מסע בדרך התה הישראלית

עדכון: מאז כתיבת הרשימה חלו שינויים, חלק מהחנויות נסגרו, ונפתחו חדשות, ביחוד חשוב לציין את החנות התל-אביבית של הפלה דה תה. ראו לעדכון כאן. בקרוב מקווה לכתוב רשימה חדשה מעודכנת יותר.

ה"מסע" בדרך התה

אלון איתן פותח את הדלת למשרדי חברת 'אוצ'ה' בתל אביב, ובשומת (ארומה) מגוונת של תה ממלאה את האוויר. לפני כמעט ארבע שנים הופיעו בשוק התה המקומי מספר שחקנים חדשים. אחד הבולטים מהם היה אוצ'ה. אחרי מספר שנים של פעילות, אוצ'ה שומרת על מעמדה כיבואנית בולטת של תה איכותי לישראל.

בכתבה שפורסמה לפני ארבע שנים, אחרי שאוצ'ה ומספר שחקנים חדשים אחרים הופיעו בשוק התה, תהינו האם מהפיכת התה בפתח, והאם ישראל, שהייתה כשממה כמעט מוחלטת לאוהבי התה, תגלה סוף סוף את התה שמעבר לשקית. נדמה שהשנה אפשר להתחיל לברך על צעדים משמעותיים נוספים בדרך לשיפור איכות התה בישראל: במקביל זו לזו נפתחו בתל אביב שתי חנויות תה, שהצטרפו לחנות הותיקה של בית התה של ויסוצקי. אם מוסיפים לכך את הנוכחות הגוברת של התה של אוצ'ה בחנויות טבע ומזון שונות ואת מגוון סוגי התה החדש שהחברה מייבאת, הרי שסוף סוף אפשר לקנות בעיר הגדולה מגוון סוגי תה איכותי.

אוצ'ה אומנות התה
או'צה הרחיבה לאחרונה את מגוון התה שלה. בין סוגי התה החדשים יחסית שהחברה מייבאת לישראל, תה לבן, ותה ירוק יסמין אורגני.

103APPLEIMG_0470 Ocha

התה הלבן, המעודן מאוד בטעמיו, זוכה לפופולאריות הולכת וגוברת בעולם, שמזכירה את הגילוי של התה הירוק לפני מספר שנים. בעוד אני משוחח עם אלון על המתרחש בשוק התה המקומי, הוא מכין לי כוס של תה ירוק יסמין אורגני. זהו תה ירוק סיני שתובל בפרחי היסמין, המעניקים לו את הטעם ובעיקר הארומה האופייניים כל כך של פרח זה. זהו תה שיענג הן כתה חם והן כתה קר. זו ההזדמנות להזכיר שלא צריך לשתות תה רק בחורף המתקרב, ואפילו אם קשה לכם לחשוב על משקה חם בקיץ תל אביבי, הרי שתה ירוק קר המוכן בבית הוא משקה בריא, מרענן ובהנחה שלא מוסיפים לו ממתיקים, נטול כל קלוריות. במלים אחרות: המשקה האידיאלי לקיץ.

לצד תה ירוק יסמין סיני, לאוצ'ה גם מבחר של תה ירוק יפני. תה ירוק הוא תה בו העלים כלל אינם מחומצנים (להבדיל מתה שחור בו העלים התחמצנו לחלוטין, ותה אולונג בו העלים מחומצנים במידה חלקית). על מנת לעצור את תהליך החמצון כדי לייצר תה ירוק, יש בשלב עיבוד עלי התה לחמם את העלים ולהרוג את האנזימים שגורמים לחמצון. בעוד שבסין הדבר נעשה מעל אש, הרי שביפן החימום נעשה באידוי. התוצאה, עלים ששמרו על צבעם הירוק הבהיר וטעמיהם החדים. באוצ'ה אפשר למצוא את תה הסנצ'ה, תה ירוק יפני מסורתי, לצד תה האורז היפני, תה שהוספו לעליו פצפוצי אורז חום. כמו תה היסמין, כך גם שני סוגי תה אלו, שניהם אורגניים, יהוו בסיס מצוין הן לתה חם והן לתה קר.

