דגל שחור

קץ הדמוקרטיה?

הרשימה התפרסמה ב"גדה השמאלית"

יכול להיות שזה נגמר? היה היתה פעם דמוקרטיה שטענה שהיא היחידה במזרח התיכון. עם השנים העיבו עננים רבים על האפשרות לתאר אותה כדמוקרטיה. בראשם: שליטה מתמשכת על מיליוני אנשים בשטחים כבושים, שהפכה אט אט ממה שאמור להיות כיבוש זמני עקב מלחמה, לשליטה אלימה בשטחים שבהם חיות  שתי קבוצות אוכלוסיות שונות, כאשר המדינה מאפשרת לקבוצה אחת (המתנחלים) לנשל את  השניה (הפלסטינים), תוך כדי שמערכת מורכבת של חוקים וצווים גורמת לכך שעל שתי האוכלוסיות חלות מערכות דינים שונות ומפלות. לכך הצטרפה העובדה שאלימות כלפי הפלסטינים, הן על ידי כוחות הביטחון והן על ידי המתנחלים, הפכה לנורמה המאפיינת את השליטה הזו.

אבל אם עד לאחרונה היה אפשר לשגות באשליה שלמרות המבנה האנטי-דמוקרטי של השליטה הישראלית בשטחים הרי שבתוך הקו הירוק, למרות בעיות רבות ובפרט אפליה מתמשכת של הציבור הערבי, נשמרים כללי משחק דמוקרטים בסיסיים, הרי שאי אפשר עוד להיות עיוור לרמיסתם ההולכת וגוברת של אלו. הסימנים, שהם רבים מכדי למנות את כולם ברשימה זו, מהווים דגל שחור שחשוב שיעורר את כולם, לפני שיהיה מאוחר מדי. את ההתקפות האחרונות על האקדמיה חייבים לראות בהקשר הרחב יותר הזה.

החלטת הכנסת לשלול זכויות מחברת הכנסת חנין זועבי בגלל השתתפותה במשט לעזה והמעבר, בקריאה טרומית, של הצעת חוק המבקשת להטיל קנסות על הקוראים לחרמות מסוגים שונים של ישראל או גם חרמות מוגבלים יותר, למשל על מוצרים מההתנחלויות, הן בין הביטויים של תהליך מדאיג עד מאוד. אפשר להסכים או לא להסכים עם הפעילות של זועבי, אפשר לתמוך או להתנגד לקריאה לחרמות. אבל ישראל נהגה להתגאות בקיום שיח ציבורי עשיר ופתוח ומגוון של דעות למרות מחלוקות קשות. הצעדים שנקטה הכנסת נגד זועבי, כמו גם הצעת החוק בנושא הקנסות על קוראים לחרם, מבקשים להעניש אנשים בגלל דעות ופעילות פוליטית. כנראה שצריך לחזור על האמרה השחוקה אך החשובה שחופש הביטוי והדעה, כמו גם חופש הפעילות הפוליטית חשובים דווקא כדי להגן על דעות שרבים מוצאים מקוממות ומרגיזות.

שני הצעדים האלו הם רק האחרונים בשרשרת של אירועים מדאיגים: העובדה שוועדת החינוך של הכנסת טרחה בכלל לקיים לאחרונה דיון בדו"חות (המופרכים כשלעצמם) של ארגונים המבקשים לבחון אם ההוראה באקדמיה הישראלית מספיק "פטריוטית", ההתקפה הקשה על ארגוני זכויות אדם ועל הקרן החדשה לישראל מטעם מספר גופים שמתיימרים להיות גופים העושים "בקרה" על ארגוני זכויות אדם, אך בעצם עוסקים בניסיון לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם, המעצרים של מפגינים בשיח' ג'ראח ושל נשות הכותל, כל אלו מעידים על מדיניות ואווירה ציבורית בהן זה נחשב ללגיטימי לנסות ולסתום את הפה של מי שמביע דעה ביקורתית ושונה מהקונצנזוס. אפשר להזכיר עוד אירועים כמו, מניעת כניסתו של פרופסור נועם חומסקי דרך מעבר אלנבי והצעות חוקי הנאמנות השונים.

