מתפרצים לדלתות פתוחות

הרשימה פורסמה באתר "העוקץ". ראו גם רשימתי "אל תחלמו שזה נגמר: דמוקרטיה, דה-לגיטמציה והכחשה".

בשני מאמרים שהתפרסמו בעמודי הדעות של "הארץ" ביקרו רות גביזון (ועדת חקירה – התלהמות מזיקה, 15.01) ואבי שגיא וידידיה שטרן (על השתקה ושתיקה מרצון, 16.01) את היוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את ארגוני זכויות אדם. לצד הנימוקים החשובים שהביאו הכותבים נגד ועדה זו, היה בכל אחד מהמאמרים בהתאמה "צד שני" של המטבע. תוך שאני מברך על הביקורת שהשמיעו הכותבים, אני מבקש לחלוק על טענות ה"מצד שני" שהובאו בשני המאמרים.

גביזון טוענת שארגוני זכויות האדם לא מתמודדים עם הטענה כי חלקם משמיעים עמדות שאין להן דבר עם ההגנה על זכויות האדם, וכן שהארגונים חייבים בשקיפות בפרט לגבי מימון ניכר ממדינות זרות. תוך שהיא מתנגדת לוועדת החקירה הפרלמנטרית, היא סבורה שחשוב לקיים דיון מושכל במסגרת "הגופים המתאימים" בשאלת "הגבולות" כפי שעשתה באחרונה המועצה להשכלה גבוהה. שגיא ושטרן סבורים שגם על ארגוני זכויות האדם לעשות חשבון נפש, על כיצד הם בוחרים "להשתיק מרצון" את קולם כשהזכויות הנפגעות הם של יהודים.

טענות אלו נראות לי מוטעות.

הטענה שארגוני זכויות אדם משמיעים עמדות שאין להם דבר עם ההגנה על זכויות האדם היא טענה כללית, שלא מבוססת במקרה זה. במידה והיא נובעת מההתייחסות של ארגוני זכויות אדם לכיבוש, הרי שמשטר הכיבוש בשטחים שמעוגן בנישול האוכלוסייה המקומית ובאפליה בין המתנחלים לפלסטינים החיים תחת מערכות חוק שונות ומפלות, הוא בוודאי נושא של זכויות אדם.

אשר לטענה על שקיפות ובפרט לגבי מימון ניכר ממדינות זרות: שקיפות כזו כבר קיימת. פיקוח קיים באמצעות רשם העמותות שמוגשים לו דו"חות כספיים, ובפרט החוק מחייב עמותות לדווח על תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" באתר האינטרנט שלהן. על כן מדובר בהתפרצות לדלת פתוחה לרווחה.

לא ברור גם מהם בעיני גביזון "גופים מתאימים" שיכולים לקיים דיון על הפעילות של ארגוני זכויות אדם ושמקבילים למל"ג. הרי יש הבדל עצום בין ההשכלה הגבוהה, שכפופה לרגולציה של מוסדות המעניקים תארים אקדמיים, ובין ארגוני זכויות אדם. אין ולא יכול להיות גוף ממשלתי דומה למל"ג שיקיים דיון על גבולות הפעילות של ארגוני זכויות אדם. ההצעה להקים גוף כזה מסוכנת לעצמאות ואי התלות של ארגוני זכויות אדם.

ולבסוף לגבי טענתם של שגיא ושטרן, שארגוני זכויות אדם משתיקים את קולם מרצון כשהזכויות הנפגעות הם של יהודים. זוהי טענה תמוהה, שכן ארגוני זכויות אדם עוסקים בזכויות האדם של כל מי שנמצא תחת השלטון הישראלי. האם נסתר מהכותבים התפקיד שהיה לארגוני זכויות אדם אך לאחרונה בהחלטה להקצות יותר מכשירי אם.אר.אי לפריפריה? האם לא ידוע להם על העתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה? האם כבר נשכח התפקיד שהיה לארגוני זכויות אדם בחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות? אכן, ישנם מספר ארגונים שהמנדט שלהם מוגבל לזכויות אדם בשטחים הכבושים, אך קהילת ארגוני זכויות האדם בישראל ממש לא שותקת כשמדובר בזכויות אדם של יהודים, וחבל שהכותבים העלו טענה חסרת בסיס זו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 10:01 am

    ליברמן חושף בכל פעולותיו במפלגת "ישראל ביתינו" את הנחות היסוד הימניות, שמרניות וקסנפוביות שלא לומר לא דמוקרטיות של המשטר האתנוקרטי. אך בהחלט דרוש אנשי/נשות חזון שכמוך לכוון לאן משטר של פוליטיאה אמיתי צריך לשאוף. שכוייח.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 10:22 am

    ראשית לעניין השקיפות-למיטב ידיתעי החוק המחיב שקיפות לא חל על חברות ואכן שוברים שתיקה מאורגנים כחברה.