103APPLEIMG_0448 Ocha

אפשר למצוא פה גם תה מאצ'ה, זהו תה יפני שנטחן לאבקה, והוא התה אותו שותים בטקס התה היפני המסורתי. אפשר להכין ממנו גם גלידה, לאפות איתו ועוד. אבל בשביל חוויה ייחודיות ושונה כדאי גם לנסות לשתות אותו בשיטה היפנית, על ידי הקצפת האבקה במים עד להכנת משקה בעל מרקם אחיד, סמיך ועשיר. ביחד עם תה הבנצ'ה שגם אותו משווקת החברה, מכיל עכשיו הקטלוג של אוצ'ה את ארבע הקטגוריות העיקריות של תה ירוק יפני, מה שיכול לאפשר גם למתעניינים בישראל לעשות היכרות עם הסוגים השונים והמרתקים של התה שמגיע מיפן. לצד תה לבן ותה ירוק, יש גם תה שחור וגם רויבוס (התחליף הדרום אפריקאי המשובח לתה), הקטלוג מביא לצרכן הישראלי מגוון של מבחר סוגי תה וחליטות שמשחררים אותו בתלות מהתה הנחות המוצא עצמו בדרך כלל בשקיות התה המסחריות. נוסף על כך גם מגוון של קומקומים וכלים לתה, לרבות קומקומי ברזל יצוק יפנים מסורתיים. אפשר למצוא את המוצרים בחנויות שונות וגם להזמין ישירות דרך האתר.

103APPLEIMG_0443 Ocha

למה תה?


רבים מהקוראים בוודאי תוהים: למה תה? זה לא המשקה הזה ששותים כשחולים? סביר להניח שמי שמחשבה זו עוברת בראשם כרגע, לא נחשף לתה איכותי מעבר למה שנמצא בשקית הסטנדרטית. דינם כדין מי שלא נחשף לקפה מעבר לקפה נמס אינסטנט או לא נחשף ליין מעבר ליין שנמכר בקופסאות קרטון. היחס בין תה שמוצא עצמו בדרך כלל בשקיות התה ובין תה איכותי שנמכר בתפזורת, הוא כמו זה שבין היין בקרטון ובין היין איכותי הנמכר בבקבוק. בעוד שתה שבשקיות הוא בדרך כלל תה שיוצר בשיטה תעשייתית, הרי תה איכותי שנמכר בתפזורת הוא תה שיוצר ידנית בשיטה המסורתית, תוך שימוש בעלים שלמים, כאשר תה משובח נעשה אך ורק מהניצן שטרם נפתח ושני העלים הסמוכים אליו, מה שמכונה באנגלית “
two leaves and a bud ” – שכן אלו העלים בהם מרוכזים הבשומת והטעמים. כשמגלים את עושר הניחוחות והטעמים שבתה משובח, קשה לחזור אחורה לשקית התה. זהו תה שבמיטבו, מרענן את הגוף ואת הנפש, וגם נותן חוויה מענגת לאף ולחיך.

תה אמו
תובנות מסוג זה הובילו את איריס קוואן, תזונאית בהכשרתה, לפתוח את חנות התה שלה, 'תה אמו', הממוקמת במתחם מנדרין שופ בתל אביב. אחרי שנים רבות בהן חיה בארצות הברית והתרגלה לקנות ולשתות תה בחנויות ייעודיות, מצאה קוואן כי בארץ קיים חוסר בתחום זה. בחנות הנעימה שלה יש מגוון תה מכל הסוגים העיקריים. בתחום התה הירוק בולט כאן לטובה תה סנצ'ה יפני, עם מרירות עדינה ונעימה. יש כאן גם תה אולונג, מסוג תייה גואנין (
Tie Guan Yin). תה אולונג אפשר להכין בחליטה חד פעמית, אבל כדאי גם מאוד להכיר את שיטת ההכנה הסינית גונג פו-צא, שכוללת מספר חליטות חוזרות של כמות גדולה יחסית של עלים הנחלטים במים בקומקום קטן לזמן קצר. כך אפשר לבחון כיצד הארומה והטעם מתפתחים בין החליטות. כאשר הכנתי את התה הזה בבית, נהניתי במיוחד מהחליטה השלישית, כפי שקורה לעתים קרובות בתה אולונג.

103APPLEIMG_0450 Te Amo

כמו ל'אוצ'ה', גם ל'תה אמו' מיתוג יפה וברור לצרכן. בין מגוון כלי התה שבחנות, צריך לציין לטובה את העובדה שנמכרים כאן הקומקומים האיכותיים של חברת Forlife, בעלי פילטר נשלף שעושה את הכנת התה לידידותית ופשוטה. בנוסף לתה בתפזורת אותו מייבאת קוואן באופן ישיר, נמכר כאן גם תה בשקיות מעוצבות של חברת Tea Forte. זוהי מתנה מעוצבת, אך אם אתם רוצים להכיר סוגי תה חדש ואיכותי עדיף לדעתי להתרכז בתה שנמכר בתפזורת.


103APPLEIMG_0456 Te Amo

פייפ ותה
'תה אמו' היא אחת משתי חנויות תה חדשות שנפתחו בתל אביב. מזרחה ממנה, ממוקם הגלגול השלישי של החנות 'פייפ ותה', שפעלה בעבר במודיעין, עברה בשנה שעברה לדרום תל אביב, והתמקמה עכשיו מחדש ברמת החי"ל. [הערה: התמונות צולמו במיקום הקודם של החנות בדרום תל-אביב].

