אל מזרח שמש: טיול לאורך התעלות אל השווקים והפארקים של מזרח לונדון

אחד הסודות השמורים של לונדון הוא התעלות שלה. לונדון היא לא ונציה ולא אמסטרדם, אבל טיול לאורך התעלות הוא אחד הדרכים המקסימות לבלות בלונדון. את החלק של התעלות שליד Regent's Park   ושמוביל לקמדן, מכירים אולי מבקרים רבים, אבל מהבית שלנו דווקא כיף לטייל לאורך לכיוון מזרח לאורך ה Regent’s Canal   – 

 

מערך התעלות הזה, שנבנה במקור לצרכי תחבורה והובלה, ומשמש כיום לפנאי ונופש, מוביל מהשכונה בה אנו גרים, עמוק אל תוך מזרח לונדון.

 

Clerkenwell, השכונה שלנו, היא חלק מרובע Islington  – אך עליה בפעם אחרת. קרוב לתחנת הרכבת התחתית Angel נמצאת אחת הכניסות לתעלה. מכאן אפשר וכדאי לטייל מזרחה. מזרח לונדון, כולל Clerkenwell  והשכונות שנמצאות מזרחית לה, מתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות ומהווה את האלטרנטיבה למערב המבוסס יותר.

 

כשמטיילים לאורך התעלות רואים לצד מבנים ישנים יותר גם בנייה חדשה. בשבת לפני שבוע היה כאן יום יפה שטוף שמש, וביום כזה אפשר למצוא בתעלות מטיילים שהולכים ברגל, רוכבים על אופניים, וגם שטים בסירות, אבל אף פעם לא מאוד צפוף כאן. במקום לתאר הנה אוסף תמונות שעופר ואני צילמנו בדרך מהבית שלנו לכיוון Broadway Market. אני מתנצל על האיכות והגודל המשתנים של התמונות. כנראה שלעולם לא אבין את הדרכים בהן מערכת הניהול של רשימות בוחרת לכווץ תמונות, לעתים לצערי על חשבון האיכות… אפשר לראות גרסאות גדולות יותר שלהן, וגם תמונות נוספות מהיום הזה ,כאן.

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אני

עופר

 

 אחרי טיול של פחות משעה לאורך התעלות, אנו מגיעים ל Broadway Market, אחד מהשווקים המקסימים של לונדון, שנמצא בשכונת Hackney. זהו שוק שפורח בימי שבת בו יש בו לצד דוכני בגדים דוכני מזון רבים בהם שאפשר לעבור בהם ולטעום סוגים שונים של מזון. יש כאן גם חנות ספרים מקסימה, בית תה, פאב פופולארי ובשבת יפה כמו זו מגיעים הנה רבים מתושבי מזרח לונדון.

 

 

הקפה שלהם נחשב אחד הטובים בלונדון

 

מכינים קפה

 

 

 

אפשר לטעום במקום או לקנות הביתה פסטה טרייה

 

 

בדרך כלל אני לא נלהב מ-cupcakes אבל האנשים האלו עושים אותם מצויין

 

 

המיני cupcakes עשויים מחומרים טבעים במבחר טעמים שמרגישים את טבעיותם וטריותם. כיף!

 

את הגדולים לא טעמתי אבל הם מצטלמים יפה!

 

 

קנינו גם קצת ירקות לקחת הביתה

 

 

המאפים האלו היו טעימים!

 

Spinach & Agushi עושים אוכל אפריקאי נפלא מגאנה ונמצאים בשווקים רבים במרכז לונדון, בצער דילגנו עליהם הפעם כי לא היה לנו מקום לכל כך הרבה אוכל

 

 

כמעט תמיד אפשר למצוא ליד הנציגים מגאנה את ה Jewish Deli, וגם את דוכן האוכל ההודי הצמחוני המעולה Gujarati Rasoi שהשבוע דווקא לא היה כאן

 

 

מי לא אוהב לאטקס?! אי אפשר היה להגיד לא ללביבת תפוחי אדמה שמנה

 

 

הנציגים הצרפתים עושים קרפ עם נוטלה וגרנד מרנייה

 

האשה המקסימה הזו עושה עוגות מעולות וגם מוכרת ארנבים מקסימים מעץ שהיא מקבלת מגרמניה

 

 

זו העוגה שכוללת גנאש שוקולד משובח, ריבת פירות יער ובצק שקדים. מעולה!

 

 

ואלו הארנבים. היא מבקשת מכל אחד שרוכש ארנב הביתה שיתן לו שם ורושמת את השמות ביומן שהיא שומרת. כמעריצים טובים קראנו לו חובי סטאר וסיפרנו לה על מקור השם.

 

 

בשוק מוכרים לא רק אוכל, גם בגדים ואפילו גיטרות

 

 

בקצה של Broadway Market הפארק החמוד London Fields.

 

 

אחר כך חזרנו לתעלה והמשכנו לטייל עוד כרבע שעה עד שהגענו ל Victoria Park. זהו הפארק המרכזי של מזרח לונדון. פארק גדול ומקסים.

