"משפטני הקהילה הגאה יוצאים למאבק" – מה נותר ברצפת חדר העריכה של "הארץ"

הבית הפתוח הירושלמי יצא ביוזמה ברוכה של כינוס משפטנים ופעילים מהקהילה כדי לעזור ולמפות מקומות בהם החוק הישראלי מפלה הומואים, לסביות ביסקסואלים וטרנסג'נדרס וליזום פעילות לביטול אפליות קיימות. הסכמתי להשתתף בהליך החשיבתי הזה ולסייע באיתור המקומות בהם קיימת הפליה. על התהליך הזה דווח היום בהארץ, והובאו גם דברים בשמי שאמרתי אתמול לכתב העיתון. אני מברך את אלו שמאחורי היוזמה על כך שהצליחו להביא את הנושא לסדר היום הציבורי,  אבל מאחר והכתבה כוללת רק את חלק מהדברים שאמרתי לכתב, חשוב לי להדגיש דברים נוספים שלא הובאו בה.

בנושא ההכרה בזוגיות, הסברתי לכתב שבאופן פרדוקסאלי, בישראל הושגו זכויות רבות לבני זוג מאותו מין דווקא בגלל שיש בארץ רק נישואים דתיים. דיברתי על כיצד במשך שנים רבות התפתחו חלופות לנישואין, בדמות מוסד הידועים בציבור והמוסד של רישום של נישואין של בני זוג שנערכו בחו"ל. חלופות אלו התפתחו כדי לפתור את הצרכים של זוגות מאותו מין שלא רצו או לא יכלו להינשא בארץ בנישואין דתיים. כאשר זוגות מאותו מין החלו לתבוע זכויות, הם יכלו להשתמש במודלים האלו ולהשיג שוויון זכויות יחסי, אף אם לא מלא לחלוטין, תוך עקיפת מוסד הנישואין. הדגשתי לכתב שבעיני מה שחשוב זה להשוות את הזכויות של זוגות נשואים לזכויות של זוגות לא נשואים. דוגמה למקום שיש בו הפליה הוא נושא ההגירה כאשר ההליך המדורג לבני זוג לא נשואים ארוך יותר ואיטי יותר מאשר לזוגות נשואים וגם לא מסתיים באזרחות אלא בתושבות קבע. אמרתי לכתב שבעיני מה שחשוב זה לא מוסד הנישואין עצמו, אלא שוויון הזכויות. יתרה מכך, הדגשתי בפניו שבעיני בכלל רצוי לנתק זכויות לא רק ממוסד הנישואין, אלא מזוגיות בכלל. כך לדוגמא הבאתי לו את הדוגמא הידועה של פסק דין דנילוביץ, בו נקבע שדייל שעובד באל-על ויש לו בן-זוג מאותו מין זכאי לכרטיס טיסה חינם עבור בן זוגו כפי שנותנים לבני-זוג נשואים. אמרתי לכתב שלדעתי הפתרון הנכון הוא מתן כרטיס טיסה חינם לכל דייל. למה למשל להפלות רווקים? עמדתי הרחבה יותר אם כן שלפיה יש לנתק זכויות מזוגיות ככל האפשר, ובוודאי שמנישואין, לא באה לידי ביטוי בכתבה.

בכל הנוגע להפליה בנגישות למוסדות שהמדינה מציעה דיברתי יותר על ברית הזוגיות הפוטנציאלית מאשר על נישואין, גם כי זה יותר רלבנטי במצב בישראל וגם כי יש לי איזו עדיפות למוסדות שלא מתיימרים להיות קדושים ונעלים. אלו גם שאלות מורכבות שאני לא מתיימר למצות כאן אך אגיד על קצה המזלג שמבחינות מסוימות ובניגוד לאינטואיציה הראשונית, יכול להיות במוסד של רישום מדינתי גם משהו פחות מנרמל (ולא רק יותר מנרמל) ממה שאנו נוטים לחשוב: בני זוג שרוצים להוכיח שהם ידועים בציבור צריכים להראות שחייהם מתאימים למודל ההטרונורמטיבי, בעוד שדווקא מוסד ברית הזוגיות (או הנישואין) מאפשר לחיות חיים יותר "קווירים" ולהיחשב כזוג למטרת זכויות זוגיות.