    שנית עצם קיון הגילוי שהיה ממון אינו מבהיר את הפרטים החסרים. לדוגמא-בשנת 2009 קיבלה בצלם 642,421 ש"ח מהקהיללה האירופית.למטרות מחקר תיעוד וסנגור בנושא עינויים. הייתי רוצה לדעת בדיוק את כל הפרטים כיצד הבינו בצלם את מטרת המחקר ומה נעשה עמו על מנת לברר מה עומד מאחרוי הפרסום המחשיד הזה.

    לךמעלה ממליון ש"ח התקבלו מהNDC מי זו הישות הזו ומה פירוש פעילות כללית-האם לא היו שום התניות.

    האתר של בצלם מפרסם רק את נתוני השמה שעברה ונדרשת בדיקה לאורך שנים על מנת לאבחן מגמות.

    כמו כן נדרש מחקר על גופים כמו קרן פורד ומה היו תניאיה לקבלת המימון.

    לטעון שהכל שקוף זו פשוט הטעיה.

    אני בהחלט לא חושב שנדרשת חקירה פוליטית אבל וועדת בדיקה ברשות שופט יכולה בהחלט להתאים למשימהץ

    מעבר לכך אתה מדבר על ארגוני הזכויות בשפה מאד כוללנית. נשואי זכויות אדם יש בשפע,זכויות לחינוך ולבריאות,חופש ביטוי והתארגנות,הזכות למידע,זכויות חולים ונפגעים.זכו גישה לערכאות ועוד ועוד-אין ספק שארגוני הזכויות מתמקדים בעקר בנושאי הכיבוש כהגדרתם.אין לי גם ספק שהמימון הוא גורם מרכזי .

    ואולי יש לבחון עוד כמה וכמה היבטים נוספים. יותם פלדמן הבן של כותב

    אך הביטויים הברורים יותר לצמיחת קהילת זכויות האדם בישראל, התגלמו במציאות החומרית של חיי. בשנות השמונים והתשעים, לא רק שצמחה קהילה של זכויות אדם, אלא שגם חבריה החלו להתפרנס מכך באופן סביר ומעלה. מכונית הסובארו הלעוסה-מהוהה של אבא שלי, הפכה לפז'ו, הפז'ו להונדה, וההונדה ל-BMW. כך גם הדירה השכורה ביפו שקודם לג'נטריפיקציה היתה לבית די מרווח בתל אביב (בו אני מתגורר כיום). אין ספק שקבוצה נאיבית יחסית ומחויבת באופן אותנטי לעקרונות של צדק ודמוקרטיה, החלה לראות גם תמורה כספית ליגיעתה.

    כאשר קיימת שכבת פעילים שזכויות אדם ואזרח הם פרנסתה ממילא נוצרות מערכות אינטרסים ומחויבויות שאין להן בהכרח קשר לזכויות האדם ובכלל זה הצורך להשביע מגמות תורמים למן שמירה על מקורות פרנסה.

    אייל-אני מצפה לקצת יותר רצינות וכנות בטיפולך בנושא זה-לצעוק ליברמן פשיסט זו לא תשובה לכלום

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 10:50 am

    מתי- תודה.

    משה- אתחיל מהסוף, אני חשוב שאני עושה קצת יותר מלכתוב "ליברמן פשיסט". ברשימה הזו ובפרט ברשימה הקודמת המקושרת (וברשימות קודמות שקושרו אליה). הרשימה הקודמת היתה ארוכה, מפורטת, ממוסמכת, מנומקת. אתה יכול לא להסכים אבל אתה לא יכול לטעון ברצינות שהיא לא רצינית או כנה (אני מקווה) ובפרט שהיא רק צועקת ליברמן פשיסט. אפילו הייתי אומר קצת חצוף לכתוב שלא די לצעוק ליברמן פשיסט אחרי הפוסטים המאוד מפורטים שלי בנושא.

