מיניות, לאומיות זהות ורדיקליות, רגע לפני הגאווה, או: איך הפך הקוויר ל"ק"

שוב מצעד הגאווה בפתח, וזו השנה השנייה שמצעד הגאווה מתפצל. מאז 2001 צעדו במצעד הגאווה התל-אביבי גושים שהביאו פוליטיקה קווירית ורדיקלית לתוכו, תחת שמות וגלגולים שונים ("אין גאווה בכיבוש" הייתה הסיסמה שתחתה צעדה קבוצה במצעד של 2001, הראשון אחרי תחילת האינתיפאדה השנייה; אחר כך צעדו קבוצות תחת השמות "כביסה שחורה", "גוש שחור-וורוד" וגלגולים נוספים).

 

בשנה שעברה, נערכו שני מצעדים אלטרנטיבים בעלי מסרים רדיקלים למצעד (שמאז 1999 נערך בחסות העירייה), אחד לפניו ואחד במקביל לו. השנה, הוכרז על מצעד רדיקלי, שבעת שהמצעד העירוני יפנה ימינה, יפנה שמאלה. (נכון לעכשיו עקב העדר אישור משטרתי יתכן שבמקום המצעד תיערך משמרת מחאה). מארגני המצעד הרדיקלי גם יצאו בקמפיין אלטרנטיבי לקמפיין ה"שווה להיות גאה" של המצעד העירוני, המעלה שאלות יפות על מגבלות השוויון, ועל מי נהנה ממנו ומי לא.

 

באופן פרדוקסאלי, הרקע לפיצול שהחל בשנה שעברה נובע לדעתי בין היתר, בצורה פרדוקסאלית, מהרצח בבר-נוער והתגובות לו. כפי שהסברתי בפירוט בעבר, הויכוח על התגובות לרצח, פיצל את הפעילים בקהילה הלהט"ב  (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס וביסקסואלים) לאלו שהתייחסו לאירוע כאירוע מבודד של אלימות הומופובית, מול אלו שביקשו להבין אותו בהקשר הרחב יותר של אלימות והפליה בחברה הישראלית. יתרה מכך, כפי שהסברתי באותה רשימה, הרצח יצר גרסה חדשה של ההומולאומיות הישראלית: הגינוי ה(כמעט) אוניברסאלי לרצח אפשר לפוליטיקאים מהימין שתמכו בקהילה "לצאת מהארון" כתומכים, ובכך הועצם החיבוק ההדדי בין הקהילה, או לפחות הביטוי ה"מיינסטירמי" שלה שמתבטא בהנהגת הארגונים המרכזיים והמרכז העירוני הגאה בתל-אביב, לבין הממסד הלאומי והעירוני.

 

אפשר לומר שבעצרת שהתקיימה שבוע אחרי הרצח, אף אם נשמעו בה גם קולות רדיקלים, נחתם (מטפורית) מה שכיניתי ה"דיל" החדש והלא כתוב בין הקהילה הלהטב"ית ובין הממסד. בדיל זה נותן הממסד לקהילה חיבוק (מסויג) והכרה (לא מלאה) בזכויות, ובתמורה מחבקת הקהילה את הממסד.   ב"דיל" הזה אנו מאפשרים לפוליטיקאים שתומכים במדיניות דכאנית ומפלה כלפי הציבור הפלסטיני ומדיניות ניאו-ליברלית הפוגעת בעובדים, להרגיש מתקדמים ונאורים מאחר והם תומכים בזכויות גייז.  יתרה מזאת, הדיל מייצר את  הצורך להסתיר ולהשתיק את מי שלא ממלא את התפקיד של ההומואים והלסביות בדיל (לא ברור אם קבוצות אחרות הן כלל חלק ממנו), זה של נורמטיביות מגדרית, התנהגותית ופוליטית. המחיר מתבטא אם כן בין היתר בשיתוף פעולה עם השלטון ושתיקה על פשעיו בתחום זכויות האדם של אחרים, בפרט בהקשר של הכיבוש.

 

יאיר קדר טוען שבין הקהילה לממסד נוצר מצב של WIN WIN, אבל למעשה מחויבות אמיתית לדמוקרטיה ולשוויון גם מפסידה מההסדר הזה, גם בגלל הצורך "להסתיר" את מי שלא יכול או מוכן למלא את התפקיד ההומונורמטיבי, וגם בגלל שיתוף הפעולה מצד הקהילה ביצירת עלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית.

 

למי שקשה לחבק את הממסד הישראלי המפלה, הכובש והמדכא, קשה עם דיל זה, בין היתר לאור שיתוף הפעולה הנ"ל: אכן  המחלוקת  על השימוש שהמדינה עושה בזכויות גייז כעלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית, ובפרט על מידת שיתוף הפעילה של ארגונים קהילתיים עם שימוש זה, היא ביטוי לפיצול שיוצר "דיל" זה. לכך מתווספת העובדה שמתי שמתיימר לייצג את הקהילה הגאה ב"דיל" זה הם בדרך כלל גברים שמגלים עיוורון די רב לפריבלגיות שלהם ככאלו.

 

התוצאה של התפתחויות אלו היא שבמידה רבה האירועים שהתרחשו אחרי הרצח, אף אם תחילה היה ניתן לחשוב שילכדו את הקהילה במאבקה בהומופוביה , הגדילו דווקא פערים שהיו קיימים עוד קודם בין  פעילים שונים בקהילה: תהום נפערה בין הקואליציה הלא חדשה אך המורחבת עתה גם לימין של הפוליטיקה ההומו-לאומית-נורמטיבית, ובין הפוליטיקה הקווירית הרדיקלית.  קיומם של המצעדים הנפרדים בשנה שעברה והמצעד הרדיקלי בנפרד מהמצעד העירוני השנה הם בין היתר ביטוי לפער זה.

 

עם זאת, הבחירה לערוך מצעד אלטרנטיבי-רדיקלי באה במידה רבה במקום נוכחות של גוש קווירי-רדיקלי במצעד עצמו, והחליפה את המסורת שהתחילה בשנת 2001 ושתוארה לעיל. אפשר להצטער על הבחירה להביא את המסרים הרדיקלים למצעדים אלטרנטיביים, נפרדים ומיעוטי משתתפים יחסית, במקום למצעד העירוני. לי נדמה שיש ערך להביא את המסר למצעד הכללי במקום לדבר זה אל זה, אם כי אולי אפשר להיות נוכח בשניהם או לפחות להכיר בחשיבות של שניהם.

 

בהקשר זה צריך גם לתת את הדעת לכך שבמידה רבה האקטיביזם הקווירי, לרבות הנוכחות שלו במצעד הכללי עלולים ליפול  קרבן לפוליטיקת זהות. לעתים קרובות  ההתארגנויות של קבוצות מהם "נשאבו" חלק ניכר מהפעילים הקווירים, המתארגנות על פי זהויות ולא בקבוצה קווירית שמבוססת על עמדה פוליטית ועל הזדהות, באה גם היא במידה רבה על חשבון האקטיביזם הקווירי. כך , צעדו להן במצעד הגאווה בשנה שעברה קבוצות של טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, נשים פמיות, ועוד, כאשר פוליטיקת הזהות במידה רבה פירקה את מה שכונה לעתים הגוש השחור-ורוד של פעילים קווירים, רדיקלים, אנרכיסטים ואחרים שנכח בעבר במצעד העירוני.

