בין חוק החרם שעליו כבר כתבתי בקצרה, ובין המאבק החברתי הגדול שאני עדים לו עכשיו שעליו אכתוב בהקדם, אמש עבר שבוע מאז מותה של איימי ווינהאוס – והצטרפותה ל"מועדון 27" המפוקפק. קישור שאני לא חושב שנעשה מספיק הוא בין פרשת האזנות הסתר בבריטניה על ידי התקשורת הצהובה, ובין מותה של איימי. היה מביש לראות כיצד הצהובונים בלונדון פרסמו תקופה מסוימת יום אחרי יום תמונות של איימי מחוץ לביתה בקאמדן, שהעידו על מצבה המדרדר. האם החשיפה הזו לא רק תרמה להדרדרות של המצב?
כפי שסיפרתי כאן בעבר, היינו אמורים לראותה בהופעה בלונדון לפני מספר שנים, אך זמן קצר לפני ההופעה קיבלנו הודעה על ביטול ההופעה, עקב כך שרופאיה של איימי הורו לה על מנוחה מוחלטת. עתה יש לקוות שהיא מצאה מנוחה נכונה.
אף מילה שאני אכתוב לא תשתווה למחווה הכי גדולה שאפשר לעשות לווינהאוס, והיא להקשיב מחדש לשיריה.
תגובות
מקסים כרגיל.
במותה ציוותה לנו את השירים…..
פרסם תגובה