    לגבי שוברים שתיקה אני לא יודע לא עובדתית ולא חוקית מה המצב אבל אם זו חברה לתועלת הציבור או משהו כזה אז הגיוני שיחילו את אותם כללים שחלים על עמותות בכל מקרה גם אם זה דורש תיקון חוק. בכל מקרה אחרי שכתבתי את הפיסקה הקודמת בדקתי באתר של הארגון שמציין שהוא מלכ"ר ובאתר כתוב "הארגון מגיש דו"חות על פי הנהוג בחברות מסוג זה לרשויות המס ורשם העמותות. דו"חות אלו כוללים דיווח מילולי על הפעילות ומקור התרומות.". כך מתברר שהארגון כנראה כן עמותה או לפחות כפוף לרשם העמותות (לא בקיא בפרטים החוקיים לגביו) ובפרט באתר יש את הדוחות הכספיים (ואישורי מלכ"ר וכו') מקושרים במלואם! אז מה תגיד עכשיו, מי מתייחס לא לגמרי ברצינות? סלח לי אבל אני קישרתי למשל לאתר של גישה להראות איך כל הדיווחים מופיעים, ואז אתה כותב לי שלא ידוע לגבי שוברים שתיקה, שלקח לי דקה לגלות בסיועו של גוגל את המידע ולמצוא את כל המידע והדוחות הכספיים. הם און ליין.

    לגבי השאלה מה עשו עם כסף שקיבלו וכו', אני בטוח שקצת יותר חיפוש באתר יגלה לך, שכן בכל דוח (שאלת על בצלם אך זה חל על הארגונים השונים) כתוב בסיוע של מי הוא נכתב. פשוט, חשוף וגלוי. אם מעניין אותך למה הארגון תמך אתה בטוח יכול לפנות לאיחוד האירופי או לבצלם בשאלה. מבלי שבדקתי אני מוכן להניח שהקרנות של האיחוד האירופי וכו' שתורומות מחזיקות אתרים עם המידע על איך פונים לקבל מענק וכו', מה הקריטריונים וכו'.

    לגבי דוחות משנים קודמות הרי הדוחות מן הסתם הוגשו לרשם העמותות. אם אתה רוצה לראות דוחות משנים קודמות פנה לרשם העמותות או לארגון.

    לגבי NDC הנושא נטחן עד דק ופעילים מארגונים אמרו שיש אתר אינטרנט ובו כל הפרטים. אם יש חשש שצריך להוסיף את NDC לקרנות הקשורות לטרור ושאסור לקבל מהן תרומות יתכבד משרד המשפטים וכל רשות רלבנטית ויעשה זאת. (כפי שציינה והציעה בטלביזיה הדס זיו מרופאים לזכויות אדם, שהזכירה שהם דוחים תרומות מארגונים אסורים על פי הרשימה של ממשלת ישראל).

    לגבי קרן פורד,ובכלל, תשמע מה אתה רוצה? קרן פורד – יש לה אתר, יש המון מידע. אתה חושב שמשהו לא בסדר? אז מי צריך לחקור? אני בטוח שמשרד המשפטים, רשם העמותות, המשטרה – כולם יכולים לחקור. אם פוליטית משהו לא מוצא חן בעיניך אז תמחה על כך פוליטית. יש גם עיתונים שיוכלים לעשות תחקירים וברוך השם על קרן פורד עשו. הדבר הזה שאני אומר שהכל שקוף אך לא הכל – סלח לי זה לא רציני.

    הרי נראה לי שגם אם שוברים שתיקה יפרסמו לא רק את דוח כספי מיום הקמתם אלא גם את על מה הוצאה קופה קטנה תגיד לי שלא ברור אם הוציאו על קרמבו וניל או קרמבו מוקה. (מקווה שרק על וניל).

    אז תסלח לי משה אבל יש תיעוד של דוחות כספיים, יש דיוחים לכולם. אתה אומר "עוד לא הכל שקוף"? מה שלא ברור לך תשאל את הארגונים או הקרן הרלבנטית ואני בטוח שתקבל תשובה. בכל זאת לארגונים יש גם עבודה לעשות והם מקדישים מספיק זמן לדווח אתה לא מצפה שהם באתר אינטנרט יקדישו את כולו לדיווים האלו, הם מקדישים די והותר, להזכירך עיקר עבודתם לדווח על זכויות אדם. אם החוק לא מספיק אפשר להגדיל את דרישות הדיווח בחוק. אתה יודע מה מגוחך? שאתמול הכנסת קיימה דיון בדרישת דיווח על מה ש… החוק כבר מחייב לדווח. לא בזבוז זמן של הכנסת והארגונים?
    תקרא כאן
    http://democracy-project.org.il/he/2011/01/%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%94/

    בקיצור אתה מפזר שאלות למרות שהכל מדווח (מקורות המימון). תמיד אפשר לשאול עוד שאלות. אני יודע מי תרם לפוליטיקאים כי זה חובה לפרסם (שקיפות) אך זה נחשב מספיק ואדם לא מצהיר למה תרם למפלגה א או ב. אם זה חשוב ומעניין אז יש עיתונות, יש דעת קהל. אפשר לשאול את האנשים. זה לא אומר שאין כבר שקיפות.

