"יש שמאל חדש בעיר! "

לגזור ולשמור

English version

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 9:50 am

    לפני כמעט 40 שנה כשהייתי בתיכון היה מנהג להביא לנו מרצים ממצפן והשמאל החדש יחד עם פעילי ארץ ישראל השלמה[הסופר יצחק שלו -אבא של למשל] השמאל החדש טען שהמהפכה בברית המועצות הצליחה באופן מרשים למעט אי שמירה על חרויות האדם וקרא למהפכות נוספות שאין מנוס אלא שיתבצעו בכוח משום שבעלי הון לא יוותרו מרצונם על שלטונם וממונם. אז אני מבין שיש שמאל חדש חדיש ומחודש ומה האידיאולוגיה השמאלית שלו חוץ מהרצון לעזור לפלשתינאים בשייך ג'ראח. במה הוא שמאל?

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 10:09 am

    מציע לקרוא את הטקסט הנ"ל בהקשרו (של שיח ג'ארח ובאופן רחב יותר העניין הפלסטיני) ובמה הוא "חדש" להבדיל מה"שמאל" שקנה את "תהליך השלום" שבצילו לא היה שלום אלא העמקת הכיבוש, ובדגש על סולידריות ושיתוף.

    מעבר לכך אתה יודע את עמדותי בנושאי שמאל באופן רחב, אם כי ברור שהרשימה הזו ממקודת בהקשר הפלסטיני ולא בהיבטים האחרים (שעליהם דווקא בדר"כ אין לנו מחלוקת).

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 10:28 am

    קודם כל טוב שיש מאבק והרבה הערכה למפגינים ולפעילים.
    אבל בראיה רחבה משה די צודק. שמאל זה יותר ממאבק נקודתי במשהו שהצדק בו מובן מאליו.
    או, איך אפשר להיות שמאל ולהניף דגל ישראל?

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 10:56 am

    ולא לצאת כנגד חובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה? ונמשיך באותו הקו – איך אפשר להיות שמאל ולצאת כנגד הרג ישראלים? ועוד טיפה – איך אפשר להיות שמאל ולא לתמוך בהרג יהודים? ועוד קצת – איך אפשר להיות שמאל ולא לעשות זאת תחת הכותרת – עם מתעלל ומרושע שמביא על עצמו את שואתו? יש טעם להמשיך?

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 11:31 am

    "השמאל הזה הוא שותפות של פלסטינים שמבינים שאת הכיבוש לא מנצחים בטילים ופצצות, ושל ישראלים שמבינים שהמאבק הפלסטיני הוא המאבק שלהם."

    "יש שמאל חדש שיודע שהמאבק הזה לא יוכרע על הנייר אלא על הקרקע,"

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 11:32 am

    אבל רוצים לקרוא דברים שלך. לאן נעלמת? אתה חסר.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 11:39 am

    http://www.notes.co.il/gross/64766.asp

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 11:44 am

    אייל,
    הצגת בדיוק את הבעייתיות. המשפטים שהבאת מיצגים דברים תועלתניים. ואיפה האידאולוגיה?
    אם אהיה ממש ביקורתי אז המשפט הראשון בתגובה שלך למעלה ממש לא יוצא טוב. יש חוסר סימטריה בן "ההבנה" של הפלסטינים ו"ההבנה" של הישראלים.
    הסיבה להיות שמאלני היא לא כי זה יפתור את הבעיות, לא כי הבעיה הפלסטינית היא בעיה של ישראל, אלא כי השמאל היא אידאולוגיה צודקת.

    הכישלון של השמאל בעבר היה בדיוק בגלל שהאידאולוגיה בבסיסו לא הייתה מעוגנת והיית תמיד יחסית… כיבוש זה רק מ 1967 והמתנחלים הם האנשים הרעים…

    אם הבסיס הרעיוני והאידאולוגי של השמאל יהיה במרכז ויהיה ברור ושקוף לכולם, יהיה הרבה יותר קל לעשות לו נפשות.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 1:10 pm

    מה התועלת ב"אידאולוגיה צודקת" אם היא אינה פותרת בעיות? נרקיסיזם לשמו? געגועים לגולאגים?

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 1:15 pm

    טוב צריך לזכור למרות הכל שמדובר בדברים (לא שלי) שנאמרו בהפגנה, ולא בממש מנפיסט מסודר של כל נושאי השמאל. חשבתי שהם חשובים ומעניינים אבל נדמה לי שהציפיות כאן בחלק מהתגובות הן למשהו אחר.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 1:20 pm

    אני חושב שפיספסת את נימי הביקורת העדינים שנמתחו בין השורות בטקסט וכוונו לאשכיו של ה"שׁשמאל הישן" (לביאור המושג "שמאל ישן" ראה תגובותייך).