 

לאור העדר הייצוג של קבוצות אלו מהשיח ההומו-לסבי ההגמוני, ברור הצורך בנראות וייצוג שלהן, ואין בכוונתי לזלזל בו כלל ועיקר. אבל צריך גם לחשוב על מה פוליטיקת הזהות עושה למאבק שבוסס על הזדהות פוליטית וכיצד היא מפרקת אותו. ואם הכניסה לשיח העברי של המונח להט"ב כתרגום ל LGBT  האנגלו-אמריקאי ייצגה ניסיון להכיל גם ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בקהילה לצד הומואים ולסביות, הרי שהגלגול החדש של פוליטיקת הזהות למעשה חותר תחת הרעיון הקווירי, לכאורה בשם קוויריות:

ביטוי מובהק לכך הוא הכניסה של המונח "להטבא"ק" לשיח, כתרגום של ה GLBTQI מאנגלית: לכאורה כוללני יותר וכולל גם אינטרסקסואלים,  (או בגרסאות אחרות, א-מיניים), ובייחוד, כפי שמעידה ה"ק", קווירים. אך להוסיף את ה"ק" ל"להט"ב", כאילו מדובר בעוד זהות מסוימת שצריך למנות לצד האחרות, מעקר במידה רבה את הרעיון הקווירי מתוכנו כרעיון אנטי-זהותני, שמסמן יותר הזדהות אנטי-זהותנית מאשר זהות מהותנית, ובכך מנכס את הקוויריות לעוד זהות אחת שדורשת ייצוג. בכך נמחקת המשמעות של הרעיון הקווירי כאנטי-מהותני וכזה שמבקש להחליף את פוליטיקת הזהות בפוליטיקה של הזדהות וכעמדה פוליטית. ההזדהות כ"קוויר" אמורה הייתה לחתור תחת הרעיון של זהויות מקובעות המבוססות על נטייה מינית או מגדר, והפיכת ה"ק" לעוד אות מקבילה לאחרות דינה לבטל רעיון רדיקלי זה ולאבד את הערך הביקורתי שיש ברעיון הקווירי.

 

אגב, ריבוי האותיות המצטרפות מעיד גם על ריבוי הזהויות שבעבר לא ניתנה תשומת לב מספקת להדרתן או לעצם קיומן, אך  למעשה  כמעט כל צירוף אותיות נמצא כמדיר כמה קבוצות שטרם זכו להצטרף אליו,  וכאלו שטרם נתנו את דעתנו עליהם. מתבקשת השאלה מדוע לא להוסיף לרשימה המתארכת את האותיות  ג' לג'נדרקווריז, פ' לפאנסקסואלים, ועוד.. , ואולי באמת  הגיע הזמן להחליף את הניסיון הזה במונח A-Z שיכיל את כולם….

 

ההזמנה למצעד הרדיקלי ממחישה גם היא את כיצד במידה רבה התרחק השיח הפוליטיקה הקהילתי הרדיקאלי מפוליטיקה קווירית. נאמר בה שנדרש מצעד רדיקאלי "כי המצעד העירוני צועד למען שוויון בין זהויות ולא למען השוני ביניהן". "כך שאם אתן מעדיפות שחרור על פני שוויון-" – נאמר בהזמנה, אתם מוזמנים.

 

ברצוני לטעון שההזמנה משדרת מסר שרחוק מהרעיון הקווירי, ולמעשה גם ספק אם הוא  רדיקאלי :  יהיה זה רדיקאלי, או לפחות קווירי לא לצעוד למען שוני בין זהויות, אלא דווקא נגד הרעיון של חלוקת אנשים לקטגוריות שרירותיות (שלא לומר בינאריות והירארכיות) של זהות, שמפרידות בין בני אדם ושמות ביניהם גבולות מלאכותיים,  בפרט כאשר הפריבילגיות וההפליות מחולקות על פי קטגוריות אלו.  הרעיון של שחרור בתוך זהויות אלו במקום שחרור מהן, נשאר בתוך מערך פוליטיקת הזהות ולא מעלה שאלות לגבי קטגוריות הזהות. הרצון להדגיש שוני בין זהויות, גם אם בא מתוך התנגדות מבורכת לתפיסה לפיה על כולנו להתיישר לפי סטנדרט הטרונורמטיבי (או שמא הומונורמטיבי),  הוא אם כן רעיון שעלול לחזק את החלוקה לקטגוריות הזהות, חלוקה שמשרתת את הפאטריכליות ההטרונורמטיבית ועומדת בניגוד לרעיון הקווירי.

הרעיון הקווירי לא מתעלם מקיומם של זהויות ומכך שפריבליגות ואפליות מוקצות לאורן, אך מתייחס אליהן בצורה ביקורתית. יתרה מכך, הדחייה של רעיון השוויון, מוטעית בעיני: צריך להתנגד לרעיון שהבחירה היא בין שוויון ליברלי המבוסס על אסימילאציה מצד אחד, או דחיית רעיון השוויון לטובת תפיסה של "שחרור". למעשה תפיסה של שחרור בלי תפיסה מהותית של שוויון נשמעת כמו פוליטיקת זהות ליברלית ואפילו ניאו-ליברלית. (ברור לי שלא זו כוונת המארגנים/ות והצועדים/ות במצעד הרדיקלי ושהם מבקשים להשמיע מסר אנטי ניאו-ליברלי אך אני חושב שלעתים הניסיון לנסח פוליטיקה רדיקלית דווקא נופל במלכודת זו).  שוויון אמיתי הוא כזה שמכיר בשוני בין בני אדם, ולא מודד אותם לפי סטנדרט הגמוני. תפיסה רדיקלית של שוויון תתייחס גם לאי-שוויון כלכלי ומעמדי. אין סתירה אם כן בין שוויון ושחרור וכאמור בעיני האחד אינו קיים בלי השני.

 

ניתן לטעון, במידה רבה של צדק, שלקבוצות שמודרות מבחינת נראות וכוח, חיוני להדגיש את זהותן. אף כי יש אמת בטענה זו, הרי שנוסח ההזמנה למצעד הרדיקאלי, וניכוס הקוויר ל"ק" שהיא כביכול עוד זהות ולא ביקורת על הרעיון של זהויות מהותניות,  מעידים על כך שהדגשה זאת נעשית על חשבון המסר הקווירי, שדווקא עלה היטב בחלק מהתמונות שהופצו במסגרת הקמפיין האלטרנטיבי.

 

מצעד רדיקלי, בין אם מתבצע כחלק מהמצעד העירוני או בנפרד, הוא הזדמנות לפוליטיקה קווירית: כזו שתכיר בכך שיש זהויות שמודרות ותתבע את מקומן בשולחן, אך בה בעת תדחה את הרעיון של החלוקה לקטגוריות שרירותיות ומפלות, ולא רק בתחום המיני והמגדרי, אלא גם בתחום הלאומי, ולא תחזק את המסר המהותני לפיו יש "שוני" בין אנשים שמבוסס על הקטגוריות השרירותיות, ובוודאי שלא תדחה את הצורך בשוויון מהותי.