 

 

 

 

 

 ב"Pavillion", בית הקפה של הפרק, מוגש אוכל טעים רענן ומשובח, הן לארוחות בוקר והן לארוחות צהריים, שעולה בכמה רמות מעל מה שבדרך כלל אפשר למצוא בבתי הקפה של הפארקים. מוגש כאן גם תה איכותי.  עבורי המיקום הזה, בית הקפה הזה, הממוקם אל מול האגם של הפארק, עם המזרקה והברבורים, מהווה את אחד המקומות הכי לונדונים שיש. כל פעם שאנו באים לכאן אני מרגיש כאילו אני חי פנטזיה על לונדון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סלט קפרזה משובח במיוחד בבית הקפה של ויקטוריה פארק, עם מוצרלה לא מפוסטרת ועגבניות ושמן זית מצויינים

 

 

אחר כך ביקרנו חברים שעברו לגור לאחרונה באיזור  של Victoria Park.  ה-Village כמו שנקרא כאן המרכז המסחרי, (והרי לונדון היא במידה רבה איחוד של כפרים רבים), מתפתח כאן עם מבחר חנויות חדשות, וברור שזהו אחד האזורים העולים וצומחים של לונדון.

 

מכאן צעדנו ברגל כחצי שעה ל Shoreditch, שביחד עם Hoxton הסמוכה והלא ממש ניתנת להבדלה, מהווה עדיין את הלב של מזרח לונדון, בזכות הגלריות, מסעדות, מועדונים, ברים ומקומות רבים למוזיקה חיה שנמצאים בה, לרבות בחלק שלה שסמוך לשוק Brick Lane.  זאת אף כי ה"סצנה" התפשטה גם לשכונות הסמוכות (Bethnal Green, Dalston  ו Stoke Newington  שנמצאת צפונה יותר). כאן פגשנו חברים ויחדיו הלכנו לראות כאן את הצגת הפרינג'   Frank’s Closet   ב Hoxton Hall, אחד מה Music Halls המסורתיים של לונדון היחידים ששרדו. ההצגה מספרת על בחור (אותו משחקת דונה קינג) שערב נישואיו לבן-זוגו מפנה את הארון שלו, ובו בגדים שהיו שייכים לדיוות גדולות כמו ג'ודי גארלנד ואחרות, שכולן משוחקות בכשרון דראג נפלא על ידי Carl Mullaney. ערב קמפ אנגלי משובח וכיפי!

 

 
 
 
 

אחר כך המשכנו לארוחת ערב ב Song Que, הידועה וכנראה המשובחת מבין המסעדות הוויטנמאיות הרבות שנמצאות באזור, שבתפריט הגדול שלה מככבים מרקי ה Pho   – מרקי הארוחה הכוללים ציר עשיר וארומטי, אטריות, טופו ו/או בשר, עוף, וכו',  ומוגשים עם תוספות של נענע ושאר עלי תיבול טריים ומרעננים ונבטים, וגם פרוסות פלפל צ'ילי טרי, אותם מוסיפים לתוך המרק. כרגיל היה טעים מאוד.

 

את היום המקסים הזה סיימנו בפאב האהוב George & Dragon, הידוע בעיצוב היחודי שלו (בובת ראש הסוס המנענת בראשה היא השיא, תצטרכו לבוא הנה בעצמכם כדי לראות את המקום) ובקהל המעוצב בדרכו שלו אף הוא. ב George & Dragon אין דגל קשת בחוץ, והוא לא מכריז על עצמו רשמית כבר גאה. עם זאת בלי להיות גיי באופן ספציפי, אין ספק שמדובר במקום קווירי, ורוב הקהל שנמצא כאן עובר בנוחות כשהפאב נסגר לפאב המקסים אף הוא אם כי בדרכים שונות, והנמצא במורד הרחוב,  Joiner's Arms . ל Joiners (שהנוצח גם בשיר נפלא של ה Bloc Party)  כן יש דגל קשת בחוץ, והוא גם פתוח עד השעות הקטנות של הלילה. אבל אנחנו, אחרי יום ארוך , ויתרנו הפעם על ביקור בו וצעדנו לכיוון ההפוך, בחזרה הביתה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 2:25 pm

    ונוסעים בלונדון, כותבים על חוויותיהם התיירותיות והקולונריות, ויש כאלה שנשארים בארץ, עם החום והלחות, נמסים עד שמתייבש להם המוח ולא מפסיקים לשמוע את ניסים זאב בטלוויזיה.