    הטקסט עצמו מדויק ומרגש (!).

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 2:28 pm

    אייל,
    כמובן, כתבתי לא לשם הביקורת (שקיימת) אלא לשם הדיון. הציפיות הן לא לגבי ההפגנה, כפי שכתבתי אני שמח שיש מפגינים ושנעשים מעשים לקידום העניין, אלא צעד אחד קדימה. אם יש שמאל חדש, כדאי לנצל את הגל ולהעמיק את השורשים, כדי שעוד עשרים שנים לא נצטרך שוב לשמאל חדש עוד יותר.

    איתמר,
    לא פספסתי, פשוט ניסיתי ללכת צעד קדימה כדי, כמו שכתבתי לאייל, לא נצטרך בעוד עשר שנים לכוון לאשכי השמאל של היום.
    הטקסט אכן מרגש…

    דביר,
    האידאולוגיה היא הבסיס לתנועות כמו השמאל. האמונה בהם היא לא כי זה מביא תועלת (למרות שבדרך כלל זה כן מביא תועלת ) אלא כי כך נכון להתנהג.
    הבעיה הגדולה של השמאל בישראל היא שהאידאולוגיה שלו מכילה סתירות פנימיות אין סופיות. בניגוד לימין שהאידאולוגיה שהוא מייצג היא פשוטה וכמעט חסרה סטירות פנימיות.
    ההתחלה חייבת להיות בעבודה וניסוח של בסיסי האידאולוגיה.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 2:33 pm

    מי שהסיק בטעות שאני תומך במחאה בעניין שייך ג'ראח עשה זאת על אחריותו בלבד. יש פסקי דין שתומכים במתנחלים ומעבר לכך הנושא פוליטי לחלוטין-שייך ג'ראח אינה מקרה פרטי או מובהק של עוול. לעומת זאת במקום בו לא הזיזו גדר הפרדה למרות פסק דין של בג"ץ יש בסיס לגיטימי יותר למחאה

    כך או כך-אין לנושא כל קשר למונח שמאל ולאידיאולוגיה שמאלנית ישנה או חדשה . לדעתי אין זה פלא שהימין הכלכלי האמיתי וההון בישראל הם מאד שמאליים בעמדות המדיניות וזה כמובן נושא לדיון אחר

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 2:45 pm

    מי שמצוי בדברים רואה כל הזמן את אותם פרצופים. מה שמתחלף הם רק שמות הארגונים.

    להוסיף בדיחה לחידוד, אותם עשרה אנשים שייכים כל אחד לעשרה ארגונים שונים – יעני לבלבל את העיניים של מי שמנסה לספור.

    נדמה לי שבפעם האחרונה השמאל ה"חדש" נוסד בבחירות לעירית ת"א.

    ב"כאילו" מצטרפים מעגלים רחבים יותר לגרעין הקשה של השמאל האנטי-ציוני, לכאורה לשלב ידיים בעניין שמוסכם על כל המשתתפים.

    בתכלס, עוד לא נגמרה ההפגנה, וכבר עולים קולות צורמים בין התמימים החדשים (שלא ידעו את יוסף) שבאו בכוונות טובות, וגילו שם פרונקל בעין בצורת "השמאל הישן" שמתנגד בתוקף להנפת דגל ישראל.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1155683&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0

    תהיו בטוחים שבשביל הרבה מהמצטרפים החדשים זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה.

    אפשר לעבוד על כל האנשים חלק מהזמן
    אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן
    אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן

    וזה לא אני אמרתי…

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 4:48 pm

    http://is.gd/ad7Qb

    ככל שזה מצער, אין שמאל חדש. גם לא בשייך ג'ראח.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 4:50 pm

    התכוונתי שהביקורת בטקסט הייתה על "שמאל" מסוגך. זאת אומרת – ליברליסטי, מחפש סימטרייה נצחי (בין כובש-נכבש), זה שלא יזוז מהכורסא לעולם אבל אקטיבי מספיק בשביל לשלוח טוקבקים ביקורתיים על פעילויות השמאל במסווה של ביקורת בונה ("עצרו את ההפגנה – עוד לא דיברנו על אידיאולוגיה").

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 5:03 pm

    קח, למשל את סהר ורדי ממנהיגות ההתארגנות. היא אמנם צעירה, אבל "שמאל חדש"? ממש לא, כבר שנים שהיא פעילה בשמאל הקיצוני האנטי-ציוני, לאחר שנטשה את נוער מרצ בשל אי התנגדות המפלגה למלחמת לבנון השנייה מראשיתה.

    מה שאולי חדש כאן, וגם זה לא ממש, זו התמיכה של חלק מהאליטות והאינטלקטואלים במאבק אנטי-ציוני מובהק ומוצהר (את ההתנגדות לדגל ישראל כבר ציינו?), ולא רק אנטי-ציוני מוצהר, אלא גם בלתי חוקי במוצהר ואף אלים במוצהר (כאן זה יותר מתייחס לבילעין).