הרשימה פורסמה גם ב"העוקץ"

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום יוני 9, 2011 בשעה 6:03 pm

    מצחיק שבדיוק עכשיו הועלה הוידאו שמזמין למצעד האלטרנטיבי בברלין שבדיוק יוצא נגד התיוג וצורך לסווג זהויות

    http://transgenialercsd.wordpress.com/

    הסיסמא של המצעד "קוויר לא ניתן לספירה, לא ניתן לביות (אילוף)" יוצא בעיקר נגד מפקד האוכלוסין שנערך כרגע בגרמניה בו משתמשים בקטגוריות כמו מין, שיוך דתי, מעמד משפחתי, רמת הכנסה וכו..

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 3:49 am

    זו תמיד אותה הבעיה מתלכדים סביב מכנה משותף אחד ושוכחים את המפריד ואז מנסים לטעון שההפרדה מלאכותית ומנסים להכיל את השונה עד שמגלים שאי אפשר. כך הדבר לגבי מאבקים גזעיים ,פמיניסטיים ומאבקים לשוויון ולמלחמה באפליה על רקע נטיה מינית. לבסוף תצטרכו להשלים כמו קבוצות אחרות עם השוני ותאפשרו לו ביטוי מלא או שהמאבק המשותף יתפורר. זה לא בהכרח דבר רע-אם אנשים יחשבו שהמפריד חשוב יותר יש בכך גם סימן שחלק נכר ממטרות המאבק המקורי כבר הושגו וצריך להתקדם הלאה

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:01 am

    אני מסכים שיש מחיר לפיצול המצעדים, יש פה וויתור על הצפת השיח הקווירי בתוך הקהילה וחשוב מכך לדעתי, פיספוס בהצגת הקהילה כלפי חוץ (ההטרו'ס למיניהם)כמורכבת ובעלת פנים רבות.
    לגבי השיח הקויירי עצמו, יש כאן טעות בבחירת האמצעים: קוויריות במהותה לא יכולה ליזום מצעד משום שמצעד הוא אקט פוליטי המביע היזדהות עם זהות, מעצם היותו, והרי הקוויריות מערערת על עצם החלוקה לזהויות.

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:06 am

    לגבי הנקודה השנייה, אף גישה קווירית רצינית לא תתעלם בעיני מזה שאנו מחולקים לזהויות, אלא שהיא רואה בחלוקה הזו חלק מהבעיה, ויכולה לצעוד מתוך נקודת מוצא זו.

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:12 am

    אייל, מסכימה איתך לגמרי לגבי ההפרדה בין שוויון לבין שחרור, ועל כך שבלתי אפשרי להפריד ביניהם. אך בין שני המצעדים, מקומי כמי שמעונינת במגוון רחב ביותר של זהויות, וכמי שמכירה בקשר שבין דיכוי לדיכוי (בין דיכוי מיניות לא הטרו-נומרטיבית לדיכוי מיעוטים אחרים), מקומי במצעד הרדיקלי, בפירוש. מקווה לראות גם אותך במשמרת המחאה!

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:14 am

    דנה, אין לנו מחלוקת על כך והייתי בא רק שבחיים האקדמיים הכל מתוכנן זמן רב מראש ואני התחייבתי מזמן להרצות בכנס שהוזמנתי אליו בחו״ל מחר ולצערי מחמיץ את שני המצעדים!

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:19 am

    למען הסר ספק: בכל השנים (כשהייתי בארץ במצעד) הלכתי מאז 2001 עם הגוש הרדיקלי (הייתי בישיבת התכנון שיזמה אותו אז ובבריינסטרטמינג אפילו הצעתי את הסיסמה ״אין גאווה בכיבוש״ שהתקבלה…). אני מבקש לחזק את המסר הקווירי שלו ועדיין חושב שעדיף להביא מסר זה למצעד ואולי זה עדיף על מצעד נפרד.

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 12:37 pm

    חלק ראשון מתוך חמישה שהופיעו בבלוג שלי בשבוע האחרון
    http://itamarzo71.wordpress.com/2011/06/05/67319/
    ומוטב שלא אגיד לך מה כתבו לי באתר חברתי כביכול כשביקשתי להעלות את הפוסט הזה

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 12:42 pm

    איתמר תודה – קראתי כמובן את חלקם והולך להשלים את היתר…

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 5:30 pm

    מה שניכר בקמפיין ה"לא שווה" הוא המרדף שיש לאנשים אחרי מילים לתיאור עצמם ושכולם רוצים שהגדרתם תהייה כמה שיותר מרשימה, אם אחת לסבית, אז אני לסבית ג'נדרקווירית טבעונית, אם את לסבית ג'נדרקווירית טבעונית פציפיסטית אני אהיה לסבית ג'נדרקווירית טבעונית פציפיסטית קרוס דרסרית אנרכיסטית פאנסקסואלית סרבנית גיקית רדיקלית א-מינית דייקית פוליאומרית מזרחית פמית אינטרסקס אלהורית, כמו שכתבת, קוויר הוא אנטי-הגדרה, וכמו שג.באטלר אומרת (וסלח לי על הניים דרופינג) you can only act as queer והשימוש במושג הזה פשוט מוטעה, בטח כשהוא בא ביחד עם רשימת מכולת של זהויות, ואם אתה שואל אותי הצורך לחמש עצמנו בכל כך הרבה זהויות מהמממממותת נובע מהרצון ליצור היררכיה בין מי שראוי למי שלא, בתוך הקהילה ומחוצה לה. והתוצאה – הדרה של הלא ראוי. כמובן.

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 7:46 pm

    ודוגמא, ברשותך: מתוך פייסבוק, לא יודע כמה פרטיות צריך בהעתקה מסטטוסים של אחרים אז שיניתי את השמות של הכותבים.

    LBD נקודת שיא: הרגע שבו אני צועדת על בן יהודה, מסתובבת אחורה ורואה בערך 300 אישה מאחורי, ומבינה פתאום שאין אף שוטר לפנינו ושאנחנו באמת עושות את זה.

    נקודת שפל: לצרוח על שלישיית הסוציאליסטים הטרנספובים והמיזוגיניים שהגיבו לזה שאמרתי להם שהם לא יכולים להכנס לאמצע הגוש הירוק ולצעוק סיסמאות סטרייטיות לא קשורות בלהגיד לי שאני רק מחפשת לריב. חבורת שמוקים.
    3 hours ago · Like

    Stav מה הם רצו לצעוק?
    2 hours ago · Like

    LBD בלה בלה בלה מעביד נצלן, בלה בלה בלה פוליטיקאי גזען, בלה בלה בלה מהפכה. וזה כאילו אין שום דבר רלוונטי ל*גוש הטרנסי* באידיאולוגיה סוציאליסטית. הם לא דיברו על הועדה, או על עוני של טרנסיות, פשוט באו לכפות עלינו את המסרים הסטריטיים שלהם. גועל נפש.

    xxxxx

    אני יודע כמה זה מעצבן כשגושים מתערבבים אחד בשני בהפגנות ויש מלחמת ססמאות ומגאפונים. מצעד הגאווה, מאבק סוציאליסטי וגוש הטראנסים, לשני הגושים יש ביקורת על המצעד העירוני ושניהם בסופו של דבר פרשו למצעד הרדיקאלי, אבל שים לב לצורה שהם מוגדרים: טרנסופובים, מיזוגנים, סטרייטים שמוקים וגועל נפש, ועל מה? על זה שהם העזו לא לדבר על הועדה או על עוני של טראנסיות? הרשה לי לא לקבל את זה, היא צרחה עליהם כי הסוציאליסטים רחמנא ליצן לא לקחו את הצד הנכון בפוליטיקת הזהויות הנ"ל ועל כך יש לגרשם כי הם ס-ך ה-כ-ל סוציאליסטים ועל זה נאמר – בלה בלה בלה מהפכה.