103APPLEIMG_0484 Pipe and Tea

מנהל החנות, מרק קוטלר, הוא ממומחי המקטרות הבולטים בישראל, ובחנות יש ל'פייפ' מקום מכובד לא פחות מאשר לתה. מרק מסביר לי על סוגי המקטרות השונים ואני מתפעל מהמגוון והעושר שלא ידעתי שקיים. אבל אנו כאן בשביל התה, אליו הגיע מרק בעקבות אהבתה של אשתו למשקה. פה מתמחים אך ורק בתה סיני. איגור סוחרבסקי, מומחה לרפואה סינית וגם לתה סיני, מייעץ לחנות, ומגיע פעם בשבוע לערוך טעימות תה. באופן יומיומי אחראי על תחום התה אורי רווה. כאן מעודדים הכנת תה בשיטה הסינית המסורתית, גונג פו-צא, ובדרך כלל בימי שני אחר הצהריים מתקיימות כאן טעימות תה, בהנחיית סוחרבסקי (כדאי להתקשר מראש ולברר). אפשר למצוא כאן בין היתר תה לונזין (Long Jing) משובח, שהוא אחד מסוגי התה הירוק הסיני המפורסמים, מבחר סוגי תה אולונג טובים מאוד, כמו למשל Bai Hao Yin Zen, מעודן ומשובח (בייחוד בחליטה השלישית), תייה גואינן (Tie Guan Yin) עם ארומות וטעמים טובים, ועוד.

103APPLEIMG_0486 Pipe and Tea

נמצא פה גם מוצר בשם itea, במסגרתו כעשרה סוגי תה מכל הקטגוריות. במסגרת מותג זה נמכר תה איכותי אם כי בדירוג ומחיר פחות גבוה מהתה שנמכר בחנות. זוהי סדרה של תה שאמור להיות נגיש יותר לצרכנים, להימכר בחנויות מזון וטבע, וגם במסעדות ובתי קפה. בסדרה זו יש ייצוג לכל סוגי התה הסיני, החל מתה לבן מעודן, דרך תה ירוק, אולונג, ושחור. יש בסדרה גם תה ירוק מתובל ביסמין, לפסונג סושונג שהוא תה מעושן (יש האוהבים ויש השונאים – נסו ותחליטו בעצמכם), ופואר, שהיא קטגוריה מרתקת ומורכבת של תה המיועד ליישון. תה הלונזין הירוק שנמכר בסדרה זו מייצג היטב סוג זה של תה, עם טעמיו הירוקים המענגים, וגם תה האולונג מסוג התייה גואנין בסדרה בהחלט איכותי. אם לשפוט לפי סוגי התה מסדרה זו שטעמתי, הרי שהיא נותנת ייצוג יפה ביותר למגוון סוגי התה הסיני וטעימה של המגוון שנמצא בה יכול לתת מבוא נאה לעולם התה שמגיע מהארץ שנושאת בכתר מקור התה. אפשר גם לרכוש כלים סיניים מסורתיים להכנת תה, כמו קומקומים עשויים מחרס אי-שינג המשובח במיוחד, או גייואן – כוס סינית מסורתית בה חולטים תה.

103APPLEIMG_0476 Pipe and Tea


תה שייפ

לאוהבי התה כל זה נשמע כמעט כמו מדע בדיוני. לפתע אפשר לבחור בתל אביב בין שני סוגים של סנצ'ה, ליהנות משניהם ולהשוות ביניהם. אפשר לקנות לונזין טוב, וכך יש נציגות הן לתה הירוק היפני והן לתה הירוק הסיני. למעשה אפשר לטעום את כל הקטגוריות העיקריות של תה יפני ושל תה סיני. כמו כן יש תה לבן, שלפני אך לא מעט זמן איש בישראל לא שמע עליו, וגם לתה האולונג, אותו עולם מופלא, עשיר ומגוון, שבין התה הירוק והשחור, ושלא מספיק אנשים מכירים וחבל, יש סוף סוף נציגות. יש גם יוזמות נוספות, כמו זו של שמוליק סיוון שהקים את חברת
Tea Shape, שמוכרת פקעות תה יפות במגוון צורות, העשויות כולן מתה ירוק המתובל היטב בפרחי יסמין. סיוון עבד עם יצרנים בסין לפתח גרסה של צורה קלאסית זו של תה שתתאים לשוק הישראלי. הוא משווק גם קומקומים שקופים נאים שיאפשרו לצפות בהנאה בפתיחת הפרח, ולצרף להנאה מתה היסמין את ההנאה האסתטית.

