא אז המקומון מואשם באאוטינג פסול. מדוע, כי היו רק קודים ולא נאמרה המילה המפורשת? האם המקומון עשה אאוטינג או אחרים עשו אינניג?

אבל האם הדרישה לומר את המילה המפורשת היא לא דרישה לעשות מזה עניין במקום פשוט "לזרום" עם זה? והאם לזרום עם זה פירושו דווקא שמותר או אסור לדבר על זה???

אין לי כל ידע אישי על הנטייה המינית של אף אחד/ת מהמשתתפים בכוכב נולד. אבל אני חושב שהדיון והתגובות שהתנהלו כאן הניחו כמה דברים לגבי הנטייה המינית של חלק מהמשתתפים. מה שאני רוצה להצביע עליו זה כמה הדיון הזה על הארון ועל נטיה מינית מלא סתירות. כמה אנו משחקים עם קודים וכמה לא ברור מה הגבולות.

וכן, מובן לי שבעיני רבים חלק מהמועמדים עוררו אהדה כי הם שדרו מיניות מסוימת. האם זה פסול? האם מיניות זה לא חלק ממה שזמר משדר לפעמים?

כפי שכבר הבטחתי, יום אחד אכתוב על זה פוסט מסודר…

הנוכחות של חובי סטאר הציפה את הסוגייה הזו די מהר בעונה הנוכחית. שי גולדן בשלב מוקדם של העונה השווה את חובי סטאר לאדם למברט, כוכב "אמריקן איידול", (כוכב נולד בגרסה האמריקאית). למברט, כזכור, סיפר אחרי התכנית שהוא גיי, אך אמר שאף פעם לא יצא מהארון, כי אף פעם לא היה בו. "נוכחות של מתמודד אקסצנטרי כמו חובי סטאר, לצד שיבוצם של דנה אינטרנשיונל וגל אוחובסקי בחבר השופטים מייצר על המסך המקומי, בתוכנית הכי כל-ישראלית והכי לכל-המשפחה שמשודרת כיום בעברית, תמהיל אנושי מעורר גאווה (…) וראוי לשבח ל"טדי" ולקשת" כתב גולדן.[שלוש הנקודות במקור, וזה מעניין כשלעצמו – א.ג.].

 דיון פייסבוקי שהשתתפתי בו אחרי הכתבה הזו, העלה את השאלה האם אין כאן "אאוטינג" פסול מצד גולדן. גולדן, ציינתי בדיון הזה, לא אמר שום דבר על הנטייה המינית של חובי סטאר, אבל על הנוכחות שלו, ש"מעוררת גאווה", בהחלט קידוד מסויים להומואיות, אבל מצד שני הנקודה החשובה כאן באמת לא היתה עצם הנטייה המינית הזו או אחרת של הסטאר, אלא מה שהוא כינה "מתמודד אקסצנטרי" ואני אעדיף לכנות בשמות אחרים, מתמודד שבלי קשר לשאלה על מי הוא מפנטז ועם מי הוא מקיים יחסים, נמצא out there כמה שאפשר לקרוא flaming queen או אוחצ'ה מזעזעת (ולמי שיש ספק אין לי שום מטען שלילי כלפי המונחים האלו – ההפך).

גם בתכנית של אסי עזר בערוץ 24 התנהל דיון  מקודד בסוגיה ואציין לזכותו של עזר שניסה להציא את הדיון (לא את חובי) ממעמקי הארון, כאשר בעוד שהמשתתפים האחרים דיברו על כך שיש  "משהו שחובי לא דיבר עליו", "משהו שנגרים בונים" וכו', הרגיע עזר את הרוחות ואמר שאין שום בעיה לומר מפורשות שהרבה אנשים חושבים שחובי הוא הומו, ושחובי עצמו לא דיבר על כך [ואני אוסיף –  לא דיבר מפורשות, ראו בהמשך]. (ראו  גם את הדיון של אלי מורנו בבלוג גיישפטיין-לופט על התכנית הזו, בניגוד אליו אני אהבתי את העמדה של אסי עזר בתכנית הזו – ובכלל, ולמעשה היחיד שהרגיז אותי בתכנית הזו היה גל אפל אבל זה כבר דיון אחר). 

החל מהרגע הראשון בו מיתג עצמו כ"חובי סטאר",  האדם והמותג, הלחישה, וכמובן תנועת הידיים הבלתי נשכחת, היה ברור שיש כאן מישהו שלא מסתיר את מי שהוא, ושוב, אני לא מתכוון דווקא או רק לנטייה מינית מסוימת, אלא לאפשרות, כפי שאמר חובי כאשר הסביר למה בחר לשיר את "מיכאל" של אתי אנקרי, להיות שונה.