    -הכותב אינו קשור למאבק סוציאליסטי.היה במצעד וגם ברדיקלי וחושב שאם הומו זה קללה אז אני הומו ואם סטרייט זה קללה אז אני סטרייט.

  •   ביום יוני 10, 2011 בשעה 8:51 pm

    אני רק אגיד שיש את הצד השני שנתתי לו מקום ברשימה שיש גם חשיבות לנראות וייצוג של קבוצות שנמחקו, רק שאני רוצה שזה יעשה תוך בו זמנית ביקורתיות על תפיסת הזהות ולא חיזוקה

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 8:43 am

    אייל, אני נאלצת לחלוק עליך, בכמה רמות:

    ראשית, מבחינה אקטיביסטית – הרעיון לארגן גוש בתוך המצעד עלה, ונפל בערך באותה מהירות. גוש במצעד לא היה מאפשר לנו לעביר מסר מורכב והיה נבלע בתוך השטף והרעש האינסופי של משאיות ומפרסמים שונים, שלא לדבר על המסר הממסדי והחונק של העיריה. בנוסף – אם היינו עושות/ים גוש במצעד, לא רק שהוא היה נמחק, אלא הוא גם היה הופך לגוש של קוויריות נגד הכיבוש בלי לאפשר לנו דיון על דיכויים רבים אחרים, לא פחות חשובים (אבל הרבה פחות מדוברים).

    שנית, אני לא רואה פה הליכה לכיוון פוליטיקה של זהויות (נוסח "(רק) אם את שייכת לקבוצה זו, את מוזמנת להצטרף") אלא נסיון להאיר על מאבקים נדרשים. לא בכדי הקולות הבולטים במצעד שלנו היו קולות של ביסקסואליות, טרנסג'נדרים ולסביות – אלה קבוצות שלא נכללות לא בשיח הדומואי ולא בשיח הקווירי. השיח הקווירי, על כל מעלותיו הרבות, הוא שיח שפעמים רבות מאחד ומוחק זהויות ספציפיות ואת המאבקים שלהן. שיח קווירי לא מאפשר דיון בביפוביה, בטרנספוביה, בלסבופוביה או בכל זהות אחרת, היות והוא דוחה מאבקים "סקטוריאלים" לטובת אמירה כללית של חתרנות.

    על כן, מה שאנחנו רואות פה הוא לא מעבר לפוליטיקת זהויות, אלא שינוי בשיח הקווירי הרדיקלי, או אולי מעבר משיח קווירי רדיקלי לשיח ביסקסואלי רדיקלי, שיח טרנסג'נדרי רדיקלי, שיח לסבי רדיקלי וכן הלאה. אידאולוגיות דומות שכל אחת מהן יוצאת מנקודת מוצא של דיכוי ספציפי, שמאפשרת נקודת מבט יחודית על הדיכוי החברתי הרחב. לדעתי יש בזה הרבה יותר כח מאשר שיח קווירי מאחד, וזה מתבטא בריבוי המסרים וכן – גם בריבוי הקבוצות.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 8:54 am

    לרותם:

    אני לא יודעת מי אתה ואיך הגעת לסטטוס פייסבוק של החברה שלי, אבל התגובה שלך פה למעלה היא פטרונית וחצופה. באמת ראוי בעיניך להכנס לגוש שאינו שלך, ולבצע השתלטות על המגאפון שלו? הגוש הטרנסג'נדרי שייך לקהילה הטרנסג'נדרית וקיים על מנת לתת ביטוי למסרים שלא באים לידי ביטוי בשום מקום אחר. לעשות חיבור מאבקים זו העבודה של מארגנות הגוש – לא של מי שבאו תחת כותרת של "בעלי ברית". לבוא, להשתלט ולצעוק ססמאות של סטרייטים היא דוגמה מצוינת לצורה שבה פועלת טרנספוביה, ושבה פועלים יחסי כח בין טרנסג'נדרים לסיסג'נדרים: אנחנו נדבר עבורכם, אנחנו נקבע עבורכם את המסר, אנחנו נייצג אתכם. כאילו שאנחנו לא יודעות מספיק טוב בשביל עצמנו.

    בפעם האחרונה שבדקתי, תפקידם של בני ברית הוא לשתוק, להקשיב ולעזור כשמבקשות מהם. לא להתיימר לייצג מאבק שאינו שייך להם.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 8:55 am

    נ.ב.
    התגובה שלך היתה דוגמה מצוינת לדרך שבה שיח קווירי משמש על מנת למחוק קבוצות ודיכויים ספציפיים.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 9:30 am

    שירי תודה על התגובה. לגבי שתי הנקודות:
    1. כשהמצעד הרדיקלי צעד בתוך גוש במצעד היתה לו המון נראות, כולל בתקשורת הישראלית והבינלאומית. אני זוכר את התמונה הענקית בהארץ ב-2001 כשצעדנו כך לראשונה, בשחור, וגם במצעדים אחרי ראו אותנו כולם וגם אם התעצבנו זה היה נוכח והביא את המסר למצעד הכללי ולא נעלם בכלל. זה גם לא היה מוגבל רק לכיבוש, ועשה את הקישורים עם סיסמאות נפלאות כמו ״טרנסגנדר לא טרנספר״ ועוד. אחרי פסק דין אלקובי היה מיקוד על נושא זה – ממש לא רק כיבוש גם אם זה התחיל משם.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 9:39 am

    2. ברשימה ציינתי וגם בתגובה לרותם את החשיבות של ייצוג של קבוצות שנמחקות מהייצוג, וברור לי לגמרי למה זה חשוב, אבל אני חושב שהתפיסה הקווירית כן הכילה תמיד את המקום הזה, ושמה שמייחד אותה אינה חתרנות גרידא כי אם ערעור על תפיסה מהותנית של זהות והצבעה על מגבלות הקטגוריות האלו ובעיני על כך שאמנצפציה ״אמיתית״ היא בלהשתחרר מהן ולא (רק) בתוכן. במצב הנוכחי יש מתח בין הצורך לעשות אפירמציה של זהויות מודרות ובין הצורך לעשות דקונסטרוקציה שלהן. נדמה לי שחלק מהשיח הנוכחי וההזמנה למצעד ביטאה זאת עוסק רק באפירמציה ואף בראיפיקציה של קטגוריות הזהות האלו. מאחר ועצם הקטגוריות האלו והחלוקה להן מהווה חלק מהפאטריכיליות ההטרונורמטיבית, קשה לי עם הראיפיקציה הזו. אני בעד כמובן ייצוג לזהויות מודרות אך תוך כדי הצבעה על הבעיה בקטגוריות האלו וגוש קווירי יכול לעשות זאת בדרכים רבות שלא משכפלות את הגישה שעושה ראיפיקציה לשוני בין זהויות לגבולות ביניהן ולקטגוריות.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 10:18 am

