שעת מבחן (במשפט בינלאומי)

זה נוסח השאלה העיקרית במבחן שנתתי לתלמידי  באוניברסיטת תל-אביב בקורס "משפט בינלאומי" בסוף שנת הלימודים הנוכחית (בחודש יוני). מה מזה יתגלה כנבואי עוד נראה:

שאלה

בספטמבר 2011 מתכנסת העצרת הכללית של האו"ם לכינוסה השנתי. ערב הכינוס מתכנסים נציגי הפתח והחמאס ברמאללה, ומכריזים על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. הם מכריזים  שהמדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, תשקוד על פיתוח פלסטין לטובת כל תושביה, ותפעל לפי עקרונות מגילת האו"ם. עוד נקבע בהצהרה שכוחות הביטחון הפלסטינים שפעלו תחת הרשות הפלסטינית ייקראו מעתה "צבא ההגנה לפלסטין".

ההנהגה הפלסטינית פונה לאו"ם בבקשה לקבל את פלסטין כחברה מן המניין. אחרי דיון ארוך במועצת הביטחון מצביעים רוב חברי המועצה בעד המלצה לעצרת הכללית לקבל את פלסטין, כאשר החברות הקבועות נמנעות פרט לארה"ב שמתנגדת. העצרת הכללית מתכנסת ואחרי דיון סוער מחליטה ברוב דעות להכריז על הכרתה בפלסטין כמדינה עצמאית.

מדינות רבות באפריקה ואסיה מכירות במדינה הפלסטינית בגבולות 1967 וכך גם חלק ממדינות אירופה. חלק אחר ממדינות אירופה לא מכיר בה ומדינות אלו מפרסמות הצהרה משותפת בה נקבע שנושא המדינה הפלסטינית אמור להיות מוסדר על פי החלטת מועצת הביטחון שאישרה את "מפת הדרכים" במסגרת משא ומתן ישראלי-פלסטיני.

במקביל ממשלת פלסטין מודיעה על הצטרפות פלסטין לכל אמנות זכויות האדם המרכזיות, אמנות ז'נבה וחוקת בין הדין הבין לאומי הפלילי (ICC).

ישראל מודיעה כי בתגובה היא מחילה את החוק הישראלי על כל השטחים בגדה המערבית, שנמצאים ממערב לגדר, לרבות גושי ההתנחלויות. ממשלת ישראל מחליטה לתגבר את ההתנחלויות בשטחים אלו, וקוראת לתושבי ההתנחלויות שמעבר לגדר לשוב לעבר צדה המערבי של הגדר. בתגובה לשאלת עיתונאי מבהיר ראש הממשלה שישראל לא תעניק אזרחות ישראלית לתושבים פלסטינים בשטחים עליהם תחיל את החוק: "עכשיו שהם טוענים שיש להם מדינה פלסטינית, שילכו לפלסטין", אומר ראש הממשלה. מנגד קוראת ממשלת פלסטין לכל אזרחי ישראל המתגוררים בשטחים (בשני צידי הגדר) לעזוב את השטחים, תוך אזהרה שאם לא יעשו כן יפונו בכוח.

למרות קריאת ממשלת ישראל, התושבים הישראלים שגרים ממזרח לגדר מסרבים להתפנות, ומכריזים על הקמת "איגוד לוחמי החופש של יהודה" ("אלח"י"), שילחם על זכותם להישאר ביישוביהם ""כנגד הכובש הפלסטיני ואם צריך גם נגד ממשלת ישראל". עימותים צבאיים פורצים בין אלח"י ובין כוחות הביטחון הפלסטינים. במהלך העימותים נתפסים שלושה חברים בכוחות הפלסטינים שהוכרזו עכשיו כצבא פלסטין, על ידי אלח"י שמודיע שיחזיק בהם עד שהפלסטינאים יכירו בזכות של התושבים היהודיים באזור זה להגדרה עצמית.