103APPLEIMG_0459 Tea Shape

לצד כל אלו ישנן עוד יוזמות בשלבים שונים של התפתחות של ייבוא תה סיני לישראל. אך כבר כיום אפשר סוף סוף להתחיל, גם בישראל, במסע בדרך התה. נכון שעדיין אין בישראל את עושר ומגוון סוגי התה שאפשר להשיג בפריז, לונדון או ניו יורק, ועדיין אין בה בתי תה בהם מגישים מגוון סוגי תה המוכן כהלכה, אבל המגוון הרחב של תה של חברת אוצ'ה, כמו גם החנויות החדשות של תה אמו ופייפ ותה, ופקעות התה של תה שייפ, כולם יחדיו פותחים את הדלת להנאות חדשות, שיענגו גם את מי שטרם נחשף לעולם התה.

אוצ'ה אומנות התה
טלפון: 03-5257281 פקס: 03-6202744 דואר: ת.ד. 23080 תל אביב 61230

תה אמו
רח' יוניצמן 21, תל אביב – מתחם מנדרין, צומת גלילות, טלפון: 077-7002406

פייפ ותה / itea

דוא"ל: : info@itea.co.il
רח' הברזל 26, אזור תעשייה עתידים, רמת החייל, תל אביב, טלפון: 072-222-222-0

תה שייפ
דוא"ל: shmuel@teashape.com
טלפון 054-6614050

ה"מסע" בדרך התה,פורסם בגליון מספר  138 של מגזין יין וגורמה, נובמבר 2009

לפוסטים קודמים על תה ראו:

כוס התה שלי כל מה שרציתם לדעת על תה

עשרת הדיברות להגשת תה

תה מנחהרגע לונדוני

לפעמים תה יכול להיות גם השקפת עולם רשימה בעקבות ספרו של אהוד גונן

ההבדל התהומי שבין תה לבין הלבשה תחתונה

"תה הוא הקפה החדש"

תה בלונדון TeaSmith

תה בלונדון Postcard Teas

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום נובמבר 15, 2009 בשעה 2:30 pm

    אני מבינה קטנטונת בתה (למרות חיים של שמונה שנים מאוד אינטנסיביות בארץ השמש העולה)

    ומחייכת כל כך על כל התמונות, השמות והאינפורמציה, ממש כיף לקרוא

    פעם בכמה זמן אני שואלת את עצמי למה אין במסעדות יפניות בישראל מוגיצ'ה
    (מוגי=חיטה)
    (צ'ה=תה)
    שמוגש בכל סושי בר (בהגשה עצמית וחופשית) ביפן, זה לא תה יקר וגם לא הכי לאנינים
    ולי הוא חסר
    כתבת יפה, כתבת ממש יפה

  •   ביום נובמבר 15, 2009 בשעה 8:29 pm

    תודה

  •   ביום נובמבר 15, 2009 בשעה 9:12 pm

    אני בדיוק קורא עכשיו מחדש את "אלף עגורים" של יאסונרי קוובאטה, שטקסט התה המסורתי בו מאוד משמעותי בהתפתחות העלילה.
    כך שהפוסט הגיע בדיוק בזמן.

  •   ביום נובמבר 15, 2009 בשעה 9:24 pm

    עלי להודות שמגזין היין והגורמה לא היה מעסיק אותי אפילו כשוטף רצפות ובצדק גמור. אני מבצע פשעים נגד האנושות ונוהג לשתות גם נס קפה וגם תה בשקיות בדרך כלל ויסוצקי תערובת חשודה שאינה מכונה להזדהות ולי היא טעימה למרות שהיא באה בשקיות אגב התה שלם בתפזורת לא שונה לטעמי-אבל מי אני.
    בקיצור כעברין כבד שאלתי היא האם הכתבה אינה חוטאת בהיותה כתבה פרסומית גרידא לחנויות תה מסוימות בתל אביב ואם כן-האם זה נאות?

  •   ביום נובמבר 16, 2009 בשעה 3:19 am

    אתחיל מהסוף
    משה הכתבה כלל אינה פרסומית ואני לא מבין באיזה עז רוח אתה מאשים אותי בכך. יש אנשים שאוהבים לשתות תה ומעניין אותם לשתות תה יותר טוב ממה שיש בשקית של ויסוצקי, שכבודה במקומה מונח. זו לא כתבת ביקורת במובן שאין כאן חוות דעת על סמך טעימה עיוורת וכו', אך זו כתבה אינפורמטיבית שממליצה על מקומות מוצלחים. אפשר לשים לב שיש חברות שמופיעות בה ויש כאלו שלא. אפשר גם לקרוא את הכתבה היותר מפורטת מלפני ארבע שנים ולראות שם מה כתבתי על מי. אני לא מבין מה הקשקוש שמשהו לא נאות. משהו לא נאות אם יש פגם אתי כלשהו. אני יכול לבשר לך שאני כמובן לא רק שלא מקבל תמורה בעד הכתבה מאף חברה (פרט לדוגמאות קטנות של המוצרים שלהם כדי שאוכל לכתוב על זה) אלא אף מהמגזין איני מקבל תמורה, לא על כתבה כזו ולא על אף כתבה שעשיתי עבורם.
    להאשים בכתבה פרסומית שאינה נאותה זה להאשים שמישהו מפרסם כתבה מטעם תמורת טובת הנאה וזו האשמה חמורה מבחינת אתיקה. אף כי אני כותב את הכתבות האלו כתחביב ולא מקבל על כך תמורה, הרי לא אכתוב מחוץ לכללי אתיקה בסיסיים.