    אני בכל אופן, רואה בשייח' ג'ראח מעין "בילעין לעצלנים". מי שאין לו כח לכתת רגליו לכפר בפריפריה ולהסתבך עם מיידי האבנים הערבים שם, הולך לסביבה היותר מבוקרת של שייח' גראח (בסמוך למטה הארצי של המשטרה). גם עיתוי ההפגנות בימי שישי מכוון לכך לדעתי.

    אני מוכן אפילו להמר שיש פלסטינים שיטענו שמדובר בקונספירציה של השב"כ על מנת להרחיק מפורעי בילעין בדרכי מרמה וכחש את המגן האנושי היהודי שלהם.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 5:25 pm

    מה שחדש בשמאל החדש הוא שהוא לא עסוק בדיוני סרק בבלוגים ויוצא לשטח להפגין, להעצר, להתעמת עם מתנחלים. עזבו אותכם מהדיונים האלה. בואו ביום שישי לשייח ג'ראח.

    דרך אגב – בניגוד לחנה בית הלחמי, השמאל החדש לא עוסק באובססיביות בענייני המגדר שהפילו את השמאל הישן לתהומות של פלגנות וחוסר-אונים פוליטי. לא כל שמאלן הוא יצחק לאור בדיוק כמו שלא כל מתנחל הוא מוטי אלון. ההתנשאות המבחילה של בית הלחמי כלפי שרה בנינגה היא השמאל הישן. בשייח ג'ראח הפעילות יותר מרכזיות מהפעילים, אך עד שמישהי מהם לא תגיש תלונה על הטרדה מינית חנה בית הלחמי לא תשקוט.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 7:06 pm

    זה הומניזם.
    במקום שבו אנשים כמו אהוד ברק נחשבים לשמאל, אני לא רוצה להימנות על הקטגוריה הזאת.

    אחלה רשימה.

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 7:54 pm

    קצת חבל שהנאום הזה נדמה כמו קמפיין בחירות לחד"ש הבונה עבורנו את השמאל החדש
    מעבר לכך הנאום הזה לוקה בעוד כמה תחלואים: פאתוס, מצ'ואיזם (לא מפחדים), ואהבה עצמית.

    ועוד דבר, צריך לזכור שהשמאל הרדיקלי נאבק נגד הכיבוש והציונות עשרות שנים. אולי בנינגה מדברת על הניסיון החדש והמרשים לאחד את השמאל הציוני ואת השמאל הרדיקלי סביב שייח ג'ראח. השמאל החדש הזה הוא באמת חדש, וככזה הוא צריך עוד להוכיח כי הוא מסוגל לנהל מאבק משותף אמיתי עם פלסטינים מבלי לרכך את מסריו רק כדי לא להרתיע את שותפיו הציונים

  •   ביום מרץ 11, 2010 בשעה 9:53 pm

    כניסת השמאל הציוני ויכולת התאקלמותו במאבק תהיה המבחן האמיתי לראות האם אכן נולד פה שמאל חדש ולא רק חד"ש. ברור שזה לא יהיה קל לשני הצדדים אבל זה הכרחי. אני ציוני ומפגין לצד הפלסטינים בבילעין, כך שזה אפשרי.

    אחר כך כבר אפשר להתחיל לדבר על מחיקת הגבולות בין שמאל וימין ועל התהוות של שתי מחנות במדינת ישראל – המחנה הדמוקרטי והמחנה האנטי-דמוקרטי.

  •   ביום מרץ 12, 2010 בשעה 10:19 am

    כותב יוסי שריד
    במקום הצר שטהרני השמאל עומדים, שמאלנים גמורים אינם יכולים לעמוד. אין מספיק מקום לכולם, בצר להם, ומוכרחים לדחוק את הסוטים החוצה. וגם "ציונות" מתחילה להיחשב לסטייה
    אידיאולוגית
    והוא מוסיף בהתרסה

    מחנה השלום הישראלי הוא ציוני ברובו המכריע, ורשות התשליך נתונה לקומץ. כל מי שעדיין נאבק על סיום הכיבוש בשטחי פלסטין וברמת הגולן, על נסיגה לגבולות 67' ועל חלוקת ירושלים לשתי בירות, הוא בעל ברית שלי

    ומכאן אתה למד שאם אינך טהרן שמאלני אנטי ציוני או שמאלן גמור ציוני בדרכו של שריד-אם נשכחף הקו הירוק תישכח ימיני-אז במחנה השמאל אין לך מקום אפילו בעמידה או ברשימת המתנה-לא פלא שאני מרגיש פליט פוליטי בימים אלו

  •   ביום מרץ 12, 2010 בשעה 12:13 pm

    "ענייני המגדר שהפילו את השמאל הישן לתהומות של פלגנות וחוסר-אונים פוליטי"
    זה המשפט הכי נוטף שנאת נשים לטנטית ששמעתי השבוע. ואני חשבתי שיוקו אונו פילגה את השמאל הישראלי והפכה אותו לאימפוטנט (חסר אונים).

