לזכרו של דני בלוך

ב 4 ביולי 1976, בתור ילד צעיר, הגעתי עם הורי לשדה התעופה לקבל את דודי, דודתי ובן-דודי שהיו חטופים באנטבה. משפחת בלוך היתה מעורבת יחד עם הורי בועד משפחות החטופים. כמה העיבה על השמחה העובדה שדורה בלוך לא היתה עם החוזרים. אני ממש זוכר את הרגע בו שוחחו בני המשפחות שהיו מעורבים בועד לרבות הורי עם משפחת בלוך וסיכמו שלאור העדרה הועד חוזר בו מההתפטרות עליה הכריז כאשר התברר שצה"ל שיחרר את החטופים… אבל כידוע, דורה בלוך לא שבה, ודני בלוך כתב על זה כאן.

כך שאף כי לא היתה לי הכרות משפחתית רצופה עם דני בלוך מהסוג עליה מספרת חנה בית-הלחמי, הרי שהשם היה מוכר לי מאז ילדותי, ולא רק בזכות היותו עיתונאי מוביל ועורך דבר. לימים, נפגשנו שוב, וירטואלית, כאן ב"רשימות". דני הגיב אצלי פעמים רבות ואני אצלו והתכתבנו קצת במייל וסיפרתי לו שאני יודע מי הוא עוד מאז ילדותי ועל הקשר המשפחתי. כמעט תמיד הסכמנו זה עם זה, עם מעט חריגים. אהבתי לקרוא את כתיבתו גם בגלל הידע והרצינות ובמיוחד בגלל האכפתיות. כשחיים שיבי כתב שהוא נפטר, הגבתי אצלו כנראה מתוך הלם, בחוסר אמונה, ובתקווה –  שאולי זה איזה דיווח מוטעה כמו זה שהגיע בזמנו על אמנון רובינשטיין יבל"א, אך התברר שהיה זה דיווח אמיתי.  תודה לאסתי סגל שהביאה דיווח מהטקס שנערך לזכרו.

כך כתב דני בלוך על עצמו בעמוד ה"אודות" שלו ברשימות:

דניאל בלוך עיתונאי ותיק – 30 שנה ב"דבר" בעל הטורים ה"מטבחים הפוליטיים" ו"נ.ב.". כיום עורך מגזינים ליצואנים ולגימלאים (כל אחד לחוד) ושדר ברדיו ברשת א' ובענייני מוסיקה קלאסית ברשת ב' מתכבד להדליק טור זה באש תמיד של תגובות מהירות בענייני היום, לזכר העיתונות הטובה של פעם ולתפארת מדינת ישראל.

ת.נ.צ.ב.ה.

ראו גם

הודעת אתר רשימות – אני אכן מקווה שהבלוג של דני בלוך ישאר כמצבה לזכרו

מנחם רבוי על תכנית הרדיו האחרונה של דני בלוך

צבי גיל מספר על עמיתו דני בלוך

אורה עריף-כץ על דני בלוך

גלעד סרי-לוי על דני בלוך

צביקה גוטליב על דני בלוך

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 1:51 am

    שריכזת ושזרת בכתיבתך שלך פרידה של כותבים כאן מדני בלוך ז"ל

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 2:09 am

    ונעים לזכור עם הצער שלגבי דני היתה פה תמיד הדרת כבוד, ולא רק במותו נזכרנו לאמר את שבחיו.

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 8:21 am

    מעניין איך פרשת דורה בלוך חקוקה אצל כל מי שעמד על דעתו באותה תקופה.
    ביום שישי ב12:30 צלצל אלי חבר ולשאלתו מה נשמע, סיפרתי בתדהמה ובזעזוע שדני בלוך נפטר, והוא שבכלל מעולם הפרסום (ולא ידע שבשבת יקבל את הבשורה על מות חברו דוד טמיר) אמר מייד – הבן של דורה בלוך…

    אגב, את ההגדרה של דני בלוך על עצמו שמתי כפתיח לטקסט שלי עליו בגלובס
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000495668&fid=3317
    מבחינתי ההגדרה העצמית שלו כאן באתר הוא טקסט מכונן להבנת אישיותו

    ת.נ.צ.ב.ה.

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 9:30 am

    קריאה בשורה האחרונה בסיום ההגדרה העצמית של דני באתר רשימות: "מתכבד להדליק טור זה באש תמיד של תגובות מהירות בענייני היום, לזכר העיתונות הטובה של פעם ולתפארת מדינת ישראל", היא עצובה היום פעמיים
    יהא זכרו ברוך

    תודה אייל.

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 9:53 am

    כלומר: חבל על האובדים שלא נמצאים לנו תמורתם (=כמותם)

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 11:10 am

    http://www.notes.co.il/hanna/60315.asp

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 11:56 am

    את דני הכרתי באמצעות כתיבתו באינטרנט, הייתי צעיר מדי כדי לזכור את פועלו מ'דבר', אך מייד זיהיתי כי הרשת זכתה באחד הכותבים הפורים והרציניים שלה.
    התכתבתי איתו בדוא"ל בעניינים שונים, מפוליטיקה, היסטוריה ועד קינוחים (דני חלק עימי את חיבתו לפודינג). נפגשתי עימו בסדנת עריכה שהוא העביר ב'עבודה שחורה', ומלבד לעקרונות העריכה שהוא התווה, נהנו מאוד מהאנקדוטות ופריטי ההיסטוריה שהיו ברשותו.
    איש יקר, יהי זכרו ברוך.

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 2:35 pm

    תודה אייל. נראה לי שדני בלוך היה מאותם אנשים נדירים שהצליחו להתחבר לאחרים- כולל אנשים בעלי תפיסת עולם מנוגדת לשלו, תודות לתכונות של סובלנות ואהבת הזולת. הדבר ניכר בדבריך וגם בתגובות של רבים שהוקירו אותו. הסיפור על אנטבה מעניין מאוד ותופס עוד רובד בדמותו- עובדה שרשימתו על אמו, אליה אתה מפנה כאן, היא הרשימה הנצפית ביותר באתר שלו (ושמתי לב לכך רק לפני כשבוע, כשדני עוד היה בינינו)

  •   ביום ספטמבר 7, 2009 בשעה 2:40 pm

    תודה לכל אלו ששמו תגובות וסיפרו על הקשרים המעניינים שלהם עם דני בלוך

  •   ביום נובמבר 4, 2009 בשעה 1:49 pm

    עד לאחרונה הייתי פוגשת אותו באופרה ותמיד תמיד כשראיתיו נזכרתי באימו שנרצחה באנטבה ובשחרור של החטופים שאתה, טאייל מזכיר ברשימתך. דני היה בהחלט אדם אציל ועתונאי רציני ביותר. יהי זכרו ברוך
    צביה

  •   ביום נובמבר 4, 2009 בשעה 1:58 pm

    מאחר ובתגובה הקודמת לא שניתי בטעות את השם למעט בחתימה)אחזור בשמי על הערכתי לדני בלוך ז"ל ואצטרף לזיכרון האישי כשהגיעה הבשורה המרה שאמו דורה לא תחזור והוא חזר לבדו מאנטבה

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*