המשתה – אייל גרוס

ביום שלמחרת ההצבעה בכנסת שאישרה את התיקון ל"חוק ההסתננות" שאיפשר לכלוא מבקשי מקלט לשלוש שנים ללא משפט, פורסם טור פרשנות שלי בשם "מפליט לפושע" שעמד על הדרך בה זונח החוק את המחויבות לפליטים כפי שנובעת מהמחובות לא רק המשפטיות אלא גם המוסריות של ישראל. כתבתי שם ש"החוק סותר לא רק את אמנת הפליטים ודיני זכויות האדם הבינלאומיים, אלא גם את הזכות לחירות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מסיבה זו יש לקוות שבג"ץ יפסוק שמדובר בחוק שאינו חוקתי, לא רק כי אינו "מידתי", אלא כי תכליתו אינה ראויה וכי דגל שחור מתנופף מעליו."

מספר טורי פרשנות אחרים שלי ליוו את ההליך, בפרט את נסיון המדינה במהלכו לשלוף מהכובע שפן של גירוש למדינה שלישית, נסיון שהתברר כמסך עשן. חזרתי וביקרתי את החוק בעקבות הנוהל שהוצא מכוחו שאיפשר לכלוא מבקשי מקלט שנחשדו בעבירות פליליות, גם אם לא הורשעו, ובעקבות תכנית הגירוש שהגה שר הפנים.

כידוע, בשבוע שעבר פסק בג"צ שאכן החוק אינו חוקתי. (באופן סימבולי שמו של פסק הדין: אדם נ' הכנסת).  פסק הדין אינו חף מבעיות, ויש גם הבדלים בין השופטים, אבל חשיבותו בדחיית טענות מסך העשן שפזרה המדינה. חלק מהשופטים הדגישו את המציאות הקשה ממנה הגיעו מבקשי המקלט לישראל, התייחסו בביקורתיות לתיאורם כ"מסתננים" ולגישה לנושא שמשתמעת מהשימוש במושג זה,  והפריכו את חלק מטענות המדינה: השופטת ארבל עמדה  על כך שהנתונים שהמדינה הביאה על מעורבות מבקשי המקלט בפלילים הם נתונים מספריים מוחלטים, שאינם נותנים תמונת מצב אמיתית והשוואתית על הפשיעה בקרב מבקשי המקלט. זאת, בשעה שהדו”חות של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצביעים דווקא על כך ששיעור התיקים שנפתחו נגדם מצומצם יחסית לכלל האוכלוסייה; על כך שלמרות שהמדינה טענה לנטל כלכלי שיוצרים מבקשי המקלט, היא לא הביאה כל נתונים בעניין; ועל כך שעל אף שהמדינה הצהירה על תוכנית להעברת מבקשי מקלט למדינה שלישית, מדובר במגעים בלבד ולא בעניין קונקרטי.

לטור הפרשנות המלא שלי בנושא ראו כאן.  (יש גם באנגלית). כדאי לקרוא גם את הניתוחים של טלי קריצמן-אמיר ורובי ציגלר.  באופן אישי, יש לי גאווה ונחת מכך שכמעט כל עורכי הדין שייצגו בתיק הזה, הם תלמידים שלי לשעבר.  אילולא עבודה מדהימה של עורכי דין אלו בג"צ לא היה מגיע לתוצאה אליה הגיע.

כפי שסיימתי את רשימת הפרשנות שלי בנושא "יש לקוות כי הממשלה והכנסת ינצלו כעת את ההזדמנות לפתח מדיניות שלוקחת ברצינות את המחויבות של ישראל כלפי מבקשי המקלט, ודואגת הן לזכויותהם והן לזכויות תושבי דרום תל אביב, ולא מפילה במקום זאת את נטל קליטת מבקשי המקלט על האחרונים, תוך הטחת שתי אוכלוסיות חלשות זו בזו." לצערי אני לא כה אופטימי…