    אתה סקסיסט – בדוק את עצמך ותקן דרכייך.

  •   ביום מרץ 12, 2010 בשעה 12:16 pm

    משה אתה בעבר ביקרת את כך שרואים את הפולטיקה רק מזווית של משפט או זכויות, אז לפתע הפגנות בעיניך זה נכון רק כאשר לא מקיימים את פסקי הדין? בשיח גארח יש נישול מעבר לבעיית הבתים עליהם היתה פסיקה, ולגבי הבתים האלו, מותר להפגין גם כשיש פסיקה, גם נגד הצביעות . אני לא העמקתי בפסקי הדין האלו ולא רוצה על כן לחוות עליהם דעה, אבל אני כן יודע שיש פסיקה שכאשר ערבים רצו לחזור לרכוש שהיה שלהם לפני 1948 אז זה נדחה.
    אז הצביעות של זכות השיבה לרכוש שהיה לפנ 1948 מצידקה הפגנות כאשר זורקים אנשים מבתיהם גם כאשר אם יש פסיקה שהכשירה את השרץ.

    משה – יש לי הסכמה עם ביקורת של שריד על הטהרנות של חלק מהמפגינים, אם כי ממש לא כולם (הייתי שותף לדיון אינטרנטי בפורום אחר בנושא והרבה ממהפגינים הקבועים ממש התנגדו לטהרנות, נכון שחלק תמך בה(.

    חנה, עידן ענה לך שם ואני מסכים עם עיקרי תגובתו. זה שבני ציפר כתב משהו מגעיל שהיה בו משום הגנה על לאור לא עושה את השמאל מגנו של לאור. המפגין משיח ג'ארח צודק שהגיב כאן, שיש לי גם הסתייגות מהחד-נס שהוא הציג, צודק בדבר אחר " לא כל שמאלן הוא יצחק לאור בדיוק כמו שלא כל מתנחל הוא מוטי אלון".

    ועוד דבר, תגובות ת שעוסקות בהשמצת הכותב, ובפרט אנונימיות, ימחקו, כפי שנעשה.

  •   ביום מרץ 12, 2010 בשעה 1:47 pm

    אינה פוסלת אף הפגנה ומותר להפגין גם נגד פסקי דין אפילו של העליון-הבהרתי רק את עמדתי שלי ביחס לנושא המסוים ולא דנתי בזכות להפגין

  •   ביום מרץ 13, 2010 בשעה 12:26 am

    לא חשבתי שאתה שולל את הזכות להפגין, הבנתי אולי לא בצדק, מדבריך "יש פסקי דין שתומכים במתנחלים ומעבר לכך הנושא פוליטי לחלוטין-שייך ג'ראח אינה מקרה פרטי או מובהק של עוול. לעומת זאת במקום בו לא הזיזו גדר הפרדה למרות פסק דין של בג"ץ יש בסיס לגיטימי יותר למחאה" – כאילו תמיכתך או אי תמיכתך בהפגנה לגופה נגזרה ממה שבגצ אישר או לא אישר.

  •   ביום מרץ 13, 2010 בשעה 6:06 am

    אין לי בסיס לקבוע שםסקי הדין לא היו במקום. יש כאן -כמו במקומות נוספים מאבק של השמאל לשמר החלוקה של שכונות,על מנת להביא לביטול סיפוח מזרח ירושלים ולחלוקת העיר-כאן העקר-ולא עוול שנעשה למשפחות אלו או אחרות.
    עם המטרה הפוליטית בוודאי שאני לא מזדהה.
    אין לי סםק שהמניעים של חלק מאנשי השמאל הם אנטי ציוניים מובהקים וגם זה לגיטימי כל עוד לא עוברים על החוק-אני כמובן לעולם לא אשתתף בהפגנה בה נוטלים חלק קבוצות אנטי ציוניות אפילו נושא ההפגנה יהיה לגמרי בתחום הקונצנזוס

  •   ביום מרץ 13, 2010 בשעה 7:24 pm

    אני לא חושב שאני מסכים איתך על מטרת המאבק, אם כי כאשר יש הרבה מפגינים יש גם מטרות שונות.
    מה שמביא לשאלה, אם תהיה הפגנה למען זכויות בריאות למשל, ויבואו חמישים קבוצות, ביניהן אנטי-ציוניות, לא תבוא? למה?

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*