אבן מקיר תזעק

רשימה שלי התפרסמה בהארץ על פסק הדין החדש של בג"צ בעניין המחצבות בשטחים. גם באנגלית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  •   ביום דצמבר 30, 2011 בשעה 7:26 am

    סוף סוף בג"ץ מתחיל להבין שהוא לא בית הדין הבינלאומי בהאג וחודרת בראשו ההכרה שיהודה ושומרון אינם שטחים כבושים אלא חבל ארץ שיש לנו טענות ריבונות ביחס אליו ואשר הוא מהווה חלק מארץ ישראל ההיסטורית שיוטעד להתיישבות יהודית. הדין החל בשטח הוא אמנם דין כיבוש-בשינויים המחויבים וזאת עד אשר יוכרע גורל האזור במו"מ. למרבה הצער הפקולטאות במשפטים מלאו פרופסורים למשפט בינלאומי אשר [בניגוד לדור הקודם שהייתה לי הזכות ללמוד תורה מפיו]חצו מזמן את סף אי הנאמנות לאינטרסים הקיומיים הבסיסיים ביותר של מדינתם. אכן אבן מקיר תזעק על השתלטות השמאל הרדיקלי על היכלי האוניברסיטה ויש להתחיל לבעיר תופעה זו במאבק חסר פשרות בסגל האקדמי השמאלני המאיים להשחית כל חלקה.

  •   ביום דצמבר 30, 2011 בשעה 2:09 pm

    משה התלבטתי אם להגיב כלל לאור הסיפא של דבריך. רק אעיר לגבי הרישא למען הקוראים שכפי שהערתי כאן פעמים רבות, ישראל מבקשת לאחוז במקל בשתי קצותיו: אם יש טענות ריבונות, הבה נספח את השטח על תושביו ונחיל את החוק הישראלי על כולו ונתן להם אזרחות. לא חוקי לעשות זאת חד-צדדית אך לפחות זה לא ימשיך את המצב הנוכחי בו ישראל פועלת בשטח קצת כריבון (מקימה ערים, כורה מחצבות) וקצת ככובש (תופסת קרקע לצרכי בטחון של המדינה הכובשת), אך כשזה נוגע לזכויות הפלסטינים לא כריבון (לא מתייחסת אליהם כאזרחים) ולא ככובשת (לא מקנה להם את מלוא הזכויות של תושבים מוגנים בשטח כבוש). ה"שינויים המחויבים" שאתה מדבר עליהם משמעותם – עיוות המשפט הבינלאומי כדי לאפשר עוד נישול ופחות זכויות לאוכלוסיה המקומית, כלומר PICK & CHOOSE של המשפט על ידי הצד החזק.

  •   ביום דצמבר 31, 2011 בשעה 2:16 pm

    כרגיל אני שמח להתוודע בזכותך לנושאים שלא מגיעים על פי רוב לראש סדר היום של התקשורת, למרות שהם חשובים לא פחות.

    מצד אחד מעצבן כל פעם מחדש לשמוע את הטענות הצבועות על כך שבעצם עושים טובה לפלסטינים, מפתחים להם את התעשייה ומספקים מקומות עבודה וכו', ומצד שני אני חושש שעם הגישה הכלכלית הנוכחית אולי זה הרע במיעוטו: הרי בן כה וכה מאוצרות הטבע כנראה שיהנה בעיקר הקבלן בעל הזיכיון, והשקעות בחברה הפלסטינית או הישראלית – לא יהיו יותר מפירורים, בין אם הקבלן יהודי ובין אם הוא מהאליטה הפלסטינית המושחתת.

    אגב, מעניין אותי אם אתה יודע במקרה מה גובה התמלוגים למנהל? ואיך ניתנו בשנות השבעים אותם זיכיונות?
    האם לדעתך המשק הישראלי באמת מרוויח מהניצול הזה (כתוצאה ממחירים מוזלים של חומרי גלם, או בדרך אחרת)?
    ומה בעצם מנע במשך כל השנים את הניצול המלא של המחצבים (הנתון שהוצג לבג"ץ הוא שגם בעוד שלושים שנה אם קצב החציבה ישאר זהה לא ינוצלו אלא חצי האחוז מהעתודות).

    שנה טובה!

  •   ביום דצמבר 31, 2011 בשעה 6:16 pm

    הי אין לי את הנתונים הנ"ל…. אציין רק שגם העברת התמלוגים לממשל צבאי – לפי פסק הדין – זה דבר חדש בעקבות העתירה…. וגם זה כאמור כיום כאשר הרשות הפלסטינית דואגת לפלסטינים וצהל בעיקר מנשל אותם לא מקל את חומרת העניין

טרקבאקים

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*