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 3:20 pm

    שזה אחד המקומות החביבים עלי ביותר וחייבת לשאול אם עדיין נמצא שם הkings head והאם הוא עדיין מעלה הצגות פרינג'. שם אגב, צפיתי בקלייב אוון בהצגה ואחר כך ישבתי איתו על הבר ודיברנו על החיים…

    טיול נפלא עשית לנו שבפעם המיליון מילא את ליבי געגועים אדירים ללונדון האהובה עלי כל כך ולהליכות הארוכות ארוכות ברגל

    פוסט נפלא ותודה בהמונים, רשמתי לפני כמה וכמה מקומות לקראת הביקור הבא בבירת האימפריה

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 3:26 pm

    נמרוד, אכן מרחם עליך בפרט בעניין נסים זאב. אגב לפני כמה שבועות שמזנון הכנסת נסגר כי מצאו שם ג'וקים, אמרתי שהרי ידוע ממזמן שיש בכנסת ג'וקים, לא?

    אסתי, אז כן, ה
    King's Head
    לא רחוק מאיתנו וראינו שם שלוש או ארבע הצגות. אחד שגם הועלתה נדמה לי בארץ שהיא קנדית במקור על עורך דין יהודי שנשכר לייצג סקינהד, קראו לה כאן
    Cherry Docs
    אחת שהגיעה מארה"ב ונקראת
    Fucking Men
    והיא על החיים של הגייז בארצות הברית עכשיו בין אהבה למין מזדמן וכו'- תימה שחוקה אבל דווקא היה טוב מאוד
    ועוד אחת שכרגע ברח לי השם שהיתה מין סיפור אגדה מוזיקלי עם יסודות קווירים (משהו כזה…). בהחלט תאטרון חביב מאוד ופאב חביב מאוד.

    סמוך לשם עוד תאטרון מצוין
    Almeida
    שראינו בו הצגה אחת, שאגב גם היא הגיעה מארה"ב.

    בפוסטים קודמים בקטגוריה הזו "בלונדון יש" כפי שאת יודעת כתבתי על עוד תאטראות משובחים שהיינו בהם.

    Clerknewell
    מבחינת רבעים אדמינסטיריבים היא חלק מאיזלינגטון – אנו משלמים ארנונה לעיריית איזלינגטון… אם כי היא לא ממש "בלב" איזלינגטון, אלא גובלת בין מרכז איזלינגטון שמתחיל בתחנת ANGEL
    מצד אחד
    ובין HOLBRON
    BLOOMSBURY
    SHOREDITCH
    וה-CITY
    מהצדדים האחרים…

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 4:30 pm

    עושה חשק לעלות על מטוס ללונדון. וזה בדיוק מה שיקרה בעוד חודש וחצי. בגלל כיף. אני מניח שנדר עוד קודם…

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 5:23 pm

    איזה פוסט כיפי, העלה חיוך על שפתיי וגרם לי חשק לצאת קצת החוצה לטייל.

  •   ביום אוגוסט 1, 2009 בשעה 7:27 pm

    כשהייתי ילד בשנות השישים ,מעט מאד מסביב נסעו לחו"ל ובדרך כלל הייתה להם סיבה טובה. המבוססים שמחו אם נסעו בנפרד מבני/בנות זוגם לבית ההבראה של ההסתדרות והפלבאים האמיתיים לא נסעו לשום מקום,אנו נמננו על הקבוצה האחרונה. מכל מקום אלו שנסעו מלבד מס נסיעות ושאר סנקציות שהוטלו על נסיעות נדרשו-באופן חברתי- או מרצונם [מה זה שווה בלי לספר לחברה?] לספר על הטיול בליווי שיקופיות מה שגרר בדרך כלל ערב חברתי מיוחד-הנה אנחנו זוכים לערב
    שיקופיות ממחוזות לונדון הנעלמים-רוב תודות

    אגב התעלות נחפרו מתוך רצון להקל על התבולה והיו כבר די מיותרות כשהופיעה הרכבת-האם נעשה בהן היום שימוש תעבורתי למטענים?

  •   ביום אוגוסט 2, 2009 בשעה 7:40 am

    ת ע נ ו ג
    נהדר, ממש האנטיתזה לסיוט שכאן
    פשוט לקנא באנגלים האלה או במי שנמצא שם לחוות את זה
    לגבי התמונות כאן- אם זה גדול מ-49 קיי אז זה יוקטן אוטומטית על ידי המערכת אז עדיף לעשות מראש שזה יהיה קטן מזה
    לגבי הגודל אין לך בעיה עם אנכיות אבל תמונות אופקיות יש להן מגבלה של איזה 500 ברוחב
    יש שיטות אחרות אם אתה לא מסתדר עם זה, כמו ששרון גרינברג לימד אותי, וזה להשתמש בפליקר, והצילומים כאן יהיו קישורים לתמונות ששם, אבל ייראו אותן כאן ברזולוציה של 500 על 375, מומלץ

  •   ביום אוגוסט 2, 2009 בשעה 11:22 am

    תודה.
    משה למיטב ידיעתי התעלות כבר כלל לא משמש להובלה – כך זכור לי שקראתי פעם, שרק לנופש ופנאי.

    שרון – תודה. אני אסתכל על הוראותיך שוב כשאהיה במצב רוח המתאים ואנסה. הקטנתי את התמונות אבל כנראה לא מספיק.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*