    לגבי האמירה שארגוני הזכויות מתמקדים בעיקר בכיבוש: יש ארגונים שזה המנדט שלהם. לגבי אחרים זה לא נכון. למשל רל"א עוסקים מלא בזכויות של אזרחי ותושבי ישראל (נושא האם אר אי שהזכרתי) וכך כל גוף. בכיבוש יש מצב זכויות אדם קשה והמון הפרות אז יש בכך הרבה עיסוק אך גם בנושאים אחרים. אני פעם הופעתי בטלביזיה בשם האגודה לזכויות האזרח -כשהייתי בהנהלה- על הגבלת חופש הביטוי של מפוני גוש קטיף. זה סתם אנקדוטה אבל כל הגופים שהמנדט שלהם לא מוגבל עוסקים בשלל נושאים. יש גופים שהוקמו כמו בצלם לעסוק בשטחים וזה גם בסדר.

    על הרשימה של יותם פלדמן הגבתי כמה וכמה תגובות במקום בו פורסמה אז תוכל לקרוא את זה שם. כתבו לו עוד תגובות ראויות שם אז תקרא.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 11:09 am

    יש להבחין היטב בין אדם פרטי לגוף שיש לו אג'נדה פוליטית ובוודאי ממשלה זרה. לא ביקשתי לבדוק אדם םרטי.אני באמת לא מבין מה החשש מבדיקה-אם הכל שקוף וועדת בדיקה בראשות שופט רק תרכז נתונים ואגב אני בהחלט גם בעד חקירת עמותות ימין אם יש לה מקורות דומים.

    בכל הכבוד אני גם לא אמור לשאול ואין חובה לענות לי על כלום-זו גם תשובה מיתממת. לוועדת בדיקה יש חובה לענות ואז גם אפשר לברר באופן מעמיק יותר את נכונות הנתונים ומשמעותם

    אגב גם בלשכת עורכי הדין בה אנו חברים חייבת להיות שקיפות דומה וכללים מסדירים. התברר שראש הלשכה קיבל תרומה של 800,000 ש"ח מראש הלשכה הקודם ועוד מאות אלפים מנבחרים בסיעתו. אני מניח שגם אצל המועמדים האחרים אפשר למצוא דברים מעניינים-תרומות בסדר גודל כזה אינן יכולות להיות תמימות

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 11:16 am

    ולאדם פרטי שתומך בפוליטיקאי אין אג'נדה??? גם יכולה להיות.
    אין שום חשש כפי שהארגונים אמרו, תראה את ההודעה שלהם שקישרתי בפוסט הקודם. אבל כולנו יודעים שכאן מדובר בבדיקה פוליטית מוטה מנימוקים פוליטים סלקטיבית ומוטה, משפט ראווה כפי שאמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין.
    במקרה של ארגוני זכויות אדם להבדיל אולי מהלשכה לא "התברר" כלום – הכל כבר מדווח וידוע.
    אתה בהחלט יכול לשאול נכון שאין חובה לענות לך. אבל גם אני לא בטוח אם יש חובה לארגון להופיע בפניה. מאחר ועיקר ההתמחות שלי היא בצד הזכויות אזרח של משפט חוקתי ולא בצד של פעולת הכנסת אני לא רוצה להתייחס לנקודה כרגע בשליפה.
    אבל בכל מקרה, הדיון הזה מזכיר לי את הדיון על הכיבוש. אתה מדבר על איזה בדיקה אוטופית כלשהיא (לשיטתך) של מימון של ארגונים, ואני מדבר על המ-צ-י-א-ו-ת של "חקירה" פוליטית של דברים שכבר ידועים ושתוצואתיה נקבעו מראש. שוב, הארגונים אמרו שהכל פתוח גלוי כולם יכולים לעיין בדוחות הכספיים ולשאול כל שאלה, אך שעם משפט הראווה הזה, אליבא ד"יור הבית עצמו, הם לא ישתפו פעולה, ובצדק.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 11:26 am

    גביזון ושגיא-שטרן הם "הפנים הנחמדות" של הימין; פרונטמנים שלמדו את כללי הנימוס המקובלים בשיח הפוליטי, ולא שולפים פגיון כנגד כל ביקורת על המדינה. אבל הפגיון שם, מוסתר היטב מתחת לערימת התארים האקדמיים שלהם. היית איתם עדין מדי (נו טוב, קולגות), בסך הכל טקטיקות ההפללה שלהן אינן פחות שפלות מאלו של הליברמנים: פיזור רמיזות כלליות, אסוציאציות אפלות, שום דוגמה קונקרטית אחת – אחת לפחות! – שתבסס את החשדות.

    כותבת גביזון: "ארגוני זכויות האדם מצדם אינם מתמודדים עם הטענה כי חלק מהם, בחלק מפעולתם, נוקטים פעולות, משמיעים עמדות ומנהלים קמפיינים שאין להם דבר עם הגנה על זכויות האדם."