    כתבה שמספרת על מקומות כאלו באה לתת שרות למי שמתעניין בנושא. זכותך לא להתעניין ולשתות כל תה שאתה רוצה. יש מספיק אנשים שמתענינים דווקא. הכי חשוב שתהנה מסוג התה שאתה שותה. אם אתה לא חש הבדל אז תשתה מה שהכי כיף לך והכי משתלם לך כלכלית. רבים חשים בהבדל. אגב, צריך לציין כי תה שיוצר בשיטה המסורתית ונמכר בתפזורת הוא התה שאותו שותים הסינים כבר אלפי שנה, והתה בשקית הוא סוג של פאסט-פוד או "מזון נוחות" ושקית התה הומצאה בארצות הברית. כשחוזרים לשתות תה בתפזורת איך בכך משום "אליטזם" – בהמשך להערות שלך בעבר – אלא דווקא שתיית תה כפי ששותים אותו למיטב הבנתי בארצות בהם התה גדל.

    נועם עידית ושועי תודה..

    עידית לא שתיתי מוג'יצה אם כי שמעתי על זה ואני מבין שזה דומה לסובה-צ'ה. אני לעומת זאת מחבב מאוד גנמיאצה – תה אורז -שלהבדיל מהשניים הקודמים שנדמה לי ? שהם "רק" חיטה או כוסמת, כולל גם עלי תה של ממש שמעורב עם האורז התפוח. אכן אלו משקאות ראויים מאוד לצד אוכל יפני. לצערי טרם ביקרתי ביפן. אגב לצד נושא התה יום אחד צריך גם לגלות מדוע אוכל יפני וסושי קיבל תדמית מסוימת בארצנו שאני לא בטוח שהיא נכונה. אני אישית לא אוהב דגים ובטח שלא נאים אז אני לא ממש צרכן סושי…(אם כי הצמחוני חביב).

  •   ביום נובמבר 16, 2009 בשעה 3:28 am

    גם לו הכתבה הייתה פרסומית זה בסדר אבל הייתי מצפה לגילוי. מקבל את הסברך ודי לי בו. באשר ליתר-אין לי דבר נגד אנינות, הלוואי והייתי יכול להתהדר בפיינשמקריות בתחום קולינרי כלשהו אבל איני יכול להביא עצמי להתמסר לכך. כנראה זה דורש שלוות נפש שאין בי

  •   ביום נובמבר 16, 2009 בשעה 9:12 am

    שתיתי שם מליון סוגים בטח
    אין לי שמץ של מושג מה השמות
    באשר לסושי, לא מתה על פרסומות אבל לג'פניקה יש רמה נאה בדרך כלל ולא חייבים עם דגים זה טעים גם צמחוני
    ותתפלא
    גם בסושי צמחוני חסר נורא התה הזה , המוגיצ'ה
    (האמת הערומה היא שגם שם וגם פה האנינות היא לא מנת יומי וחלקי, שיהיה טרי וטעים, ועצלנית שכמוני מי שמגלגל ממש טוב בבית אלו הילדים)

    האמת, זה כמו בכל דבר כשאני חושבת על זה
    ועוד פעם, סושי צמחוני הוא עולם ומלואו, אין לך מושג עד כמה
    הייתי אומרת לך שאני אקח אותך לשם, אבל אין לי מושג מתי אבקר שם שוב
    כשזה יקרה בטח כל העולם ידע..

    שוב תודה על האילוף של התה (בשבילי זה אילוף)

  •   ביום נובמבר 17, 2009 בשעה 5:47 pm

    אייל, תודה על הכתבה המצויינת!
    כמו כל דבר מעט יוצא דופן בארץ מחירי התה קצת מוגזמים יחסית לשאר העולם אבל זה בסדר, כל עוד חנויות נפתחות ונוצרת מודעות גדולה לנושא, אני בעדן.
    אני אוהבת לקנות תה בתפזרות בטיב טעם
    ממותגי תה רוסיים שמייבאים תה לא יקר ואיכותי (או לפחות מספיק איכותי עבורי ליום יום: עלי תה שלמים, ארומטיים וגדולים)
    נתקלתי בפקעות של
    itea
    בחנויות יין דווקא, הן נחמדות אבל חד פעמיות בהתאם למחירן, עבורי.
    הלוואי ונזכה להתעוררות גדולה יותר בנושא בעתיד.