בכל מקרה נכון שחוקי הנישואין בישראל מפלים (קבוצות רבות) ואכן יש להזכיר אותם ברשימת החוקים המפלים, אבל הכתבה לא שיקפה עמדה יותר ביקורתית שניסיתי להביע לגבי הנושא (ראו דברים שכתבתי בעבר כאן וכאן).

בנושא הורות, אין ספק שחוק הפונדקאות בישראל, לפחות כפי שמפרשים אותו כיום, מפלה בני זוג מאותו מין. לטעמי זו הפליה שצריך לבטלה. עם זאת ציינתי בפני הכתב שאני יודע שפונדקאות היא נושא שנוי במחלוקת. דעתי האישית היא שצריך רגולציה ולא איסור על המוסד הזה אבל אני לא אפתח את זה כאן לדיון רחב כי זה באמת נושא מורכב ואין בכוונתי למצות כאן את הדיון בו.

נושא נוסף שגם עלה בפגישה בה נכחתי וגם דיברתי עליו עם הכתב אך אין לו ביטוי כלל בכתבה, הוא נושא הכרה בפליטות על רקע רדיפה על בסיס נטייה מינית. כפי שהסבירו ענת בן-דור ויובל לבנת ישראל מסרבת לעשות זאת אף כי קטגוריה זו מוכרת ברחבי העולם. צר לי שהנושא לא קיבל כל ביטוי בכתבה.

לסיום, אמרתי לכתב שיש איזה פער מטריד בין העובדה שרוב ההישגים המשפטים מושגים תוך התדיינות בבית משפט, כאשר נציגי המדינה עומדים ומתנגדים למתן הזכויות, לבין העובדה שהמדינה "מנפנפת" בכל הישג של זכויות הומואים ולסביות בישראל כחלק ממסעות ההסברה והתעמולה שלה בעולם. אמרתי לו שבעיני רצוי שבמקום שהמדינה תנפנף בזכויות גייז כעלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית, חשוב יותר שתפעל אקטיבית לקדם את הזכויות האלו בישראל ולא תתנגד להן כאשר מוגשות עתירות. אמרתי לו גם שמה שמעניין אותי זה דמוקרטיה וזכויות אדם באופן כללי ולא רק הזכויות של קבוצה מסוימת ולכן הניכוס הזה שהמדינה עושה לזכויות גייז, בעוד ישראל ממשיכה לרמוס זכויות בתחומים אחרים, בפרט של פלסטינים בישראל ובשטחים, מטריד אותי.

עוד הערה אחת: אף כי אני יודע שהבית הפתוח עשה מאמצים בנושא ואף הזמין, לצערי לא היו בפגישה משפטניות לסביות, והדבר מתבטא בכתבה. (הייתה נציגות טרנסג'נדרית בדמות נורה גרינברג, פעילה מוכרת לרבים שאף כי אינה משפטנית שולטת בחומר לא פחות ממשפטנים רבים). הערתי עוד בפגישה שצריך לעשות מאמצים נוספים בנושא וצר לי על כי יצאה כתבה בה הקול הזה לא נשמע.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום יולי 2, 2010 בשעה 3:32 pm

    אייל,

    משמח אותי לגלות שנרתמת לפרוייקט החשוב הזה. אני מקווה שהוא יתפתח לפעולה משמעותית בתחום.

