"חוק קליטת חיילים משוחררים מאפשר כבר כיום לסייע למי שסיים את שירותו הצבאי ולהעניק לו הטבות שונות. על כן, מה שאבסורדי בהצעת החוק הוא שהיא נועדה להבטיח העדפה מתקנת לקבוצת הרוב החזקה שכבר נהנית מייצוג יתר, כלומר האזרחים היהודים, בייחוד הגברים, שמשרתים בצבא. ההצעה לאפשר שימוש בתירוץ של שירות צבאי כקלף שיעניק יתרון תמידי בשוק העבודה, בדיור ובתחומים נוספים תחמיר את האפליה הקיימת ותפגע לא רק בערבים אלא גם בחרדים, בנכים ובאחרים שקיבלו פטור רפואי או פטור אחר משירות צבאי, כך שייהפכו לאזרחים סוג ב’ במדינת ישראל. מן הראוי שהיא תושלך לפח האשפה של ההצעות המבישות שעדיף היה שלא היו עולות כלל על נייר." – רשימה חדשה שלי בהארץ על הצעת חוק "זכויות התורמים למדינה"
אייל גרוס
פרופ' למשפטים, מרצה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת לונדון. להמשך »
תגובות
שלום איל (לונג טיים)!
לא הצלחתי לקרוא את כל המאמר, בגלל העניין הזה של מנוי אונליין, אבל אני חושב שאני לא לגמרי מסכים.
שלוש שנים ( או שנה ותשעה חודשים) של שירות המדינה נראים לי כמו די והותר זמן של "הפסד", ולא רק במשמעות הכלכלית של בחינת "שווי" האלטרנטיבות. זה גם הפסד תמימות והשחתה של הערכים, ונכון שישנם יתרונות מסוימים, אבל היום הם מאוד מצומצמים, ככל שהם קיימים (אותי, למשל, פיטרו ממקום העבודה כשמלצרתי כסטודנט, בגלל שהיו לי מילואים של ההתנתקות). וזה גם מכה לעצמאים ו/או לשכירים, שבעל הבית לא מת על העובדה שלמשך כמה ימים בשנה הם לא יהיו זמינים עבורו.
אני לא חושב שאם ההטבות האלה (שממילא אף פעם לא ממש מיושמות) לא יהיו, אז הנכים לא יהיו נכים יותר וניצולי שואה עניים יעברו למגדלים יוקרתיים עם שם שנשמע לא מכאן.
וחוץ מזה, זה הרי סתם עוד ישראבלוף של פוליטיקאים קטנים שצריכים כותרת בשביל להרגיש שגדל להם באינץ'. יש דברים באמת מרגשים בחיים – זה בטח לא אחד מהם.
הי ניצן
לא הבנתי עד הסוף אבל את התגמול ואי הפגיעה בך על שירותך לא צריך לעשות בדרך של חוק שיאפשר להפלות בקבלה לעבודה מישהו ולא לקבלו או בתור למסעדה כי אחד מהם היה לפני עשרים שנה בצבא והאחר קיבל פטור.
זה באמת מכוער, מה שכתבת. כתבתי שאני בעצמי נפגעתי מהדבר הזה (אם כי באופן הפוך לחלוטין – בגלל שעשיתי מילואים).
אבל תחת ההנחה לפיה המשאבים לעולם מוגבלים וה"עוגה" אינה גדלה משמעותית, העדפה תמיד באה על חשבון מישהו אחר.
אתה יכול לקבל את זה ואתה יכול לדחות את זה, אבל תקופה כה משמעותית שמועברת בשירות (שהוא בעצם עבודות כפיה ב"שכר" של עולם שלישי) מצדיקה מתן פיצויים.
אבל כמו שכתבתי, הוא נהיה ריאליים: הדבר היחיד שקיבלנו אני וחבריי המילואימניקים זה קדחת בצלחת. אפילו לא חברות ב"חבר" או נקודות לרכישת מוצרים שונים, בדומה לאנשי קבע.
אתה היית מציע שלא לתת שום העדפה?
אגב, קידמו אותי בדרגה – בחיי שאני לא יודע למה, אני מופיע פעם בכמה שנים למשך כמה ימים, והפעם האחרונה היתה לפני לא פחות משלוש או ארבע שנים – אני חושב שמעכשיו זה אומר שאני מקבל שקל חדש אחד יותר לכל יום שירות (או ככה לפחות זה היה כשלא היתה ברירה והיו צריכים לקדם אותי מטוראי לרב"ט. לך תדע, אולי בעל הבית השתגע והיום מדובר בשקל שלושים)!!!
מזל טוב על הקידום!!!:) אפשר לתת הטבות שקשורות ישירות לשירות וסמוך אליו. לא על זה מדובר כאן. זאת מעבר לכך שמי שזה ״דופק״ אותו בדרך כלל בנקודת מוצא נמוכה מלכתחילה בשל האפליה נגד ערבים וכו
תודה. אגב (2), מאז הועליתי שלוש פעמים בדרגה! היום אני (מביך לכתוב את זה) רס"ר. כלומר, לא ממש רס"ר, אלא רס"ל, אבל זה אומר ששונמכתי למשפחת הנגדיים, שזה קצת יותר גבוה מטחבים וקצת יותר נמוך מאבו-נפחא. אשר יגורתי בא לי, ובמחי החלטה של פקיד עלום שם, מצפון או בושה, האיי-קיו שלי קיבל בומבה שעד אז היתה שמורה לקרפיונים בסופר, סון טו בי גפילטע פיכס.
גם בסדיר, אגב, לא קיבלתי הטבות, אלא בעיקר כאבי ראש. וגם אחרי הסדיר, חוץ מאיזה מיני-מענק לרכישת השכלה גבוהה, שכל הכנסתו – ובעיקר הוצאתו – קודש לאוני' חיפה, מה שלא מנע ממני לשלם על רובו המכריע של התואר.
זה שיש אפליה כלפי ערבים זו תופעה דוחה, כתבתי. אבל מה קשור הש.ג.? שיקצצו בסעיפים קצת יותר רציניים – וכבדים פי כמה מיליארדים – בתקציבים המטורפים שעומדים לרשות קברניטי המשרד ומשמשיהם.
ועד עכשיו אני אפילו לא יודע איזה הטבות אין סיכוי שאקבל!
פרסם תגובה