בסיכומו של דבר, מעידים ההתקפות וניסיונות ההשתקה האלו על דעות ביקורתיות וכאלו שאינן ב"קונצנזוס", על חולשה עמוקה שהחברה הישראלית מצויה בה ומתבטאת בפחד מביקורת. נדמה שהפער בין ביקורת הולכת וגוברת מבית ומבחוץ על המדיניות והפעילות של ישראל בפרט בנוגע לשטחים, ובין התחושה של ישראלים רבים שכל מה שישראל עושה מוצדק, מזמין את הניסיון לבטל כל ביקורת כמוטה, בוגדנית ואולי אף אנטישמית. אבל הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולא לעצום אותן; להקשיב לביקורת ולא לנסות להשתיק אותה; לא להתעלם מהמסרים על ידי התקפת השליח. ובעיקר, להכיר בכך שהעיקור של הדמוקרטיה כבר לא מתרחש רק בשטחים. לראות את הדגל השחור ולהתעורר לפעולה להגנת הדמוקרטיה. לפני שיהיה מאוחר מדי.

רשימות קודמות באותו נושא:

להרוג את השליח

להרוג את השליח (2)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 2:34 am

    "לראות את הדגל השחור ולהתעורר לפעולה להגנת הדמוקרטיה. לפני שיהיה מאוחר מדי".
    איזה משפט יפה ונכון. חבל שלא אני כתבתי אותו. (-:

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 5:39 am

    קודם כל אני לא מפחד מהמונח "פגיעה בדמוקרטיה". דמוקרטיה זה בסך הכל צורת שלטון. צורת שלטון נתונה לביקורת מתמשכת והתאמתה למציאות המתפתחת, אלא אם כן אנחנו מקדשים הגדרה ספציפית של צורת שלטון בתקופה מסוימת (דמוקרטיה במקרה הזה), וכל סטיה ממנו היא בגדר חטא. במקרה כזה אכן הנסיבות לא ישנו, הרי יש לנו צורת שלטון "קדושה מן השמיים".

    או שאפשר לבחון כל נסיבה לגופו של עניין מבלי לבחון אותו במושג שסתום "דמוקרטי" או "לא דמוקרטי".

    ובכלל גם אם אנחנו אנשי דת הדמוקרטיה, הרי שההגדרה שנויה במחלוקת. התעלה על דעתך שדמוקרטיה אמריקנית דומה לזו הצרפתית? אז מה עכשיו האמרקנים לא דמוקרטים בעוד מדינת ישראל, על אתגריה הבטחוניים והאזוריים צריכה להיות יותר קדושה מן האפיפיור.
    (רצוי אגב שתהיה יותר קדושה מן האפיפיור, אבל זה לא אומר שאפשר להשתלח בה אם לא).

    עזוב אותך אייל. אם תרצה או לא תרצה, אנשים אינטלגנטים קוראים את הבלוג שלך. יש לך ביקורת על שלילת הזכויות של ח"כ זועבי, תכתוב על זה, יש לך ביקורת על הדיון על הטענה על הטיה פוליטית באונ' תכתוב על זה לגופו של עניין. אל תפתור העניין בכך שזה "לא דמוקרטי".

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 5:51 am

    את בל"ד היה צריך להוציא מחוץ לחוק והיה זה מחדל היסטורי של בית המשפט העליון שלא אישר את החלטת וועדת הבחירות ולא טרח לראות שמדובר לא רק בגוף פוליטי החותר לשלילת אופיה היהודי של המדינה אלא המוכן בפועל לפעול נגדה-עזמי בשארה אינו בודד. חנין זועבי לא הביעה דעה -היא הצטרפה למעשה בלתי חוקי שנועד לפגוע בריבונותה של ישראל-המצור על עזה הוא בהחלט ביטוי לריבונות. ברור שהיא ידעה היטב על הימצאותם של פעילי ארגון הטרור המוסלמי על האניה וכל זאת עשתה חברת כנסת שנשבעה אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. אכן הסנקציות המגוחכות שננקטו נגדה אינם לעניין-יש צורך לפעול על מנת להוציא את הארגון בו היא פועלת מחות לחוק ואזי להמשיך ולפעול מנקודה זאת.