    לסוגיית הפליטות – מה עם פליטות על רקע זהות מגדרית?
    באופן כללי יש כרגע בעייה לטעמי בחוקים השונים המתייחסים לאפליה – אפילו אלו המציגים במפורש את נושא הנטייה המינית, אינם מציגים את נושא הזהות המגדרית. שוב ושוב העניין נשכח, ולכן הערתי.
    הנה, רק לאחרונה תוקן חוק זכויות התלמיד כך שיציג את האיסור על אפליה על רקע נטייה מינית, ושוב לא הוצגה הזהות המגדרית. אמנם ח"כ חנין, שהעלה בקדנציה הזו של הכנסת את התיקון לחוק מחדש, אומר שבהמשך התהליך לשון החוק תעודכן, אבל אני מעט פסימי.

    ובכל אופן, תודה על הסקירה שכתבת. מעניין כרגיל.

  •   ביום יולי 2, 2010 בשעה 4:11 pm

    מבלי להתייחס לשאלות המורכבות סבורני שהמשפחה -בין אם היא רגילה ובין אם היא מורכבת מזוגיות חד מינית או משפחה חד הורית זכאית להגנה מיוחדת של החוק. התא המשפחתי מבטא צורך אנושי בסיסי מאד וזכאי להגנה מיוחדת ולהתייחסות מיוחדת בכל קשת הנושאים. לכן לפסק דין דנילוביץ לא הייתה משמעות אם לא הייתה בו הכרה בקשר זוגי מחייב ובמשמעויות שיש לתת לו.

  •   ביום יולי 2, 2010 בשעה 8:16 pm

    כתבת – "בני זוג שרוצים להוכיח שהם ידועים בציבור צריכים להראות שחייהם מתאימים למודל ההטרונורמטיבי, בעוד שדווקא מוסד ברית הזוגיות (או הנישואין) מאפשר לחיות חיים יותר "קווירים" ולהיחשב כזוג למטרת זכויות זוגיות". יצא לך לקרוא את פסק הדין שנתן ביה"ד לעבודה בתל אביב לפני כחצי שנה? אין לי גישה לפסה"ד כרגע, אבל שם השופטת הכירה בשני גברים כידועים בציבור אפילו שלא חיו ביחד והסתירו את הזוגיות שלהם מהסביבה (כלומר, לא ענו על התנאים המקובלים לבחינת ידו"צ הטרוסקסואלים)

  •   ביום יולי 2, 2010 בשעה 8:17 pm

    אופיר – נכון לגבי מקלט צריך לכלול גם זהות מגדרית. הזכרתי נטיה מינית כי כרגע היו מקרים קונקרטים על הרקע הזה. לגבי חוקי איסור אפליה, אני כמובן בעד התוספת של זהות מגדרית. אני רק רוצה לציין שצריך לא לעשות "גול עצמי" – כלומר עד שזה מוסף, לטעון, ואני באמת חושב כך, שאפליה על רקע זהות מגדרית אסורה כבר כיום במסגרת האיסורים שיש בחוק על איסור אפלית מין ונטיה מינית. כלומר – צריך לבסס פרשנות רחבה שכוללת את זה, ובעיני קשה לומר שזו לא אפלית מין! עם זאת, כדי להבטיח ולעגן את זה רצוי גם להכניס לחוק מפורשות. בישראל אגב ברוב חוקי האפליה כבר יש איסור הפליה על רקע נטיה מינית, לכן אין את הטענה הפסולה שהיתה בארה"ב שלא נכון לנסות להוסיף את זה כי זה יקטין את הסיכוי להוספת "נטיה מינית". כבר יש נטיה מינית, אז אין את ה"סיכון" וצריך להוסיף זהות מגדרית. אבל שוב, בדרך לא כדי לטעון שזה לא כלול היום, כי זה רק ישחק לרעת העניין וגם לא נכון. מקווה שהבהרתי..