    הי אייל,
    אני תוהה אבל אם זהות הומואית לכידה יחסית היא לא תנאי לקהילתיות (שכמו כל קהילתיות יש לה גבולות, כלומר אלמנט מדיר זרים ומנרמל כלפי מי שבפנים)?
    בהסתכלות סוציולוגית קהילתיות תמיד מכילה מידה מסויימת של נירמול (דיכוי?) וגבולות (הדרה?). כלומר היא תמיד כרוכה באלמנט זהותי, אפילו כשהיא מוגדרת במונחים גיאוגרפיים, לא כל שכן כשהיא מוגדרית במונחים של לחימה בדיכוי (והרי מה שמלכד גייז כקהילה איננה העדפה רומנטית או ארוטית; אלא מאבק בדיכוי שיש בו בסיס זהותי).
    מצד שני, לחיות בעולם של זהויות נזילות [וכפי שהיטבת לציין הזהות הקווירית לא כזו נזילה – יש לה מאפיינים של נירמול משלה ושל גבולות משלה ולכן היא קהילה] זה לחיות ללא קהילה, בבדידות. וזה נראה לי דיכוי לא פחות קטן. גם לך תעשה מאבק בדיכוי של גייז ללא קהילה.
    זה טרייד-אוף אכזרי אולי, אבל זה יהיה לא כנה לעקוף את הדילמה.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 10:32 am

    לbidyke לא אמרתי שאני תומך בהשתלטות עוינת על גוש אוטונומי במצעד, נהפוכו. ומהיכרות עם מאבק סוציאליסטי אני יודע שזה אחת השיטות שלהם בהפגנות תוך ניצול הקול הגברי החזק והמנוני הכדורגל הקליטים ואם הייתי במקום תהיי בטוחה שהייתי עומד על הזכויות של הגוש הטראנסי בדיוק כמו כל פעם שהייתי בסיטואציה דומה מולם (ויש לי אינספור דוגמאות).

    אולי זו טעות שלא כתבתי בהודעה הראשונה על חשיבות הייצוג של קבוצות מדוכאות, חשבתי שזה goes without saying בבלוג כזה.

    "לשתוק להקשיב ולעזור" וואוו איפה מצטרפים? בחיי שאני לא מאמין שיש מישהי שחושבת שבריתות יוצרים על בסיס שכזה, אולי עדיף "להקשיב, לתקשר, לתמוך, להבין, לקבל, לשנות"? הטענה שלי היא בדיוק זו – כשנופלים לביצת הזהויות שינוי חברתי הוא משני להשחזת החרבות הזהותי, והתוצאה היא הדרה של מי שלא השכילה לחמש עצמה בסמלי סטטוס נוצצים וגדולים כמו שלנו.

    לפעמים אני תוהה אם בכלל קוויריות זה לא רק ניסיון to regain לעצמנו את היכולת להדיר אחרים כמו שעשו ועושים לנו תמיד. זה די עצוב, לא?

    רותם\\\רוגטקה.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 11:49 am

    היי רותם,
    כידוע, יש ביננו חוסר הסכמה על החשיבות או הבעיתייות של הגדרות ופוליטיקת זהויות.
    אבל לא בא לי לנהל את הדיון הזה כרגע. כל מה שחשוב לי להגיד זה שלא היו שני גושים, גוש של מאבק וגוש ירוק, כמו שאתה הצגת את זה, אלא היה גוש ירוק, שלתוכו נכנסו פעילים סיסג'נדרים של מאבק סוציאליסטי והתחילו לצעוק את ססמאות הכדורגל הידועות לשמצה שלהם.
    הסיבה שקראתי להם בשמות האלה היא כי זו היתה ההתנהגות שלהם. קודם טרנספובית, ואחר כך פשוט התנהגות של שמוקים מיזוגיניים, שמנפנפים אישה שבאה אליהם בטענות פשוט על בסיס זה שהיא אישה היסטרית.
    הדיון הזה מאוד מזכיר לי את הדיון על הגזענות של מי שבאים להפגנות בשטחים כדי לנהל לפלסטינים את המאבק (או הסקסיזם של גברים שבאים לחנך נשים על מה זה פמיניזם), ונדמה לי שבמקרה הזה לא היית ממהר כל- כך לשפוט את מי שמתעצבנת על ההתנהגות הזאת.

    אני חייבת להגיד שאני לא מתה על ההתנשאות עלי בהודעות שלך. בעיקר לא כשהיא מנופנפת כלאחר יד על ידי מי שלא היה שם ולא ראה את מה שקרה (ואח"כ מעיד על עצמו שאם הוא היה שם הוא כנראה היה עושה משהו דומה, אם כי אני מניחה שביותר נחמדות).

    לא מקובלת עליך פוליטיקת הזהויות שלי? סבבה. חושב שלא הייתי צריכה לקרוא להם בשמות? מקובל עלי. אבל אני מצפה ממך לטיפה יותר קרדיט וטיפה פחות זלזול ממה שאתה נותן לי בהודעות שלך.

    תודה.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 12:11 pm

    רותם מה שתארת בסוף זה בטח לא קוויריות אך יתרה מכך אני פשוט חושב שפוליטיקת הזהות הנוכחית אינה קווירית… בדיוק על זה כתבתי…. זה אולי קצת אירוני שמה שלעתים מכונה בישראל כיום ״קוויריות״ זה פוליטיקת זהות בלי ביקורתיות כמעט לגבי הרעיון של זהות ולכך כיוונתי שאמרתי שגם הקוויר נוכס לעוד אות במשוואה….ואני לא רוצה להכנס לניתוח הארוע הספציפי אבל נדמה לי שהתפיסה הזו של ״תשתקו״ היא אכן מגרסה מסוימת של פוליטיקת הזהות שכאמור עושה בעיני ראיפיקציה של הזהויות והגבולות שביניהם ובכך דוחה את הרעיון הקווירי. אני בעד מקום בו נכיר בפריבלגיות/הפליות והצורך בייצוג אך גם נתנגד לגבולות האלו.

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 12:15 pm

    יריב אבל גם אתה וכל מי שנלחם בהיררכיות האלו הוא חלק מקהילה… הרעיון הקווירי מחבר על סמך ההזדהות והמאבק ולא על סמך קטגורית הזהות השרירותית… אני לא בודד יחד עם אנשים עם כל מיני משיכות שחלק ממאבק כזה ואני בודד עם אנשים שמרניים גזעניים שהם במקרה הומואים… וכן, בפוליטיקה מתנגדים מזהות שנכפית עליך רק שבשיח הנוכחי לעתים נדמה שאימצו את הזהות ובייחוד את הגבולות בצורה שמאבדת בעיני את הפוטנציאל הביקורתי (ורדיקאלי..) של הרעיון הקווירי

  •   ביום יוני 11, 2011 בשעה 3:23 pm

    מאמר מרתק אייל. אני מסכים עם הטיעונים שלך שהמסרים של הקבוצה הרדיקלית יש בהם התרחקות מהרעיון הקווירי, רעיון שלעתים גם מובן שלא כהלכה.