  •   ביום נובמבר 17, 2009 בשעה 10:47 pm

    סיגל שלום
    בדרך כלל פקעות הן יקרות יותר, ואת משלמת עבור הצורה והקליעה הידנית. אני הייתי מנסה את התה של
    ITEA
    שאינו בקליעה אלא בתפזורת, גם של אוצ'ה למשל ושאר המקורות שהזכרתי. חושב שזה יהיה פחות יקר, באופן יחסי לפחות.

    שמח לגלות שיש תה איכותי ולא יקר בטיב טעם.
    תודה על הדברים היפים שכתבת על הרשימה.

  •   ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 11:47 am

    האם הקומקומים היפניים שומרים על חום המשקה לאורך זמן (בהיותם עשויים ברזל)?
    ובקשר לתה היפני המסורתי (שמכינים ע"י הקצפת האבקה במים) – האם הוא בעצם מין סוג של בלילה / דייסה, כמו הבירה האתיופית?

  •   ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 9:00 pm

    ליאור – ברזל יצוק שומר על חום, אם כי במקור קומוקומי ברזל יצוק להבנתי שימשו ביפן יותר לחימום מים מאשר לחליטת התה. (לגבי "לאורך זמן" אז אני מניח שזה תלוי בסוג המדויק בגודל וכו' אבל אני יודע את הנוסחה המדויקת…)
    ישנם גם קומומי חרס אי-שינג הסינים שגם שומרים על חום.

    לגב מא'צה, אני לא מכיר את הבירה האתיופית, אבל זה לא בלילה ודייסה, זה יותר דומה לתחליב שנוצר בהקצפה…

  •   ביום ינואר 6, 2010 בשעה 11:48 pm

    בתור מי שאוהב תה ולא מפספס הזדמנות לטעום תה חדש, אני חייב לציין שבדקתי כמה סוגי תה מאלה שנסקרו בכתבה, ואף אחד מהם לא עומד במבחן האיכות.

    את התה של אוצ'ה צריך לפסול מיד רק על תוספי טעם וריח "המעלפים" אשר משתמשים בהם, כגון ג'ינסנג ומישמש. הצנצנות מ"סט פינוקי תה" של אוצ'ה מדיפות "בשומת" עזה חודשים אחרי שרוקנו מתכולתם. את התה, אגב, לא יכולתי לשתות – הוא נשלח ישר לפח. ועוד הם קוראים לזה אורגני (עם תעודה). כאשר מגיעים לתה הטבעי של אוצ'ה, מבינים למה נועד השימוש הכבד בבשמים – הרי התה הירוק הנקי שלהם (סנצ'ה) חסר כל אופי או עומק, וכנראה לא טרי במיוחד- הדבר כמעט הכי חשוב בסנצ'ה טובה.
    גם 'תה אמו' חוטא בנטייה לחליטות ססגוניות ותוספות אקזותיות שמקומם הטבעי הוא בסלט פירות, אך לא בתה. לתה אולונג היחיד ש'תה אמו' מציעה, (TI KWAN YIN) אין כל סיכוי להרשים בסביבה כה רוויה ארומות עזות. גם בבית, כצפוי מתה אולונג ללא ציון אזור גידול, הוא מתגלה כאולונג ברמה בינונית מינוס.

    הוויה יותר נעימה מצפה לבאי החנות החדשה של 'פייפ ותה'. מבחר נאה של תה סיני ללא תוספות מוזרות (!), ויחס אדיב של הצוות. אומנם גם כאן איכות התה לא בשמיים: את כל סוגי התה שרכשתי ב'פייפ ותה', כך התברר, מייצרים באותו מפעל בעיר Wuzhou , שנמצא רחוק מכל אזורי התה החשובים. התה הלונזין הירוק של 'פייפ ותה" רק מזכיר קלות את התה הלונזין האמיתי והיקר של אלכס פרנקל. והתה "פו-אר" פשות לא מתקרב לפו-אר אמיתי שמגיע, כראוי, ממחוז Yunnan.

    לגבי פקעות תה יפות במגוון צורות של Tea Shape אוכל רק להגיד שהם יכולות לרגש רק איזה עקרת בית
    נואשת.