    ובאשר לדמוקרטיה הישראלית-מדינות המצויות באיום קיומי ושעצם הלגיטימיות שלהן מותקפת מן הראוי שיפנימו שהמאבק הקיומי קודם לכל. כך נהגו כל הדמוקרטיות ורק אצלנו קיים דחף התאבדותי בהנהגת השמאל הרדיקלי. הציבור סוף סוף מתחיל להבין את הסכנות וקייים סיכוי לפעולה ממשית בנושא. אם הבררה היא בין מדינה דמוקרטית חסרת אונים וביןם מדינה יהודית חזקה המסוגלת להגן על עצמה אני בוחר בחלופה השניה

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 6:58 am

    יישר-כח וכל הכבוד והייקר לאייל גרוס, על דבריך הנכוחים האמיצים במאמרך "קץ הדמוקרטיה".
    חזק ואמץ!
    הלאומנות הימנית הקיצונית, הגזענות הנפשעת והפאשיזם היהודי-הישראלי הנתעב והנאלח – לא יעברו!!!
    די לדיכוי, לנישול, לעושק, לניצול של העם הפלסטיני ולבניית ההתנחלויות והמאחזים, שכולם בלתי חוקיים, עפ"י כל האמנות הבינלאומיות על אדמתם הגזולה של הפלסטינים בשטחים הכבושים!!!

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 8:32 am

    "חנין זועבי לא הביעה דעה -היא הצטרפה למעשה בלתי חוקי שנועד לפגוע בריבונותה של ישראל" – כפי שיור הכנסת ציין אם למישהו היתה תלונה שזועבי עברה על החוק שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא תפקיד הכנסת לשפוט את חבריה ולשלול זכויות כי הם לא מסכימים איתה.

    -"המצור על עזה הוא בהחלט ביטוי לריבונות" – מדובר בשטח שהוא לא בריבונות של ישראל וחשבתי שישראל גם טוענת שהיא אפילו לא כובשת אותו כבר, אז איך בדיוק?

    "ברור שהיא ידעה היטב על הימצאותם של פעילי ארגון הטרור המוסלמי על האניה" – ברור? "פעילי ארגוני טרור" מה זה ברור? מציע לקרוא
    http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,53448,.aspx
    ואת זה
    http://www.ice.co.il/article/view/238125

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 9:55 am

    ידיעתה של זועבי על פיעלות אנשי הIHH הוכחה בסרט שצילם אותה ליד פעילי הארגון. על כך שמדובר בארגון טרור למעשה ראה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1180020.html
    על העוןבדה שעל המרמרה התקבצה קובצה אלימה ביותר של הארגון כבר אין מחלוקת אמיתית

    רצועת עזה היא שטח שבשליטה של ארגון טרור ששלטונו בה לא מוכר ועל כן על פי כל מבחן מותר לחסום את הנתיב הימי לשם שגם הסכמים עם הרשות לא פתחו נתיב כזה מעולם.-זו ההשקפה המשפטית המקובלת ואם אתה חולק עליה-נא פרט ונמק

    אני מסכים שלא הכנסת צריכה להטיל סנקציות אבל הסכמה זו לא תועיל לזועבי כי מטרתי היא להוציא את המפלגה שלה ואת פעילותה הכוללת מחוץ לחוק ולא מעניין אותי לשלול לה הטבות כאלו או אחרות

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 10:24 am

    "הוכחה בסרט" – נו באמת. תקרא את הביקורת על ה"הוכחה" הזו ברשימה שקישרתי לעיל. איזה הוכחה ואיזה נעלים. ולגבי ארגון טרור – אני לא יודע אם היו פעילי טרור או לא אבל אני יודע שצהל פרסם שהיו אנשים קשורים לאל קעידה ואז חזר בו מזה – ראה הרשימה של מקס בלומנטל לעיל אז אחרי כל השקרים אני כבר לא מאמין לאף אחד, גם לא למה שצהל אומר בנושא, ובטח שלא קונה את זה בקלות כמו שאתה קונה.