  •   ביום יוני 12, 2011 בשעה 8:16 am

    לרותם – מתנצלת שלא זיהיתי אותך, אבל גם בבלוג כמו זה של אייל אין לדעת מי נכנס ומגיב, ואילו דיעות הוא מביא איתו. המשפט: "היא צרחה עליהם כי הסוציאליסטים רחמנא ליצן לא לקחו את הצד הנכון בפוליטיקת הזהויות הנ"ל ועל כך יש לגרשם כי הם ס-ך ה-כ-ל סוציאליסטים ועל זה נאמר – בלה בלה בלה מהפכה" – היה מאוד בעייתי בעיני ולכן רציתי להגיב.

    אני מסכימה עם מה שאמרת על בעלי ברית כהמשך למה שכתבתי, אבל בהחלט לא כתחליף. אני לא חושבת שפוליטיקה שמבוססת על שתיקה/הקשבה של בני ברית מהווה השחזת חרבות או הדרה – אני חושבת שמדובר בנסיון לשנות את יחסי הכוחות הפנימיים שקיימים בין בני/ות אדם מקבוצות שונות. כמו שגם אמרה לילך – כמו שאני מצפה מגבר לא לנהל ולא להשתלט על מאבקים פמיניסטים, משום שזה יהיה שחזור של יחסי הכוחות "שם בחוץ", כך אני גם מצפה מסיסג'נדרים שלא ינהלו או יתיימרו להוביל מאבק טרנסג'נדרי.

  •   ביום יוני 12, 2011 בשעה 8:39 am

    לאייל,

    1. הדוגמה שנתת היא דווקא דוגמא מצוינת לדרך שבה דיבור על כיבוש מוחק מאבקים אחרים (וראה הפוסט של לילך בנושא: http://tinyurl.com/69ojmpl). "טרנסג'נדר ולא טרנספר" לא אומר דבר וחצי דבר על מאבק טרנסג'נדרי ועל טרנספוביה בחברה. בססמה הזו מוצבת בעיה – טרנספר, ואלטרנטיבה – טרנסג'נדר. כלומר, יש כאן מסר כללי בדבר חתרנות של זהויות טרנסג'נדריות ביחס לממסד המדיני הכובש – מסר מצוין לכל הדיעות, אבל כזה שמדלג באלגנטיות על בעיות של טרנסג'נדרים, ומציע זהות טרנסג'נדרית כפתרון לבעיה אחרת, לא קשורה. כלומר, זה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתי מקודם: תחושה כללית של חתרנות.

    2. צר לי, אבל יש לי איבה מיוחדת לטיעון הדקונסטרוקציה של זהויות כשזה נוגע למישור האקטיביסטי. אקדים ואומר שבמישור האקדמי, דקונסטרוקציה של זהויות זה מגניב וחתרני וכל זה, ובאופן ספציפי, אני אוהבת את הדרך שבה תיאוריה ואפיסטמולוגיה ביסקסואלית קוראות תיגר בדיוק על ההבניות האלה (וזאת אף מבלי לבצע מחיקה מבנית של ביסקסואליות כמו כל התיאוריות "המגניבות" האחרות). עם זאת, במישור האקטיביסטי, דקונסטרוקציה של זהויות זו פריווילגיה של מי שהזהות שלו/ה כבר מוכרת על ידי החברה.

    איבתי לטיעון הזה נובעת מהנוכחות המוגברת שלו אל מול זהויות ביסקסואליות. משום מה, שאלת ה"דקונסטרוציה" הולכת יד ביד עם שאלת הביסקסואליות, ובדרך כלל עולה בהקשר אליה. מנסיון אישי, אני יכולה להגיד שלפחות פעם בשבוע אני נתקלת בשאלה "בשביל מה בכלל את צריכה את ההגדרות האלה?" (על גווניה, מיניה והקשריה) בעת שיחה על ביסקסואליות. זאת בעוד שזהויות מונוסקסואליות עומדות להן באופן יציב פחות או יותר, ורוב הזמן אינן זוכות לערעור הזה. כלומר, בחיים שלי, טיעון הדקונסטרוקציה של זהויות בדרך כלל מופיע ככלי להעלמה, השתקה או מחיקה של זהויות ביסקסואליות.

    דוגמה בולטת היא סיפור ניר כץ (ז"ל): כידוע, שנים רבות מחייו ניר הזדהה כביסקסואל. לקראת סוף חייו הוא התנגד להגדרות ולא הזדהה כלל. לא ידוע (לי) האם הוא אי פעם הזדהה כהומו. ועם זאת, כל פעם שאני מעלה את הנושא הזה, נאמר לי (על ידי שלל א/נשים, ובשלל הקשרים – מלבד, כמובן, בקהילה הביסקסואלית) שבהגדרות יש להזהר ואולי לא כדאי לשוש לנכס מישהו תחת זהות זו או אחרת, כי אף פעם אי אפשר להיות בטוחים. למרות זאת – אותה תגובה, אותה שאלה ואותה "זהירות" לעולם לא עולה כאשר מנכסים את ניר כהומו – פעם, אחר פעם, אחר פעם.

    הטיעון הזה לא שקוף בעיני.

  •   ביום יוני 12, 2011 בשעה 9:31 am

    לי אין בעיה גדולה להוציא את הק' מלהט"בק, אני לא נלחם על האות הזו במיוחד, אבל אני יודע שיש אחרים שכן.

    הסיבה, לדעתי, שזה נמצא שם, זה לא כטענה שמדובר בעוד זהות, אלא לתת ניראות לקיום של הרעיון הזה. כי אנשים רואים להט"בק, ואז שואלים מה זה ק'? ואז אומרים להם זה קווירים. מה זה קווירים? וכך הם מגלים משהו על קוויריות ותאוריה קווירית. עניין של פשוט של ניראות ואאוטריצ'.

    ממה שאני שמתי לב, לרוב מי שמתלונן שלא שמים את הק' בלהט"ב הם קווירים שלא מגיעים מהאקדמיה ומעניין אותם להפיץ את הנושא בקרב הקהילה המיינסטרימית יותר, ולא להשאיר את הרעיון הזה רק בתוך מועדון סגור ואליטיסטי, או למסיבות של מאגניבים.
    בעוד מי שמתרגז על התוספת של הק', הם בעיקר אנשים ששוחים בתיאוריה קווירית ממש טוב, והם אלרגים לכך שמתפרש כאילו קוויריות היא עוד זהות ברשימת המכולת – אז מה שאני מנסה לומר הוא שתוספת של הק' לא קיימת שם עבור מי שכבר מזהה עצמו כקוויר, אלא עבור מי שאולי יעשה זאת בעתיד.

    הניכוס שנעשה ע"י אירגונים הומולסבים לקוויריות, לא שונה הרבה מהניכוס שלהם את הט', למרות שפעמים רבות שכתוב להט"בק, אין שום דבר קווירי, טרנסי, ביסקסואלי, או אפילו לסבי…
    מצב בלתי נמנע בעיני.

  •   ביום יוני 12, 2011 בשעה 2:02 pm

    אין ספק שיש עוד ניכוסים כמו שציינת במקום אחר ניכוס של הקוויריות גם לעניינים מסחריים.

    לגבי הפצת התוכן של מה זה רעיון קווירי, רבים מאיתנו עוסקים בזה:) אני חושב שלמשל המבוא שעמליה זיו ואני כתבנו לספר מעבר למיניות מנסה להסביר בצורה די ברורה, לצערי הנוהג של סדנת מבוא למה זה תיאוריה קווירית לפני סקס אחר נפסק אך אולי צריך לחדשו, וגם את קבוצת הקריאה….יש גם בבלוג שלי בעבר כמה רשימות שמסבירות או מנסות להסביר ככל יכולתי בצורה ברורה יותר. בוודאי שאין אינטרס שזה יהיה "משהו אלטיסטי".

