המשתה – אייל גרוס

הבית הפתוח הירושלמי יצא ביוזמה ברוכה של כינוס משפטנים ופעילים מהקהילה כדי לעזור ולמפות מקומות בהם החוק הישראלי מפלה הומואים, לסביות ביסקסואלים וטרנסג'נדרס וליזום פעילות לביטול אפליות קיימות. הסכמתי להשתתף בהליך החשיבתי הזה ולסייע באיתור המקומות בהם קיימת הפליה. על התהליך הזה דווח היום בהארץ, והובאו גם דברים בשמי שאמרתי אתמול לכתב העיתון. אני מברך את אלו שמאחורי היוזמה על כך שהצליחו להביא את הנושא לסדר היום הציבורי,  אבל מאחר והכתבה כוללת רק את חלק מהדברים שאמרתי לכתב, חשוב לי להדגיש דברים נוספים שלא הובאו בה.

בנושא ההכרה בזוגיות, הסברתי לכתב שבאופן פרדוקסאלי, בישראל הושגו זכויות רבות לבני זוג מאותו מין דווקא בגלל שיש בארץ רק נישואים דתיים. דיברתי על כיצד במשך שנים רבות התפתחו חלופות לנישואין, בדמות מוסד הידועים בציבור והמוסד של רישום של נישואין של בני זוג שנערכו בחו"ל. חלופות אלו התפתחו כדי לפתור את הצרכים של זוגות מאותו מין שלא רצו או לא יכלו להינשא בארץ בנישואין דתיים. כאשר זוגות מאותו מין החלו לתבוע זכויות, הם יכלו להשתמש במודלים האלו ולהשיג שוויון זכויות יחסי, אף אם לא מלא לחלוטין, תוך עקיפת מוסד הנישואין. הדגשתי לכתב שבעיני מה שחשוב זה להשוות את הזכויות של זוגות נשואים לזכויות של זוגות לא נשואים. דוגמה למקום שיש בו הפליה הוא נושא ההגירה כאשר ההליך המדורג לבני זוג לא נשואים ארוך יותר ואיטי יותר מאשר לזוגות נשואים וגם לא מסתיים באזרחות אלא בתושבות קבע. אמרתי לכתב שבעיני מה שחשוב זה לא מוסד הנישואין עצמו, אלא שוויון הזכויות. יתרה מכך, הדגשתי בפניו שבעיני בכלל רצוי לנתק זכויות לא רק ממוסד הנישואין, אלא מזוגיות בכלל. כך לדוגמא הבאתי לו את הדוגמא הידועה של פסק דין דנילוביץ, בו נקבע שדייל שעובד באל-על ויש לו בן-זוג מאותו מין זכאי לכרטיס טיסה חינם עבור בן זוגו כפי שנותנים לבני-זוג נשואים. אמרתי לכתב שלדעתי הפתרון הנכון הוא מתן כרטיס טיסה חינם לכל דייל. למה למשל להפלות רווקים? עמדתי הרחבה יותר אם כן שלפיה יש לנתק זכויות מזוגיות ככל האפשר, ובוודאי שמנישואין, לא באה לידי ביטוי בכתבה.

בכל הנוגע להפליה בנגישות למוסדות שהמדינה מציעה דיברתי יותר על ברית הזוגיות הפוטנציאלית מאשר על נישואין, גם כי זה יותר רלבנטי במצב בישראל וגם כי יש לי איזו עדיפות למוסדות שלא מתיימרים להיות קדושים ונעלים. אלו גם שאלות מורכבות שאני לא מתיימר למצות כאן אך אגיד על קצה המזלג שמבחינות מסוימות ובניגוד לאינטואיציה הראשונית, יכול להיות במוסד של רישום מדינתי גם משהו פחות מנרמל (ולא רק יותר מנרמל) ממה שאנו נוטים לחשוב: בני זוג שרוצים להוכיח שהם ידועים בציבור צריכים להראות שחייהם מתאימים למודל ההטרונורמטיבי, בעוד שדווקא מוסד ברית הזוגיות (או הנישואין) מאפשר לחיות חיים יותר "קווירים" ולהיחשב כזוג למטרת זכויות זוגיות.

בכל מקרה נכון שחוקי הנישואין בישראל מפלים (קבוצות רבות) ואכן יש להזכיר אותם ברשימת החוקים המפלים, אבל הכתבה לא שיקפה עמדה יותר ביקורתית שניסיתי להביע לגבי הנושא (ראו דברים שכתבתי בעבר כאן וכאן).

בנושא הורות, אין ספק שחוק הפונדקאות בישראל, לפחות כפי שמפרשים אותו כיום, מפלה בני זוג מאותו מין. לטעמי זו הפליה שצריך לבטלה. עם זאת ציינתי בפני הכתב שאני יודע שפונדקאות היא נושא שנוי במחלוקת. דעתי האישית היא שצריך רגולציה ולא איסור על המוסד הזה אבל אני לא אפתח את זה כאן לדיון רחב כי זה באמת נושא מורכב ואין בכוונתי למצות כאן את הדיון בו.

נושא נוסף שגם עלה בפגישה בה נכחתי וגם דיברתי עליו עם הכתב אך אין לו ביטוי כלל בכתבה, הוא נושא הכרה בפליטות על רקע רדיפה על בסיס נטייה מינית. כפי שהסבירו ענת בן-דור ויובל לבנת ישראל מסרבת לעשות זאת אף כי קטגוריה זו מוכרת ברחבי העולם. צר לי שהנושא לא קיבל כל ביטוי בכתבה.

לסיום, אמרתי לכתב שיש איזה פער מטריד בין העובדה שרוב ההישגים המשפטים מושגים תוך התדיינות בבית משפט, כאשר נציגי המדינה עומדים ומתנגדים למתן הזכויות, לבין העובדה שהמדינה "מנפנפת" בכל הישג של זכויות הומואים ולסביות בישראל כחלק ממסעות ההסברה והתעמולה שלה בעולם. אמרתי לו שבעיני רצוי שבמקום שהמדינה תנפנף בזכויות גייז כעלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית, חשוב יותר שתפעל אקטיבית לקדם את הזכויות האלו בישראל ולא תתנגד להן כאשר מוגשות עתירות. אמרתי לו גם שמה שמעניין אותי זה דמוקרטיה וזכויות אדם באופן כללי ולא רק הזכויות של קבוצה מסוימת ולכן הניכוס הזה שהמדינה עושה לזכויות גייז, בעוד ישראל ממשיכה לרמוס זכויות בתחומים אחרים, בפרט של פלסטינים בישראל ובשטחים, מטריד אותי.

עוד הערה אחת: אף כי אני יודע שהבית הפתוח עשה מאמצים בנושא ואף הזמין, לצערי לא היו בפגישה משפטניות לסביות, והדבר מתבטא בכתבה. (הייתה נציגות טרנסג'נדרית בדמות נורה גרינברג, פעילה מוכרת לרבים שאף כי אינה משפטנית שולטת בחומר לא פחות ממשפטנים רבים). הערתי עוד בפגישה שצריך לעשות מאמצים נוספים בנושא וצר לי על כי יצאה כתבה בה הקול הזה לא נשמע.