    משה – תזכור שדנילוביץ הוכרע פורמלית דווקא לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר הפליה על רקע נטיה מינית, תוך שברק נותן עדיפות לגישה זו ומשאיר פתוחה את השאלה האם בני זוג מאותו מין הם "זוג" במובן זה שאפשר היה לפרש את תנאי העבודה באל-על כחלים עליהם בלי איסור ההפליה שבחוק. אני מסכים ש"בפועל" זה יצר הכרה בקשר הזוגי (כתבתי על זה במאמרי על פסק הדין), ובפועל נוצר רציו רחב יותר. השאלה אבל היא לא האם היתה לפסק הדין משמעות, אלא איזה משמעות יש לו. משפחה זה חשוב, אבל מה זה משפחה? דנילוביץ מכיר במשפחה שמאוד דומה למה שאתה מכנה משפחה "רגילה", והשאלה האם יחיד, או שלושה, או קומונה, הם גם משפחה? או רק זוג (עם או בלי ילדים). אני לא רוצה לצמצם את המשמעות של משפחה ובטח שלא רוצה לתת פריבליגיה למשפחה ובטח שלא למשפחה מסוג מסוים – על פני דרכי חיים אחרות, ולכן הצעתי את ההצעה שהצעתי.

  •   ביום יולי 2, 2010 בשעה 10:00 pm

    נכון, קראתי ומודה שכאשר כתבתי את הפוסט הזה שכחתי ממנו. זה פסק דין בהחלט מעניין, אבל אני לא יודע אם זה "יעבוד" תמיד. חלק ניכר מהפסיקה שהכירה בבני זוג מאותו מין ידועים בציבור הסתמכה על הצהרות של בני הזוג על חיים משותפים עם משק בית וחשבון בנק משותף וכו'. חוץ מזה המקרה הנ"ל, ואני צריך לקרוא אותו שוב, הסתמך אם אני זוכר נכונה על כך שאחד הצדדים היה בארון? לכן לא ברור אם זה יחול בכל מקרה. בדנילוביץ, שטיינר והחלטות אחרות מאוד הודגש המודל הנורמטיבי של הזוגיות. אבל נכון, זה לא כזה מוחלט.

  •   ביום יולי 3, 2010 בשעה 3:46 am

    לי אין בכל בעיה עם מודלים שונים של משפחות, אם כי המודל הזוגי, בין אם מדובר בזוגיות חד מינית ובין אם במשפחות רגילות שולט וכנראה שהוא מבטא את הצורך הבסיסי. לטעמי גם סוגיית המין אינה בהכרח רלוונטית להגדרת המשפחה. אני יכול לתאר לעצמי שני גברים או שתי נשים המעדיפים לחיות יחד ולהקים משפחה בעוד שאת התצרכים המיניים הם מסדירים במקומות אחרים.

    התא המשפחתי מסמל מחויבות של בן זוג האחד כלפפי משנהו ולגידול הילדים. על זוגות הומוסכסואלים למשל רובץ לעתים חשד שהמחויבות שלהם לתא משפחתי ולחובות משפחתיות אינה שלמה ואינה מלאה מעצם טיבם של היחסים . רובץ עליהם נטל הוכחה רב יותר-בין אם הדבר מוצדק או לא. לכן גישה כמו שלך המדגישה את הזכות לשוויון על חשבון המשפחה לדעתי פוגעת ביעדים שאתה מנסה לקדם.

    אגב חשבתי שהמיניות הבוטה במצעדי הגאווה אף היא אינה בהכרח תורמת למטרותיו

  •   ביום יולי 3, 2010 בשעה 11:50 am

    נדמה לי שכן. הגבר שנפטר היה בארון ולא רצה שהבן שלו – שחי איתו – ידע על כך. אבל המשמעות רחבה יותר בעיני. היא מצביעה על כך שיש הכרה במודלים שונים. השופטת התייחסה לכך שצריכים לבחון ידו"צים לפי "מכלול הנסיבות" ושחיים משותפים ומשק בית משותף הם בדרך כלל סימן חזק, אבל הוא לא הכרחי. כלומר, כן אפשר להשתמש באותו טיעון (אין את הסימנים ה"מקובלים" אבל יש נסיבות אחרות שמסבירות את זה) גם למודלים שונים. על הצד הפחות חיובי, נראי לי שההחלטה באותם מקרים תהיה תלויה לא מעט בזהות ההרכב השיפוטי.