    אני חושב שיש אנשים שמאוד אוהבים את ההזדהות הזו – גם אני כזה בעצם – ובמידה רבה ה"ק" הוסף למענם… רק שאז זה מאבד כאמור בעיני את הפוטנציאל הביקורתי.

  •   ביום יוני 12, 2011 בשעה 2:22 pm

    שירי, ראשית הדוגמה שהבאתי עושה קישורים בין מאבקים שזה חלק ממה שרצינו, לא? שנית, כפי שציינתי נושאים טרנסים עלו גם בהקשרים אחרים בגושים הקווירים. שלישית, אני לא שולל את הגוש הירוק הטרנסי (או גושים אחרים), גם כי אין לי את הזכות לעשות זאת, וגם כי אני די אוהב את הגוש הזה ומזדהה איתו (גם מעמדתי כסיסג'נדר – קטגוריה אגב כה שקופה, אפילו יותר מסטרייט או אשכנזי, עד כדי כך שלא היתה לה מילה עד לאחרונה!). אבל אני כן רוצה לראות גם הסתכלות ביקורתית על הקטגוריות האלו ועל איזה שיח אנו מייצרים סביבן. נדמה לי שיש מספיק דרכים שבהן האפשרויות לא יהיו פיצול וריקון הרעיון הקווירי כולל החפצה של זהויות, או מחיקה של זהויות שהודרו.

    המרקסיזם בגרסאות מסוימות טוען שפוליטיקת הזהות הורסת את המאבק המעמדי. אני לא רוצה להיות כזה מרקסיסט עיוור לכל דבר אחר, כי יש הפליות לא רק על בסיס מעמדי… אבל אפשר בהקבלה אפשר לשאול האם היא באה בהקשר שלנו על חשבון הרעיון הקווירי, ואיך למצוא דרכים פוליטיות שלא כאמור מחזקות את הרעיון של גבולות בין בני אדם. שהרי אז מצאנו מחזקים כל קטגוריות זהות, והרי המאבק שלנו בהדרה והפליה והכפפה על רקע הקטגוריות האלו משותף למי ששותף למאבק הזה – כולל סטרייטים – ולא לכל מי שהוא/היא הומו או טרנס או בי או לסביות או סטרייט.

    באופן רחב יותר, אני לא מאמין גדול בהבדלי תיאוריה/פרקטיקה: אני מאמין כאמור שעצם החלוקה לקטגוריות האלו הוא דבר שצריך לבחון ולראותו כחלק מהבעיה. עם זאת ברור לי לחלוטין הבעייתיות בלומר שזהות זה לא כל כך חשוב דווקא כלפי הזהויות שטרם זכו לייצוג. כפי שאת יודעת זו לא עמדתי. אני גם לא חושב ששאלת הדקונסטרוקציה הולכת בייחוד עם ביסקסואליות. מה שאני חושב שקורה במיוחד לביסקסואליות זה שהיא נמחקת דווקא בגלל האידיאולוגיה ההטרונורנטיבית שאומרת שכולנו צריכים להיות סטרייט (שזה נורמלי) או הומו (שזה סוטה) ומסיבות ידועות נוצרת ביפוביה אצל שני צדדי משוואה זו, כל כך ידועות שלא אחזור עליהן כרגע. את יודעת היטב שלדעתי צריך להתנגד למחיקה הזו. הדקונסטרוקציה אין פירושה לומר שאין אנשים שחווים עצמם כביסקסואלים (ושאחרים מפרשים אותם ככאלו), אבל שעצם הרעיון של חלוקה של אנשים לזהות לפי דמיון או שוני באוביקטת התשוקה שלהם, כלומר מיניות במובן המודרני, זה רק דרך אחת לארגן את העולם, ושהדרך הזו באה לעולם עם בינאריות והיראכיה. שהביסקסואליות במידה רבה מערערת עליהם, אם כי היא עדיין נשארת במודל של הגדרת זהות על פי אוביקט תשוקה, אלא שאומרת גם וגם.

    דווקא בגלל שמדובר בזהויות שהודרו ונמחקו מהייצוג אז ברור לי לחלוטין מה את אומרת. אני רק אציין שאני את ה"יציאה מהארון" אם אפשר להשתמש במונח הזה ומייד נזכר בדקונסטרוקציה שסדג'וייק עשתה לו, עשיתי דווקא במידה רבה תוך התנגדות לקטגוריה "הומו" (הייתי צריך לקרוא הרבה פוקו ותיאוריה קווירית כדי להגיע למקום שנוח לי איתו הרבה יותר מאשר תפיסת זהות מהותנית – וזה לא היה במצב הנוכחי של הומואים בישראל). כך שלפחות על עצמי ככל שאני יכול להעיד – בוודאי שהטיעון לא נשמע בצורה מיוחדת כלפי ביסקסואליות… באופן כללי אל תשכחי שגם כיום הומואים עדיין נתקלים בשאלה של "מדוע אתם צריכים לנפנף בזה" , "האם כאשר אני שוכב עם אשתי אני עושה מזה מצעד גאווה" – כך שגם הם מותקלים בשאלות ובמחיקה הזו.
    תשובתי שלי היא שכפי שכבר כתבתי אין זו מטרת הפוליטיקה הקווירית להתעלם מכך שיש קטגוריות זהות, שאנו חווים את עצמנו כחלק מהן, שאחרים מפרשים אותנו כחלק מהן, שאנו מופלים לאורם וכו'. אבל לחשוב שעצם החלוקה הזו, היא גם חלק מהבעיה. (למרות שאנו נאחזים בה לעתים גם כחלק מהפתרון).
    במאמר הפותח את מעבר למיניות עמליה ואני כתבנו על המתח בין האפירמציה לדקונסטרוקציה שיש בפרויקט הקווירי, ואני לא מתעלם ממנו, ואני חושב שהוא בא לידי ביטוי מפורש ברשימה שכתבתי כאן למעלה.

  •   ביום יוני 13, 2011 בשעה 8:13 pm

    תודה על המאמר, הוא מרגיש לי בעל ערך ורהוט כרגיל, וחשוב לי גם כסוג של תיעוד (מן הסתם לא אובייקטיבי).

    תודה שהתייחסת לכך שפנסקסואלים וג'נדרקווירז לא ברשימה 🙂
    אכן לא נעים שכל פעם שאני מתייחסת לכך התגובה האוטומאטית היא בסגנון "אוי, די לנדנד".

    אני תוהה לגבי ההתנגדות לפוליטיקה של זהויות. בשבילי ממש חשוב לצעוד תחת מילה כמה שיותר מדוייקת לי. אני לא יכולה להמשיך להיות "לסבית לצורך העניין", "טרנסקסואלית לצורך העניין", "טבעונית לצורך העניין" וכיוב'. לא כשזה בא על חשבון האמת שלי והקבוצות שאני משתייכת אליהן ממשית. ולא כשכל כך הרבה קבוצות השתמשו ב"לצורך העניין" הזה ואז דרכו על הקבוצות שלי.
    (וכן, למרות זאת במצעד בחרתי להיות "א-מינית לצורך העניין")

    אמת, אני לא רוצה להיות מוגדרת על ידיה, ולא נעים לי שאם אני רוצה להגיד משהו כליטל, אף אחד לא יקשיב, אני צריכה רשימת זהויות. אבל גם במצבים שבהם יקשיבו לי כי אבוא כליטל, יפעלו בבחירה להקשיב לי זהויות שיולבשו עלי. אישה, "משלנו", "משלהם", משקל, גיל, גזע. מעדיפה לפחות לבחור את המסרים שלי, אם כבר מלבישים עלי זהויות.

