אתמול דחה בית המשפט העליון את הערעור על פסק הדין שדחה את בקשת קבוצת עותרים לרשום אותם כישראלים במרשם האוכלוסין. להבדיל מבית המשפט המחוזי שקבע שהנושא אינו "שפיט", בית המשפט העליון נכנס לגוף העניין, והסתמך בעיקרו על פסק דין שכתב נשיא בית המשפט העליון אגרנט לפני ארבעים שנה לפיו אין בנמצא לאום ישראלי. בית המשפט העליון קבע שהעותרים לא הצליחו להוכיח שמאז נוצר לאום כזה, והשופט מלצר אף הביע בחוות הדעת שלו את הדעה שקביעה שיש לאום ישראלי עומדת למעשה בניגוד להגדרת המדינה כמדינה יהודית. השופטים הדגישו את ההפרדה בין יסוד הלאומיות ויסוד האזרחות שמאפיינת את מדינת ישראל. ושם אכן טמון הכלב, שכן הפרדה זו, בשילוב הם הכרזת המדינה כיהודית, פוגעת באפשרות לקיים בה אזרחות שווה. הרחבתי על כך ברשימה שהתפרסמה הבוקר בהארץ. (גם באנגלית).
אייל גרוס
פרופ' למשפטים, מרצה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת לונדון. להמשך »
תגובות
זה מענין. בקצרה אתה טוען שאו שבמדינה הלאום שווה לאזרחות (צרפת) ואז אין חשיבות כלל לאתניות או שפה או דת בהגדרת האזרחות, או שהמדינה היא של כמה קבוצות המוגדרות לפי אתניות או שפה או דת, אבל אז אין היררכיה בינהן (בלגיה), ואילו בישראל זה כמעט כמו בבלגיה, יש כמה קבוצות, והן אף מוכרות, אך יש היררכיה ברורה והמדינה שייכת רק לאחת הקבוצות. יש עוד דגמים של אזרחות ולאומיות?
הי – ראשית אני מבין שנמצא פתרון של נגישות להארץ ? לגוף העניין שני המודלים האלו הם מה שמכנים דמוקרטיה אזרחית (או ליברלית) [שכמובן שגם בה יש בעיות רבות!] שהאזרחות=לאומיות [צרפת] או מה שמכונה "דמוקרטיה קונסוציאנלית (או הסדרית- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA – לא קראתי את הערך ולא יודע כמה הוא טוב או לא, זה רק הפניה בשביל המונח וכו) – [בלגיה].
סמי סמוחה במאמר הידוע שלו על ישראל טען – ובצדק שישראל אינה דמוקרטיה אזרחית-ליברלית אך גם לא דמוקרטיה הסדרית שכן היא מבוססת על שליטה והגמוניה של אחת הקבוצות, לא שותפות ביניהן על סמך שוויון. [בשני המקרים הנ"ל מדובר בשוויון….]. אך לדבריו ישראל היא גם לא ""דמוקרטיה"" של גזע אדונים" – מונח נוסף ששישש (המילה "דמוקרטיה" במרכאות כמובן) למצבים כמו דרא"פ שיש "דמוקרטיה" רק לקבוצה מסוימת. (לטענתו יש הפליה של הערבים אך עדיין הם מצביעים בבחירות, יש להם זכויות בסיסיות וכו').
לכן הוא טבע את המונח "דמוקרטיה אתנית" לדגם נוסף (רביעי), בו יש אלמנטים של דמוקרטיה, אך זיהוי של המדינה עם אחת הקבוצות האתניות.
גם אם הוא כתב לפחות בהתחלה שזה עושה את הדמקורטיה בישראל לדמוקרטיה באיכות ירודה כי האתניות שוחקת אותה, הרי שרבים ביקרו את המונח וטענו שזה אוקסימרון וגם אני כתבתי פעם מאמר על כל הוויכוח הזה אייל גרוס "דמוקרטיה, אתניות וחוקתיות בישראל: בין 'המדינה היהודית' ו'המדינה הדמוקרטית' סוציולוגיה ישראלית ב(2) 647 (2000).
בין מבקריו של סמוחה היה אורן יפתחאל שטבע את המונח "אתנוקרטיה" כדי לתאר את המשטר בישראל (וכדי להמנע מ"דמוקרטיה אתנית" – גם עזמי בשארה הצביע על איך השימוש בשם "דמוקרטיה אתנית" מציג את זה כעוד מודל אפשרי של דמוקרטיה במקום להשתמש ברעיון של דמוקרטיה כדי לבקר את האפליה).
יפתחאל גם טען שהניתוח של סמוחה מבוסס על הפרדה, שלא קיימת, בין ישראל והשטחים, ואם מכילים את השטחים אז עוד יותר בלתי אפשרי להתייחס אליה כאל דמוקרטיה.
אפשר לראות במידה רבה את גביזון/אבינרי/רובינשטין כלוקחים את הרעיון של סמוחה למקום בעייתי עוד יותר בדיבור שלהם עכשיו על "דמוקרטיה יעודית" שהיא בעצם כמובן "דמוקרטיה יהודית":) שזה מציג באמת איך לוקחים את הרעיון של "דמוקרטיה אתנית" וכמו שחששו יפתחאל ובשארה במקום כלי ביקורתי מציגים אותו כעוד מודל "לגיטמי".
נב על ההשוואה לבלגיה כתבתי כאן
http://aeyalgross.com/blog/?p=66532
פרופ יקר לאום ישראלי נולד במזל טוב ב1948 ובכך סיים או חיסל בהצלחה את הציונותנולד ילד ועכשיו ב2013 החליטו פתאום שהילד לא נולד אלא הוא מת וזקוק לקבורה כמובן שבעיית הלאום הישראלי סבוכה יותר אצל הישראלים אין מחשבה מדינית מודרנית ואין הבדל רב בין עולים ממרוקו או עולים מפולניה אין מסורת של דמוקרטיה זכויות אנוש וכו וכו כך שבמקום לכתוב חוקה ב1948 החליטו האנשים הלא כל כך נבונים שאין צורך בה ומאחר והישראלים חכמים ויגידו לך שגם לאנגלים אין חוקה אנו כביכול פטורים כמובן שאלה שטויות לאום נולד והוא הלאום הישראלי אין לאום יהודי לא היה לאום יהודי ולא יהיה לאום יהודי יהודי ניויורק אינם לאום יהודי יש להם שייכות פוליטית אחת הלאום האמריקאי על כל גווניו עם לא לבדד ישכון
פרסם תגובה