בראיון שהתפרסם איתו לאחרונה במעריב סיפר חובי סטאר לערן סוויסה על ילדותו בקרית אתא שם סבל מהתושבים שלא הבינו את פשר השחור בעיניים או הטבעות עם האבנים. חובי סיפר על לגדול כמישהו "שונה" שסבל מאלימות ועל כך שבתיכון לא היה לו חבר אחד. סוויסה הלך סחור סחור סביב השאלה "המפורשת": "בתקשורת מיהרו לתייג אותך בצורה מסויימת", הוא ציין,  וגם שאל על ההשוואה שנעשתה בין חובי ובין לאון שיינדרובסקי, המתמודד הגיי בהאח הגדול, וגם בין חובי ובין אדם למברט. חובי ענה לגבי ההשוואה ללאון שהוא "לא מבין את הגישה הזאת של לתייג אנשים", ולגבי למברט ש"חוץ מזה ששנינו יודעים לשים שחור בעיניים אין משהו משותף".  משחק החתול והעכבר של סוויסה וסטאר היה כזה של רמזים, אמירה שאומרת אך בו בעת לא אומרת, בקיצור ממש טקסט קלאסי לקרוא לאור הדיון המבריק של איב קוסופסקי סדג'ויק בספרה "האפיסטימולגיה של הארון". בספר זה עשתה סדג'ויק (שנפטרה ללא עת לפני מספר חודשים) דקונסטרוקציה לרעיון לפיו העולם מתחלק באופן בינארי לאנשים שהם בארון או לאנשים שהם מחוץ לארון. משטר הידע על מיניות הוא הרבה יותר מורכב, וסדג'ויק כתבה רבות על שאלת ה"סוד" וה"סוד הגלוי": כיצד הומוסקסואליות של אדם יכולה להתקיים כדבר שנמצא בחלל שבין ידיעה לאי-ידיעה, ומה הרגע בו אפשר לדבר עליה. כיצד אם כן הציר הטרוסקסואליות/הומוסקסואליות מקביל לצירים סוד/גילוי, ידע/התעלמות, פרטי/ציבורי ועוד. תפיסת "הסוד הגלוי" כפי שסדג'ויק מציגה אותה עוזרת לנו  לקרוא בצורה חכמה יותר ראיונות כמו הראיון של סוויסה עם חובי,  כדוגמה לראיון בו יש איזו הנחה או ידיעה או הנחה לגבי ידיעה לגבי נטייה מינית, אך שמירה על הכללים לפיהם אסור לדבר על זה מפורשות, אלא אם כן האדם הרלבנטי יישב על כיסא הווידוי ויצהיר על נטייתו המינית ה"שונה". בינתיים, הסוגייה מתקיימת כסוד הגלוי.  ככזה שמותר לשאול שאלות סביבו, אך אי אפשר לדבר עליו מפורשות. את השאלה של מה הרווח ומה המחיר של הישיבה על כיסא הווידוי אשאיר לפעם אחרת, וכך גם את השאלה הקשורה לה והאולי רלבנטית שהעלתה טענתו של אדם למברט: איך אפשר לצאת מהארון אם אף פעם לא היית בו? האם אם אף פעם לא היית בארון תחשב כמי שבארון עד שלא תשב על כיסא הווידוי ותספק את כולם בכך שתצהיר "אני הומו"?

אני מזכיר את הדברים האלו כאן, כאמור לא כדי להניח במסגרת הפוסט הזה הנחות לגבי חובי, אלא כדי להצביע על הדיון התקשורתי שהתקיים סביבו, שהכיר בהיותו "שונה", שהניח סודות גלויים שאפשר לדבר סביבם אך לא עליהם. ובפרט כי בראיון ההוא במעריב כבר חזה חובי את אשר יקרה, כאשר אמר שהוא עצמו לא יגיע לגמר של כוכב נולד. "לעם ישראל יהיה קשה לבחור בי, העם זה לא תל-אביב". "אבל", הוא אמר, "אני אהיה מספיק זמן בתכנית כדי שיזכרו אותי". בדרכו שלו השתתף אם כן חובי במשחק הזה של  מצד אחד לדבר על להיות שונה, על להיות מישהו שמחוץ לתל-אביב לא יקבלו אותו, תוך מצד שני התנגדות מצידו לגישה הזו של "לתייג אנשים".