    אייל גרוס, בתור אפיסיונדו של תה נשבע, בוודאי יודע, שתה מאיכות גבוהה לא זקוק ולא סובל תוספי פירות, ירקות ועשבים למיניהם, ובטח לא תוספים מלאכותיים. בכתבה הזאת, כך נראה, הוא משתדל לא לקטול את הניצנים הראשונים של התה בארץ. אז נכון, המצב יותר טוב מלפני כמה שנים, רק חבל שתחום התה מתפתח כאן באופן כה עקום. ולכל אוהבי תה, לא נותר אלא להמשיך לחפש תה איכותי באינטרמט.
    לא פלא שמהפכת התה בישראל לא ממהרת לבוא.

  •   ביום ינואר 7, 2010 בשעה 12:59 pm

    אתייחס תחילה ספציפית ואחר כך כללית

    גם לגבי אוצ'ה וגם לגבי תה אמו אכן יש להם מגוון של תה מתובל וכו', לא התייחסתי אליו כלל – פרט ליסמין (יסמין וארל גריי הם תיבולים "מסורתיים" ואני אישית אוהב אותם) כי לי יש פחות עניין בתה מתובל וזה באמת פחות מדבר לאוהבי תה "רציניים". אבל אני לא מבקר אותם על כך, כל חברת תה שאני מכיר כולל הכי רציניות כמו
    Palais des Thes
    ועוד מוכרת גם תה מתובל. יש לזה ביקוש ויש מי שאוהב את זה.
    אני מסכים שיש אנשים בפרט במקומות בהם המודעות לתה איכותי נמוכה שאנשים בטעות לומדים לחשוב שתה "איכותי" הוא תה מתובל ושצריך הרבה עבודת חינוך בנושא…
    אבל –
    אין קשר בין שאלת התה המתובל לבין הסנצ'ה של אוצ'ה שכן התה המתובל לא נעשה על גבי אותו בסיס. לגבי התה הלא מתובל של אוצ'ה קרי הסנצ'ה ועוד סוגים, שהתייחסתי אליהם, אני לא חושב שהוא חסר כל אופי. אני חושב שיש סנצ'ה באיכות גבוהה ממנו, אבל כאשר טעמתי אותו הוא נתן אופי של סנצ'ה. לגבי טריות זה יכול להשתנות תלוי מתי טעם כל אחד מאיתנו.
    כנל לגבי האולונג מתה אמו.
    בכלל, בכל סוגי התה של שתי החברות האלו: נכון שיש הרבה סוגי תה מתובלים, מה שאתה קורא "סלט פירות" וזה ביטוי שגם אני משתמש בו לפעמים, אבל אני לא שופט לפי זה את סוגי התה ה"טהור". לגבי התה ה"טהור" של החברות האלו, אז נכון, לא מדובר בדירוג הכי גבוה ואני אשמח שיביאו תה יותר "פרימיום" לישראל, ואני גם חושב שכדי ל"גייס" אוהבי תה חדשים צריך לתת להם דברים ממש ממש טובים כי רק המפגש איתם יגרום לשינוי.אבל אני מודע לכך שהחברות האלו צריכות להתמודד עם קשיים ועם קהל שלא מספיק מכיר ולא יכולות להביא את התה הכי יקר,שלא יקנו אותו ויתיישן אצלהם לנצח. אז לי יש כל מיני עצות מה החברות האלו יכולות לעשות שונה לדעתי ואני מסכים שלהביא יותר תה לא מתובל, ויותר תה "פרמיום" זה דברים חשובים. עם זאת כרגע הם כן מציעים נגישות לתה איכותי שלא היתה קודם. גם אם צריך לבור את המוץ מהתבן של "סלטי הפירות" וגם אם התה עדיין לא ברמה הכי גבוהה הקיימת.

    לגבי "פייפ ותה" אני חושב שהלונזין שלהם,לרבות זה מהסדרה היותר "זולה" ITEA
    בהחלט מוצלח. הזכרת את התה של אלכסנדר פרנקל, אני לא יודע אם הוא מוכר כיום ומזמן לא ראיתי אותו והאתר אינטרנט שלו שהיה לי לא עובד. אבל צריך לציין שמה שהוא עשה או עושה זה מאוד "נישה" -להביא תה מאוד יקר שאפשר למכור בכמויות מאוד קטנות, ואני בספק אם חברה יכולה להתקיים כך לאורך זמן בארצנו הקטנה וחסרת מודעות התה. לכן אני לגמרי מבין שחברה תרצה להתבסס כלכלית וגם למכור תה מתובל למי שאוהב את זה, וכל חברה גדולה בעולם גם הכי טובות עושות את זה. אני מסכים שוב שלצד זה חשוב שהחברות האלו יגדילו את מגוון התה הלא מתובל וגם יביאו תה מהרמות הגבוהות יותר.

    לגבי הפקעות, תראה כל הנושא של תה בפקעות הוא לא הכי מלהיב אותי אישית כי לי חשוב הטעם יותר מהצורה, אבל יש מי שנהנה מזה וראיתי אנשים שנדלקים על תה דווקא הודות לזה.