    אבל כמו שאמרת, אני לא מעוניינת כרגע בשחרור מהזהות שלי. הנראות כל כך קטנה, והמערך החברתי כל כך רחוק מלהכיל, שאני מעוניינת להתעקש על כל בדל נראות לזהויות שלי. אני בהחלט רוצה, כן – שיוציאו מרשימת ה"להטבא"ק" את ההומואים, אם היא מתארכת כל כך ואי אפשר, כמו שאומרים לי כשאני מציינת שאין בה את הזהויות שלי. לקהילות שלי זה חשוב יותר מלקהילות שלהן זה מובן מאליו.
    הקהילות שלי לא בשלב שבו אפשר להגיד "בואו נהיה כולנו בני אדם" מפני שיש כל כך מעט מודעות שתחת "בני אדם" אין בכלל התייחסות אל איפה שאנחנו, מובן מאליו שאין שם אנשים.

    אני כן יודעת משיחות עם אנשים שהרבה אנשים שלא משתייכים במדוייק אל אחת הקבוצות שהוזכרו הרגישו לא בנוח להיות חלק מהמצעד הרדיקאלי, וזה משמעותי לי.

    בעניין הקווירי – בשבילי די ברור שקוויר במשמעות הנוכחית (ערכים די חד משמעיים, אופנות ודרישות נוקשות), שונה מאד מקוויר במשמעות של הניינטיז. נראה לי שהפנטסיה על קהילה שבה ייחוד ופתיחות הם ערכים מרכזיים פשוט לא רלוונטית כאן.
    כמו שזה עכשיו, קוויר זו בהחלט זהות נפרדת. אישית אני לא אוהבת להזדהות כקוויר, כשזו משמעות המונח. ולא אוהבת שהשם של המגדר שלי מחייב התייחסות לא נגמרת לקשר בין השניים, כשאין קשר באמת.

  •   ביום יוני 13, 2011 בשעה 8:49 pm

    רותם, בלי קשר לכלום, וגם לא מתוך אי הסכמה עניינית – סטטוסים בפייסבוק הם פרטיים, והשיחות שתחתיהם פרטיות. אני מקווה שלעולם לא יכנס אדם באופן פולשני כל כך ויפרסם בפומבי דבר שכתבתי ללא רשותי. אני מאד מקווה שזה לא חוקי, אבל בכל מקרה זה פולשני ולא לגיטימי. ולא, אני לא מעוניינת לנהל על כך דיון, אלא מקווה להשמע.

  •   ביום יוני 14, 2011 בשעה 3:10 am

    ליטל השאלה אם זה פייסבוק פתוח רק לחברים או סגור. נדמה לי שהנורמה הפכה שאם זה דף פתוח מצטטים לרבות בתקשורת.. אני אישית מעדיף להזהר ולא לצטט…

  •   ביום יוני 14, 2011 בשעה 3:13 am

    ליטל כפי שכתבתי אני לא מתנגד לגמרי ורואה את הערך בייצוג זהויות מחוקות.. רק רוצה בשיח קצת יותר ביקורתי לגבי זהויות. זה שאמרת שאומרים לך לא לנדנד מענייין כי כך אמרו פעם לטרנסג'נדרים ולביסקסואלים, לא? ולגבי הקוויריות, לא יודע, אני חושב שהתפיסה שתארת כעכשווית חותרת במידה רבה על הפוטנצאיל הביקורתי שברעיון הקווירי.
    למשל משפטים כמו "המצעד העירוני צועד למען שוויון בין זהויות ולא למען השוני ביניהן" – ומכך שהמצעד הרדיקלי הוא בעד שוני ולא שוויון, גם אם אני מבין מה זה בא לומר, בעצם מחזיק בתפיסה קטגוריות מהותנית של זהויות כגבולות בין אנשים ומאמץ את הזהויות שנכפות עלינו בלי שום ביקורתיות כלפיהן. ברור לי שאנו נאחזים בהם גם לשחרור אך בעיני המקום הקווירי הוא מקום בו אנו עוסקים בו בעת גם בביקורת עליהן ופירוקן. לא יודע אם זה ממצה –

  •   ביום יוני 15, 2011 בשעה 12:12 pm

    אייל,
    כשאני חושבת על זה, אני פשוט חייבת לשאול:
    עכשיו שאנחנו יודעות ש"נערה לסבית בדמשק" הוא לא נערה, לא לסבית, ואפילו לא נמצא בדמשק, האם אפשר להבין את הגרסה של פוליטיקה קווירית שאתה מציע למעלה כתמיכה עקרונית במעשיו של הבלוגר האמריקאי טום מקמסטר?
    ואם לא, אז מה ההתנגדות? ואיך היא עומדת בקנה אחד עם הביקורת על ההתנהגות שלי במצעד הגאווה?

  •   ביום יוני 15, 2011 בשעה 3:14 pm

    לילך
    ראשית לא הבעתי שום ביקורת להתנהגות שלך במצעד, נדמה לי שכתבתי שלא אביע דעה על ארוע ספציפי, לא נראה לי לעניין שאעשה זאת, בטח לגבי משהו שלא הייתי בו, כתבתי שלא אכנס לאירוע ספציפי.
    .
    שנית אני ממש חושב שזו תהיה קריאה מוטעית של פוליטיקה קווירית לתמוך במעשיו של טום מקמסטר. לא יודע איך הגעת מזה לזה… הוא התחזה ורימה אנשים. בעיני גרסה שתגיד שאין שום משמעות לזהות היא גרסה וולגרית של אנטי-מהותנות ואני ממש לא מחזיק בה וגם מתנגד לה. כפי שכתבתי כאן פעמים רבות בדיון אני לא מתכחש ולא שולל חשיבות של זהות, אחיזה בה, ובעיקר שמוקצות הפליות ופריבלגיות לאורה. אני חושב שזה הוסבר פעמים רבות כאן והסברתי מה העמדה הביקורתית שלי על פוליטקית זהות, ביקורתית מלשון CRITIQUE ולא CRITICISM… מלשון הסתכלות ביקורתית.

טרקבאקים

  • מאת שלטון ההון יוצא מהארון « אבנות ביום יוני 21, 2011 בשעה 1:17 pm

    […] והן ב"העוקץ". הנקודה העיקרית שלו (ומומלץ לקרוא את הטקסט המלא) היא שפוליטיקה קווירית חייבת להתנגד לנטייה להפוך […]

  • מאת דרכים שלובות | החיים כנמשל ביום יולי 29, 2011 בשעה 6:27 am

    […] שחורה מדברות על הקשר בין המאבקים ועל הבמה כבר אומרים להטב"ק (ואני כקוויר גאה דווקא נבוך כשאני שומע את המקבץ […]

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*