בתגובה פונה פלסטין לתובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) מפנה אליו את המצב בשטחה וטוענת שישראל הפרה את חוקת רומא.

במקביל, מבקשת העצרת הכללית מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) חוות דעת מייעצת על "התוצאות המשפטיות של הכרזת העצמאות הפלסטינית וחוקיות הפעילות של ישראל ופלסטין בעקבותיה, לרבות חוקיות ההתיישבות היהודית בשטח ומעמדם המשפטי של חברי הצבא הפלסטיני המוחזקים על ידי אלח"י".

שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), והתובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC), פונים אליך ומבקשים ממך לייעץ להם בדחיפות. השופטים מבקשים ייעוץ לכתיבת חוות הדעת המייעצת – הן מבחינת סמכות מתן חוות הדעת והן לגבי תוכנה, והתובע שואל מה לעשות עם הפנייה הפלסטינית. אנא כתבו מסמך (אחד) שישמש כבסיס מייעץ לשתי חוות דעת אלו.

לבקשת הקהל אני מוסיף את הפתרון שפורסם:

  • חוקיות הכרזת העצמאות: נפקות מפת הדרכים: האם החלטת מועהב"ט על מפת הדרכים  משפיעה על חוקיות הכרזה חד צדדית של מדינה? לפי חוות הדעת המייעצת של קוסובו התשובה שלילית  וההכרזה חוקית.
  • הקבלה לאו"ם: קבלה לארגון מותנית על פי סעיף 4(2) למגילת האו"ם בהמלצת מועצת הביטחון. ההמלצה לא ניתנה במקרה דנן בשל הווטו האמריקאי (ס' 27(3) למגילה).
  • ההכרה: להבדיל מחוות הדעת המייעצת של קוסובו שם בית הדין נשאל על חוקיות הכרזת העצמאות ולא על ה"תוצאות המשפטיות" במקרה זה השאלה היא על התוצאות המשפטיות, על כן על בית הדין לענות לשאלה האם פלסטין היא מדינה, לאור הנתונים בקייס.
  • יש לדון במשמעות ההכרה על ידי העצרת הכללית ועל ידי מדינות רבות: האם הכרה היא קונסטיטוטיבית או דקלרטיבית? האם ההכרה הופכת את פלסטין למדינה? או שמא קיום עובדתי של ארבעת התנאים של אמנת מונטבידאו, את קיומם יש לבחון באופן קונקרטי.
  • רלבנטיות "תנאי 5" – האם שיקולי צדק, התחייבות לזכויות אדם והגדרה עצמית מתקיימים במקרה דנן, האם מביאים לכך שיש להכיר בפלסטין כמדינה.
  • משמעות החלת החוק הישראלי: האם סיפוח לא חוקי בניגוד לאיסור לרכישת טריטוריה בכוח? האם מהווה סיפוח התנחלויות, האסור על פי אמנת ג'נבה? מה מעמדן כעת?
  • סיפוח בלי מתן אזרחות לתושבי השטח – האם הפרה של זכויות אדם – איזה זכויות נפגעו? מכוח מה הן חלות בשטחים?
  • הגבול שנקבע על ידי תוואי הגדר – למרות קביעות בג"צ שהגדר ביטחונית ולא פוליטית.
  • פעילות אלח"י והפלסטינאים: האם למתנחלים זכות להישאר בשטחים? האם ניתן להשוות ולעשות אנלוגיה לפסק דין דמופולוס? האם יש להם זכות להגדרה עצמית? מאיזה סוג? כיצד שאלת חוקיות ההתנחלויות במשפט ההומניטארי משפיעה על התשובות?
  • מעמד אלח"י וצבא פלסטין. האם מדובר בשבויי מלחמה – שבויי מלחמה יש רק בסכסוך בינ"ל, האם זהו סכסוך בינ"ל? האם צבא פלסטין צבא סדיר? גם אם מדובר בסכסוך בינלאומי, והכלואים הם חלק מצבא סדיר, נשאלת השאלה האם גוף שאינו צבא סדיר ושחבריו לא ייחשבו כשבויי מלחמה יכול להחזיק בשבויי מלחמה או שמא מדובר בחטיפה או לקיחת בני ערובה שאסורים (פסק דין פלונים בקשר לבני ערובה הלבנונים והאמנה הבינלאומית נגד לקיחת בני ערובה, השוואה לשאלת גלעד שליט)?
  • השיפוט ב-ICC: סמכות – האם פלסטין היא מדינה לצורך הסכמה לשיפוט ICC והצטרפות לאמנה, וממתי חלה הסמכות?
  • מה העבירות בהן ניתן לדון בהקשר זה? ב-ICC העברת אוכלוסיה מהמדינה הכבושה במישרין או בעקיפין היא פשע מלחמה. האם זה חל כאן?  האם מדובר בשטח כבוש (גם לאור היעדר ריבונות קודמת וגם לאור הסיפוח)? על פי אמנת ז'נבה סיפוח ודומיו על ידי המדינה הכובשת לא משנה את הסטאטוס ואינו שולל את ההגנות להן זוכים המוגנים.
  • סמכות ה-ICJ: לפי מגילת האו"ם העצרת הכללית מוסמכת לבקש חוות דעת בכל נושא, כמו כן כפי שנקבע בחוו"ד מייעצות בעניין הגדר ובעניין קוסובו הרי שאף אם מדובר בנושאי שלום ובטחון העצרת הכללית יכולה (לפי החלטת "מתאחדים למען השלום") לדון במקביל, בפרט אם מועהב"ט לא קיבלה החלטה (בגלל וטו, כפי שהיה כאן).
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום ספטמבר 15, 2011 בשעה 5:40 pm