    גם אני לישראל הזמנתי תה איכותי באינטרנט. אני מקווה שלא אצטרך לעשות זאת בעתיד. אני חושב שצריך לברך על היוזמות החדשות ולקוות שהן יתפתחו בכיוון הנכון, גם אם היום עדיין אנו רחוקים מלהיות ארץ זבת תה איכותי.

    אני מציע לך לקרוא היטב מה יש בכתבה ומה אין בה, ומה כתוב על כל תה ומה לא כתוב.

  •   ביום ינואר 17, 2010 בשעה 3:30 am

    שלום אייל,
    ותודה על התשובתך הנרחבת.
    כמובן שיש מקום לכל סוגי התה המתובל, אך גם למי שאוהב תה טהור (ירוק, אולונג וכו') אמורה להיות חשיבות כצרכן וכח קנייה פוטנציאלי. השאלה שמעסיקה אותי היא: מה גורם לחברות בשוק לקדם דווקה את המוצרים האלו? בין אם מדובר בקנקנים מברזל יצוק שאוצ'ה הצליחו לשווק כאן למרות שנועדו במקור למטרה קצת אחרת, כמו שהזכרת מקודם, או הקמפיין החדש של וויסוצקי לעוד שקיקי פירמידה – אני רואה בעיקר החלטות שנובעות מתאוות בצע, אטימות ובורות. בקיצור, ניצחון מוחלט של המרקטינג על ה"קומון סנס". אגב, אפילו הסנצ'ה הוויאטנמי שמוכרים בבית התה של ויסוצקי, יותר טוב מהסנצ'ה של אוצ'ה, היפני כביכול.
    אני גם לא חושב שתה יותר מעניין מזה של אוצ'ה או ITEA, חייב להיות נורא יקר. מניסיוני, במחיר של עד 15 דולר ל50 גר' ניתן להשיג באינטרנט הרבה סוגי תה ברמה מעולה, כולל אולונג או פו-אר.

    לא הייתי מצפה מחברה מונופולית כמו ויסוצקי לשנות את הגישה, הרי הבעלים של ויסוצקי בטוח שהוא "מטועמי התה הטובים בעולם" 🙂
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3814524,00.html
    אבל מפריע לי שגם השחקנים הקטנים מוכרים קש במסווא של "גורמה / פרימיום / אומנות התה "
    או שהם לא מבינים בתה, או שהם פשוט מזלזלים בנו ?

  •   ביום ינואר 17, 2010 בשעה 9:44 pm

    לגבי קנקנקים מברזל יצוק – אף כי במקור אם היו יותר קומקומים לחימום מים הרי שבמקומות רבים בעולם הפכו אותם לכלים לחליטת תה ואין בכך בעיה לדעתי.
    לגבי הקמפיין של ויסוצקי, לא ראיתי.
    תראה יש הבדל בין רצון וצורך של חברה להתקיים ואף להרוויח, ובין "תאוות בצע אטימות ובורות". אני חושב שזו לא האשמה הוגנת כלפי אנשים שעושים מאמץ להביא ולמכור תה בארץ, גם אם אני יכול לאהוב יותר או פחות אל כל הבחירות שלהם.
    אני אישית חושב שעל החברות הקטנות להשתדל ולהביא תה משובח ולדעתי רק חשיפה לתה ממש ממש טוב תביא את השינוי (לצד חינוך על הכנה נכונה של תה). אבל אני מעולם לא ניהלתי עסק כזה ולא נאלצתי להתמודד עם שוק לא פשוט, אז אני לא יכול לשפוט אותם.

    אני חושב שיש אכן בעיה קשה שסלט פירות נמכר כ"תה גורמה" וזה גורם לכך שנתרחק מחינוך הציבור להכרת תה טוב. אבל אני חושב שצריך לשים לב איפה זה נעשה ואיפה לא וכו'.

    האם יש "לנו" חשיבות כצרכנים וכח קנייה? אני מקווה, ומקווה שנצליח לשכנע בכך את היבואנים השונים.

  •   ביום ינואר 25, 2012 בשעה 7:54 am

    teashape החלו למכור באתר שלהם את התה לבן, מדובר במחטי כסף במחיר מאוד זול יחסית, מנסיון מר עם תה לבן מחברה אחרת אני שוקל אם להזמין משם, בנתיים היחדים שאני אוהב הם OCHA שהעלו מחירים על האריזות חיסכון שלהם.
    מישהו קנה מהם את התה לבן בתפזורת ? איך הוא ?

  •   ביום ינואר 25, 2012 בשעה 8:00 pm

    טרם טעמתי את התה הלבן של tea shape

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*