    באמת? ומה הקשר בין הטענה הזאת – מופרכת כשלעצמה – ובין הדרישה לחקור? נניח שארגוני זכויות האדם (חלק, חלק) מנהלים קמפיינים (חלק, חלק מהם) שאין להם דבר עם זכויות אדם. איפה פה בדיוק ההיבט הפלילי? האם לגביזון יש מידע בדוק על פעילות פלילית בתוך הארגונים האלה? למה היא לא מזדרזת למסור אותו למשטרה?

    כמה קל לכתוב הבלים. הנה, תראו:

    "פרופסורים למשפטים מצדם אינם מתמודדים עם הטענה כי חלק מהם, בחלק מפעולתם, נוקטים פעולות, משמיעים עמדות ומנהלים קמפיינים שאין להם דבר עם שמירה על שלטון החוק."

    סליחה, זה לא הבל; זה תיאור מדויק של המאמר שלה.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 12:21 pm

    אין מחלוקת שחקירה פוליטית היא פסולה הגם שאינה משהו אסור ובארצות הברית היא אפילו די מקובלת כמדומני. הבעיה שהציבור לעולם לא יקבל את תואותיה ויראה בהן חלק מהניגוח הפוליטי הרגיל.מבחינת ארגוני זכויות האדם החקירה הפוליטית היא דווקא ברכה מאחר ושבישראל אין לגימטימיות ציבורית לסוג זה של חקירה.

    וועדת בדיקה בראשות שופט נראית לי הדבר הנכון לעשותו. מדובר בגבולות המותר והאסור בחיים הפוליטיים בישראל ועל רקע המציאות שלנו כמדינה יש צורך בהגדרת הכללים מחדש.

    הייתי כמובן שמח לו היו קמים ארגוני זכויות אדם ציוניים כפי שפעם האגודה לזכויות האזרח הייתה בטרם השתלטו עליה עובדיה בשכר ובעלי האג'נדה השמאלית קיצונית אולם לא נראה לי שזה יקרה.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 1:02 pm

    האגודה לא אמורה להיות ציונית או לא ציונית. האג'נדה שלה זה רק זכויות אדם ולא ציונות, אנטי-ציונות או פוסט-ציונות. זו דעתי האישית.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 4:27 pm

    עידן רק הערה אחת לא החקירה המדוברת בכנסת ולא גביזון לא מתייחסים לחקירה פלילית. אני לא חושב שיש כידוע לך מקום לשום חקירה, ולמעשה אכן רק אם היה משהו פלילי היה מה לחקור (או דברים אחרים של אי חוקיות שבסמכות רשם העמותות וכו'), אבל לשיטת המבקשים לחקור הם לא מבקשים לחקור (אני חושב) היבטים פלילים, ולא טוענים בהכרח להיבטים כאלו. מה שעושה את זה בעצם יותר חמור, שכן הם מבקשים לחקור היבטים פוליטים. זהו משפט הראווה שדיבר עליו ריבלין.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 5:25 pm

    ניתן לחקור כל תופעה חברתית והתנהלות גם כשאין חשש לעבירה פלילית וכל זאת על מנת לבחון חקיקיה ונהלים קיימים ואת הצורך בשינוי אם קיים.

    כשאני שואף לאגודה ציונית לזכויות אזרח אני שואף לאגודה נוספת-לא לזו הנוכחית. אם תרצה בכך או לא כיום ארגוני זכויות האדם "נהנים" מחשדנות תהומית בציבור [לטעמי די בצדק] והדבר אינו משרת כלל את נושא זכויות האדם. אני צריך אגודה שכאשר היא מגיעה למסקנה שהופרו זכויות אדם בשטחים מסקנותיה יתקבלו בשיא הרצינות כי ידעו שאין אג'נדה פוליטית עויינת ביסוד הממצאים. כיום רבים פשוט הפסיקו להקשיב בגלל חוסר אמון מוחלט בדוברים. בקיצור אני צריך נתן אלתרמן ולא גדעון לוי על דרך המשל

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 5:35 pm

    בוודאי שאפשר לחקור כל דבר. השאלה מה זה "חקירה" ומי חוקר. במקרה הזה כפי שכבר נדברנו והסכמנו מדובר במשהו פוליטי מוטה ולכן לא רלבנטי. אם היינו במדינה אחרת ביקום אחר בו היו מחליטים לעשות איזה מחקר על מה צריכים להיות חוקי המדינה על תרומות לעמותות וכו', זה היה משהו אחר. אבל כפי שכבר הערתי לך קודם, וכפי שהשוותי בדיון שלנו על הכיבוש, שאתה אומר שאתה נגד רוב ההתנחלויות נגד נישול נגד השפלות וכו': אתה מדבר משה על כיבוש אחר, או על חקירה אחרת, שלא קיימים. אני מדבר על הנוכחיים ועל המציאות הקונקרטית.