    כסטודנט לפני שהייתי משיב על השאלה הייתי בודק מי המרצה? מה דעותיו? האם הוא שהכין את "פתרון הפקולטה? האם השקפות משפטיות מקוריות אך זרות להשקפותיו יזכו בציון שלילי או יפחיתו נקודות? האם הקורס הזה הוא בכלל חובה? לא עדיף ללמוד דיני שטרות במקום או עשיית עושר ולא במשפט?.

  •   ביום ספטמבר 15, 2011 בשעה 5:55 pm

    משה הדעות של המרצה לא רלבנטיות. אין תשובה נכונה וכפי שמעיד ה"פתרון" שבינתיים הוספתי העיקר זה לדון בשאלות הרלבנטיות, לרובן אין תשובה אחת וההערכה היא על פי הדיון בשאלות הרלבנטיות ורמת הדיון וההעמקה ולא מתן תשובה "נכונה". (מה גם שאני לא יודע מה התשובה ה"נכונה" למרבית השאלות שעולות). השקפות משפטיות מקוריות כל עוד הן מנומקות בהסתמך על הדין זוכות בהערכה ויכולות לתרום לציון בלי קשר להשקפת המרצה. במשפטים, כפי שאני אומר לתלמידים הרבה פעמים, יש שאלות נכונות הרבה יותר מאשר יש תשובות נכונות.

    הקורס הוא לא חובה, אבל הוא חלק מחטיבה שנייה שהתלמידים צריכים לקחת די הרבה קורסים ממנה. לגבי האם עדיף ללמוד שטרות או עשית עושר – זו שאלה עבור כל תלמיד ותלמידה בהתחשב בתחומי העניין שלהם, תכנית הקריירה שלהם, ואולי גם שיקולים יותר פרוזאים כמו נוחות השעה בה מתקיים הקורס.

  •   ביום ספטמבר 15, 2011 בשעה 6:44 pm

    ולרוצים נסיון לתת תשובות קצת יותר ממה שה"פתרון" שפרסמתי נותן, רשימה מומלצת:
    http://www.asil.org/insights110913.cfm

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*