  •   ביום יולי 4, 2010 בשעה 8:30 am

    משה- מדוע שירבוץ עליהם נטל גדול יותר, זה ביצה ותרנוגלת במובן מסוים, לא? הנטל הוא כי אין הכרה מלאה (נאמר אין נישואין) ואז הנטל גדל וכו'…
    לגבי השאלה אם זה פוגע ביעדים שאני מבקש לקדם – תלוי מה היעדים… אני לא רוצה לקדם תפיסה שנותנת היראכיה/עדיפות לסוג מסוים של חיים ולכן אם תפיסת משפחה תקדש משפחה נורמטיבית (בין אם הטרונורמטיבית או הומונורמטיבית כלומר כזו שבנויה לחלוטין על ההטרונורמטיבית רק שיש בה שניים מאותו מין) אז זה לא מה שאני רוצה לקדם אלא שוויון…
    לגבי מצעד הגאווה – ראשית כל רוב האנשים במצעד לא מפגינים מיניות בוטה אלא פשוט באים והולכים וכו'. לגבי העובדה שיש אנשים שלבושים בצורה שתקרא לה "מיניות בוטה" וכו', אז שוב תזכור שמטרת המצעד היא להביע חופש ומגוון, (לרבות חופש מיני).

    עפרונית – השאלה האם הטיעון הזה יעבוד כאשר אדם אחד לא בארון. וגם בהחלט יכול להשתנות בין שופטים וכו'. בקיצור זה פסק דין חשוב, אבל לא ברור עד כמה הוא מסמן מגמה.

  •   ביום יולי 4, 2010 בשעה 3:11 pm

    תודה על ההתייחסות אייל.
    אני מבין את עמדתך וכמובן מעדיף שכך אכן יהיה – שאפליה על רקע זהות מגדר תוכר כאפליה על רקע מין, כך שלכאורה כבר כיום קיימת הגנה למקרים כאלו. עם זאת 1, אני בספק אם תביעה שכזו אכן תתקבל בבית משפט ישראלי (נדמה לי שבארה"ב, המקרה של ספריית הקונגרס התקבל על רקע כזה). ועם זאת 2, בעיני חלק מהמאבק הוא על מתן שם מפורש לבעייה, כדי לחזק את אלו מאיתנו הזקוקות וזקוקים למילים המפורשות בלשון החוק כדי לעמוד על המגיע להןם.

  •   ביום יולי 4, 2010 בשעה 4:46 pm

    אני לא אומר ש"צריך" לרבוץ על זוגות הומוסקסואלים נטל הוכחה גדול יותר אני מציין כעובדה שרובץ נטל כזה וכי קיים יחס עמוק של חשד ביחס לעמדתם בנוגע לערכי המשפחה. עמדתך שלך הגורסת התמקדות בשוויון מחזקת, כעניין עובדתי,חשד כזה. דומה שאינך מבין שלמושג משפםחה ומחויבות משפחתית יש ערך חבתרי בפני עצמו שלעתים גובר על ערך השוויון ועל ערכים אחרים או מתחרה בהם. אם רוצה הקהילה הגאה לקדם את מאבקיה רצוי שתעשה זאת תוך אימוץ קוד הערכים החברתי שאינו פוגע בנושאי הליבה החיוניים לה-אבל אני כמובן לא צד לוויכוח וכל קהילה תנהל את מאבקיה כראות עיניה. כל עוד תשלוט גישתך בקהילה הגאה התגובה שלי ביחס לדרישותיה תהיה הרבה יותר מסוייגת