    את נתן אלתרמן אני גם מעריץ, ואגב אי אפשר לדבר בשם המתים אבל יש לי תחושה שאף שהוא חתם על ארץ ישראל השלמה, אם הוא היה רואה למה זה מוביל בתחום זכויות האדם הוא היה אומר כמה דברים שהימין לא רוצה לשמוע. את "על זאת" עם המלים פשעי מלחמה הוא כתב אתה יודע מתי, ואגב בלי חקירה העז לומר שאנו נגררים לפשעי מלחמה. היום היו אומרים שכמו גולדסטון הוא יהודי שונא עצמו או משהו כזה. כפי שהסברתי לך מאחר והמנדט של האגודה הוא זכויות אדם, כל אג'נדה אחרת בעיני לא רלבנטית לכאן או לכאן ואף תפגע במנדט שלה. היא לא אמורה להיות ציונית, בודהיסטית, או מה שלא תרצה. גם לא בוודאי אנטי-ציונית. כל אג'נדה כזו תפגע בכך שהאגודה אמורה לפעול רק בתחום ומהזווית של זכויות אדם. אגודה ציונית לזכויות אדם תהיה חשודה בעיני הציבור כי יש לה אג'נדה שאינה אג'נדת זכויות אדם פר סה.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 5:38 pm

    ולהבהיר אם בלי שום קשר לדיון או הטיה פוליטית היה רעיון לועדה לבחינת חוק העמותות וכו' שתשמע את הסוגיות ותשמש לא כועדה לחקירת ארגוני זכויות האדם או מימונם, שכן את זה אסור שרשות שלטונית תחקור (פרט לחשד לעבירה על החוק) אלא לחקר החוק והפרקטיקות בתחום של תמיכה בעמותות, אז לא היתה מתעוררת שערוריה. השערוריה היא כי רוצים לחקור את ארגוני זכויות האדם חקירה פוליטית וסלקטיבטית, ונדמה לי משה שאין לנו ויכוח על הפסול שבכך.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 11:47 pm

    קיימת בימין בארה"ב מסורת מדאיגה של הומואים אשר מגלים דיעות נחרצות, ואף פועלים שרסן השילטון בידיהם, נגד זכויות האדם של הומואים אחרים באשר הם.

    שם אחד שהוזכר כאן בכתבה, מזכיר לי כל פעם את רון קון. שהיה עו"ד עם אג'נדה.

  •   ביום ינואר 20, 2011 בשעה 11:56 pm

    לא יודע למה התכוונת לקשר, אבל רוי קון (=כהן…) – דמות מעניינת שיוצגה בהרחבה ב״מלאכים באמריקה״ של טוני קושנר

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 4:04 am

    אגודה לזכויות האזרח,לבצלם ,שוברים שתיקה בע"מ וכיו"ב איני רוחש שום אמון וגם הציבור לא רוחש להם שום אמון. שום חקירה לא תעולל יותר נזק לארגונים אלו מאשר חוסר האמון של הציבור שרואה בהם כיום ממילא שליחים של מדינות וארגונים זרים ועוינים. ההנגדות לכל סוג של חקירה רק מגבירה את החשד-דומני שמי שצריך לתת תשובה אלו הארגונים עצמם-אם הם רואים עצמם בכלל חיבים תשובה לציבור הישראלי ולא לנותני לחמם בחו"ל.
    אני חייב להודות שחוסר האמון שלי משתרע מעבר לארגונים. כמה וכמה כותבי שמאל ובלוגרים תפסתי לא אחת מבשקרים ובחריצת דין על פעולות צה"ל ללא שום בחינה מראש. מקרה המוות כביכול מגז מדמיע מוכיח. לי ברור היה שלכל היותר מדובר במקרה של רגישות יתר רפואית כי מגז מדמיע עקרונית לא מתים-כעת מדברים על טיפול שגוי לחלוטין בבית חולים [מתן אטרופין] אין לי אפשרות לברר את כל העובדות אבל לא היה רצח ואפילו לא הריגה-הייתה לכל היותר תאונה טרגית. זו רק דוגמא אחת ויש הרבה מאד.
    אגב אחת הזירות בהן נבדקות תלונות היא זירת התביעות הנזיקיות. היה לי הכבוד לנסח את אחת הראשונות שבהן לפני כ30 שנה ומאז מדובר בגל תביעות. חלק גדול שקריות כי הפגיעה אירעה במהלך פעילות מלחמתית כמוגדר בפסיקה אבל ישנן תביעות שמתקבלות. אחכה לתביעה של הנערה שמתה עקב חשיפה לגז מדמיע.