חובי סטאר העז אם כן. בלי לומר שום דבר ספציפי על נטייה מינית, הוא הביא למסך את האישיות והנוכחות הייחודית שלו, זו ששמה שחור בעיניים, לובשת טבעות עם אבנים, הילד השונה שחטף מכות בקרית אתא ולא היו לו חברים. זה שקשה ל"עם ישראל", כפי שהוכח הערב,  לבחור בה, אבל היא אכן בהחלט בלתי נשכחת. החל מההופעה הראשונה שלו עם הלחישה "חובי סטאר" ותנועות הידיים הבלתי נשכחות,  (הלוואי שהיה לי כאן קישור אבל קצת קשה לקשר לקליפים ספציפים באתר של כוכב נולד) ודרך היכולת שלו לבצע בכשרון כה רב שירי פופ כמו "עבד של הזמן" או "מצטער". השופטים דרשו ממנו בצדק להתרכז בשירה שלו, אך באחת הסצנות "מאחורי הקלעים" הוא הדגיש שהוא יקטין קצת את "הביונסה" לפי המלצתם, אבל אין לו שום כוונה לגמרי להוריד את "זה".   דנה אינטרנשיונל, מכל האנשים שבעולם, ביקשה ממנו שיחליט מתי הוא זמר ומתי הוא "דראג שואו", אך הוא הבין שאף כי חשוב לו לעבוד על לשפר את השירה, הרי שאי אפשר לגמרי להבדיל בין השניים. וכמובן, הקטע בו מרגלית צנעני ביקשה שילמד אותה את ההליכה (ה-catwalk) שלו הוא ממש priceless….מהבלתי נשכחים. (לצד הקטע בו חיקה את מרגלית  בפניה בשלבי האודישן כאשר העירה לו שהוא "מעודד" את עצמו והזכיר לה כיצד היא עושה זאת).

זה לא שלא חשבתי שאין עוד מה לשפר בשירה של חובי, וחלק מהשירים שבחר לשיר התאימו לו יותר מאחרים (בוודאי שבביצועי הסולו היה טוב יותר מאשר בחלק מהדואטים או שלישיות שנכפו עליו). אבל קשה לי לחשוב על אדם ראוי ממנו ממשתתפי העונה הזו לזכות בתואר הכוכב הנולד. וכאן אני דווקא אצטט בהסכמה את דברי אלי מורנו שכתב בצדק:

"חובי סטאר הוא נער נוגע ללב שמצליח לרגש אותי אפילו בפרומואים של התוכנית המרגיזה בה הוא משתתף. יש חשיבות עצומה לטעמי לעובדה שהילד הדחוי הזה מהקריות [או מאיפוא שהוא לא הפציע], הגיע למרכז הפריים טיים נראה, מדבר ושר כמו שהוא שר. כי יש עוד המון ילדים כמוהו.

יש לו אלף ומיליון קבלות אצלי על רצון אמיתי להפוך לזמר. לקרוע את עצמו בחזרות מפרכות, לשיר שירים איומים [נשאיר לאלי מורנו להסביר את זה  – א.ג.] ולהפוך מטרה לחיצי לעג איומים מאותה התקשורת שנהנית להשתעשע בפרסונה הכול כך ברורה שלו. אבל מבעד לכל זה מבצבצת ממנו אישיות כל כך חזקה וכל כך שובת לב שאי אפשר שלא להתאהב בו". [ההדגשה שלי – א.ג.]. 

כל מילה בסלע!

חבל אם כן  שהוא הודח בעוד שמשתתפים חיוורים בהרבה, לא רק בנוכחות וההופעה אלא גם בשירה, עדיין שם. חלק מאלו שנחשבים או נחשבות פייבוריטים בלתי נסבלים לאזני, אבל אני באמת לא רוצה לעסוק כאן בהשמצות על משתתפים אחרים. האם צדק אם כן חובי, כאשר הניח שלעם ישראל קשה עדיין לבחור מישהו "כמוהו"? מישהו שלא רק "שונה" אלא גם "מנפנף" ב"זה"? הכוכבות של חובי סטאר לא תלויה בכוכב נולד, אך מאחר שכפי שאומרים הצדק צריך לא רק להעשות אלא גם להראות, אז אל תשכחו לתמוך ביום חמישי בחזרתו של חובי הגדול אל המסך הקטן.

 

 

וינטאז' חובי סטאר

 

עדכון: גרסה מקוצרת במעט של הפוסט עלתה לאוויר באתר גוגיי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*