    לגבי ניתוח מצבה המשפטי של עזה סלח לי אבל אתה לא מתכוון שאני אתן כאן ניתוח לפי "על כפי כל מבחן" ו"זוהי ההשקפה המשפטית המקובלת". אני יכול להפנות אותך לניתוחים משפטים למשל

    http://www.abc.net.au/unleashed/stories/s2915343.htm

    http://internationallawobserver.eu/2010/06/07/lost-at-sea-attacks-on-gaza-flotilla-and-the-siege-on-the-occupied-gaza-strip/

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 4:00 pm

    עכשיו השתכנעתי לחלוטין שהכל בסדר מבחינתצ הדין הבינלאומי. כידוע לך ולי בצ"הל יש מומחים לנושא וכן במשרד החוץ ובמשרד המשפטים והם הכינו ניירות עמדה מפורטים. מאחר ומשפט אינו מתמטיקה והתשובות המשפטיות הן במידת רבה מונחות אינטרסים נטיות והשקפת עולם,היה לי ברור שבמקרה זה כמו בעבר אתה באופן אישי תאמץ את העמדות האנטי ישראליות הארסיות ביותר.במובן זה באמת אף פעם אין לי הפתעות. אני יודע מה פרופ' קרצ'מר יגיד ופרופ' קרמניצר ומה התועמלן משה הנגבי "יפרש וכיו"ב ואני יודע שגם את מידת ההגינות האקדמית שפעם הייתה נהוגה לציין השקפות נוגדות רחמנא ליצלן לא אמצא.אין בהם אפילו את מידת ההגינות שאנו עורכי הדין נוקטים כאשר אנו מציגים טיעון-אנו מציגים את הטיעון הנגדי על מנת להפריכו-אצלכם הטיעון הנוגד פשוט לא קיים-הכל תעולה במסווה של חוות דעת אוביקטיבית

    אגב זו הסיבה שאיני קונה את כל טיעוני החופש האקדמי הנשמעים ברמה ביחס לאוניברסיטאות הנגועות אצלנו. כאשר עסקינן במקצועות כמו משפטים, סוציולוגיה ,היסטוריה וכיו"ב לעולם אין מדובר במחקר אקדמי טהור ונטול פניות. הוא כזה בה במידה שניתן היה לצפות מאוניברסיטאות בברית המועצות בתקופת סטלין להפיק מחקרים בלתי משוחדים על הקפיטליזם למשל. כמו שאמר פעם פרופסור ישעיהו ליבוביץ-זונות,רקדנים ופרופסורים תמיד ניתן להשיג.

    כל זה כל כך מוכר וכל כך מדכא וכל כך מעייף

  •   ביום ספטמבר 1, 2010 בשעה 9:20 pm

    ככל הידוע לי "חוק החרם" אומר שכל מי שתרם לכך שתהיה קריאה לחרם על ישראל צפוי להיענש. לפי הניסוח המעורפל הזה, גם הרשימה לעיל יכולה לשמש לרדיפה שלך, אייל, גם אם אתה נגיד מתנגד לחרם. וגם ההשתתפות של גולדבלט, שהיום מתאים למשטר אבל מחרתיים לא, בדיון פה: גם היא יכולה להיכנס תחת החוק הזה.
    חוק נוסף שהוגש: כל סרט קולנוע שימומן מקרנות ישראליות, דורש שכל הצוות העושה את הסרט, צריך להישבע אמונים לישראל ולהכיר בזכות קיומה. כולל המאפרים, אלו שמגישים את המים ואלו שדואגים לשירותים הכימיים.
    חוצמזה, מדינת ישראל לא היתה דמוקרטית בתוך הקו הירוק. לך היה נדמה שכן, ועכשיו אתה מתפכח. לו היית חי במג'ד אל כרום או שלומי, זה היה נראה אחרת.

  •   ביום ספטמבר 5, 2010 בשעה 9:51 am

    תודה, אבל לא היה נדמה לי שכן ולא התפכחתי עכשיו. כתבתי ש"היה היתה פעם דמוקרטיה שטענה שהיא היחידה במזרח התיכון. עם השנים העיבו עננים רבים על האפשרות לתאר אותה כדמוקרטיה". שימי לב למילה "טענה" ועל כך שעל האפשרות לתארה כדמוקרטיה העיבו עננים שנים רבות… על הדברים שפגעו בדמוקרטיה בהיבטים רבים (הנוגעים הן לפלסטינים בישראל והן לאי שוויון כלכלי) כתבתי פעמים רבות גם בבלוג וגם במאמר אקדמי
    אייל גרוס, דמוקרטיה, אתניות וחוקתיות בישראל: בין "המדינה היהודית" ו"המדינה הדמוקרטית", סוציולוגיה ישראלית כרך 2 647-673 (2000

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*