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 7:10 am

    משה – חוסר האמון הוא ממי שלא רוצה לשמוע ביקורת על ישראל ועל צהל. אני לא אכנס כרגע להיבט המשפטי של תביעה, אבל מדהים אותי שאתה לוקח את הסיפור הזה והופך אותו על ראשו. הרי אפילו דובר צה"ל (!) לא עומד מאחורי הגרסה החדשה על האטרופין! מספר הגרסאות של צה"ל משתנה באופן מסחרר. רק אותם בלוגרים שאתה מטיל בהם ספק עשו את מה שהעיתונות לא עושה: בודקים את גרסאות צה"ל ואפילו מרימים טלפון לדובר צה"ל. התוצאות מדהימות. אני אומר בצער רעב שחוסר האמון העיקרי הוא כלפי צה"ל, ואני מתפלא מאוד שהפרשה הזו מעוררת אצלך חוסר אמון לא בכיוון הנכון. הדברים ממומסכים ובדוקים כולל מול דובר צה"ל בפוסטים הבאים:
    http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%92%D7%95%D7%95%D7%90
    %D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%94

    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2174

    http://972mag.com/new-army-version-on-bilin-death-contradicts-previous-claims/

    http://972mag.com/army-confusion-over-jawaher-abu-rahmahs-death/

    ואפילו יעקב אילון הממלכתי כבר תומה על ריבוי הגרסאות של צהל
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=774375

    אם אחרי כל זה אתה לא מטיל ספק בדובר צה"ל וממשיך לקנות את הודעותיו ובמקום זה מטיל חוסר אמון בארגוני זכויות אדם ובלוגרים, זה מעיד שהבעיה היא בהטיה שלך שמאפיינת לצערי עיוורון של חלק מהציבור, שלא רואה איפה בעיית האמינות האמיתית.

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 7:13 am

    הקישור הראשון שהעלתי בתגובה הנל מנסה להעלתו שוב בצורה טובה יותר

    http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%92%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%94

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 7:20 am

    ועוד שני דברים
    "רגישות יתר רפואית" – אתה אמור לדעת היטב שדבר כזה אינו הסבר ותירוץ לשום דבר.
    ולגבי הארגונים – הנושא מוצה. כבר אמרתי לך שהארגונים פרסמו – ההודעה קושרה בפוסט הקודם בנושא -שאין להם מה להסתיר. כל המידע מפורסם באתרים שלהם ולחקירה הזו ברור למה הם מתנגדים וגם אתה אומר שהיא פוליטית. אז די, כמה אפשר ללכת במעגלים ולהמשיך לפזר את אותם דברים. אם מה שמעורר בך חוסר אמון זה העובדה שמתנגדים לחקירה שאתה אומר שהיא פוליטית בעצמך תוך שאומרים שאפשר לקבל כל מידע שרוצים, הרי שדעתך, כמו דעת הוועדה הזו כבר נחרץ מראש ואני מרגיש שאנו מבזבזים את זמננו.

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 7:50 am

    כמי שעוסק די הרבה במקרי רפואה ומשפט ורשלנות רפואית אני בהחלט יודע שקיימת רגישות יתר. לעתים התרופה או התהליך הבטוח ביותר גורמים להידרדרות קשה ומוות. כתבתי שאני לא יודע את העובדות והאטרופין הייתה רק הגרסה האחרונה שאני אישית קראתי. ללא ניתוח שלאחר המוות וגישה לתיעוד הרפואי המקורי אי אפשר לתת תשובה מוסמכת ומה שאפשר זה רק לשער השערות. אני לא זוכר שמפגין מת מגז מדמיע.

    וביחס לארגונים שמינית את עצמך לדוברם. אני חלא מסתפק חוזר אני לא מסתפק במה שהם מפרסמים באתרים ומעוניין בחקירה בלתי פוליטית ובלתי תלויה אבל מעמיקה-אני מבין שאין נכונות לכך-ללא קשר לשאלה אם תהיה חקירה חוסר הנכונו רק מוסיף לאי האמון הבסיסי שלי בהם. לו הייתי במקומם הייתי מקדם בברכה חקירה בלתי תלויה אבל לא לי לקבוע את עמדתם.

    אבל החמצת את העיקר-הרי נקודת המוצא שלך ושל אחרים הייתה מיד,לפני שהייתה גרסה רצינית כלשהי שמדוב רבהריגה בגז מדמיע למרות שעצם האשמה כזו[להבדיל מפגיעה פיזית מכדור גומי או רימון גז בכינון ישיר-היא בוודאי טעונה חקריה רצינית. אתה לא נדרשת לכך וגם אחרים המזוהים עם הארגונים לא-מה אני צריך לחשוב שהאתם מנהלים חקירות רציניות ובלתי תלויות?