  •   ביום יולי 4, 2010 בשעה 8:29 pm

    אופיר – נדמה לי שבתביעה אחת שהוגשה על ידי עורך דין דורי ספיבק על רקע אפליה על רקע זהות מגדרית אף כי היתה פשרה (אני צריך לבדוק את הפרטים) לא היתה התנגדות עקרונית לכך שזו אפליה אסורה על פי החוק הקיים (נכון שאין שם פסיקה ובוודאי לא מחייבת). אבל שוב, אני כותב כרגע בהסתייגות ומזכרון. מתן שם הוא חשוב, רק כאמור אני מציע להזהר מגולים עצמיים.

    משה – השאלה היא בין היתר מהי משפחה ואיך מגדירים אותה….האם משפחה זה רק זוגיות עם או בלי ילדים? או כפי שכבר שאלתי גם יחיד? או שלישיה? או ??? וגם, כדי שמשהו יגבר על שוויון צריך להראות נחיצות חיונית לא (אני בכוונה לא משתמש במונחים המשפטיים כי הדיון כאן אינו משפטי כרגע במובן הצר של המילה), ויש מקומות בהם חשוב להגן על משפחה, אבל אין סיבה להפלות למשל אדם רווק.

  •   ביום יולי 4, 2010 בשעה 8:31 pm

    ונ.ב. משה, כפי שראית מהכתבה גישתי לא שולטת, אפילו כשאני מבטא אותה לכתב היא אפילו לא נכנסת לכתבה ואני יכול להרגיע אותך ששולטת גישה שלגמרי מבקשת לאמץ את מה שאתה מכנה קוד הערכים החברתי ולא לשאול עליו שאלות. ואפילו אני כאשר "מגייסים" אותי אני מסייע במאבקים שבעצם במידה רבה משמרים את קוד הערכים החברתי, כי אם מישהו נאבק לשוויון גם בנישואין אז אם צריך אייעץ לו ועשיתי זאת. במידה רבה הפוסט הזה הוא נסיון קצת לכפר על זה:)

  •   ביום יולי 6, 2010 בשעה 12:04 pm

    צריך לחשוב על אופציה של תביעת הורים במקרה של התעלמות או התנערות מהבנים והתבנות במקרה של גילוי או יציאה מהארון.
    יש לי תחושה שמס' תביעות נגד הורים שיצאו נגד ילדיהם שיצאו מהארון(כמו הורי הנערים שנפצעו בבר נוער)תהפוך את ההורים לפחות אגרסיביים ביחס לילדיהם היוצאים מהארון מולם

  •   ביום יולי 6, 2010 בשעה 6:05 pm

    טוב זה מעלה שאלות גדולות של המשפטיזציה של היחסים המשפחתיים. יש מי שיגיד שדרוש גישור במשפחות כאלו ולא משפט, ויש אף פעילות בתחום.

  •   ביום יולי 6, 2010 בשעה 7:12 pm

    תודה על התגובה.
    ברגע שהורה המפעיל לחץ על ילד הומו בצורת נידוי ניתוק יחסים והרחקה מהבית, יחשב כמתעלל וכמבצע פשע-שנאה, תהפוך פעולה כזאת לפלילית אם אפשרות לתביעה אזרחית, ולהורה יהיה קצת פחות כדאי ברמה התודעתית לפחות.

  •   ביום יולי 6, 2010 בשעה 10:33 pm

    אני מבין, אבל תפיסת הצדק המאחה אומרת
    שההורים והילדים האלו ימשיכו להיות משפחה ושצריך אכן פתרון מתחום הצדק המאחה ולא הצדק המתגמל. ונשמע שיש הגיון מסוים בכך שאולי מה שחיוני זה לאפשר תהליך מאחה ולא בית משפט. כמובן שמקרי התעללות וכו יכולים וצריכים התערבות משפטית. אני בכל מקרה בעיקר רוצה לפתוח את השאלה לדיון.

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*