    לו היה מפורסם שמפגינה מתה ככול הנראה משאיפת גז מדמיע והייתה דרישה לחקירה-ניחא. זה כמובן לא מה שהיה.

    אבל חילופי הדברים מלמדים אותי יותר ויותר על התהום הרובצת בינינו שכנראה אי אפשר לגשר עליה

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 7:57 am

    אני לא מנהל חקירות. כתבתי בפוסט בנושא שגז מדמיע ״כנראה״ – המילה הופיעה שם – הרג אותה. זה היה הדיווח באותה עת. בינתיים זה גם מה שמסתמן. גרסת האטרופין היא איזו גרסה של צהל? הפסקתי בצער לספור. התהום היחידה שפעורה היא שאתה ממשיך להתעלם מדברים ולחזור. לארגונים שאיני דוברם יש גילוי דעת ברור בנושא בשם דוברם, הכחשות ושקרי צהל זועקים לשמיים ואתה בשלך.

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 8:00 am

    והתכוננתי שרגישות יתר אינה פטור מאחריות.
    וכשתמצא אסמכתאות ולינקים לארגונים שחרצו דין בצורה גורפת ולא דרשו חקירה שלי לי כפי שאני שלחתי על שקרי צהל ונדון קונקרטית. האמירות שלך על אנשים המזוהים וכו כלליות ולא קונקרטיות (ראה הערת עידן לעיל בהשוואה). ולא אל תחזור להפנות לאסתי סגל שכותבת בשם עצמה ולא בשם שום ארגון (וכך אגב גם אני…).

  •   ביום ינואר 21, 2011 בשעה 5:08 pm

    בקישור זה מופיע מכתב מנציג האיחוד האירופי שאכן מסביר שכל תהליך המענקים מהאיחוד חשוף ופתוח
    http://972mag.com/free-speech-carolines-glitch-and-other-jerusalem-post-ditties/

  •   ביום ינואר 24, 2011 בשעה 6:59 am

    ואני רוצה שיחקרו את כל חברי ישראל ביתנו. מה מקורות ההכנסה שלהם, עם מי הם מתרועעים (במיוחד אם הם מתרועעים עם אנשים ממדינות זרות), אילו ספרים הם מחזיקים בבית, ובראש ובראשונה, מה העמדות שלהם ביחס לארגוני זכויות אדם. הם מתנגדים? מה יש להם להסתיר?

  •   ביום מרץ 27, 2011 בשעה 12:58 pm

    אני חושב שלהפנות את הדיון לחוק היבש ולחובת הפרסום הוא הדרך הקלה ביותר להמנע מדיון לגבי המהות.

    ארגון יכול לבחור לעצמו שמות, ולפרסם ברבים אג'נדות ודוחות פעילות שמספרים כלום, או הכל. זאת המציאות והיא לא מופיעה בשום חוק.

    כל אחד יכול להקים מחר אגודה למען נגישות ולפרסם מאמרים על נגישות ולצלם נגישות ובפועל לקדם אג'נדה של סלילת מנהרה מתחת להר הבית לטובת ציבור המתפללים היהודי.

    העניין הוא המהות והעשיה. רוב העשיה ורוב המהות של הפעילות מתרכזים בניגוח ישראל, בחינוך תקשורת ואפיקים נוספים.

    הילדים שלי קיבלו כחלק מפעילות נוער עלון שממומן על ידי מדינות ארופאיות לקידום "שיח"…בשיח הזה כיכבו הנראטיב הפלסטיני עם הביטויים וההנחות שמייצג השמאל בישראל מספר עשורים. הקרן החדשה היתה חלק מהממנים.

    ועוד משהו, החוק נוצר תמיד לאחר עבירה או מקרה שאירעו בעבר. אני לא מכיר מקרים שבהם אנשי אקדמיה קראו להחרים את האקדמיה שממנה הם מקבלים שכר…- זה שהחוק מתיר או לא מתיר, לא משנה את המהות..
    ורוב הציבור בישראל מזהה את המהות. אני חושב שהגיע הזמן שגם יראה את הקולות- בצו חוקי. (של התורמים לכל המפה הפוליטית דרך אגב)

  •   ביום אפריל 15, 2011 בשעה 1:56 am

    סליחה על העיכוב בתשובה. על הרוב כבר התייחסתי בעצם. אני לא יודע מה היה בעלון אל ביקורת היא חלק מדיון דמוקרטי. נושא החרם לא קשור לדיון זה.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*